סדר פסח בחיפה...#

שני קווי רכבת חדשים מגיעים עמוסי נוסעים לחיפה כל יום, בדרכם למרכז הארץ: קו אחד מבית שאן, שמביא איתו גם נוסעים מאזור נצרת, שעולים בתחנת עפולה. קו שני מכרמיאל, שמביא איתו נוסעים גם מאזור צפת והגליל העליון, עמק החולה ורמת הגולן. 

כל סוחר טוב נוהג להציג את מרכולתו על אם הדרך, כדי שהנוסעים יקנו. הם גם נוהגים לעשות עסקים נוספים באותה הזדמנות. זה סדר העולם מימים ימימה. 

לא כך בחיפה. הרכבות חולפות על פניה עמוסות נוסעים, וראש העיר לא מציג שום סחורה לראווה. הנוסעים חולפים מנומנמים ומפוהקים על פני העיר התעשיתית הדוחה והחולה, ומיחלים לרגע שיסיימו לחצות אותה. הם יודעים היטב שאין לו מה להציע להם, אפילו לא שלט "ברוכים הבאים בשערי עירנו". 

כך התעלם מהמציאות ראש העיר גם בשנתיים שפעל בחיפה, בהצלחה חסרת תקדים, נמל תעופה בינלאומי צנוע. הוא לא טרח לארגן קו אוטובוס ממרכזית המפרץ, מרחק של פחות מעשר דקות נסיעה, שהיה משמש כשאטל בין תחנת הרכבת לטרמינל.

יהב נעמד דרך קבע כחיגר בשולי הנתיב ההומה אנשים, פוסח בין הסעיפים מחשש שיחליק וישתטח על קרקע יחסי הציבור החלקלקה, תוך כדי ליקוט פירורי תהילה.

בתי הזיקוק ושדה התעופה חיפה

במפרץ חיפה, שגובל בהר הכרמל ועמוס לעייפה במתקנים ומבנים מכל הסוגים, חשובה מאד הסדרת הרשמים החזותיים של הטייס שמתקרב לנחיתה בשדה התעופה. על הסביבה שקרובה למסלול להיות מעוצבת בצורה מופשטת ככל האפשר, כאב טיפוס. 

זאת בפרט כאשר הגישה היא מדרום, מכיוון בתי הזיקוק. בתי הזיקוק גובלים במרחק 750 מטרים בלבד מקצה המסלול. חלק קטן משטח המפעל נמצא ממש מתחת לציר הפיינל, שהוא ציר הנחיתה הסופי של המטוס.

אורך ציר הפיינל למטוסי נוסעים הוא קילומטרים אחדים. מכיוון שהמטוס מנמיך עד הגיעו למסלול, על הציר להיות נקי ממכשולים על גבי הקרקע ומסומן באמצעים חזותיים, כמו פנסי תאורה.

להלן איור שמראה את ציר הפיינל מעל בתי הזיקוק. השטח שחופף חיב להיות נקי ממכשולים תעופתיים. ארובות ה''לבניות'' הישנות, שהן מבנים מיותרים ומסוכנים ממילא, הן המכשול העיקרי שיש להסיר. 

בצבע תכלת מסומן ציר הפיינל של המטוסים שמגיעים לשדה בחיפה

איור של ציר פיינל בפרספקטיבה

מראה לילי של ציר פיינל

מיכל האמוניה

מיכל האמוניה המניאק
הוא זירת פעולה
לסידרת מעשי איבה

כל המאמינים הצרופים
רואים בצירופי המקרים
סיבה ומסובב למהדרין

השר הזדרז להגיב
והוא חיב להכחיש
את הכוונה במזיד

שלל התגובות הפוסט טראומטיות בעקבות ההחלטה על סגירת מיכל האמוניה מזכירות את סיפור האימה של אדגר אלן פו מהמאה ה-19, "חבית האמונטילדו":

אציל אחד באיטליה של פעם חפץ להתנקם בעמיתו, והחליט לרצוח אותו בדרך מקורית. הוא הזמין אותו, בתקופת הקרנבל וכשהקורבן היה מחופש בבגדי ליצן ושיכור, למרתף היין בטירתו על מנת ללגום ממיכל יין שרי נדיר בשם אמונטילדו. הם הלכו במנהרות הטירה, והקורבן השתעל כל העת מחמת האויר הקלוקל אך סירב לחזור, כי "השיעול לא יהרוג אותי". לאחר שהגיעו לנישה שבה היה האמונטילדו כבל אותו הרוצח לקירות, ולאחר מכן אטם את הנישה בקיר לבנים שבנה. לפני ששם את הלבנה האחרונה הוא גם זרק לפיד בוער פנימה.

מוסר השכל: לא כל מי שמזמין אותך לחגוג עושה זאת כי הוא רוצה בטובתך, ואם אתה משתעל על הדרך סימן שאתה בצרות.

