נסיעה בקורקינט חשמלי בתל אביב

חיפה היא עיר יפהפייה, הידועה בנופיה המרהיבים, באווירה הייחודית שלה ובתרבות התוססת. אך עבור תושבי חיפה המבקשים לחוות את הנסיעה בקורקינט החשמלי, כלי התחבורה האישי אשר השימוש בו צבר תאוצה רבה ברחבי תבל, הדבר עלול להיות מייגע. 

חיפה היא עיר הררית, ופרנסיה לא טרחו עד היום לסלול נתיבי תחבורה מתאימים לקורקינטים, ובמידה רבה גם להולכי רגל. המקום האפשרי המיטבי לכך הוא קו החוף של חיפה, המשתרע מחוף הכרמל, דרך העיר התחתית, עד קרית חיים. מלבד לאורך החוף המערבי של העיר, הכולל את חופי בת גלים והכרמל, אין בעיר כמעט מסלולים להליכה ולקורקינטים ואופניים חשמליים. זאת בעיקר במקומות בהם הם נדרשים במיוחד, שהם העיר התחתית בואכה הצ'קפוסט, ומפרץ חיפה. במקומות אלה צריכים להיות טיילת מפוארת, ורציפה, אך בחלקם הגדול הם מוזנחים, או תפוסים על ידי מבנים מיושנים. 

אזור נוסף הדורש בדחיפות הקמת טיילת רחבה להולכי רגל ורוכבי קורקינטים הוא רכס הכרמל, מסטלה מאריס עד האוניברסיטה. 

גם בהדר, האזור הצפוף ביותר של העיר, ובעיקר לאורך רחוב הרצל, מן הראוי לפתח בהקדם שבילים מתאימים. זאת גם כי רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים ברחוב התרבו מאד, ובהעדר מסלול ופיקוח מתאימים, הם נוסעים על המדרכות ומסכנים את הולכי הרגל. 

פתרון נוח ומהיר לבעיה זו, של השימוש בקורקינט החשמלי, שהוא כלי תחבורה קל לשימוש, זמין וידידותי לסביבה, המאפשר ליהנות מטיול עירוני קליל ומהנה, נמצא בתל אביב, בה הוכשרו נתיבי נסיעה מיוחדים לכך בשדרות רבות, בטיילת החוף ובפארק הירקון. ראש עירית הותיק של תל אביב, רון חולדאי, הצהיר כי הוא מפתח אותה כעיר ידידותית להולכי רגל ורוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים. והדבר ניכר היטב לעין, על פי התרשמות המבקרים בעיר. 

חיפאים המגיעים לתל אביב ברכבת, יכולים לשכור קורקינטים בקלות, מאחת החברות המפעילות אותם. יש עמדות חניה שלהם בכל אחת מהיציאות של ארבע התחנות בעיר: האוניברסיטה, סבידור-מרכז, השלום, ההגנה. 

יתרונות השימוש בקורקינט בתל אביב: 

נוחות: תל אביב היא מישורית, וניתן להתנייד בה בקלות רבה באמצעות קורקינט. רשת שבילי האופניים המפותחת בעיר מאפשרת נסיעה בטוחה ונוחה, תוך הימנעות מפקקים ומהצפיפות בתחבורה הציבורית. 

זמינות: שירותי השכרת קורקינטים חשמליים זמינים בכל רחבי תל אביב, וניתן לאתר אותם בקלות באמצעות אפליקציות ייעודיות. השימוש בשירותים אלה פשוט וקל, ואינו מחייב ידע טכני מיוחד. 

מחיר: עלות השכרת קורקינט חשמלי זולה יחסית, ומאפשרת טיול חסכוני בעיר. 

יעילות: הקורקינט החשמלי מאפשר התניידות מהירה ויעילה, תוך חיסכון ניכר בזמן. 

סביבה: השימוש בקורקינט חשמלי הוא ידידותי לסביבה ואינו גורם לזיהום אוויר. 

טיפים לשימוש בקורקינט בתל אביב: 

הקפד על כללי הבטיחות: חשוב לציית לכללי התנועה ולהשתמש בקורקינט בצורה אחראית. הקפד לחבוש קסדה, נסע באזורי הליכה ואופניים ייעודיים, והימנע מרכיבה על המדרכה. 

תכנן את מסלולך מראש: לפני היציאה לדרך, מומלץ לתכנן את מסלול הטיול באמצעות אפליקציית מפות. כך תוכל לחסוך זמן וליהנות מנסיעה יעילה. 

הזמן את הקורקינט מראש: במיוחד בשעות השיא, ייתכן שיהיה קושי למצוא קורקינט זמין. מומלץ להזמין את הקורקינט מראש באמצעות האפליקציה הייעודית. 

שים לב למזג האוויר: ימי גשם או חום קיצוניים עשויים להקשות על השימוש בקורקינט. מומלץ לבחור יום מתאים לטיול. 

הקורקינט הקורקינט החשמלי הוא כלי תחבורה אידיאלי לתושבי חיפה המבקשים לטייל בתל אביב, התוססת ומלאת חיים. נוח, זמין, יעיל וידידותי לסביבה, הקורקינט מאפשר ליהנות מטיול עירוני קליל ומהנה, תוך גילוי קסמה של עיר התרבות והבילויים של ישראל. הוא דרך מצוינת לחוות את העיר מקרוב, להכיר את האתרים המיוחדים שלה וליהנות מהאווירה הייחודית. 

מנהרת רכבת החוצה את חיפה בקו ישר בין תחנת חוף הכרמל לקרית הממשלה

הפיתרון הנכון  לבעית הצורך בעיבוי מסילות הרכבת החוצות את חיפה הוא הקמת מנהרה עבורן, בדומה למנהרת הכרמל לכלי רכב.

