מתחם מגידו ויפה נוף 120 במרכז הכרמל

בסוף המאה ה-19 התעורר במושבה הגרמנית בעיר התחתית צורך להרחיב את מעון ההחלמה בשכונה שהפעילו אחיות-נזירות גרמניות. לצורך כך נקנה שטח אדמה גדול, בזמן שרכס הכרמל היה עדיין חשוף לחלוטין מבניינים. המקום שנבחר היה הנקודה הגבוהה ביותר על קו הרכס אל מול המפרץ. היתה זאת גבעה קטנה שהתנשאה מעט מעל סביבתה. במקום ניבנו בתחילה, בשנת 1902, שלושה בתים קטנים. בשנת 1905, החלה בנייתו של בית שלום אליהו. בית שלום אליהו היה מעון החלמה גדול ומרשים, שנבנה בסגנון האדריכלי של המושבה הגרמנית, של בנין לבנים ירושלמיות עם גג אדום. במשך שנים רבות, בלט המבנה כנקודת ציון בולטת על קו הרכס של הכרמל, וסימל את הנוכחות הגרמנית המשמעותית באזור. המקום מכונה בימינו בשם ''מתחם מגידו'', על שם הרחוב הצמוד אליו. 

המעוניינים להעמיק בנושא מתחם מגידו מוזמנים לעיין במצגת המפורטת שנכתבה אודות המקום המרתק וההיסטוריה העשירה שלו.

חשיבותו המרכזית של מתחם מגידו נובעת מקרבתו לוילה דאונס, ברחוב יפה נוף 120, הצמוד למתחם מגידו. הוילה הייתה ביתה של ליידי דאונס, גיסתו של הגנרל אלנבי, שכבש את ארץ ישראל והמזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה. אלנבי, שהיה מפקדו של לורנס איש ערב, החיל המפורסם ביותר במלחמת העולם הראשונה, הפך לאחת הדמויות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה של ארץ ישראל במאה ה-20. לאחר חזרתו מהמלחמה הוא הוכתר באנגליה כ''לורד מגידו'', על שם המקום בו ניהל את הקרב המכריע נגד התורכים בארץ ישראל. 

ליידי דאונס היתה בעלת השטחים סביב הוילה, ומכאן גם השם לרחוב מעל הוילה.  בעלה של ליידי דאונס היה רופא במקצועו, וניהל עם אלנבי התכתבות ענפה במהלך המלחמה. אלנבי התלהב מיופיו של הכרמל, והדבר הגיע לאוזני גיסתו, אשר רכשה יחד עם בעלה את השטח במטרה לבנות בו בית לגור בו לעת זקנה. 

קשר זה מעניק למתחם מגידו ולוילה דאונס נופך היסטורי ייחודי משולב, ומעצים את חשיבותו. בנו של הגנרל אלנכי, מייקל, היה טייס שנהרג בקרב פאשנדל בשנת 1917. לזכרו הקימה ליידי דאונס את המצפור והגן המרהיבים שמעבר לכביש.

במהלך המחצית השניה של המאה ה-20 עברו השימושים במתחם מגידו [בית שלום אליהו], ובוילה דאונס [יפה נוף 120], גלגולים אחדים. 

בית שלום אליהו המשיך לשמש כמעון החלמה עד שנות ה-1980, ולאחר מכן עברו הנזירות למתחם ברחוב יפו. בשנות ה-1990 שימש המקום כמרכז קליטה לעולים חדשים מרוסיה. לאחר מכן הוא הפך למרכז שיקום לאוכלוסיה נזקקת, בפרט של הומלסים מארצות חבר העמים, שהופעל על ידי עמותה נוצרית בשם ''נדר''. בשנים האחרונות הפכו הבנינים הקטנים, שהיו מפוזרים בשטח המתחם, לשכונת מגורים קטנה של זוגות צעירים בעלי אמצעים, בזכות קרבת המקום למרכז הכרמל ואפשרויות החניה הרבות בתוכו. 

ליידי דאונס הורישה את הוילה והשטחים סביבה, כולל רחובות מגידו וג'ורג' אליוט, וגן אלנבי שמעבר לכביש, לעירית חיפה. הוילה הפכה למועדון לילה ופאב בשם ''120'' שהיה הראשון בכרמל, ובמשך שנים רבות מפורסם מאד בחיפה והסביבה. בשנות ה-1990 הפך המקום ל''אייריש פאב'' ול''מסעדת גאוצ'ו'', שהיו גם הם מקומות בילוי פופולריים. בהדרגה ננטש המבנה, לאחר שהתיישן ופעילות מקומות הבילוי עברה לעיר התחתית בחיפה.

בגן אלנבי, מתחת למצפור לזכר מייקל אלנבי, בצמוד למלון ''קראון פלאזה'', הקימה העיריה בשנות ה-1980 מבנה גדול עגול, שנועד לשמש כמרכז של  פאבים ומסעדות אחדים. המקום היה שוקק פעילות, עד לתקופה שבהם דעכה פעילות מקומות הבילוי במרכז הכרמל וכיום הוא ריק.

גן אלנבי בויקיפדיה

השטחים של מתחם מגידו, שהיו בבעלות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, נמכרו ליזם גד זאבי בתחילת שנות ה-1980. השטחים של וילה דאונס נמכרו ליזם מקומי נוסף. שני היזמים חברו יחדיו, ואיחדו את השטחים, לצורך בנית מתחם מגורים ענק בן כ-300 דירות בכחמש בנינים רבי קומות. בשנת 2024 התחילו בבנית המתחם, ולצורך כך נהרסו המבנים במתחם מגידו, למעט בית שלום אליהו שנותר לשימור, ווילה דאונס ביפה נוף 120. 

נהרס גם בית הספר היסודי "דוד ילין", שהיה נקודת ציון היסטורית וחינוכית חשובה. הוא היה חלק ממתחם מגידו, ולו היסטוריה ארוכה ומרשימה: בתחילת המאה ה-20 הוא נוסד כבית ספר לבנות, חלוץ בתחום החינוך לבנות בארץ ישראל. לאחר קום המדינה הפך לבית ספר יסודי ממלכתי, וצבר מוניטין כבית ספר איכותי ומוביל בחיפה.

בנין יפה נוף 120

מצפור אלנבי ולצידו מלון ''קראון פלאזה''

החומה המקיפה את מתחם מגידו ובית שלום אליהו [משמאל]

בית הספר ''דויד ילין''

שטח ה-120 לאחר הריסתו באביב 2024.
מאחוריו מצד ימין מגדל מגורים בבניה במתחם מגידו.

בחנוכה מחיפה לירושלים ובחזרה

אתמול נסעתי לטיול חנוכה בירושלים. לא הייתי שם מזמן והעיר מפרסמת בשנים האחרונות את חנוכה כחג האורים, עם אירועים רבים שקשורים לנושא האור. חגי אור מתרחשים כמעט בכל התרבויות בתקופה זאת של הימים הקצרים ביותר בשנה. מכיוון שבארצות הברית חוגגים בתקופה זאת היהודים את חנוכה עם ראש השנה הנוצרי, ובחיפה חוגגים את החג של החגים, חשבתי שכדאי לערוך השוואה. זאת גם לאור הניגוד החתרני שיש בין חגי האור לציביון הקודר והדתי שירושלים נקשרת אליו בדרך כלל. 