פינק פלויד Have a Cigar

קח סיגר
תרגום: אבינועם עמיזן

בוא בחור יקר
וקח עכשיו סיגר
תגיע רחוק מחר

אתה תעוף גבוה
לא תמות לעולם
תתחיל ותצליח מהר

אם רק תנסה
תצליח כל כך
יאהבו אותך לעד

תמיד היה לי
כבוד עמוק אליכם
אני חוזר ואומר

הלהקה שלך מדהימה
אני כך חושב
ממש נשבע לך

אה דרך אגב
מי הוא פינק
בתוך הלהקה הנפלאה

והאם אמרנו לך
מה שם המשחק
בחור יקר שלנו

אנו קוראים לו
נסיעה ברכבת הרוטב
שבכל טוב מלאה

קיבלנו מכם נוקאאוט
אתם חייבים להוציא
אלבום מהר ולאלתר

חייבים זאת לציבור
אנחנו כה שמחים
אפילו לא חושבים

כל האחרים מקנאים
ראיתם את המספרים
זאת התחלה מהסרטים

שמענו על המכירות
זאת תהיה מפלצת
אם נעבוד כצוות

והאם אמרנו לכם
מה שם המשחק
שאותו אנו משחקים

אנחנו קוראים לו
נסיעה ברכבת הרוטב
שמלאה בכל טוב

כנס חיפה למנהיגות 2017

כנס חיפה למנהיגות נפתח בנאום של יונה יהב. לפני הנאום נעמדו פעילים סביביתיים אחדים והניפו שלטים בגנות הזהום במפרץ. יהב, מעל הדוכן, אמר שהוא מסכים עימם במאה אחוז. הוא אמר שהבעיה היא במנהיגות, של הממשלה ושל ראשי הרשויות של מיליון התושבים באזור, שאינם מסוגלים לקבל החלטות אמיצות. הוא ביקש ששוחרי איכות הסביבה יצטרפו אליו ויהיו הגדודים שהוא ינהיג. בהמשך דיבר יהב על חוסר המשילות שיש בארץ מזה ארבעים שנה. כל פוליטיקאי שנבחר למשרה הוא שורד, וחיב לקבל החלטות פופוליסטיות. לכן גדולתו של מנהיג היא ביכולתו לשנות במהלך כהונתו את האידיאולוגיה שעל פיה הוא נבחר.

אחריו דיבר נפתלי בנט, שאמר שגדולתו של מנהיג היא בלומר ''הנני'' - אני כאן ועושה כל דבר קטן כגדול, כי אין מישהו אחר במקומי.

על פי אלוף במיל' גיורא רום, ראש עמותת הפנימיות הצבאיות, המנהיג נמדד בערכיו. הוא צריך לפעול למען מטרה מוסרית.

אם נבחן את דמות שלושת היהודים הדגולים של המאה שעברה, מרקס, פרויד, ואיינשטיין, נראה שהם שינו את העולם דווקא בגלל שלא רצו להיות מנהיגים. הם לא חיפשו את הפופוליזם. הם ידעו, החל מהרגע הראשון של דרכם כבוגרים, שהכל יגיע למקומו בשלום דווקא אם הם יהיו נאמנים לדרכם, ככל שהיא הפוכה מאשר דרכה של החברה האומללה שבה הם חיים.

ברוח זאת דיבר גל הירש, יו''ר הכנס, שהתריע על חולשתה של החברה השסועה שבה אנו חיים, ודרש להעמיד בראש את מי שחושבים ''אנחנו'' ולא ''אני''. הוא ביקש למתן את השיח, ולא לספור להטוטני מילים, מנהיגים ששופכים בנזין על המדורה. המנהיג צריך ללכת ישר ותמים.

נאום הסיום של הכנס היה מאת המשורר העיור וקטוע היד ארז ביטון. לדבריו, כל אדם הוא מנהיג, בתנאי שהוא בוחר בדרכו ודבק בה! במשך הזמן יצטרפו אליו עוד אנשים, ויחד הם יגיעו למטרה.

נמל תעופה בינלאומי בחיפה

נמל תעופה בינלאומי בחיפה

המועקה והצעקה של תושבי מטרופולין חיפה

מפרץ אילת, עם הערים אילת ועקבה שנמצאות משני צידיו, זהה כמעט בתכונותיו הטופוגרפיות למפרץ חיפה, והדמיון הפיזי בין השניים הוא רב מאד. בין אילת לעקבה יש יחסי שכנות טובים. תיירים ועובדים רבים חוצים את הגבול מידי יום. אין ספק שמראה העמק השלו, בעל המראה הפסטורלי מדברי, מסייע להשכנת השלום. במפרץ חיפה המצב הוא בדיוק להיפך. על העמק חולשת תעשיה פטרוכימית מרעילה, בלתי בריאה לסביבה ולאדם, מזיקה גם מבחינה בטחונית, חברתית וכלכלית. התעשיה הזאת הוא יוצרת די.אנ.איי מקומי בלתי בריא והפכפך.

בלב כל מטרופולין יש מגדלי מגורים ועסקים אך לא מפעלים פטרוכימיים. גם אם יפתרו את בעית הזיהום, אך בז''ן ישארו במקומם, הסיכויים של מטרופולין חיפה להתפתח יגוועו. זאת, בין היתר, מכיוון שבעית הביטחון העצומה שיוצרים מפעלים אלה כיום לתושבי מטרופולין חיפה תישאר, ותתגבר מאד במידה ותאושר הרחבתם.

החרדה הבריאותית מזיהום האויר משולבת במטרופולין חיפה בחרדה הבטחונית, והתוצאה היא מצב רעיל ונפיץ, שדורש טיפול כולל. כאשר נשמעה אמש אזעקת התרגול של פיקוד העורף שאלו התושבים רבים מה יהיה במידה וטיל יפגע במיכל האמוניה או מתקן פטרוכימי אחר. התושבים חשבו שהזיהום שממנו הם סובלים יום יום יתעצם בבת אחת מאות מונים, ויגרום למותם של המונים. זאת המועקה וזאת הצעקה של תושבי מטרופולין חיפה. אך ועדת איכות הסביבה שמטפלת בזיהום אינה מתיחסת באותה הנשימה לבעית הטילים.

לאחר מלחמת לבנון השניה קיבל ראש עירית חיפה תקציבים שמנים לשיקומה, והוא ניצל אותם לפרויקטים ראוותניים. אחת הסיבות לכך היא חוסר יכולתו להתמודד עם המורכבות של העיסוק במפרץ חיפה. 

צמצום ופינוי המפעלים הפטרוכימיים, והסבת עתודות הקרקע באזור לתיירות, מגורים, ותעשיה ועסקים מתקדמים, היא חיונית לעתידה של מדינת ישראל. 

נדרש שר בכיר בקבינט, שהוא מומחה לפיתוח אזורי, שירכז את הטיפול בנושא, בזכות תמיכתם של חברי כנסת רבים. השארת מפרץ חיפה במתכונתו הנוכחית היא אינטרס של גורמים רבי כוח והשפעה, אך חקיקה נאורה תצליח למנוע זאת.