ד''ר מיכה רטנר והמהנדס שמואל גלבהרט, שני אדריכלים ומתכנני ערים בעלי ניסיון של שנים רבות והיכרות מצוינת עם חיפה, מציעים כי הרכבת תעבור במנהרה הזאת בקו ישר מתחנת חוף הכרמל עד קריית הממשלה, שבה תוקם תחנת הרכבת חיפה מרכז. כל תושבי חיפה יוכלו להגיע בקלות לתחנה, אשר תמוקם במרחק קילומטר אחד בלבד מהתחנה הקיימת, ובמקום מרכזי הרבה יותר. אין צורך בתחנת בת גלים, הנמצאת בשימוש מועט, ואפשר להגיע אליה במטרונית.

מנהרה זאת מאפשרת הקמת מספר בלתי מוגבל של מסילות לרכבות מהירות ומחושמלות. היא מאפשרת גם העברת מטענים מסוכנים מהנמל, ומכל מקום אחר, לכל רחבי הארץ.

מנהרה זאת תהיה קצרה, באורך 5 קילומטרים בלבד, כמחצית מאורך המנהרה לכלי הרכב. יתרון נוסף שלה הוא שהיא עוברת בדיוק מתחת למרכז הכרמל, מה שיאפשר הקמת תחנת רכבת בגן האם, מקושרת אל המנהרה באמצעות מדרגות נעות לגובה 250 מטרים, ממוקמות בחלקן העליון לאורך תוואי ואדי לוטם.

שתי קצות המנהרה נמצאות בנקודות מפתח בחיפה, שבהן חייבת להימצא תחנת רכבת גדולה. בנוסף לכך, מנקודת היציאה הצפונית מתחילה רשת רחבה מאד של מסילות ברזל לכיוון צפון, ומנקודת היציאה הדרומית גם יש אפשרות לעבות את מספר המסילות דרומה בלי הגבלה, לאורך התוואי הקיים.

פגיעתה של מנהרה זאת בערכי הנוף היא מינימלית. זאת כי גם בתחנות הרכבת המסילות תהיינה עדיין תת-קרקעיות, והטרמינלים בלבד יהיו על פני השטח. במקביל, ביטול התוואי הקיים יאפשר החיאת קו החוף החיפאי בסגנון הטיילת  של תל אביב, ובניית יחידות דיור חדשות רבות מאד, על בסיס תוכניות הפינוי-בינוי של שכונות החוף. 

הליכה לאורך טיילת בת גלים בחיפה בקיץ 2021

הליכה מסטלה מריס לבת גלים - ירידה מההר לים

הזנת חול בחוף קריית חיים

 

החול שהוזרם אמש (ה’ 20/5/21) לחוף קריית חיים הוא חול נקי שהובא מאזור בת גלים, כראיה לכך אפשר לראות שפע של בעלי חיים ימיים שהובאו יחד עם החול, בעלי חיים שאינם מזיקים.

לכתבה המלאה בחי פה

חוף הזהב - פסטיבל סרטי רחפנים ניו יורק 2017

המרינה בהרצליה

הדקות האחרונות בסרט ''דרכו של קרליטו''

הדקות האחרונות בסרט ''דרכו של קרליטו'', של הבמאי בריאן דה פאלמה בכיכובו של אל פאצ'ינו, הם אחד מקטעי הסיום המרשימים ביותר בקולנוע.

קרליטו הגנגסטר מנסה להתחמק ממחסליו במרדף מרתק במבוכי המדרגות הנעות של תחנת הרכבת של ניו יורק, כשהוא מנסה להגיע לרכבת למיאמי, שעומדת לצאת כל רגע, ובה מחכה לו אהובתו. הוא מצליח לחסל את רודפיו, מגיע לרכבת, ועומד לעלות לקרון עם אהובתו בסיוע עוזרו האישי, אך זה בגד בו ומסר אותו בידי מחסל מקצועי, שיורה בקרליטו מטווח אפס, וגם בבוגד.

קרליטו הגוסס נלקח באלונקה לאורך הרציף, כאשר מבטו מופנה מעלה ואחורה, ואת המבט הזה מחקה המצלמה: קרליטו מביט בהתחלה אחורה לעבר אהובתו שצועדת בוכה אחרי האלונקה יחד עם השוטרים והצוות הרפואי. אחר כך מופנית המצלמה למעלה, לעבר פסי מנורות הניאון האינסופיים שעל תיקרת הרציף. קרליטו ממלמל מילות פרידה, והמצלמה מוסטת הצידה, לעבר שלט פירסומת סטאטי בצבע שקיעה ורודה עזה, ובו רואים תצלום פנוראמי של בחורה על חוף הים, רוקדת על רקע השמש השוקעת, כמו בחוף הכרמל, או חוף קרית חיים, ולצידה להקת נגנים ילדים קטנה עם כלי הקשה. על השלט כתוב ''בריחה לגן העדן'', מיאמי במקרה זה. לפתע מתחילה הבחורה בתמונה לזוז ולרקוד, וכל התמונה מתעוררת לחיים בהדרגה. בהתחלה הבחורה נעה באיטיות, אחר כך מצטרפים הנגנים בזה אחר זה, ולבסוף הבחורה מפזזת במלוא המרץ. הסרט הוא מלפני עידן הלד, משנת 1993, אך גם כיום אפשר לחוש בדיוק את מה שחשו הצופים בזמנו, שאלה הם הרגעים האחרונים בחייו של גיבור הסרט, אשר בהם הוא נבלע בתמונה של גן עדן שמתעורר לחיים.