נרשמתי לסיור חנוכיות בעיר העתיקה ותכננתי להקדים לו ביקור בשוק מחנה יהודה ולאחריו לצפות במופע האור קולי במצודת דויד. 

שוק מחנה יהודה, כמו שוק הכרמל בתל אביב, מתאפיין בכך שהחנויות הרבות שבו ניצבות לאורך רחוב מרכזי אחד, שהוא ציר ארוך, ישר ומישורי. התנועה של הולכי רגל בשוק היתה רבה גם בציר המקביל שנוסף לציר המקורה המקורי, ושגם הוא רחוב ארוך, ישר ורחב, שאנשים רבים נהנים לטייל לאורכו. חשבתי על שוק זה בהקשר לשוק תלפיות בחיפה ומסקנתי היתה נחרצת: חייבים להעתיק את השוק בחיפה למקום דומה, כי במיקומו הנוכחי בשיפוע התלול של ההר, וברחובות הצרים המפותלים בו הוא נמצא אין לו סיכוי להתפתח. להיפך, הוא מעכב את התפתחות העיר. מקום תחליפי מתאים הוא השוק הסיטונאי הישן ברחוב קיבוץ גלויות, שהוא רחוב ישר, מישורי, וארוך, עם שפע מקום לפיתוח מסחרי נוסף, וכיום גם עם תחבורה ציבורית - המטרונית, שמזכירה את הרכבת הקלה.

סיור החנוכיות והאור בירושליים התחיל במצודת דויד. המדריכה בחרה להתחיל בנקודה זאת מכיוון שחג האור אופייני לדת הנוצרית, שחוגגת בתקופה זאת את לידת ישו משיחה, ומאמיניה מעטרים את הכנסיות וחזיתות הבתים בשלל אורות, כמו שאנו רואים היטב בחיפה.

הקשר שיצרה המדריכה בין מצודת דויד לימות המשיח הוא זה שבחודש דצמבר 1917 עמד על מדרגות הכניסה למצודה הגנרל אלנבי, משחרר ארץ ישראל מהכיבוש התורכי, והתקבל על ידי הקהילה היהודית כמו המלך המשיח. רבים מהילדים שנולדו בשנה זאת קיבלו שמות שנגזרו מהמילה 'גאולה', וביניהם יגאל ידין וגאולה בן גוריון.

לאחר כיבוש ירושלים נחו אלנבי וצבאו חודשים אחדים והתארגנו מחדש, לקראת המשך מסע הכיבוש שלהם. בין היתר קיבל אלנבי מטוסי קרב רבים, שהיקנו לו עליונות אוירית מוחלטת.

הקרב המכריע מול התורכים התרחש באזור מגידו בעמק יזרעאל, שם הקימו התורכים את קו החזית שלהם בסיוע מומחים גרמניים. מטוסי הקרב מוטטו אותם בקלות, ואלנבי המשיך בתנועה מהירה עם צבאו הנייד, והגיע לדמשק בתוך ימים אחדים. הוא לא התעכב בדמשק, אלא המשיך לעבר דרום תורכיה. לתורכים לא היו כוחות להעמיד מולו, ועם תורכיה בסכנת כיבוש מהיר הם חתמו על הסכם כניעה בסוף קיץ 1918. כניעת התורכים איפשרה לבעלות הברית לשלוח כוחות צבא עצומים לאגוף את גרמניה ממזרח, וכך לא נותרה למטכ''ל הגרמני ברירה אלא לחתום על הסכם כניעה בנובמבר 1918.

אלנבי היה, אם כן, משיח 'הכל כלול'. גם משחרר הארץ מהכיבוש התורכי הארוך והשנוא, גם מנצח מלחמת גוג ומגוג - מלחמת העולם הראשונה, גם עשה זאת במגידו שהיא המקום שעל פי מסורות שונות יתנהל בו הקרב המכריע במלחמת גוג ומגוג שיבשר את אחרית הימים, גם עשה זאת באמצעות נשק אחרית הימים בזכות יכולתו לבטל מכשולים גיאוגרפיים טבעיים - המטוס, וגם מוציאה לפועל לכאורה של הצהרת בלפור שניתנה כחודש לפני כיבוש ירושלים.

בעיר חיפה נותרו כיום לזיכרון מורשתו, מלבד רחוב אלנבי, הוילה של אחות אישתו ליידי דאונס ברחוב יפה נוף 120, יחד עם רחוב ג'ורג' אליוט הסמוך, וגן אלנבי מול הוילה, שבראשו מצפור שמשקיף לעמק זבולון, לזכר בנו הטייס שנהרג במלחמה. עירית חיפה קיבלה את האתרים האלה מליידי דאונס.

הוילה ומבנה גדול שהוקם על ידי העיריה בגן אלנבי הפכו לפאבים. המיצפור מוזנח כיוון שעצים גבוהים צמחו בחזיתו. תוכנית בנייה, שהיה לי חלק בהתנגדות לה, עלולה להרוס את הוילה, לבטל את רחוב ג'ורג' אליוט ולהרוס את המיצפור, על מנת לבנות במקומם שיכונים.

לא אתעכב כאן על תיאור סיור החנוכיות ברובע היהודי בעיר העתיקה. ציפיתי לספקטל אורות מרהיב הרבה יותר, אך החוויה של שיטוט עם המוני ישראל בסמטאות הרובע היהודי בחשיכה הירושלמית נסכה בי חמימות רבה. בחיפה סיורי אורות יכולים להיות מרשימים הרבה יותר, גם ללא חנוכיות בחלונות בינתיים. מלבד שלל האורות שבהם מעטרים הנוצרים את חזיתות בתיהם, הרי שמהמצפור בטיילת פנורמה אפשר לחזות בלילות בשלל האורות מרהיבים של הנמל, הגנים הבהאים והעיר התחתית, ואורות המפעלים הפטרוכימיים במפרץ. תיירות של אנשים שאוהבים לחזות ולצלם אורות ליליים של מפעלי ענק מתפתחת בשנים האחרונות ביפן.

הדו"ח החמור של מבקר המדינה על כשלי הועדה המקומית

התקבל מאת:

ירון חנן  ●   הירוקים של חיפה    ●   yaronha@haifa.muni.il |3997696 – 052

חברים יקרים

שלום רב, 

השבוע פורסם סוף סוף דו"ח מבקר המדינה על עבודת הועדה המקומית בחיפה, דו"ח שייחלנו לו מזמן.

זהו דו"ח המסכם שנתיים (2008-2010) בעבודת הועדה המקומית חיפה בראשות עו"ד יונה יהב וממלאת מקומו תא"ל (מיל.) חדוה אלמוג.