הדיון על הרחבת בז''ן במועצה הארצית לתכנון ובניה בתאריך 06092016

הרהורים בדרך לירושלים, להפגנה נגד הרחבת בז''ן בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובניה:
האוטובוס מלא במפגינים כמוני, וכל אחד מאיתנו שקוע במחשבות, רגשות, זכרונות, טענות והצעות משלו. אין טעם שאקח גם אני את המיקרופון ואתחיל לספר מדוע אני נוכח, אך המסגרת מציפה בי את סיפור הדרך שלי, באופן שאיני יודע אם אצליח לשחזר בהזדמנות אחרת. 

למשל, כאשר חצינו את המעבר בין עמק זבולון לעמק יזרעאל, לעבר יקנעם, נזכרתי בשירות הצבאי, כאשר הייתי בתצפיות לעבר האזור ממרומי הכרמל, והיינו רואים את גוש העשן הצפוף שמיתמר לכיוון מזרח מעשרות ארובות המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה. 

נזכרתי גם בתקופה שבה עבדתי כממפה עבור הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקראת מפקד האוכלוסין הארצי בראשית שנות ה-1980, והלכתי ברגל, כשצילום אויר בידי, בעשרות ישובי המייעוטים בגליל המערבי והתחתון, כדי לסמן על התצלום כניסה של כל בית. נדהמתי מהיקף הבניה, שיצרה כבר אז מסה אורבאנית רצופה, שאינה מופיעה במפות עד היום, החל מצפון הגליל המערבי ועד למזרח הגליל התחתון. 

הצורך להבין ולהגדיר את התפרושת הגיאוגרפית הזאת היה אתגר עבורי. מבלעדי כלים קיימים, פניתי לתחום הכרטוגרפיה המואנשת, שהכרתי מעט כסטודנט לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, כצורת מיפוי של מקומות מקודשים, ושרטטתי חצי קשת על האזור שמיפיתי. זה היה בעיני חצי סהר, מונח שעשוי להסביר את התפרושת הגיאוגרפית. 

מאז התחלתי להתעמק יותר בנושא של מפות מצוירות והאנשה. מונח הגג המקצועי הוא גיאוגרפיה קוגניטיבית, או סוביקטיבית, מונח שבא לציין את פני השטח כמו שהם מצטיירים במוח האישי. 

בתהליך ממושך הגעתי לצייר את 'דמות האדם של ארץ הקודש', שהיא מפת ארץ ישראל כמראה הגוף האנושי. ציפיתי להכרה ציבורית על מפה זאת אך לא זכיתי לכך. 

למרות זאת המשכתי להתעמק בה, ולצייר עשרות מפות מואנשות נוספות. כאשר התחזק המאבק למען מפרץ חיפה ראיתי שזאת הזדמנות להביא את התובנות שלי למקום שזקוק להן יותר מכל. 

במפת 'דמות האדם' הר הכרמל הוא האף, ועמק זבולון הוא ארובת העין. הדברים החשובים ביותר נמצאים כידוע מתחת לאף. את האנלוגיה הזאת מדגישה גם המציאות של המאבק למען מפרץ חיפה. 

למפה יש השלכות רבות, מדעיות, דתיות, הסטוריות, אנתרופולוגיות, רפואיות, פוליטיות ועוד. פיתחתי גם שיטת תיראפיה באמצעותה. על פי שיטה זאת, המגורים בכל נקודה בארץ ישראל מושפעים מההקבלה לאיבר המתאים בגוף האדם. כתוצאה מכך מתפתחת רגישות יתר לאותו האיבר. 

בחיפה, הארובות הפטרוכימיות מעצימות עשרות מונים את הרגישות באף, שנוצרת ממילא כתוצאה ממגורים באזור זה. באזור טבעון סובלים התושבים ממיגרנות. 

ירושלים היא, על פי מפת דמות האדם, עומק הפה והלשון, לכן הטרמינולוגיה והרגישויות שם הן שונות.

הדיון על היתרי הפליטה לבז''ן בתאריך 07092016

סיכום ראשוני של הדיון על היתרי הפליטה של בז''ן עשוי להיות ''רגשות מעורבים''. 

הרגשות המעורבים נוצרו בעיקר כי באולם נכחו שתי קבוצות אוכלוסיה כמעט זהות בגודלן: קבוצה של פעילי איכות הסביבה, וקבוצה של פועלי בז''ן. כל אחת מהקבוצות מנתה עשרות אחדים. כך נוצרה באולם בתחילת הערב התגוששות מילולית סוערת, אך לקראת הסוף התגבשה הקריאה להידברות משותפת, למען פיתרון מיטת הסדום שנקראת ''בז''ן במפרץ חיפה''. 

הפועלים אינם מעונינים להיות אנטי חברתיים אלא להיפך, להרגיש תורמים למדינה. הפעילים הסביבתיים אינם מעונינים להצטייר כדמגוגים, אלא כעיניניים. כל צד הציג עמדתו, כשהמשרד להגנת הסביבה נמצא בתווך. 

בחלק האחרון של הדיון קם לפתע מבין הקהל פרובוקטור, ככל הנראה מטעם עצמו, והתחיל לומר מול כולם דברים הזויים. אצל כל אחד מהצדדים הוא נתפש כמייצג את הצד השני, וכמי שבא להפריע להם. תוך כדי כך שהפריע זיהיתי אותו כמי שהפריע, בדרך דומה ובאמצעות מגאפון, גם בהפגנה הגדולה בחוף הכרמל. פניתי למאבטחים והתקשרתי למשטרה כדי שיסולק מיד. עד שהמאבטחים השתכנעו שהוא אינו שייך לדיון עברו עוד דקות ארוכות, שבמהלכן נמלט חלק גדול מהנוכחים שהיו באולם לבלי שוב. לאחר שהאיש סולק התחדש הדיון. 