שלט הפירסומת שהתעורר לחיים נצפה בהתחלה על רקע קיר התחנה, ובהדרגה הוא ממלא את כל המסך, והוא הדקות האחרונות של הסרט, עם הכתוביות הממושכות שרצות לצלילי ''את כל כך יפה'', בביצועו של ג'ו קוקר.

הסרט הוא גם סוג של מחאה סביבתית, בזכות הניגוד בין הסביבה האורבאנית של תחנת הרכבת שבה מתרחש מרדף הדמים, לבין הפרסומת שמציגה סביבה טבעית של גן עדן עם חוף קסום. המסקנה היא שאין מנוס, ובסופו של דבר מלאך המוות האורבאני משיג את כולם. אין ברירה אלא להיאחז, לכל הפחות בחלום, בסביבה יפה ונקיה.

מטוס על המסלול בשדה התעופה אילת במראה מהמרינה

למה לא עכשיו, מה שבטח יבוא כבר מחר...
תמונה אחת, ברזולוציות שונות, מהמרינה המפוארת של העיר אילת. במרכז התמונה, מעל היאכטה הלבנה, מטוס שנחת זה עתה ומסיע על המסלול לעבר הטרמינל.
שדה התעופה הקיים באילת משתלב היטב במרקם התיירותי. ההחלטה שלא להסיטו צפונה למרחק של מאות מטרים אחדים בלבד, אלא להעתיקו למרחק של עשרות קילומטרים צפונית מהעיר, תביא לנתק בין מוקדי התיירות.
בחיפה נוכל לחזות במראות דומים, שמעטים יפים ואטרקטיבים כמותם, לו ישקדו על פיתוח שדה התעופה הבינלאומי, ופיתוח מרינה תיירותית צמודה אליו.
במקום זאת שוקדים במפרץ חיפה על הרס שיטתי של כל ערכי הטבע והנוף, בדמות מגרשי מכולות מכוערות, מתקנים פטרוכימיים מזהמים, ושאר מרעין בישין.

תמונת מצב של חוף שמן - חורף 2016

התמונה היא של החזית המטופחת של מפעל ומוזיאון ''שמן'' בחוף שמן בחיפה

הנוף מאותה נקודה בה צולמה התמונה הראשונה, בתפנית של 180 מעלות

הררי פסולת תעשיתית שנמצאים מעברו השני של כביש הכניסה למפעל ''שמן''. זאת תמונת המצב הכללית של חוף שמן. החזית המטופחת נמשכת לאורך מטרים אחדים בלבד. מעבריה שוררת עזובה מדהימה, סוריאליסטית.

המראה העיקרי הוא של מגרשים ענקים שבהם מבני תעשיה מתפוררים, או של מגרשים ריקים ומלאי פסולת.

במקביל קיימים גם השטחים המטופחים, מגודרים ושמורים היטב של הנמל, חברת החשמל, מקורות, פז, וחברות ענק נוספות.

אל המגרשים השונים מובילים שדרות אחדות, רחבות ומפוארות, בצד כבישים צרים ומתפוררים.

במפעל שמן עבד אביו ניצול השואה של שר הביטחון משה יעלון, שהוא המועמד המוביל להיות ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל, והאחראי יותר מכל על עיצוב מפת התשתיות הלאומית. יעלון גדל בקרית חיים, והוא בוגר אוניברסיטת חיפה. מעניין אם הוא יודע כיצד נראה כיום האזור בו עבד אביו.

מימין ארובות תחנת הכח החדשה שמופעלת בגז. כביש רחב, סלול בחלקו, מוביל אליה, ומגרש נטוש משמאל

לפני הקמת תחנת הכוח החדשה, עד לפני שנים מעטות, היה זיהום האויר באזור זה רב הרבה יותר, בגלל שתחנת הכוח הישנה הופעלה במזוט, ומעטים בלבד העזו להיכנס לאזור.

מי שחושב שבשולי תעשיה פטרוכימית אפשר לקיים גם פעילות כלכלית נוספת, שהיא זאת שאמורה למשוך את מרבית האוכלוסיה, וליצר את ההכנסה המירבית, מוזמן לסייר בחוף שמן, ובאזורי תעשיה נוספים במפרץ, שבהם התמונה דומה מאד. הוא יבין חיש מהר, למראה העזובה היחסית ששולטת בשטח, שאין הדבר אפשרי. לארובות המעשנות יש השפעה כמו עישון סיגריות סביל. בימינו אוסרים על העישון במקומות ציבוריים, וכך יש גם לנהוג לגבי המפעלים הפטרוכימיים.

הכביש הצר שמוביל למעגן הספורט הקטן של נמל הקישון

המעגן, והדרך אליו, חייבים להיות חלק מחזית ים עירונית גדולה ומרהיבה, אך הם חסומים כמעט לחלוטין על ידי התשתיות של מפעלי גדות וחברת החשמל.

הנקודה הקרובה ביותר לים בחוף שמן, שהיא ברחוב נחום וילבוש

המכונית הלבנה שלפני הגדר מרוחקת עשרות מטרים בלבד מהחוף. השטח שייך לנמל חיפה. מאות מטרים אחדים משם, לכיוון ימין, נמצא מעגן הספורט.

הנוף בתפנית של 180 מעלות מאותה הנקודה שבה צולמה התמונה הקודמת

מגרשים נטושים הם הנוף העיקרי באזור התעשיה שמן.

