‏הצגת רשומות עם תוויות תיירות בחיפה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תיירות בחיפה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 20 ביולי 2024

מתחם מגידו ויפה נוף 120 במרכז הכרמל


בסוף המאה ה-19 התעורר במושבה הגרמנית בעיר התחתית צורך להרחיב את מעון ההחלמה בשכונה שהפעילו אחיות-נזירות גרמניות. לצורך כך נקנה שטח אדמה גדול, בזמן שרכס הכרמל היה עדיין חשוף לחלוטין מבניינים. המקום שנבחר היה הנקודה הגבוהה ביותר על קו הרכס אל מול המפרץ. היתה זאת גבעה קטנה שהתנשאה מעט מעל סביבתה. במקום ניבנו בתחילה, בשנת 1902, שלושה בתים קטנים. בשנת 1905, החלה בנייתו של בית שלום אליהו. בית שלום אליהו היה מעון החלמה גדול ומרשים, שנבנה בסגנון האדריכלי של המושבה הגרמנית, של בנין לבנים ירושלמיות עם גג אדום. במשך שנים רבות, בלט המבנה כנקודת ציון בולטת על קו הרכס של הכרמל, וסימל את הנוכחות הגרמנית המשמעותית באזור. המקום מכונה בימינו בשם ''מתחם מגידו'', על שם הרחוב הצמוד אליו. 

חשיבותו המרכזית של מתחם מגידו נובעת מקרבתו לוילה דאונס, ברחוב יפה נוף 120, הצמוד למתחם מגידו. הוילה הייתה ביתה של ליידי דאונס, גיסתו של הגנרל אלנבי, שכבש את ארץ ישראל והמזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה. אלנבי, שהיה מפקדו של לורנס איש ערב, החיל המפורסם ביותר במלחמת העולם הראשונה, הפך לאחת הדמויות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה של ארץ ישראל במאה ה-20. לאחר חזרתו מהמלחמה הוא הוכתר באנגליה כ''לורד מגידו'', על שם המקום בו ניהל את הקרב המכריע נגד התורכים בארץ ישראל. 
ליידי דאונס היתה בעלת השטחים סביב הוילה, ומכאן גם השם לרחוב מעל הוילה.  בעלה של ליידי דאונס היה רופא במקצועו, וניהל עם אלנבי התכתבות ענפה במהלך המלחמה. אלנבי התלהב מיופיו של הכרמל, והדבר הגיע לאוזני גיסתו, אשר רכשה יחד עם בעלה את השטח במטרה לבנות בו בית לגור בו לעת זקנה. 

קשר זה מעניק למתחם מגידו ולוילה דאונס נופך היסטורי ייחודי משולב, ומעצים את חשיבותו. בנו של הגנרל אלנכי, מייקל, היה טייס שנהרג בקרב פאשנדל בשנת 1917. לזכרו הקימה ליידי דאונס את המצפור והגן המרהיבים שמעבר לכביש.

במהלך המחצית השניה של המאה ה-20 עברו השימושים במתחם מגידו [בית שלום אליהו], ובוילה דאונס [יפה נוף 120], גלגולים אחדים. 
בית שלום אליהו המשיך לשמש כמעון החלמה עד שנות ה-1980, ולאחר מכן עברו הנזירות למתחם ברחוב יפו. בשנות ה-1990 שימש המקום כמרכז קליטה לעולים חדשים מרוסיה. לאחר מכן הוא הפך למרכז שיקום לאוכלוסיה נזקקת, בפרט של הומלסים מארצות חבר העמים, שהופעל על ידי עמותה נוצרית בשם ''נדר''. בשנים האחרונות הפכו הבנינים הקטנים, שהיו מפוזרים בשטח המתחם, לשכונת מגורים קטנה של זוגות צעירים בעלי אמצעים, בזכות קרבת המקום למרכז הכרמל ואפשרויות החניה הרבות בתוכו. 
ליידי דאונס הורישה את הוילה והשטחים סביבה, כולל רחובות מגידו וג'ורג' אליוט, וגן אלנבי שמעבר לכביש, לעירית חיפה. הוילה הפכה למועדון לילה ופאב בשם ''120'' שהיה הראשון בכרמל, ובמשך שנים רבות מפורסם מאד בחיפה והסביבה. בשנות ה-1990 הפך המקום ל''אייריש פאב'' ול''מסעדת גאוצ'ו'', שהיו גם הם מקומות בילוי פופולריים. בהדרגה ננטש המבנה, לאחר שהתיישן ופעילות מקומות הבילוי עברה לעיר התחתית בחיפה.
בגן אלנבי, מתחת למצפור לזכר מייקל אלנבי, בצמוד למלון ''קראון פלאזה'', הקימה העיריה בשנות ה-1980 מבנה גדול עגול, שנועד לשמש כמרכז של  פאבים ומסעדות אחדים. המקום היה שוקק פעילות, עד לתקופה שבהם דעכה פעילות מקומות הבילוי במרכז הכרמל וכיום הוא ריק.