הפרובוקטור המטורף היה עבורי כמו מראה של המציאות הקיומית ההזויה של מפרץ חיפה. לדעתי גם משתתפים אחרים הפנימו בזכות הארוע הזה את המצב הנפיץ והחולני שבו אנו נמצאים, וכי עלינו להתאחד על מנת ליצור כאן מציאות שפויה.

בהפגנה נגד הרחבת בז''ן מול רמב''ם בתאריך 04092016

בז''ן שווה נדל''ן

בלב כל מטרופולין יש מגדלי מגורים ועסקים אך לא מפעלים פטרוכימיים

רכבת העמק

קו רכבת העמק, וקו הרכבת לכרמיאל, מבססים את מעמדה של חיפה כמטרופולין של הצפון. הם מעניקים רוח גבית למאבק למען ניקיון מפרץ חיפה. בליבו של כל מטרופולין ברחבי תבל נמצאים מגדלי מגורים ועסקים, ולא מתקנים פטרוכימיים כמו שיש בלב מפרץ חיפה.

ההחלטה על הרחבת בז''ן

לכל ידוע כי מפעלי בז''ן במפרץ חיפה הם מפעלים כושלים, שמזהמים את האזור ומונעים את התפתחותו. מדוע אם כן התקבלה, בוועדה הארצית לתכנון ובניה, ההחלטה להרחיב אותם?

ממשלת ישראל מעדיפה לשמר את הסטאטוס קוו במפרץ חיפה כי הדבר חוסך לה את הדיון על מציאת חלופות אנרגיה, שהוא נושא לוהט בקלחת הפוליטית הבינלאומית.

משרד הבריאות דוחה את מסקנות הדו''ח שקובע כי תחלואת הסרטן במפרץ היא גבוהה בהרבה מהממוצע, כי אישורו מחייב הודאה במחדל רב שנים.

החברה להגנת הטבע רואה עצמה כאחראית על האיזון הקדוש בין טבע לפיתוח, אך היא יוצאת במאבקים על שימור חלקות טבע קטנות, תוך התעלמות מהתמונה הכללית של הפרות התכנון והבניה ברחבי מדינת ישראל, ובאזור מפרץ חיפה והגליל התחתון בפרט.

לאמצעי תקשורת רבים לא אכפת עקב קשרי הון-עיתון, והם אף מוטים נגד טובת הציבור.

משפחת עופר מעונינת בבז''ן כי בשליטה על השטח טמון פוטנציאל נדלנ''י, שעשוי להיות מקור רווח מרכזי בתקופה שבה חברת 'צים' שבשליטתם נמצאת במצוקה, בגלל התמורות מרחיקות הלכת בענף הספנות העולמית.

משפחת פדרמן, הבעלים הנוספים של בז''ן, מעונינת בהרחבתם כי החברה שלהם קיבלה הערת 'עסק חי' ועומדת בפני חדלות פירעון. פדרמן הוא בגדר טראומה לרבים מתושבי מטרופולין חיפה והגליל המערבי, מחמת מפעל אסבסט בנהריה שהיה בבעלותו.

מפרץ חיפה נמצא, אם כן, בחוד החנית של עיסוקם של גורמים רבי כוח והשפעה, ואין להם כוונה לוותר עליו, ועל אורח החיים שיצרו בזכותו, אורח חיים שמתעלם מסבל התושבים ומתקוותם לעתיד טוב יותר.

בז''ן = נדל''ן !

בז''ן = נדל''ן:

גם אם יפתרו את בעית הזיהום, אך בז''ן ישארו במקומם, הסיכויים של מטרופולין חיפה להתפתח יגוועו.

מתווכחים עם מקבלי ההחלטות על נתוני זיהום ותחלואה. אפשר לדבר אליהם, ואל הציבור כולו, בשפה שכולם מבינים, שהיא שפת הכסף והנדל''ן.

מפעלים פטרוכימיים בונים במקום נידח, על קרקע שהערך שלה הוא אפסי. הערך של דונם קרקע מופשרת למגורים בלב ריכוז אוכלוסיה הוא מיליוני שקלים. לכן ההכנסות מבז''ן הן אפסיות לעומת ההכנסות שצפויות למדינה ממכירת הקרקע, והמיסים השונים שיגיעו מהאזרחים שיתגוררו ויעבדו במקום הזה.

לא קשה למצוא שטח מתאים של 2000 דונם, שהוא שטח בז''ן, ברמת הנגב. זאת כי מפעלים ומתקנים פטרוכימיים אפשר לבנות במרחק 10-20 ק''מ מעיר, ולא צריך מרחק גדול יותר כדי למנוע את הסכנות מהם.

הבניה למגורים לא תהיה על השטח המזוהם של בז''ן, אשר יהפוך לחלק מפארק הקישון, אלא בשטח של האדמות סביבו, שיהפכו לחלק מעיר הקריות. אלה הם עשרות אלפי דונמים שמהווים את העתודה המשמעותית האחרונה לבניה במישור החוף של מדינת ישראל. זה שטח עצום ומרהיב עין, מצוין לעיור אינטנסיבי, שכיום אי אפשר לעשות עליו כלום, כי המתקנים הפטרוכימיים חייבים שוליים בטיחותיים רחבים מאד.

אין ספק שהעתקת בז''ן למקום אחר תעלה הון רב, ויש הנוקבים במחיר של 10 מילארד שקלים, אך בנינים במקום בז''ן יצמיחו את מטרופולין חיפה לדרגת מטרופולין תל אביב לפחות.

בז''ן, שמילאו וממלאים תפקיד משמעותי בבנין הארץ, חיבים לאמץ תוכנית זאת, גם מתוך אחריות לאומית וגם כי הם ירוויחו ממנה.

צריך להפוך את הלבניות לבנינים. בליבו של כל מטרופולין בעולם נמצאים מגדלי מגורים ועסקים, ולא מתקנים פטרוכימיים כמו שיש בלב מטרופולין חיפה.