חוף שמן נמצא במרחק שני קילומטרים בלבד בקו אוירי מקרית הממשלה החדישה וההומה. קל להבין את הפוטנציאל הנדלנ''י הרב שיש לאזור. כל מה שצריך לעשות הוא לפתח את הגישה מהעיר התחתית לחוף זה, ובמקביל לפתח גם את חוף הים שבמקום ואת פארק הקישון, שחסומים על ידי המגרשים של חברות הענק. אפשר לבצע זאת בהרף עין כמעט, כי מדובר בשטחים ממשלתיים ריקים כמעט.

התמונות נלקחו מגוגל-וויו, לאחר סיור שנערך במקום לפני שבועות אחדים, והן מתארות את המצב כמו שהוא כיום.

הסכם לשיקוע הרכבת בעיר התחתית

הרכבת תשוקע בעיר התחתית, בקטע של כ-2 ק''מ בין המושבה הגרמנית לקרית הממשלה. תוקם תחנת רכבת תת קרקעית במקום. בעתיד תתחבר המנהרה הזאת למנהרה מתחת לכרמל.

ההסכם נראה לכאורה מצוין, התוכנית תתבצע בשלבים, ותתחיל בעתיד הקרוב.

השינוי המשמעותי ביותר, לעומת הנוסח הרשמי הקודם של תוכנית חזית הים העירונית, הוא שפתיחת החזית בעתיד הקרוב למרגלות המושבה הגרמנית מתבטלת. התמונות המרהיבות אשר הוצגו לאזרחים, של המעבר בין שדרות בן גוריון לנמל, נותרות בגדר תמונות עד לאחר השלמת כל שיקוע הרכבת. זאת כי בשלב הראשון מקבלת העיריה, על פי ההסכם החדש, שטח גדול מול מרכז העיר התחתית, אשר לא ברור כיצד יפותח וכיצד תתבצע הגישה אליו, אם בכלל. בשלב השני תקבל העיריה את השטחים שמול קרית הממשלה, ובשלב האחרון, בעוד כחמש שנים, את השטחים שמול המושבה הגרמנית. לאחר מכן יתחיל מבצע שיקוע המסילה, שיימשך עוד שנים לא מעטות, ולאחר סיומו בלבד תיפתח סוף סוף חזית הים העירונית. מדובר לפיכך בטווח זמן של עוד 10 שנים לפחות, ובינתייים נאדא.

השאלה היא אם התוכנית אינה גדולה, מורכבת ומסורבלת מידי עבור פרנסי העיר, ולא תתמסמס ותתעוות בידיהם. בנוסף, קיים חשש שהתוכנית תאפיל, באמצעות מניפולציה תקשורתית, על מחדלי העיריה בתחומים אחרים.

כתבה נוספת: מסילת הרכבת תשוקע! חיפה נפתחת אל הים

הים הוא מראה

הים הוא מראה

הים הוא מראה
עם חיים משלה
וכך גם האישה

כשהים והאישה נפגשים
הם יוצרים אהבה
שלום תשוקה ושלווה

הרוח נושבת קלילה
הספינה מפליגה לדרכה
והמוזיקה עולה מעצמה

שחף בחופי חיפה

שחף חף חלף

מעל חופי חיפה

מחפף בכף בכנפיו

חנה בשחקים וחיכה

כמי שמשליך חכה

לארוחת מנחה נאה

תפילה מיד חיברתי

מלכותו לשלום ברכתי

ואל החיים חייכתי

חשיבות הקמת שדה תעופה בינלאומי גדול בחיפה

הדמיה של שדה תעופה בין לאומי במפרץ חיפה

אין טעם להרחיב את שדה התעופה עבור בתי הזיקוק ומיכל האמוניה, אך לאחר שיסולקו המתקנים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה ישמש שדה תעופה בי''ל אבן שואבת לתושבי האזור. התקבולים שהמדינה תקבל כתוצאה מיצירת מקומות התעסוקה בעקבות הקמת השדה יהיו גדולים מאות מונים מאלה שיתקבלו ממגרשי המכולות המכוערות שמתוכננים על אותו שטח בדיוק על פי תוכנית ''נמל המפרץ''. ביטול התוכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי נובעת מהעדר חזון. יתרה מכך, נעשה על ידי פרנסי העיר חיפה ניצול נלוז של הפוטנציאל הרב שיש לשדה תעופה, פוטנציאל אשר יתואר להלן, לצורך מאוויהם קצרי הראות שמסוכנים לעתיד המדינה. ב''הפוך על הפוך'' הפך המיקום היוקרתי מקור לתאוות בצע קטנונית.

שדה התעופה המודרני הוא מרכז החיים כיום. נתב''ג הוא לב מדינת ישראל, ולא התחבורתית בלבד, אלא יותר מכך - זה הלב הכלכלי והחברתי של המדינה. סביבו התפתחה התעשייה האוירית, שהיא המעסיק הגדול במדינה ואחד מקטרי הצמיחה החשובים ביותר בעולם, בקרית שדה התעופה יש מאות חברות גדולות מכל הסוגים, וכמובן שישובים רבים סביב השדה הם היוקרתיים ביותר בישראל, כמו סביון. כך הוא הדבר בכל מקום בעולם - שדה התעופה הבינלאומי הוא צומת החיים המודרניים. 

בכל מקום שיש שדה תעופה שנמשך לתוך הים מעלה הדבר את יוקרתה של העיר וממתג אותה ברמה הגבוהה ביותר. מקומות אלה אינם רבים, נמצאים: גיברלטר, האי מאן, סן פרנציסקו, והעיר וולינגטון בירת ניו זילנד. ערים אלה הפכו למקושרות לנושאי המעוף והתעופה גם יחד, והדבר השפיע באורח חיובי על כלל היצירה האנושית והתרבותית שבהשראתן. לדוגמא, הטרמינל בוולינגטון מלא בדמויות מרחפות מסרטי ה''הוביט'' שכבשו את מסכי הקולנוע וצולמו בניו זילנד. בביירות, עיר הנמל השכנה והמתחרה של חיפה, אשר היא בעלת נתונים גאוגרפיים נחותים יחסית, בנו לתוך הים מסלול חדש ומרכזי של שדה התעופה הבי''ל, ושילבו בו גם נמל קטן. זאת דוגמא שחיפה יכולה ללמוד ממנה רבות.