מהרגע הראשון, לאחר שראשות הועדה עברה לאנשים הנ"ל, הבנו שכללי המשחק השתנו לחלוטין:

שלטון החוק זז כמעט לגמרי הצידה, שיקולים תועלתניים צרים של יזמים, מקורבים למיניהם ואנשים בעלי עוצמה, קיבלו עדיפות מירבית, על חשבון טובת הציבור וכלל תושבי העיר. נציגי הקואליציה בועדה ולצערי לא פעם בצירוף מספר חברי אופוזיצייה, פעלו בצורה צינית לטובת אותם שיקולים זרים. סיפורים רבים ונוגעים ללב של תושבים שהביעו מחאה והובאו על ידנו  בפני חברי הועדה, על הסבל שנגרם לאותם תושבים כתוצאה מעוולות שגרמו להם אותם גורמים וכתוצאה מעוולות ומחדלי הועדה והפיקוח על הבנייה, לא עשו רושם על אף אחד מהם.

כל ליקוי שהיה גם בעבר הועצם בעשרות מונים, וכל החלטה ומעשה חמור שפעם היה קורה באופן חריג, מתרחש באורח שיגרתי כמעט בכל ישיבה של הועדה.

למותר לצין כי כל פניותינו ליו"ר ועדת המשנה ומ"מ ראש העירייה הגב' חדוה אלמוג וכן ליועץ המשפטי של העירייה עו"ד רשף חן (שהוא ואנשיו מודעים היטב לנעשה בועדה ובפיקוח על הבנייה) נותרו כלא היו.. כנ"ל נסיונותינו לעורר את חברי הקואליציה, שקיוינו כי מעט יושר ציבורי עוד נותר אצלם. אך כמובן, גם פניה אליהם נדונה כצפוי לכישלון.

כבר בחודשים הראשונים התרענו כל חברי סיעת "הירוקים של חיפה" על הנעשה בועדה הזו העברנו חומרים רבים הן לכלי התקשורת והן למבקר המדינה ובמספר מקרים גם למשטרה (שלצערנו כרגיל "לא גילתה עניין ציבורי" בכך). נפגשנו עם הממונה על המחוז והתרענו על הדברים, כתבנו בלי סוף ליועץ המשפטי של משרד הפנים ולמנכ"ל המשרד, כתבנו ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת וניסינו לעורר אותם לפעול או לפחות לבחון מה קורה בועדה הזו.

יש להזכיר כי ועדת הערר המחוזית ובתי המשפט היתרו פעם אחר פעם בחברי הועדה המקומית על החלטות שגויות ועל דרך פעילותם, אך הם בשלהם, ו..."השיירה עוברת" כמאמר הפתגם.

בסופו של דבר לשמחתנו, מבקר המדינה ומשרדו בחיפה הם אלה שהרימו את הכפפה ובגדול. נודע לנו בעקיפין כי הצוות שלהם נכנס לעובי הקורה ובמשך תקופה ארוכה הפכו כל אבן כדי לחקור את תלונותינו על שורה ארוכה של תופעות חמורות עליהן התרענו שוב ושוב!

והתוצאה לפניכם בכתבה המצורפת. כל טענותינו אומתו ע"י המבקר, אחת לאחת.   צוות המבקרים הצליח בעבודת קודש יסודית לרדת לשורשם ולחשוף את מידת חומרתם,באומץ לב ובנחישות ועל כך מגיעה להם ברכת יישר כח ותודת כל תושבי העיר לעמלם!

קיים דו"ח נוסף, שפורסם השבוע וחמור לא פחות, על כשלונה של עיריית חיפה בתחוםהפיקוח על הבנייה ונושא הפיקוח על המפעלים המסוכנים במפרץ חיפה.

לצערנו הדו"חות הנ"ל לא הסתיימו בציון אחריות אישית של נושאי משרה לממצאים החמורים ולעבירות על החוק, אך אין לנו ספק כי אם הליקויים לא יתוקנו באופן המלא והמושלם, לא יחשוש המבקר להטיל אחריות אישית ואולי אף פלילית על כמה מחברי הועדה והעומדים בראשה.

ראו נא כתבה מצורפת, שאמנם לא צויינה בה תגובתנו, למרות שהתבקשנו להגיב, אך היא חשובה ביותר לידיעת תושבי העיר!

בברכה,

חברי סיעת הירוקים של חיפה

במועצת העיר

קישור: כתבה מצורפת

הצפיפות במדרכה בשדרות הנשיא מול גן האם

המדרכה בשדרות הנשיא מול גן האם - מקום הומה אדם אך מלא מכשולים להולכי רגל

הקלקה על התמונה מביאה לגודל פנורמי מלא בפרטים

סוף סוף הסירו את השלט העירוני הגדול שניצב בכיכר הפינתית שליד קפה 'הבנק' והפריע לתנועה. כעת יש במקום אפשרות נוחה למעבר הולכי רגל. אלא שהתחושה של העוברים ושבים היא כי 'חסר משהו'. זאת לא כי הכיכר הפינתית הזאת גדולה מידי, אלא מכיוון שמי שמגיעים אליה בהליכה, בפרט מכיוון מרכז פנורמה לאורך המדרכה בשדרות הנשיא שנראית בתמונה, עוברים מסלול מכשולים ארוך ומסוכן.

מי שצועד במדרכה זאת מכיוון 'הבנק' למרכז פנורמה נתקל מיד לאחר מעבר החצייה ברחוב שער הלבנון במכשולים של עמוד חשמל ועץ שניצבים באמצע המדרכה. מטרים ספורים בהמשך ניצבים מספר עצים נוספים בגומות רחבות ועמוד חשמל נוסף באמצע המדרכה. זאת עד לרחבה שלפני בנק הפועלים, ששם מתרחב מסלול ההליכה.

המדרכה עצמה, בין הכביש למעקה שמפריד בינה לבין הבתים שבמפלס שנמוך ממנה, היא רחבה למדי. אין צורך להרחיב אותה בפעולות הנדסיות יקרות כדי לאפשר מעבר נוח.

כל מה שצריך לעשות הוא להסיר עצים ועמודי חשמל אחדים. העצים אמנם גדולים ויפים, אך חובה לעשות זאת שכן כיום מדובר במקום שהוא למעשה בלתי אפשרי למעבר בשעות העומס.

שעות העומס האלה הן כל לילות הקיץ, שבהן מרכז הכרמל הומה הולכי רגל, ורובם מגיעים למדרכה זאת בדרכם למרכז פנורמה או לטיילת. בשעות אלה המדרכה כל כך צפופה עד שכמעט ואי אפשר לעבור בה. כל מי שעושה זאת מתחכך בעוברים ושבים מולו, שהם במקרים רבים זוגות , משפחות או חבורות. כדי להימנע ממהתחככות זאת עובר האורח שמגיע לבילוי איכותי במקום נעצר מאחורי עץ או עמוד חשמל, או שהוא מסתכן בנפשו ויורד לכביש שבו חולפת התנועה במהירות.

במקביל להסרת מכשולים אלה להולכי הרגל יש להתקין במקום מעקה בטיחות , ובכך למנוע את סכנת תאונות הדרכים ואת החנייה הבלתי חוקית.

בעברו השני של הכביש נמצאת, בניגוד גמור, טיילת גן האם שהיא אולי המדרכה היפה ביותר בישראל.

הנוף של חיפה

הכרמל במקורות הדת – ההר הירוק

הכרמל נחשב להר קדוש מאז התקופה הכנענית ועד היום. סיפור קדושתו עבר מדור לדור ומאמונה אחת לחברתה, כשכל אחת שינתה והוסיפה גרסאות משלה.