רחמנא ליצמן

כמעט כל מי שפרסם תגובה נגד משרד הבריאות, לגבי פסילת המחקר שקבע כי אחוזי הסרטן בחיפה גבוהים בהרבה מהממוצע, כלל בתוכה גם הערה אחת או שתיים לגבי מועד הפרסום, שהיה בתזמון שיצר חשיפה מינימלית באמצעי התיקשורת ובציבור בכלל. יתכן כי מועד הפרסום, ביום חמישי  4 לאוגוסט 2016 בצהריים, נקבע משיקולים אוביקטיביים בלבד. אך כדאי לנתח את הסיבות אשר הביאו לכך שהחשיפה התקשורתית לפרסום הדו''ח היתה מינימלית, ולהשאיר לציבור את ההחלטה האם היתה כאן יד מכוונת.

לפני פרוט של הגורמים לרייטינג המינימלי, כדאי להזכיר כי במועד הפרסום הראשון, בסוף חודש מרץ 2016, זכה הנושא לכותרות וכתבות מרכזיות בכל אמצעי התקשורת, העיתונות, הרדיו, והטלוויזיה, למשך 48 שעות לפחות. הציבור לא נרגע עד שהובטח לו כי הדו''ח יפורסם במלואו. עברו כ-4 חדשים בלבד עד שהדו''ח פורסם, בתחילת אוגוסט 2016, והנה הפלא ופלא, הוא זכה לפרסום מינימלי של שורות אחדות בלבד, באותם אמצעי התקשורת בדיוק, ונשכח מהציבור הישראלי הרחב לאחר דקות אחדות.

להלן הסברים אחדים לכך שהדו''ח לא זכה כמעט לתהודה באמצעי התקשורת:

1. בתחומים ציבוריים רבים די בחשד סביר כדי לחייב, על פי החוק, לפרסם במלואו מיד כל פרט שקשור לנושא. כך הוא הדבר כאשר עולה חשד לפלילים בתאגיד כלכלי. כך גם לגבי אישים פוליטיים. במידה והחשדות נגדם מבוססים, יובא הענין להכרעת בית משפט, אך בינתיים חובת הציבור לדעת. במקרה שלפנינו, החשדות כי בז''ן הוא גורם לסרטן הם מבוססים, אך למרות זאת משרד הבריאות עיכב את ממצאי הדו''ח במשך 4 חדשים תמימים. כתוצאה מתקופת הצינון הזאת נקבעה אצל הציבור מראש המסקנה כי אין בדו''ח ממש.
2. הדו''ח פורסם באמצע החופש הגדול. האמהות עסוקות עם הילדים, ואזרחים רבים נמצאים בחו''ל. זאת עונת המלפפונים, וכל חדשה, ולו גם חשובה, אינה זוכה להתיחסות רצינית, אם בכלל.
3. הדו''ח פורסם בזמן בין המיצרים, בערב תחילת חודש אב. עבור החרדים זאת תקופת קינות, לזכר טרגדיות חורבן בתי המקדש הראשון והשני. כל פרסום חדשותי נבלע בקונטקס של הטרגדיות הגדולות האלה. יתכן ומועד הפרסום נועד לרמוז לציבור החרדי שמדובר בטרגדיה נוספת.
4. הדו''ח פורסם יום לאחר תחילת פגרת הכנסת. כך הפכה לבלתי אפשרית המשימה  לקבל תגובה משר, יו''ר וועדה, או חבר כנסת. 
5. האולימפיאדה עמדה בפתח, ועיני כולם כבר היו נשואות לריו. השידורים מריו הם בשעות הלילה, וחייבים בימים אחדים כדי להתרגל לכך. כל המדינה התחילה ג'ט לג, שבמהלכו אי אפשר היה להתרכז במאומה.
6. הדו''ח פורסם ביום חמישי בצהרים, מועד שידוע מאז ומתמיד כמאוחר מיד לכל פירסום חדשותי רציני. עיתוני סוף השבוע הודפסו, ומהדורות החדשות הטלוויזיוניות נערכו. 
7. הדו''ח פורסם בשעה 1300. היה זה בין הידיעות על שחרורה מהכלא של אתי אלון, והשארתו בכלא של משה קצב. מדובר בתזמון מדויק עבור מי שחפץ שההודעה שהוא משחרר לאמצעי התקשורת תזכה לרייטינג מינימלי בלבד. החל מפרסום ההודעה על שחרור אלון עסקו אמצעי התקשורת בנושא זה בלבד. כאשר פורסמה ההודעה על קצב המשיכו העיתונאים לעסוק גם בו, עד למהדורות הערב בטלוויזיה. הידיעה על גניזת המחקר שעוסק בסרטן מבז''ן נבלעה בתהום הנשיה.

חברי הכנסת, פקידי משרדי הממשלה, והלוביסטים, עוסקים כולם כאחד בנושא זה או אחר, על בסיס שפה משותפת, בקיאות בנושא, והיכרות אישית. הם נפגשים זה עם זה גם מחוץ למקומות ושעות העבודה, ומקבלים החלטות שמשפיעות על גורלנו באופן בלתי רשמי, החלטות שהופכות לרשמיות באמצעות חותמת רשמית. אין לדעת מה התרחש מאחורי הקלעים של מועד הפרסום על מחקר גורמי וממצאי הסרטן במטרופולין חיפה, אך ללא ספק מועד זה התאים ביותר לכל מי שחפץ כי אמצעי התיקשורת יצמצמו מאד את החשיפה לידיעה.

קורנפלקס אטומי

גז מתאן שנפלט מקרקעות מופשרות בסיביר, כתוצאה מהתחממות האזור הארקטי, גורם להתחממות מואצת של האטמוספירה, בנוסף לפיזור נגיפים קטלניים.

חדשה מעניינת מלפני ימים אחדים היתה מותם של אלפי איילים בסיביר, ומחלתם של אנשים אחדים, כתוצאה מהתפשטות חיידק האנתראקס באזור. על פי הכותרות התפשט הנגיף מפגר של אייל מת, בעקבות גל החום. יתכן כי מתחת לכותרת מסתתרת אמת הרבה יותר מפחידה!