אין ספק שגם בחיפה יוכל שדה התעופה שנמשך לתוך הים לשמש מקור השראה כזה, ואף יותר מבמקומות שהוזכרו, בזכות היות חיפה חלק מארץ הקודש, ולב העיסוק הגיאו-פוליטי בזירה הבינלאומית. הדף קצר מלהרחיב בכך.

התעופה היא אולי מולך שיאכל לבסוף את כולנו, כמו שתיאר האמן גויה בתערוכת הליטוגרפיות שהוצגה עד לא מכבר במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה. אך עלינו להתעלות על כך, להפיק את המיטב ולהשכיל לשלב את עידן התעופה במקום מגורינו. ספר חשוב בנושא חשיבות התעופה בימינו נקרא: ''מדוע חילות אויר נכשלים''. הספר בוחן את תבוסתן הצבאית של מדינות רבות במהלך המאה ה-20 וקובע כי הסיבה העיקרית לכך היתה לא מהלכים צבאיים שגויים אלא ההכנה הממושכת ולאורך זמן של הכוח האוירי, שהוא המרכיב המרכזי בעוצמה הצבאית והלאומית גם כיום, ומדינות רבות כשלו בהחלטות שגויות לגביו בשלב זה או אחר.

תוכנית הדרגתית להגדלת שדה התעופה חיפה צריכה להתבצע במקביל לתוכנית הדרגתית לסילוק המתקנים הפטרוכימיים ולהקמת אזורי דיור ותעסוקה מתקדמים במקומם, לתוכנית להקמת קרית ספורט בפארק הקישון, ולתוכנית לפיתוח הדרגתי של חזית הים העירונית והנמל המערבי. 
אפשר להגדיל את שדה התעופה לאורך של מעל 3 ק''מ, עד קצה המדף היבשתי, כך שיתאים למטוסי בואינג 747. אפשר גם להפוך את המסלול היחיד לכפול, ולהכפיל את תנועת המטוסים. אך בשלב ראשון רצוי להפוך אותו לשדה אזורי בי''ל צנוע, שדומה לשדות התעופה בגיברלטר ובאי מאן.

תערוכת התיירות השנתית

ביקרתי השבוע בתערוכת התיירות השנתית במרכז הירידים בתל אביב. הסיסמא שמקבלת את פני המבקרים היא: ''התיירות היא מנוע הצמיחה של ישראל כבר 50 שנה''. חלל התערוכה היה מורכב ממאות דוכנים זהים במתכונתם, של נציגי מותגי תיירות שונים שחילקו חוברות והעניקו הסברים. המסגרת הזאת סיפקה לי תובנות אחדות:

יש טרנד מרכזי בישראל כיום של חבלי ארץ שונים אשר הופכים עצמם לאזורי תיירות, ולדוגמא בשומרון וביהודה, בגליל, ברמת הגולן ובשפלה, וזאת באמצעות מדיניות מכוונת של המועצה האזורית, בשילוב יוזמות רבות של בעלי עסקים מקומיים קטנים. גם ערים גדולות כמו תל אביב, שארחה את התערוכה, משתלבות בטרנד ה''קהילתי'' באמצעות הצגת ''סל'' אטרקציות.

במקביל, לא יכולתי שלא להתרשם מדלות ההופעה של חיפה בתערוכה, אשר הופיעה בביתן זעיר בלבד, תחת הכותרת ''מדעטק''.

לא היה בתערוכה ביטוי לנופי הים, ההר והעיר המקסימים שיש לנו. כמובן שיתכן שמדובר בשאלה תקציבית, כי הרי השכרת ביתנים בתערוכה עולה כסף רב, ואולי עדיף להשקיע בפרסומות ברדיו ובשלטי חוצות וכדומה, כמו שעושה היהב.

לדעתי, אי ההשתתפות הצורמת של חיפה בתערוכה מעידה על התפוררות החברתית-כלכלית של העיר, שלא מצליחה לייצר חזות תיירותית וסביבתית אטרקטיבית, שהיא המפתח לקיימות בכלל בעידן הפוסט מודרני.

חזית הים של יפו לעומת חזית הים העירונית של חיפה

פסל האמונה ורחבת התצפית בגן הפיסגה ביפו

סיירתי לאחרונה פעמים אחדות ביפו העתיקה והתרשמתי מאד. כך צריכה להיראות חזית ים עירונית מושקעת ומטופחת, שמשמשת אבן שואבת להמוני מבקרים.

כל הגבעה שעליה התנוססה בעבר העיר העתיקה היא כיום רשת של פרקים וכיכרות מעוצבות.

כל הפסולת שנותרה מהריסות ''השטח הגדול'', ונערמה בחוף הים, הפכה לטיילת מטופחת עם שבילי הליכה ונסיעה באופניים, מצפורים ומדשאות, ויש רצף מהטיילת בנמל תל אביב ועד לטיילת בת ים.

נמל יפו הפך למרכז שוקק של מסעדות ובתי קפה שמוצף במבקרים. עם זאת, כנראה שההיצע עולה במעט על הביקוש.