הכרמל מוזכר פעמים רבות בתנ"ך כסמל לעושרה ויופייה של ארץ ישראל, כינוי למקום פורה עתיר כרמים ועצי פרי, ושם נרדף ליופי ונוי, כמו בפסוקים: "ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכול פיריה וטובה - ירמיהו ב',ז', "ראשך עלייך ככרמל" - שיר השירים ז',ו'.

הכרמל נחשב כאחד מחמשת ההרים החשובים ביהדות, שאליהם מתפללים בפסוק "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי", יחד עם ההרים: המוריה, סיני, תבור וחרמון.

הכרמל קדוש גם לנוצרים בזכות הנזירים הרבים שמצאו בו מקלט בראשית תקופת הנצרות.

אצל המוסלמים כינויי הר הכרמל הם 'הר אליהו' ו'ההר הירוק'.

הר כרמל עבור חמישה מיליון המאמינים הבהאים הכרמל הוא 'ההר של האל', ומעמדו דומה לזה שתופסת מכה באיסלאם וירושלים ביהדות.

השפעת הדת על נוף הכרמל – הגנים הבהאיים

מערת אליהו בראש הכרמל היא מהמקומות הקדושים בארץ ישראל עוד מתקופת המקרא. הנזירים הכרמליטים בנו בראש הכרמל מנזר עוד במאה ה-12, שקיים ברציפות עד היום.

לפני למעלה ממאה שנים בנתה הכנסיה היוונית-אורתודוכסית במרכז הכרמל, בראש הרכס הצופה למפרץ, מינזר עם מיגרש מוקף חומה. המינזר היה במשך שנים רבות נקודת הציון הגבוהה היחידה על קו הרכס.

הבהאים הם מיעוט בולט ורב השפעה באיראן, שסובל מאד מאז עלית המשטר החומייניסטי. הר הכרמל נחשב להר קדוש בדת הבהאית. בלב העיר חיפה שוכן המתחם הבהאי המרכזי העולמי. במקום מתנוססת כיפת הזהב מעל קברו של מייסד הדת, וסביבה הוקמו הגנים ומבני המרכז. אלה מהווים כיום אתר עלייה לרגל למאמינים הבהאים.

אחדים מעיקרי האמונה הבהאית הם היופי, השלמות והעיצוב, אשר מקדמים אותם באמונתם. כל המתחם בנוי כך שיישמרו הקווים הישרים. הכל מתוכנן עד לפרט האחרון.

הקהילה הבהאית קיבלה תעודת הכרה של אונסק''ו שהכריז על האתרים הבהאים בחיפה ועכו כאתר מורשת עולמית. התעודה קובעת כי האתרים הבהאיים מייצגים 'ערכים אוניברסליים ייחודיים' ועל כן הם ראויים להיכלל ברשימת המורשת התרבותית של האנושות.

התיירות בחיפה – טיילת פנורמה

הגנים הבהאיים הפכו לאחד ממוקדי תיירות החוץ והפנים החשובים ביותר של מדינת ישראל וחיפה, וזוכים למיליוני מבקרים מידי שנה. נקודת המוצא של רוב המבקרים בהם היא טיילת פנורמה שבראש הגנים, ברחוב יפה-נוף.

מלבד לביקור בגנים משמשת הטיילת למטרות הבאות:

מיצפור – הנוף עוצר נשימה וכל אחד יתקשה לעמוד מול קסמו. ביום בהיר אפשר לראות את ראשו המושלג של החרמון ואת סלעי הגיר הלבנים של ראש הנקרה. חתנים וכלות באים מידי יום להצטלם על רקע הנוף בבגדי כלולותיהם.

מסלול הליכה – במהלך כל שעות היממה ניתן לצפות בטיילת, וברחוב יפה-נוף שבהמשכה, בצועדים ורצים רבים בני כל הגילים. הטיילת והרחוב הם, בהעדר מסלולים אחרים מתאימים באזור, מוקד משיכה עיקרי לפעילות ספורטיבית חיונית זאת.

מקום מפגש – לאורך הטיילת נישאים מלונות אחדים. הטיילת עצמה מציעה ספסלי ישיבה רבים שמשמשים מקומות מפגש לקבוצות אוכלוסיה שונות, מאימהות עם עגלות ועד חובבי כלבים. הטיילת הרחבה מסתיימת כיום במרכז פנורמה, בגשר שמעל רחוב שער הלבנון.

המשכה הישיר של הטיילת הוא מעברו השני של הגשר, לאורך רחוב יפה-נוף עד לשדרות קיש. ציביונו הנוכחי של קטע רחוב זה הולם במלואו את זה של הטיילת ולכן הוא משמש בפועל המשך שלה. זאת בזכות הטופוגרפיה הישרה והמישורית שלו, הגנים והמלונות הנמצאים לאורכו, והגבעה הנמצאת בצידו העליון, שהיא הנקודה הגבוהה ביותר ברכס הכרמל שצופה למפרץ. רוב הצועדים והטיילים בטיילת פנורמה מתחילים את מסלולם בקטע זה של הרחוב. חלק מבעלי הדירות משכירים צימרים לתיירים בחיפה.

שני הגנים הציבוריים המרכזיים בקטע זה של רחוב יפה-נוף הם: גן ראשונים שמתפרש לאורך הרחוב בצידו העליון ובו שביל הליכה קסום. גן אלנבי שבו מיצפור היסטורי לעבר המפרץ.

בקטע רחוב זה נמצאים שני מלונות: 'קראון פלאזה' ו'גני-דן'. לכן הוא מהווה חלק מציר המלונות של חיפה, שכולל גם את המלונות 'דן-כרמל', 'נוף', ו'דן-פנורמה'.

מרכז הכרמל הסמוך שבו יש שפע מקומות של בילוי משלים את התמונה, ומעניק למבקרים במקום חוויה תיירותית ברמה בינלאומית.

תושבי חיפה – עיר המדרגות

בפינת הרחובות יפה-נוף ושער הלבנון מתחיל טיול אלף המדרגות שמוביל בין אתריה של העיר, מרומה אל תחתיתה, דרך מדרגות גדרה. טיול המדרגות מאפשר להכיר את חלקיה המיושבים של העיר ואוכלוסייתה המגוונת.

חיפה היא עיר של מדרגות. העיר ההררית בנויה על רכס הכרמל ומונחת עליו כמעטה עירוני סבוך, הנענה לצורתו של ההר.