עבור מדענים רבים החדשה הזאת היא בבחינת הקדמה בלבד למה שאנו עתידים לחוות בעתיד הקרוב. איננו יודעים מה טמון באדמות הקפואות של סיביר, והדבר חשוב בגלל ההאצה של התחממות כדור הארץ, אשר גורמת להפשרת האדמות האלה. חוקרים מצאו כי חיידק פולט מתאן, שהתפשט מסיביר, היה הגורם להכחדה של מרבית בעלי החיים בכדור הארץ לפני כ-250 מיליון שנים.

לא כל הנגיפים המסוכנים קשורים למתאן, אך השתחררות גז המתאן הרב שאצור באדמות סיביר, המתאן שמוכר לכל כנפלט מגללי בהמות הבית, יוצרת בעיה קשה הרבה יותר בגלל תכונה נוספת שלו: גז המתאן הוא בעל השפעה גדולה פי 20 מאשר של דו תחמוצת הפחמן על יצירת אפקט החממה!

על פי המדידות, המתאן נפלט מקרקעות סיביר המופשרות בכמויות ענקיות. קיימת סכנה מוחשית שהדבר יאיץ את התחממות כדור הארץ באופן בלתי הפיך, כך שהכוכב שלנו יהפוך במהירות לחסר אטמוספירה לחלוטין, בדומה לכוכב נוגה חסר החיים. מסקנה זאת גרמה למנכ''ל גרינפיס לקרוא להקמה מידית של תחנות כוח גרעיניות, כיוון שפעולת תחנות כוח אלה אינה יוצרת פליטת מזהמים לאטמוספירה.

אזהרתם של מנכ''ל גרינפיס ושל מומחים אחרים, לגבי הסכנה שגורמת בעירת דלקים פוסיליים, פחם, נפט, וגז, אשר הם הגורמים המרכזיים להתחממות, יצרה גל חדש של התעניינות בבנית תחנות כוח גרעיניות מתקדמות. הסוגיה הפכה למרכזית בכל דיון על בחירת אלטרנטיבה ממשית למקורות האנרגיה השונים.

הפשרת האדמות בסיביר גורמת להתחממות מואצת של כדור הארץ, ומפיצה במקביל נגיפים קטלניים! האנושות מתמודדת על קיומה בשתי חזיתות בו זמנית!

החזית השלישית היא בחירת אלטרנטיבה לדלקים הפוסיליים, בתנאים של מציאות משתנה, שכוללת פיתוח מתמיד של מקורות אנרגיה אלטרנטיביים, פיתוח מדהים שמשנה את השיקולים בלי הרף. הקלחת במערכת הפוליטית הגלובאלית רותחת כתוצאה מכך.

על רקע זה אפשר להסביר את מדיניות ההתעלמות והטיוח של ממשלת ישראל לגבי הרחבת בז''ן. הממשלה מפקירה את תושבי מטרופולין חיפה, ומתעסקת בקורנפלקס, כדי לראות אם מאבקם הנואש של התושבים על עתידם יסייע לה להחליט טוב יותר באיזה מקור אנרגיה אלטרנטיבי לבחור.

המתאן שנפלט בסיביר גורם להתחממות מואצת של האטמוספירה, בנוסף לפיזור נגיפים קטלניים

חדשה מעניינת מלפני ימים אחדים היתה מותם של אלפי איילים בסיביר, ובנוסף מחלתם של אנשים אחדים, כתוצאה מהתפשטות חיידק האנתראקס. על פי הכותרות התפשט הנגיף מפגר של אייל מת, בעקבות גל החום, אך יתכן כי מתחת לכותרת מסתתרת אמת הרבה יותר מפחידה!

עבור מדענים רבים החדשה הזאת היא בבחינת הקדמה בלבד למה שאנו עתידים לחוות בעתיד הקרוב. איננו יודעים מה טמון באדמות הקפואות של סיביר, והדבר מפחיד בגלל ההאצה של התחממות כדור הארץ, אשר גורמת להפשרת האדמות האלה. חוקרים מצאו כי חיידק פולט מתאן, שהתפשט מסיביר, היה הגורם להכחדה של מרבית בעלי החיים בכדור הארץ לפני כ-250 מיליון שנים. 

השתחררות גז המתאן הרב שאצור באדמות סיביר, המתאן שמוכר לכל כנפלט מגללי בהמות הבית, יוצרת בעיה קשה הרבה יותר בגלל תכונה נוספת שלו: גז המתאן הוא בעל השפעה גדולה פי 20 מאשר של דו תחמוצת הפחמן על יצירת אפקט החממה!

הסכנה שגז המתאן יאיץ את התחממות כדור הארץ באופן בלתי הפיך, כך שהוא יהפוך במהירות לחסר אטמוספירה לחלוטין כמו כוכב נוגה, גרמה למנכ''ל גרינפיס לקרוא להקמה מידית של תחנות כוח גרעיניות, כיוון שפעולת תחנות כוח אלה אינה יוצרת פליטת מזהמים לאטמוספירה.

הפשרת האדמות בסיביר גורמת להתחממות מואצת של כדור הארץ, ומפיצה במקביל נגיפים קטלניים! האנושות מתמודדת על קיומה בשתי חזיתות בו זמנית!

איילים סיביריים

תעלת איסטנבול

מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי עומד לבקר בתורכיה ב-21 לאוגוסט, כאשר היחסים בין שתי המדינות הם מתוחים, לכאורה בשל התבטאויות לגבי תמיכת האמריקנים בניסיון ההפיכה הכושל בתורכיה. מתחת לפני השטח יתכן והסיבות לביקור הן עמוקות יותר, וקשורות לניסיון אמריקני לתאם עם התורכים את החתימה על החוזים לחפירת תעלת איסטנבול, שצפויים להיחתם במהלך השנה. 