גולת  הכותרת של ביקוריי במקום היתה סיור בסגווי, שנמשך כשעתיים, וכלל את כל הטיילת החדשה שמנמל יפו דרומה, דרך איזור כיכר השעון, מתחם התחנה, שכונת נווה צדק, וחזרה דרך גן צ'רלס קלור לנמל. 

הסגוויי הוא כלי מדהים וחכם, והיכולת לגמוא בקלות, תוך עצירות רבות להסברים ממדריך הטיולים שהוביל את הרוכבים, מרחק רב כל כך בנסיעה ראשונה, מעידה על חשיבותו העתידית הרבה לתחבורה הציבורית העירונית.

הסגווי הוא חלק משורה של כלי רכב חשמליים אישיים, יחד עם האופניים החשמליות, הקורקינט החשמלי ועוד, אשר המונים ברחבי תבל משתמשים בהם, והם משנים כיום לחלוטין את תוכניות פיתוח התחבורה בעולם. מה שהיה עד לפני שנים אחדות הפיתרון התחבורתי המרכזי לערים, של סלילת דרכים רחבות בעלויות עתק לצרכי תחבורה ציבורית או פרטית, חייב לפנות את מקומו לייעול רשת הדרכים האישיות, שרוחבן קטן ועלות הקמתן נמוכה, אך הן מכסות את כל שטח העיר בדומה למדרכות.

בחיפה גם אפשר להתנסות בנסיעה בסגווי, אך הנסיעה נקטעת על ידי ממגורות דגון כאשר מבקשים להמשיך במסלול הטבעי מהעיר התחתית לבת גלים, וממנה לטיילת דדו. 

בשנים האחרונות התקדם אט אט פיתוח טיילת חוף הים של דרום חיפה, וכיום אפשר להגיע בהליכה או בנסיעה באופניים וכדומה, לאורך טיילת מטופחת באורך של יותר מ-6 קילומטרים, מבת גלים ועד לחוף דדו. אך הקטע שבין בת גלים לעיר התחתית, ובפרט כאמור לאורך ממגורות דגון, עדיין אינו ראוי לכך.

המשך הטיילת מהעיר התחתית אל פארק הקישון, וממנו לאורך חוף הקריות עד לעכו, הוא עדיין בגדר חלום רחוק. כך גם לגבי פיתוח פארק הקישון ושדה התעופה הבינלאומי של חיפה. אלה יתרחשו אם יחול שינוי מיידי ודרסטי בהנהגת העיר, וראש העיר יוחלף בהנהגה ירוקה. או אז נוכל גם במפרץ חיפה לזכות במראה היפה ביותר שמציעה יפו, של מטוסי הנוסעים הרבים שמגיעים בזה אחר זה לנחיתה בנתב''ג, וחולפים מצפון לנמל יפו. מראה דינאמי זה, שמשלב חדש בעתיק, הוא אחד מסמלי ההיכר המרשימים ביותר של ארץ  ישראל המודרנית. 

מסילת הרכבת תשוקע באזור העיר התחתית כדי שחיפה תיפתח אל הים

מסילת הרכבת תשוקע! חיפה נפתחת אל הים

עוד שלב בדרך להיסטוריה: הולנת״ע אישרה את חזית הים העירונית, שיקוע הרכבת והוספת אלפי יח' דיור בחיפה

תכנית המתאר הארצית לחזית הים העירונית בשלבי אישור אחרונים 

הועדה לעניינים עקרוניים [הוולנת"ע] החליטה היום  [ג'] לאמץ את תכנית המתאר הארצית לפיתוח חזית ים עירונית בחיפה תמ"א 13 א'/3 ולהמליץ על אישורה בפני הוועדה הארצית לתכנון ובנייה. עוד החליטה הוועדה לאמץ את בקשת העירייה להוספת הוראות מפורטות לתכנית הארצית בדבר שיקוע הרכבת ותוספת יחידות דיור במסגרת התכנית. התכנית כרגע אושרה להפקדה חוזרת הכוללת את האישורים ההיסטוריים של שיקוע הרכבת והוספת אלפי יחידות דיור על בסיס אישור תכנית חזית הים העירונית.

הוועדה אישרה את התכנית לאחר שקבילה את המלצות החוקרת אדריכלית רננה ירדני גולן, אשר מונתה ע"י משרד הפנים לדון בהתנגדויות לתכנית. על פי החלטת הוועדה תוחזר עתה התכנית להפקדה לצורך הטמעת ההוראות המפורטות אותן ביקשה כאמור העירייה בדבר שיקוע הרכבת והוספת יחידות דיור.

ראש העיר יונה יהב, אשר ייצג את העירייה בדיון יחד עם מהנדס העיר אריאל ווטרמן, הביע סיפוק מההחלטה המהווה ישורת אחרונה לקראת אישורה הסופי של התכנית ע"י הוועדה הארצית לתכנון ובנייה וממשלת ישראל.

בפרויקט שמבצעת רשות מקרקעי ישראל, בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, עיריית חיפה ומשרד האוצר יקודם שיקוע הרכבת בחיפה:
שלב א' – שיקוע הרכבת לאורך העיר התחתית בקטע שבין המושבה הגרמנית ועד לאזור בית המכס
שלב ב' – פתיחת החזית הימית בכל העיר התחתית – חיפה כברצלונה
שלב ג' – שינוי תוואי המסילות בין המושבה הגרמנית לחוף הכרמל. העברתם למנהרה דרך ההר וביטול המסילות הקיימות באזור פארק הכט, פארק שקמונה ושכונת בת גלים
שלב ד' – פיתוח תכנית ל-7,200 יחידות דיור חדשות לאורך החוף של חיפה

מנהרת רכבת מתחת להר הכרמל בין תחנת חוף הכרמל לתחנת חיפה מרכז שבעיר התחתית

במגזין האינטרנט חיפה2 ששייך כנראה לעירית חיפה פורסמה כתבה מעניינת שעוסקת בהחלטה שכבר התקבלה, ככל הנראה, לשקע ולמנהר את מסילת הברזל שחוצה את חיפה. לא ברור מהכתבה מה בדיוק מתכננים לעשות, אך הרעיון למנהר את מסילת הרכבת בקטע שבין תחנות חוף הכרמל וחיפה מרכז הוא רעיון מצוין. זאת בניגוד לרעיונות השיקוע למיניהם, שמתוארים בכתבה כשלבים מוקדמים למינהור.