אחת התוצאות המופלאות של המבנה המיוחד של חיפה הוא שבין רחובותיה ניתן לגלות אפשרות נוספת, לא פעם סמויה מעין המבקר התמים: גרמי מדרגות רבים מספור, הקושרים בין רחובות ומפלסים, בין שכונות ואזורים, והיוצרים ביחד עולם המקביל לעולם הרחוב החיפאי. מי שעתותיו בידו מוזמן לגלות את גרמי המדרגות בכל רחבי העיר. יתגלו למטייל מעברים נסתרים בין רחובות, ומעברים שיבלעו אותו לתוך פיסת טבע מחופה למחצה, או לסדרה של חצרות המסתיימת בפתח צר ברחוב מקביל, גבוה או נמוך יותר מהרחוב שבו נעלם. גרמי המדרגות העוברים בין הבניינים מגלים לא רק חצרות עם צמחייה, אלא גם קטעי חיים של דיירי הבתים. מירקם סביבתי ייחודי זה בולט בשכונות 'הכרמל ההיסטורי', שרחוב יפה נוף עם ריכוז המלונות ודירות הנופש בחיפה הוא חלק ממנו. אופיין המיוחד של שכונות הכרמל הוותיקות נקבע במידה רבה על ידי השילוב בין בנייה מדורגת על שולי הואדיות של מבנים נמוכים ופשוטים באופיים, יחד עם שפע צמחיה ברחובות ובחצרות.

© כל הזכויות שמורות

תיכנון מרכז הכרמל

בית בן קומה אחת בפינת שדרות הנשיא-דרך הים

מרכז הכרמל לפני 70 שנה - אין שינוי עד היום

לפני חודשים אחדים התקיימה תחרות לתיכנון מרכז הכרמל. בתחרות זכתה תוכנית לבניית מגדלים לאורך שדרות הנשיא. תוכנית זאת, ולמעשה כל התוכניות האחרות שהשתתפו בתחרות, התעלמו מלב ליבו של מרכז הכרמל, הלא הוא צומת דרך הים-שדרות הנשיא-ווג'ווד/אלחנן.

למעשה אף אחת מתוכניות בנין העיר עד כה לא פתרה את הנושא.

הבניינים סביב הצומת, על אף טיפוחם, הם ברובם בני קומה אחת או שתיים, ומקנים לצומת כיום מראה של עיירה נידחת, ולא של אחת הצמתות המרכזיות בעיר גדולה.

מה שיש לעשות בצומת זאת מבחינת תכנון הבנייה הוא להביא לכך שהבנייה סביב הצומת תהיה דומה לזאת שבצומת המרכזית ברחוב הנביאים בהדר, של רחובות הנביאים-הרצל-שבתאי לוי.

המבנה של הצומת בהדר הוא בצורת X. מבחינה זאת היא דומה מאד לצומת מרכז הכרמל. צומת הנביאים וצומת מרכז הכרמל דומות גם מבחינת נפח התנועה, המבנה הטופוגרפי, ואוכלוסיית המשתמשים בהן.

התיכנון של צומת הנביאים הוא כזה שהיא מוקפת בכיכרות פינתיות. בכל אחת מארבע פינות הצומת יש כיכר פינתית קטנה. מאחוריה ניצב מבנה מסחרי צנוע אך מעוצב, כדוגמת בניין הדואר.

תכנון זה הוא מוצלח מאד, עמד במבחן השנים, וישרוד לדורות הבאים. מעיד על כך המספר הגדול של העוברים ושבים החוצים מידי יום את הצומת בנוחות רבה.
יתר על כן, התכנון משמש השראה להמשך פיתוח מוצלח בסביבתו, כדוגמת מדרחוב הרצל שיוצא מהצומת, ומגדל הנביאים הענק שגובל בה.

במרכז הכרמל המצב כיום הוא שיש בכל פינות הצומת מדרכות פשוטות וצרות, עמוסות בעמודי תמרורים וחשמל, עסקים, מיתקנים וכדומה, כאשר הולכי הרגל הרבים נלחצים בין הבתים לכביש, ואינם נהנים מחווית טיול במקום.

בדומה לצומת הנביאים, יש לבנות בכל אחת מקרנות צומת מרכז הכרמל כיכר פינתית מעוצבת להולכי רגל, בגודל ובצורה המתאימים לשטח, שמאחוריה יהיה מבנה מסחרי מעוצב לא גבוה, שיאכלס את המשתמשים הקיימים כיום, כמו בתי קפה, מסעדות, חנויות, בנקים ומשרדים.

במקביל יש לבנות מסלולי הליכה רחבים ומעוצבים ברמה תיירותית להולכי הרגל בסביבת הצומת, במעגל הליכה שמקיף את שדרות הנשיא מקניון האודיטוריום ועד קניון פנורמה. מסלולים אלה יאפשרו צעידה מהנה להמונים אשר מגיעים למטרה זאת למרכז הכרמל.

התוכנית ניתנת לביצוע בהדרגה, והדבר יבטיח גמישות כלכלית והטרוגניות בבניה.
ניתן לבנות כיכר פינתית ומבנה מסחרי בקרן אחת. לאחר מכן אפשר להמשיך לקרנות הכיכר הנוספות.

באותה צורה אפשר לפתח כל פינה בנפרד ולבנות בה מעל הבנין הראשון קומות נוספות, או לבנות מאחוריו. בצידי המבנים החדשים יישארו בתחילה בתים ומגרשים קיימים, אשר עליהם יבנו בעתיד.

כל זאת על פי שיקולי היצע וביקוש ובמגוון גדלים וסגנונות משתלבים.

תוכנית זאת למרכז הכרמל מתייחסת לשטחים מצומצמים למדי ואחידים בזהותם, שצמודים לצומת ובהם עומדים כיום בתים ישנים בני קומה אחת עד שתי קומות, בעלי שימושים מסחריים בעיקר.

הם גובלים בבניינים גדולים וחדשים מהם בהרבה: בניין השופרסל בשדרות הנשיא, בניין הח' שבו בתי הקפה 'ארומה' ו'הבנק' בשדרות הנשיא, בניין מרפאת רש ברחוב אלחנן, בנייני מגורים חדשים ברחוב ווג'ווד ליד בנין הדואר, מתחם האודיטוריום ברחוב מחניים, ובית הכנסת המרכזי בדרך הים.

בניינים גדולים אלה יישארו ללא שינוי במסגרת תוכנית זאת.

מבחינת גודל השטח הפנוי שמתאים לתוכנית, השטח הגדול ביותר נמצא בין הרחובות ווג'ווד-אלחנן, וניתן להסתייע בכך גם לשיפור מערך התחבורה.

בעיקרון על מערך התחבורה להישאר כמות שהוא. התנועה בצומת תמשיך להתנהל באופן שהוא כיום - על פני השטח, אולי בתוספת כיכר קטנה לנוחות הולכי הרגל, כמו בצומת הנביאים.

מכיוון שלכל מבנה בכיכרות הפינתיות תהיה גם חניה תת קרקעית, אפשר לשלב בהמשך ביניהן וליצור מערך חניות מורחב, ואפילו רשת קטנה של כבישים תת-קרקעיים שישלימו, אך לא יחליפו, את רשת התחבורה העילית.

חוסר המעש של אבות העיר בתכנון יעיל של מרכז הכרמל, שהיה אמור להתבצע עוד לפני שנות דור, הוא שהביאם להוסיף חטא על פשע באמצעות תוכנית מגדלי מגידו, שאינה יותר מאשר 'משולש פיצה' בצורה וברמה האדריכלית שלה.

תמונות: פליקר, גלויות מישראל של פעם

סיור במתחם מגידו במרכז הכרמל

מצגת: סיור במתחם מגידו

מצורף קישור למצגת אודות בית שלום אליהו - מעון החלמה ומנזר שהקימו תושבי המושבה הגרמנית בחיפה במרכז הכרמל בתחילת המאה שעברה, והיה הבית הראשון על הרכס הצופה למפרץ.