תעלת איסטנבול היא תעלה באורך של כ-50 ק''מ, ברוחב של כ-500 מטר, ובעומק של כ-25 מטרים, אשר התוואי שלה הוא מערבית לפרברים המערביים של איסטנבול, במרחק כ-10 ק''מ מערבית לנמל התעופה הבי''ל אתא תורק. תוואי התעלה מתוכנן בצורה מבריקה, כשהוא מתבסס על תנאי השטח הטבעיים, של מפרצים, אגמים, עמקים, וביצות. התעלה תפעל על פי כללי נתיבי המים הבינלאומיים, ותשרת את כל מדינות איזור הים השחור. 

היא תשמש בפרט ליצוא של נפט במיכליות ענק, שאינן מסוגלות לעבור כיום במיצרי הבוספורוס העמוסים והצרים. הנפט המתוכנן ליצוא יגיע ממדינות הים הכספי ומרכז אסיה שנמצאות מזרחית לים השחור. בשנים האחרונות ניהלה תורכיה מו''מ עם מדינות אלה להעברת צינור נפט משטחן לתורכיה, כדי שהנפט יזרום מקצהו התורכי למיכליות שיספקו אותו לרחבי תבל. המו''מ נכשל, וכתוצאה מכך החליטה תורכיה לעבור לחפירת תעלת איסטנבול. 

לכמויות הנפט העצומות שצפויות להיטען על המיכליות שיחצו את תעלת איסטנבול תהיה השפעה מרחיקת לכת על אינטרסים של מדינות רבות, וביניהן ארצות הברית. ראשית, מדינות הים השחור והים הכספי יתחזקו. שנית, הנפט שיגיע ממדינות אלה יאיים על חברות הנפט האמריקניות, שיש להן השפעה רבה על הממשל. 

אחת החברות שעשויות להיפגע מהיצף הנפט שיגיע לים התיכון היא נובל אנרג'י, בעלת מאגר ליוויתן שנמצא מערבית לחיפה. נובל אנרג'י עומדת בימים אלה, יחד עם ממשלת ישראל, להשקיע מיליארדי דולרים בפיתוחו. 

קשה לדעת מה תהיה השפעת הנפט מהים הכספי על בתי הזיקוק בחיפה. כיום מזקקים בבז''ן כמויות עצומות של נפט שמיועד ליצוא לתורכיה, אך מגיע ממקורות במפרץ הפרסי. האם גם הנפט שיגיע מהים הכספי יזוקק במפרץ חיפה? 

וועדות ממשלתיות אחדות אישרו בשבועות האחרונים הרחבה רבת היקף של בז''ן, והקמת בית זיקוק נוסף וחוות מיכלים בצמוד לו. זאת תוך כדי כך שמשרדי הבריאות והסביבה מטייחים את תוצאותיו של סקר, אשר קבע חד משמעית שיש במטרופולין חיפה ריכוזי סרטן גבוהים בהרבה מעל הממוצע, כתוצאה מזיהום האויר הפטרוכימי.

הצבעת ארגון ''חיים וסביבה'' בעד הרחבת בז''ן

ארגון ''חיים וסביבה'' לא הצביע נגד ההחלטה על הרחבת בז''ן כי זה היה ממוטט את כל ה'בון טון' וה'פוליטי קורקט' של הארגונים הסביבתיים שהוא מייצג. ביסודם אלה הם אירגונים שמיישרים קו עם הממסד, והצבעה נגד הממסד בנושא כל כך חשוב היתה מהפכנית מידי מבחינתם. הם שמעו בפעם הראשונה האשמות כל כך חריפות, וחששו שאם יודו באמיתותן יהיה הדבר גם הודאה באשמתם על כך שלא עשו כלום עד היום, מה שעשוי, ובצדק, לערער את כל הבסיס לקיומם. 

זאת גם על רקע מה שהיה ברור לכל מי שהיה נוכח בישיבה ב'בית וגן', והוא שכל הנושא גדול על הוועדה בכמה מספרים. הוועדה בראשות עו''ד סילביה רביד, נאחזה בפורמליסטיקה בכל כוחה. למעשה, כל הסערה התיקשורתית בדבר מומי התינוקות שנולדים בעוטף בז''ן התעוררה בעקבות הפורמליסטיקה הזאת. 

ארגוני הסביבה הגדולים, בעיני עצמם, הם הדי.אנ.איי האורגאני של המדינה, וכל מה שצמח פה עד היום הוא בזכותם. הארגונים האלה הם האחראים בעיני עצמם על האיזון הקדוש בין פיתוח לטבע. אך זה איזון פיקטיבי ומטויח. הטיוח נעשה בתחומים רבים, שהבולט בהם הוא הפרות הבניה עצומות ההיקף במגזרי המיעוטים. קיים קשר הדוק בין התוכניות המזהמות לפיתוח מפרץ חיפה למציאות ולהיעדר תוכניות פיתוח ראויות לגליל המערבי והתחתון. מדובר בעצימת עיניים לגבי האיזור כולו מצד ארגוני הסביבה הגדולים בישראל. פעילי איכות הסביבה במפרץ חייבים להפנים זאת.

כאשר באו אנשים ממפרץ חיפה לוועדה ואמרו: כאן לא צומח עשב! שיבשה הטענה את את הקארמה של כל חברי הוועדה, והובילה אותם למגננה בכל מחיר. אך המתנגדים מצידם טעו כאשר פירשו את חברי הוועדה כמדברים איתם באותה שפה. הדיון התנהל בשתי שפות, כאשר אף צד לא הבין את שפת הצד השני. חברי הוועדה יצאו מתוך הנחה שביעת רצון שכולם שותפים לאותה אהבת הארץ הנוסטלגית, שלכולנו בית וגן. המתנגדים צעקו צעקה גדולה, גם כדי לבטא מצוקה כלכלית-חברתית, אך היא לא נקלטה. הקשר בין מחלות לבין המצב המשפחי הקשה שהן יוצרות לא הודגש כלל, לפחות בישיבה שבה נוכחתי. לו היו מסבירים לוועדה שסביב כל אדם שחולה במחלה קשה יש עוד עשרה אנשים שמושבתים חלקית, אולי היו התוצאות אחרות.