אפשר יהיה לחפור את המנהרה באזור העיר התחתית מבלי להרוס כמעט אף בנין קיים אם ישתמשו בתוואי המדויק של שדרות בן גוריון לצורך מוצא המנהרה: לשדרות בן גוריון יש שיפוע טבעי שיורד לים, ואפשר יהיה להגביה מעט את החלק התחתון של השדרה וליצור בדרך זאת שילוב בין מוצא המנהרה לרחבת הכניסה לחזית הים העירונית ולשדרות העצמאות, בדומה למה שקיים בכיכר דיזנגוף בתל אביב, שבה הכיכר מוגבהת מעט ממפלס הרחוב, ומתחתיה יש צומת כבישים.

יתכן ויהיו בתים אחדים שיהיה צורך להרוס, בפרט בבלוק הבניינים של שדרות העצמאות-רחוב יפו-שדרות בן גוריון, וכדאי לעיריה לשים לב ששטח מרכזי שגובל באזור זה ושיוכל לשמש לצורך המנהרה הוא מגרש תחנת אגד הישנה, שבימים אלה מתבצעות בו הכנות לבנית בית מלון.

אפשרות נוספת ועדיפה להתגברות על בעיית הבנייה הקיימת בעיר התחתית היא מינהור מלא של כל קטע המסילה שעובר במקביל לקילומטר האורך של העיר התחתית באזור רחוב הנמל. המנהרה תמשיך ברצף מתחת להר הכרמל אל מתחת לשדרות בן גוריון ושדרות העצמאות, כך שתחנת הרכבת חיפה מרכז תהיה תת קרקעית. בדרך זאת גם יימנעו מפגעי הקרינה והנוף שיוצרים עמודי החשמל של הרכבת, ויתפנו שטחים נוספים לבנייה.

בחומרי הבניה של המנהרה אפשר יהיה להשתמש להקמת הרציף החדש של הנמל המזרחי שיהיה משולב במסלול שדה התעופה של חיפה.

מנהרת רכבת בין חוף הכרמל לעיר התחתית

דיון בנושא ב'קפה דהמרקר - קהילת חיפה'

מנקים את מפרץ חיפה

מכשפים בוחשים בנו כיום ממאורתם האפילה,
שבה האש היוקדת אותם בלבד היא מלבה,
בשילוש שלילי של בריאות, ביטחון וערך קרקע.

כמו במיאמי יכולים להיראות פני הנוף במפרץ חיפה,
לאחר שיחוסלו בתי הזיקוק ושאר מפעלי התרעלה,
שמזיקים לסביבה ועולים לנו בבריאות יקרה.

נהיה בטוחים יותר מסכנת הטילים,
שצפויה לרבוץ מעלינו לעוד מאות שנים.
והופכת אותנו בימים אלה לשאהידים.

על שטחיהם יוקמו ערים ואזורי תעסוקה מתקדמים,
שיעלו את ערך הקרקע באיזור עשרות מונים.
וכולנו נשוט בתעלות הקישון בין נופים מרהיבים.

בתמונה: פני הנוף של העיר מיאמי - כך צריכים להיראות גם פני הנוף במפרץ חיפה, במראה מכיוון החוף. שדה התעופה הגדול לא נראה בתמונה אך הוא חלק מרכזי מסך כל הנוף העתידי.

סיור ועדת הכנסת בראשותו של ח"כ דב חנין לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה

ועדת המשנה של ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ דב חנין ערכה אמש סיור, שנמשך כל היום, לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה. שני הנושאים המרכזים היו:

- הבנייה המסיבית של נמל חדש שמתוכננת בהמשך לנמל חיפה שעלולה לחסל את פארק הקישון ושדה התעופה וליצור חיץ בין חיפה לקריות.

- הרחבת מתקני בתי הזיקוק שעלולה לגרום להחמרה רבה עוד יותר של זיהום האויר הרב באזור.

ד"ר עינת קליש-רותם, חברת מועצת העיר חיפה וראש תנועת חיים בחיפה הציגה, במסגרת מפגש שנערך במהלך הסיור, מצגת מצוינת של עמדת התנועה לגבי נמל המפרץ ועורפו. תוכנית  קליש-רותם וחבריה רואה את האזור כמטרופולין שמקיים חיבור פיסי המשכי בין המפרץ לכרמל, תוך שמירת הנוף, הים והבריאות, והיא יעילה וחסכונית הרבה יותר מאשר התוכנית הממשלתית-עירונית-טייקוניסטית.

הרעיון המרכזי, שמגובה בניתוח כמותי, הוא שעדיף לשדרג את רציפי נמל חיפה הקיימים בשלב ראשון, ובשלב שני להוסיף רציף חדש אחד בלבד, שישמש בחלקו החיצון כמסלול שדה התעופה וכשובר גלים, מאשר לבנות נמל חדש נוסף על שטחים עצומים ביבשה ובים.