המקום ידוע כיום בשם 'מתחם מגידו'.

בנוסף לחשיבות שמירת המקום כאתר קדוש והיסטורי, הבניין מוקף בחצר וחורשה קטנה, ודבר זה חשוב מאד לשמירת איכות החיים והסביבה במרכז הכרמל עמוס מקומות המסחר והבילוי, בחלקם פאבים.

תוחלת החיים בחיפה נמוכה בכשלוש שנים מהממוצע הארצי כתוצאה מריבוי התמותה ממחלות סרטן ומחלות עירוניות מסוכנות אחרות.

חוקרים בנושא קובעים כי סביבה ירוקה מפחיתה את הסיכון לסרטן בכחמישים אחוזים.

נשיאת בית המשפט העליון גב' בייניש קבעה כי יש בארץ אווירה של זילות בחיי אדם.

השופטת התייחסה בדבריה לאלימות הפושה, אך אין ספק כי להפקרות בתחום הבנייה יש יד וחלק בכך.

מדינת ישראל היא אחד המקומות הצפופים בעולם. החוף והשדה, השדרה והטיילת, ההר והעמק, הושחתו בה על ידי כרישי נדל''ן, חלקם פורעי חוק, הנוגסים ובולעים זה את זה. הפרות הבנייה במגזרים שונים נרקמו במערכת העצבים הקולקטיבית. כפסע עומד בינינו לבין אסון אקולוגי שיתרחש כתוצאה מהפיכת הארץ לשטח הפקר.

בניה צפופה כמו זאת המתוכננת במתחם מגידו היא בבחינת סכנת נפשות.

יש סביב המתחם בתים אשר במרחק 5 מטר מהם עלול להיבנות כביש כניסה לחניון, ובמרחק 10 מטר גורד שחקים בגובה של כ-14 קומות אשר יסתיר את אור השמש במרבית שעות היום.

ככל הנראה לא נערכה התיעצות המחויבת על פי חוק עם השרים הממונים לגבי שימור אתר בית שלום אליהו במתכונתו הנוכחית.

יש לציין כי היזם גד זאבי מקושר היטב בתיקשורת ובפוליטיקה.

הבית הראשון בכרמל

הבית הקטן בתמונה, שגילו יותר ממאה שנה והוא נמצא במתחם מגידו שבין הרחובות מגידו ויפה-נוף במרכז הכרמל, הוא ככל הנראה הבניין הראשון שנבנה על רכס הכרמל החיפאי.

בסוף המאה ה-19 התעורר במושבה הגרמנית בעיר התחתית צורך להרחיב את מעון ההחלמה שהפעילו אחיות-נזירות גרמניות.

הדיפלומט הגרמני קלר קנה לצורך כך מהתורכים שטח אדמה, בזמן שרכס הכרמל היה עדיין חשוף לחלוטין מבניינים והוא היה יכול לבחור כל מקום כרצונו.

המקום שנבחר היה הנקודה הגבוהה ביותר על קו הרכס אל מול המפרץ.

היתה זאת גבעה קטנה שהתנשאה מעט מעל סביבתה.

במקום ניבנו בתחילה, בשנת 1902, שלושה בתים קטנים סמוך לשער הכניסה למתחם.

המרכזי משלושה בתים אלה נותר על כנו עד היום.

זה בית בן 2 חדרים בצורת ר', שגבו פונה לצד מערב ודרום.

צורת הר' יוצרת חצר פנימית, שהגנה על דיירי הבית מהרוחות העזות ומהשמש הקופחת.

שנים אחדות לאחר שהוקם הבית הקטן התחילו לבנות בסמוך לו במתחם את בית שלום אליהו, מעון ההחלמה הגדול והמרשים בסגנון המושבה הגרמנית, שהיה משך שנים רבות נקודת הציון הבולטת ביותר על הרכס.

הבית הקטן הוא למעשה ערש הולדתם של כל הבניינים בכרמל החיפאי.

על פי תוכנית הבניה של גד זאבי והעיריה מתוכנן להריסה בית זה, שיש לו ערך היסטורי רב והוא ראוי לשימור.

מיליוני בהאים מתנגדים לבניית הפולינום

כתבה זאת בידיעות חיפה מתארת את חששותיהם של המאמינים הבהאים מהאפשרות לסכנה ביטחונית במרחק קצר מהמקום הקדוש ביותר עבורם ומהפגיעה בתדמית המקום שמשדר אמונה ושלווה.

להלן מקצת מדבריהם:

אחדים מעיקרי האמונה שלנו הם היופי, השלמות והעיצוב, אשר מקדמים אותנו.

כל המקדש בנוי כך שיישמרו הקווים הישרים.

הכל מתוכנן עד לפרט האחרון.

והנה מחוץ למקדש המדינה בונה מבנה שכזה. פשוט חבל.

השבוע קיבלה הקהילה הבהאית תעודת הכרה של אונסק''ו שהכריז על האתרים הבהאים בחיפה ועכו כאתר מורשת עולמית. התעודה קובעת כי האתרים הבהאיים מייצגים 'ערכים אוניברסליים ייחודיים' ועל כן הם ראויים להיכלל ברשימת המורשת התרבותית של האנושות.

כמו שתואר ברשימה קודמת בבלוג זה, פרוייקט מגדלי מגידו יכער את קו הרכס בקירבת הגנים בקיר בניינים גבוה, ארוך, וחסר כל ערך אסתטי, שיעכיר את התרשמותם של המאמינים הבהאיים מהמקדש.

שמואל גלבהרט נגד משה רוזנברג

שמואל גלבהרט כותב בעיתון 'ידיעות חיפה' על הון ושלטון בעניין פרויקט מגידו.

לכב' ידיעות חיפה, אייל לרמן, דורון, סלומון
הנדון: המאבק נגד מגדלי מגידו, במרכז הכרמל, חיפה

בעיתונכם התפרסם מאמר פרי עטו של עו"ד משה רוזנברג, בזכות פרוייקט מגידו.
למי שכבר שכח - עו"ד רוזנברג היה המנכ"ל הקודם של עיריית... חיפה!
ולפני כן רוזנברג היה היועץ המשפטי של עירית... חיפה!
בתפקידו זה היה שותף למו"מ של עירית חיפה מול הייזמים של... מגדלי מגידו!
בהיותי יו"ר האופוזיציה בתקופת מצנע, הובלתי את המאבק נגד הפרוייקט האיימתני.
היה זה עו"ד רוזנברג שהשיב לפניותי ודחה את טענותי.
עתה הופיע מולנו, כמנכ"ל קבוצת זאבי, מגן על אותו פרוייקט, אך לא עם אותו כובע...
אי אפשר שלא להזכר במנכ"ל העיריה ישראל סביון בתקופה בה התנהלו המגעים בין
קבוצת זאבי לעיריה בקשר ל"גרנד-קניון". לימים, לאחר השלמת העיסקה, הופיע
אותו סביון מולנו... כמנכ"ל ה"גרנד-קניון"! ובהמשך כמ"מ ראש העיריה,
וכמו תמיד כמזכיר מפלגת העבודה בחיפה...