השטחים של מתחם מגידו, שהיו בבעלות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, נמכרו ליזם גד זאבי בתחילת שנות ה-1980. השטחים של וילה דאונס נמכרו ליזם מקומי נוסף. שני היזמים חברו יחדיו, ואיחדו את השטחים, לצורך בנית מתחם מגורים ענק בן כ-300 דירות בכחמש בנינים רבי קומות. בשנת 2024 התחילו בבנית המתחם, ולצורך כך נהרסו המבנים במתחם מגידו, למעט בית שלום אליהו שנותר לשימור, ווילה דאונס ביפה נוף 120. 
נהרס גם בית הספר היסודי "דוד ילין", שהיה נקודת ציון היסטורית וחינוכית חשובה. הוא היה חלק ממתחם מגידו, ולו היסטוריה ארוכה ומרשימה: בתחילת המאה ה-20 הוא נוסד כבית ספר לבנות, חלוץ בתחום החינוך לבנות בארץ ישראל. לאחר קום המדינה הפך לבית ספר יסודי ממלכתי, וצבר מוניטין כבית ספר איכותי ומוביל בחיפה.



בנין יפה נוף 120

מצפור אלנבי ולצידו מלון ''קראון פלאזה''

החומה המקיפה את מתחם מגידו ובית שלום אליהו [משמאל]

בית הספר ''דויד ילין''

שטח ה-120 לאחר הריסתו באביב 2024.
מאחוריו מצד ימין מגדל מגורים בבניה במתחם מגידו.





יום שבת, 21 ביולי 2018

שדה דב בועידת התיירות לישראל 2018

בועידת התיירות בישראל ביולי 2018, ועידה יוקרתית ראשונה בחסות העיתון כלכליסט, נאמו בין היתר שרי התחבורה והתיירות, וראש עירית תל אביב, רון חולדאי.
חולדאי, בתחילת דבריו, הפתיע כאשר חזר פעמים אחדות, כמו מנטרה, על הצורך בשמירת ופיתוח שדה התעופה דב.
שר התחבורה ישראל כץ הפתיע גם הוא, כאשר הרחיב את הדיבור בנושא הפרטת נמלי הים.
אי אפשר היה שלא להקיש דבר מדבר, לחבר אחד לאחד, ולשאול שאלת תם: מדוע לא בונים בישראל עוד נמלי תעופה אחדים, במטרה לשבור את המונופול הכוחני של נתבג?!
מדינת ישראל משקיעה עוד מיליארדי שקלים בבנית שני נמלי ים חדשים, בחיפה ובאשדוד, שעיקר מטרתם היא שבירת כוחם של ועדי העובדים בנמלים הלאומיים הקיימים.
מדוע לא נעשה כך גם לגבי נמלי התעופה. מדוע מפלגת השלטון חוששת משבירת המונופול ההרסני של נתבג?!
נתבג אינה אבן נגף מטרופוליני בלבד, שמונע את פיתוח גוש דן כי המטוסים חגים מעליו. גם התעשיה האוירית ואלעל שממוקמים שם הפכו למוקדי קבלת החלטות משיקולים צרים, החל מביטול פרויקט הלביא וכלה בהצטיידות המוגזמת במטוסי דרימליינר.
לאזרחי ישראל כולם נתבג הוא מעין מתקן עינויים, שמתחיל בפקקים שבהגעה אליו, ממשיך בתורי הבידוק האינסופיים, ומסתיים בישיבה במטוסים צפופים יתר על המידה.
כל זאת על מנת לספק שורת רווח נאה למקבלי המשכורות השמנות, ולסחוט עוד ועוד מכל מי שאינם מקורבים לצלחת.
זאת גם כאשר מעל אזרחי המדינה מרחף כל העת איום סגירת נתבג מחמת ירי טילים  בלתי צפוי מעזה.
האזרחים הפכו לפיכך, שבויים, במדינה שהיא לכאורה תיירותית, תרבותית, ודמוקטית.
את ההתנוונות המתמשכת של התעופה האזרחית הישראלית הציגו בהרחבה, באמצעות נתונים, מומחים בינלאומיים שנאמו בכנס התעופה לישראל במאי 2018.
מדינת ישראל היא אי תחבורתי ועליה לבנות, כמו באנגליה לדוגמא, כמה שיותר נמלי תעופה, כדי לספק את התחבורה האוירית המירבית לאזרחיה, ובמקביל לנצל את יתרונותיה המיוחדים, כמו מיקום גיאוגרפי, כוח אדם, ותעשיה מתמחה, על מנת לפתח ולבזר ככל האפשר את המגזר הכלכלי הצומח הזה.
יש מקום במדינת ישראל לנמלי תעופה ברמת דויד, חיפה, תל אביב, נתבג, נבטים, אילת ועוד. על רובם להיות פרטיים, להיות מוקמים על ידי חברות פרטיות ולהתחרות זה בזה.
שדה תעופה חיפה יצליח להתברג בראש הרשימה, במידה ופיתוחו ישתלב בהפיכת חיפה לעיר תיירות.
שר התיירות התפאר בנאומו בהישגי התיירות של מדינת ישראל בשנים האחרונות, תחת הכותרת 'התיירות היא מנוע צמיחה מרכזי במדינת ישראל'. 
בשנים האחרונות הפכו תל אביב וירושלים למרכזי תיירות עולמיים, בזכות מיתוג מחודש והשקעה מסיבית בפרסום.
ישראל לא מוצגת יותר כמדינת צליינות, או כחוויה חד פעמית, אלא כמקום תחת השמש שטוב לבלות בו ולשלב זאת עם חוויה תרבותית.
מה חבל שראש עירית חיפה לא נכח בכנס.
בחולדאי תומכים כבר יותר משבעים חברי כנסת וכעשרה ראשי רשויות מקומיות.