בכתום - השילוב הנכון בין רציף, מסלול נחיתה, שובר גלים

בדרך זאת גם:

- שדה התעופה היחיד בצפון יישאר במקומו ומסלולו יוארך כך שיאפשר טיסות בינלאומיות אינטנסיביות.

- תוקם ריביירה מעכו ועד עתלית שתייצר משיכה תיירותית חזקה.

- פארק קישון מורחב במפרץ בין הכרמל לים יחבר את חיפה לערי הקריות באופן מלא.

בסוף היום ארגנה הקואליציה לבריאות הציבור בראשות ליאורה אמיתי מפגש מרתק ורב משתתפים בין דב חנין לתושבי המטרופולין. המפגש נערך במתנ''ס נווה יוסף בדרך נווה שאנן, באולם בעל חלונות פנורמיים שצופה על נוף המפרץ שמונח פרוש למרגלותיו.

נוף המפרץ ממתנ''ס שדה יוסף 

גם מפגש זה התמקד בנושאי תוכנית בניית הנמל החדש ותוכנית הרחבת בתי הזיקוק. לאזרחים שהגיעו ניתנה אפשרות מסודרת להביע את דעותיהם בנושאים אלה.

המשתתפים העלו טענות רבות לגבי איכות הסביבה באיזור בתחומים שונים והתוצאה ההרסנית שצפויה אם חלילה יתממשו התוכניות החדשות, שהנוסח הכתוב שלהן הוא עמום ומעורפל במכוון. בהקשר זה מן הראוי לציין כי בתי הזיקוק הם בשליטת משפחת עופר וכך עשוי להיות גם הנמל החדש, מה שהופך את ראש העיר יונה יהב שתומך בתוכניות ההרחבה המסיביות למעין שליח המשפחה.

ההתרשמות הכללית היתה כי יש לאזרחים רבים ידע מגובש בתחומים אלה, וכי דעתם חשובה מאד לצורך קבלת ההחלטות הנכונות.
אחת הטענות המרכזיות שהועלו, על ידי מתכנן ערים רב ניסיון, היתה כי אין כלל הצדקה למיקומם הנוכחי של בתי הזיקוק וחובה להעביר אותם למיקום אחר, הרחק ממרכזי אוכלוסין. הבריטים הקימו את בתי הזיקוק במפרץ בין היתר מכיוון שמי הים היו נחוצים בשעתו לקירור המתקנים, אך בימינו יש שיטות קירור אחרות. המתכנן קובע כי במקום זה שנמצא במרכז מפרץ חיפה אפשר להקים שכונות מגורים לתפארת, מה שכמובן גם יעלה מאד את ערך הנדל''ן באזור. כדאי להרחיב בנדון ולהזכיר את סיפור מפעלי אתא, שעל אדמותיהם הוקם הקיריון. טרם הקמת הקניון קמה מחאה חברתית חריפה כנגדו, בדרישה לשמר את המפעלים שנחשבו כסמל המרכזי של האזור. כיום אנו רואים כי הקיריון המצליח תורם הרבה יותר לכלכלת ורווחת האזור מאשר מפעל בגדים, אשר ייצורם עבר זה כבר ממילא למדינות מתפתחות. הקיריון, אגב, נמצא בשליטת משפחת עופר שהיא גם בעלת השליטה בבתי הזיקוק, מה שמעורר את השאלה אם הם לא מתכננים כאן תוכניות דומות, מה גם שעל פי תוכנית המתאר החדשה כל השטחים  המסחריים והתעשייתיים הנרחבים שמצפון ומדרום לבתי הזיקוק מיועדים לבניה בלי הגבלת גובה. נקודה מעניינת נוספת בנושא זה היא שאת המודל להתפתחות התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה עיצב לא אחר מאשר פרופסור ארנון סופר, שידוע בימים אלה בעיסוקיו בדמוגרפיה של ערביי ישראל. סופר עשה זאת במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בתפרושת המפעלים במפרץ והפוטנציאל הכלכלי שטמון בכך, בזכות האפשרות ליצר שרשרת מוצרים רבים במפעלים אחדים באמצעות חומר גלם אחד, הנפט הגולמי, שמגיע למפעל מרכזי. מעניין שסופר וחבריו לא שמו לב בזמנו לכך כי הקרקע שעליה הם ממליצים להקים את שרשרת המפעלים נמצאת בין מרכזי אוכלוסין, וכי הייעוד המתאים לה ביותר למעשה הוא לשמש לבנייה למגורים. בנוסף, ממזרח לבתי הזיקוק, בטווח של כחצי שעת נסיעה בממוצע, נמצא חצי הסהר הצפוני של ישובי המיעוטים בצפון הארץ, פריפריה אורבאנית שמתפרשת לאורך גבעות מערב ודרום הגליל התחתון. סופר וחבריו לאקדמיה עוסקים בדמוגרפיה של ערביי צפון ישראל אך נוקטים במדיניות של בת יענה ככל שהדבר נוגע לגיאוגרפיה שלהם, דהיינו לתפרושת רחבת ההיקף וחסרת השליטה במידה שאינה נתפשת של ישוביהם. האקדמיה אינה טורחת לחקור, למפות, לתאר ולהתריע על כך בפני הציבור הרחב. להגנת סופר חשוב להעיר כי הוא עסק בשעתו בייהוד הגליל דרך נושא המצפים.
אין ספק כי הקמת קרית ספורט עם איצטדיון בינלאומי בפארק הקישון, במיקום שהוא במרכז התמונה למעלה ושכיום נמצאת בו המזבלה העירונית הישנה, עשויה לסייע רבות במאבק למען שיפור איכות הסביבה באיזור. 

בסוף המפגש פנה דב חנין לאזרחים בבקשה לשלוח אליו את דעותיהם.