עו"ד רוזנברג כיהן כמנכ"ל מצטיין של העיריה, בתקופה סוערת ביותר. הוא קיבל
אותה לידיו לאחר הדחת קודמו הזייפן אבי גולדנברג, ותוך ימים החזיר את העיריה
לפסים של עבודה רגילה, ואף הנהיג נהלים של עבודת מטה מסודרת, שלצערי שבו
ונעלמו עם עזיבתו. אך השלים סדר במערכת - ופרצה מלחמת לבנון השניה. מי שהיה
שם, בלב העניינים, יודע כי משה רוזנברג הוא אשר ניהל באמת את העיר במלחמה!
ולידו צוות מסור של עובדים, כאשר ראש עירייתנו התמקד בדיברור התקשורתי,
בהצלחה שגרפה עבורו מחמאות שהגיעו לאחרים...
עם כל ההערכה האישית כלפי רוזנברג, מתחתי ביקורת נוקבת על המעבר החד
שלו מתפקיד מנכ"ל העיריה, לתפקיד של מנכ"ל קבוצת זאבי. רוזנברג השיב אז
לביקורתי, בהבטיחו כי לא יעסוק בעניינים שבין קבוצת זאבי לעיר חיפה, שהרי יש
להם עוד עניינים ועסקים בכל הארץ ובחו"ל.
והנה עתה, מכל קבוצת "זאבי" על מנהליה ומהנדסיה, דווקא רוזנברג נחלץ להגן על
מגדלי מגידו, לאחר שבתפקידו כיועץ משפטי לעיריה היה שותף למו"מ עם קבוצת זאבי.

ובאשר לפרוייקט עצמו, שלדעת רוזנברג חיוני לעיר: הפרוייקט הזה הינו גיבנת על
ההר, דווקא בנקודה הבעייתית והלחוצה ביותר שלו. רק לקבוצת זאבי הוא חיוני.
יש דרכים יותר אינטליגנטיות לחדש את נעוריו של מרכז הכרמל, לא ע"י מאות הקשישים
שיאכלסו את הפרוייקט, שהרי זוגות צעירים לא יוכלו לרכוש בו דירות. מסמך המדיניות
שאושר בתקופתי הוא כבר די גבולי מבחינת היקפי הבינוי המותרים. אז עכשיו רוצים
עוד לחרוג ממנו מ-9 ל-14 קומות, הגדלה של יותר מ-50%, ע"י פרשנות מיתחכמת
המעקרת מתוכן את מסמך המדיניות עצמו.
אינני מוצא טעם להזים אחד לאחד את נימוקיו האורבניים של רוזנברג בעד הפרוייקט.
כיועץ משפטי וכמנכ"ל היה יותר מוצלח, לדיון אדריכלי אורבני חסרים לו תואר אקדמי
מתאים וכמה שנות לימוד ונסיון.
תמיד טענתי שאיכות הסביבה ואיכות השלטון - חד הם. כל פגיעה תכנונית בסביבה,
תחילתה בפגיעה במינהל התקין. פרוייקט מגדלי מגידו ממחיש תובנה זו באופן הבולט
ביותר - תרתי משמע...

שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים
יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה

מקור: חי-פה מקומון חיפאי

דג הזהב וכיפת הזהב

עד היום לא נערך דיון בשאלה כיצד צריך להיראות באמת קו הרכס של הכרמל החיפאי.

לאור החששות מצד שוחרי איכות החיים והסביבה הונמך הגובה המכסימלי של הבנינים לתשע קומות בתוכנית המתאר.

היתה זאת בעיקר תגובת נגד לחשש כי גב ההר יתכער מחמת גורדי שחקים שיוקמו עליו.

לא היה זה ניסיון לגילוי יצירתיות בנושא המראה האופטימלי.

יתכן כי ניתן לשלב על קו הרקיע גם גורדי שחקים מעוצבים, כדוגמת אלה שנבנו לאורך נתיבי איילון.

דיון כזה צריך להתחיל ברישום הצללית של הר הכרמל כמו שהוא נראה מעבר למפרץ.

לאחר מכן ניתן להעלות ביד חופשית את התוספות השונות על קו הרכס אשר משפרות את המראה הטבעי.

מהלך מחשבה זה עומד מאחורי התמונה למעלה.

הצללית הטבעית של ההר הירוק היורד אל הים התגלגלה בדימיון עד שהפכה לצורת דג.

החיפאים הותיקים זוכרים בודאי כי בראשית שנות ה-1960 ניצבה עדיין למרגלות ראש הכרמל, במקום בו נמצא כיום הרכבל, מסעדת הליוויתן.

המסעדה היתה מבנה מבטון בצורת ליוויתן, באורך כעשרה מטרים.

הפה, במידות של חדר גדול, היה פתוח לרווחה, ובתוכו היו מוצבים שולחנות וכיסאות.

בעומק הפה היה דלפק הההגשה.

היה זה ציון דרך לכל היוצאים מחיפה דרומה באותם ימים.

יצירה זאת היא גם מחווה למסעדת הליוויתן.

בארה של מרים

בפרשת השבוע, פרשת חוקת, קוראים על מותה של מרים הנביאה, שתפקידה המיוחד היה לבטא את ההשתוקקות והחיבור של עם ישראל לאל‏‏.

הבאר שממנה שתו בני ישראל במהלך כל נדודיהם עד להגיעם לארץ המובטחת נקראת על שמה, בארה של מרים.

לבאר זאת מיוחסות תכונות פלאיות רבות.

עם ההגעה לארץ ישראל נגנזה הבאר.

בתלמודים ישנן דעות שונות על מקום גניזתה של הבאר.

בתלמוד הבבלי סבורים כי היא מצויה בים התיכון, סמוך ונראה להר הכרמל.

קישורו של הכרמל לבארה של מרים נובע ככל הנראה מהמדרש, על הפסוק "ככרמל בים יבא", לפיו השתתף הכרמל בקריעת ים סוף.

''אמר רבי חייא: הרוצה לראות בארה של מרים - יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים" (מסכת שבת לה א)‏‏.

מהי אותה 'כברה בים'?

כברה היא ככל הידוע כלי ששוליו עגולים, וביניהם מתוחה רשת המשמשת לסינון.

הים במפרץ חיפה תחום מרוב עבריו בהרים, והשילוב בין ההרים המקיפים למים המנצנצים דומה למראה של כברה ענקית.

בין אם התכוונו חז''ל למראה המפרץ, ובין אם התכוונו למראה אחר על פני המים, בכל מיקרה נקודת המיצפור שלהם היא ראש הכרמל.

מהו ראש הכרמל?

ראש הכרמל עשוי להיות מספר מקומות: הנקודה הגבוהה ביותר שהיא במוחרקה, או קודקוד הכרמל שהוא סטלה מריס.

אך ראש הכרמל עשוי להיות גם הנקודה הגבוהה ביותר ברכס המקביל למפרץ.

על פי הגדרה זאת ראש הכרמל אינו אלא מרכז הכרמל, וליתר דיוק מיתחם מגידו בו, שהוא הנקודה הגבוהה ביותר בהר בין נחל גיבורים לסטלה מריס.

לפני מאות שנים בנתה הכנסיה הנוצרית במקום מינזר עם מיגרש מוקף חומה. המינזר היה במשך מאות שנים נקודת הציון הבודדה על הרכס.

המינזר, שכתובתו היא רחוב מגידו 3, החכיר חלק ניכר מאד מהמיגרש להקמת בית ספר 'דויד ילין'.

בטרם ניבנו עדיין מגדלי בפנורמה ומבנים גבוהים אחרים ברכס הכרמל, היה 'דויד ילין', שנמצא בשוליו הנמוכים יותר של המיתחם, הנקודה הבולטת ביותר על קו הרכס לצופים בהר מעברו השני של המפרץ, מכיוון עכו.

את המינזר והמיגרש כולו מכר לפני עשרות שנים ראש הכנסיה ליזם גד זאבי.

מאז עבר המקום תהפוכות לא מעטות. הנזירים והנזירות עזבו בהדרגה. הבניינים שימשו כמעון עולים, וכמרכז שיקום. בכך נשמר במידת מה הצביון המקורי.

בימים אלה אישרה עירית חיפה את תוכנית היזם להקמת שיכונים צפופים וחסומים בנוסח שכונת יזרעאליה במיתחם. התוכנית כוללת את הריסת בית-הספר, והפיכת בנין המינזר לבית-מלון.

האם במקום הקדוש, שיתכן ואליו התכוונו חז''ל כי ממנו ניתן לצפות בבארה של מרים, יתנוסס בעתיד שיכון?

במידה וכך הדבר, הנזק שייגרם כתוצאה מכך הוא רב לאין שיעור מאשר הנזק הישיר שייגרם לאיכות החיים של התושבים בסביבה.

זאת תהיה פגיעה באושיות הדת והאמונה, ולדבר יהיו השלכות קשות על נפשות מאמינים רבים ברחבי תבל, בעידן בו האמונה הדתית תופסת מקום חשוב יותר ויותר.

מראה תוכנית מיתחם מגידו על רכס הכרמל

המחשה משוערת של התוכנית.

זאת בהיעדר כל הדמיה תלת-מימדית מצד היזם.

המראה מכיוון הצ'קפוסט יהיה של חזית בניינים גבוהה עוד יותר, שתתנשא לגובה של כ-20 קומות מקו הקרקע.

העיריה מתרשלת בשמירת יופיו של קו הרכס של הכרמל, ולדבר יהיו השלכות שליליות קשות על התיירות לחיפה.

ההצללה הצפויה של מיבני מיתחם מגידו

תוכנית מיתחם מגידו אושרה להפקדה

המדובר בתוכנית לשיכון גבוה וצפוף בנוסח רמת-הדר על קו הרכס של מרכז הכרמל.

התוכנית הוגשה לקויה, בלי כל המחשה תלת-מימדית.

מגה תוכנית זאת תשפיע על כול תושבי האזור.

מתוכננים מבני ענק: 220 דירות בבניינים בני 9 עד 14 קומות + 1000 מ''ר של שטח למסחר.

צל המבנים יגיע עד הדר.

המתחם 'כאילו' פתוח, אך בפועל צפוף וחסום.

התוכנית תביא להעמסת מרכז הכרמל בכ-700 כלי רכב נוספים בשעת השיא.

רחוב יפה-נוף הצר יהפוך לדו-סיטרי ופקוק.

תהיה תוספת ניכרת של מסחר ומועדונים שיביאו רעש ומטרדים.

לא יתבצע תגבור החנייה בציר הבילוי כנידרש ממחדלי העיריה בעבר.

תושבי הסביבה מתארגנים בימים אלה במשותף לצורך הגשת התנגדויות.

מיתחם מגידו

הועדה המחוזית של משרד הפנים התכנסה, בתאריך 29 לינואר 2008, לדיון בהצעה חדשה של היזם גד זאבי לבנייה במתחם ברחוב מגידו.
התוכנית החדשה מבוססת על שלושה גושי בניינים בצורת ח', שאמורים להיבנות במפלסים יורדים מכיוון מרכז הכרמל. הבנייה תתנשא עד לגובה 13 קומות, שהעליונות בהן מדורגות.
התוכנית משמרת את המנזר, שיישאר מלון לצליינים, ומבטלת את בית ספר דויד ילין. רחוב ג'ורג' אליוט הופך להיות טיילת בשטח המתחם, שמשני צידיה רבי קומות. באזור בו נמצא היום מועדון ה-120 יבנה מרכז מסחרי קטן.

יחסית לתוכניות הקודמות, שהתבססו על בנייה לגובה רב, יש בתוכנית מאמץ רב יותר להשתלב במירקם הסביבתי. אולם עדיין יש בה מגרעות רבות, גדולות וקטנות, שרובן נובעות מכך שהמיתחם אינו מתאים למעשה לבנייה מסיבית. כול תוכנית בנייה כזאת עבורו היא אילוץ אדריכלי שיוצר צפיפות יתר.
ההשפעה השלילית כתוצאה מכך על מרכז הכרמל, התושבים המתגוררים בסמיכות, ועל האטרקטיביות של הפרוייקט עצמו, היא רבה מאד.

הבעייה המרכזית שיש בתיכנון החדש היא חוסר ההשתלבות עם הבניינים ברחוב יפה נוף, הנמצאים בין הרחובות ג'ורג' אליוט ושער הלבנון. בניינים אלה נמצאים על כחמישה מיגרשים בהם יש זכות בנייה לגובה תשע קומות. רוב בעלי הבתים בשכונה נמצאים בימים אלה בשלבים שונים של משא ומתן עם קבלנים. בהנחה שתוכניותיהם לא ייתקלו בהתנגדות העירייה, התוצאה הסופית של התכנון הנוכחי תהיה שלפני הבניינים המסיביים של מיתחם מגידו, בחזית הפונה לכיוון המפרץ, יתנוססו בניינים גבוהים נוספים.
דבר זה יפגע בראש ובראשונה באטרקטיביות של מיתחם מגידו. קונים פוטנציאליים של הדירות בו יירתעו לאחר שידעו כי בחזית דירתם עומדים להתנוסס מגדלי דירות.

לכן הפיתרון האפשרי היחידי הוא שילוב מיתחם מגידו עם שכונת המגורים. בדרך זאת התוכניות השונות לא תתנגשנה האחת בשנייה.

תושבי השכונה ירוויחו כתוצאה מתוכנית פינוי-בינוי ובנייה מאורגנת.

מתכנני מיתחם מגידו ירוויחו מהשתלבות עם שטח שהוא יוקרתי יותר.

הרווח העיקרי מכך יהיה של הציבור כולו. שילוב זה ישנה את פני מרכז הכרמל. הוא יאפשר הרחבה של רחוב יפה נוף ובניית טיילת המשך לטיילת פנורמה, חנייה תת קרקעית ענקית, מרכזי מסחר, מלונות, בנייה מחדש במקום של בית הספר ועוד.
הפוטנציאל האסתטי של שילוב זה הוא רב מאד, ותוכנית מוצלחת עשויה להתחרות אף בגנים הבהאיים.

מיתחם מגידו והשכונה ברח' יפה-נוף - מפה