אחת התוצאות ההזויות של מדיניות הטיוח של ארגון ''חיים וסביבה'' היא שבמקביל לכך שהארגון מתעלם ממחדלים, ומאשר מיפגעים, הוא גם מתמקד במאבקים הלא נכונים. המאבק ההזוי ביותר היה עצירת הקמת הרכבת לאילת. צריך לראות את הסרטונים בנושא ביוטיוב כדי להבין עד כמה עשויה המסילה לתרום לפיתוח הנגב, הערבה, ואילת. זאת כאשר היא עוברת בשטחי מדבר וציה, שבהם כל מבנה מעשה ידי אדם הוא בגדר פלא של הטבע. המאבק המוצלח של המתנגדים להקמת המסילה פעל כבומרנג על הממשלה, והאיץ אותה להעמיס עוד יותר על אזורי מרכז וצפון הארץ פרויקטים תחבורתיים, אורבניים ותעשיתיים שונים.

הדיון בהתנגדויות לתוכנית חיבורי נמל המפרץ

''ויבנו ערי מסכנות לפרעה, את פיתום ואת רעמסס''

השתתפתי בדיון על ההתנגדויות ל''תוכנית חיבורי המפרץ''. היה מדהים ומרגש להקשיב לעשרות האנשים, שפשוט התחננו בפני חברי הוועדה שלא לא לאשר את התוכנית, שהיא בבחינת תא סרטני שיביא להרחבה חסרת גבולות של זיקוק הדלקים המזהם במפרץ חיפה. גם יו''ר הדיון הקשוח, יוסוף משלב, הזיל דמעה.

לא רציתי לשנות את האוירה הכללית, לכן כשהגיע תורי הצטמצמתי במה שתכננתי להגיד, והוא שחיבורי התשתיות התחבורתיות הן כפילויות, שאפשר למנוע באמצעות גשר ומנהרה בפתח נמל הקישון, לצורך שימוש בתשתיות הקיימות של נמל חיפה.

חרו לי דבריו של מהנדס העיר, שקבע אמנם כי תוכנית הארכת שדה התעופה לתוך הים היתה תכנית הדגל בימיו של עמרם מצנע, אך התוכנית בוטלה בגלל התנגדויות תושבי קרית חיים מחשש לרעשים של מטוסים מעליהם. המטוסים לא מתוכננים לעבור מעל הקריה. הם כן מתוכננים לעבור מעל ובסמוך למתקנים פטרוכימיים מסוכנים, ובראשם בתי הזיקוק ומיכל האמוניה.

בדיון הציגו את נמל המפרץ כעובדה מוגמרת, אשר ''חיבורי המפרץ'' נועדים לשרת אותו. לא היתה התיחסות לכך שנמל זה מתוכנן בצורה מסורבלת ומסוכנת, בתוך הים וביבשה, ואולי הוא מיותר בכלל. הפיתרון היחיד לנמל המפרץ הוא שילובו במסלול מטוסים ארוך מאד לתוך הים, על קצה המדף היבשתי, ושימוש בשוברי גלים נגדיים שיוצאים מראש הכרמל, באופן שימנע זרמי ים הרסניים.

חשוב להדגיש כי משמעות הרחבת בז''ן היא גם צמצום שדה תעופה חיפה, כיוון שמסלול המטוסים עובר מעל בז''ן. כדי שבחיפה יהיה מסלול ארוך, חייבים לצמצם מאד את בז''ן, שנמצא בדיוק מאחורי המסלול. אישור הרחבת בז''ן הוא למעשה גזר דין מוות על הארכת המסלול, וזאת בלי קשר לתוכנית ''חיבורי המפרץ'', שגוזרת גזר דין מוות על המסלול מעברו השני, שקרוב לים.

בז''ן = נדל''ן

בז''ן הם מפגע בריאותי, בטחוני, כלכלי, חברתי, אסתטי, פסיכולוגי, ועוד. גם אם יפתורו את בעית הזיהום, אך בתי הזיקוק ישארו במקומם, הסיכויים של מפרץ חיפה להתפתח יגוועו. מתווכחים עם מקבלי ההחלטות על נתוני זיהום ותחלואה. אפשר לדבר אליהם, ואל הציבור כולו, בשפה שכולם מבינים, שהיא שפת הכסף והנדל''ן. אם הציבור הרחב ידע שיש פה עתודות קרקע לפתרון כל בעית הדיור, יופעל לחץ נוסף על הממשלה. 

מפעלים פטרוכימיים בונים במקום נידח, על קרקע שהערך שלה הוא אפסי לעומת ערך הקרקע במפרץ. הערך של דונם קרקע מופשרת למגורים בלב ריכוז אוכלוסיה הוא מיליוני שקלים. אפשר לבנות על השטח של אלפיים הדונמים של בז''ן, שנמצא בלב ריכוז אוכלוסיה, עשרות אלפי דירות. ההכנסות מבז''ן הן אפסיות לעומת ההכנסות הצפויות למדינה ממכירת הקרקע, והמיסים השונים שיגיעו מהאזרחים שיתגוררו ויעבדו במקום. בז''ן, שמילאו וממלאים תפקיד משמעותי בבנין הארץ, חיבים לאמץ תוכנית זאת, גם מתוך אחריות לאומית וגם כי הם ירוויחו ממנה. זאת תוכנית ווין-ווין. צריך להפוך את הלבניות לבנינים. אנו זקוקים לבניני מגורים ולא לבתי זיקוק במפרץ חיפה. 

לא קשה למצוא שטח מתאים של אלפיים דונם ברמת הנגב. מפעלים ומתקנים פטרוכימיים אפשר לבנות גם במרחק 10-20 ק''מ מעיר, ולא צריך מרחק גדול יותר כדי למנוע את הסכנות מהם. לא צריך גם לפנות את הכל בבת אחת, אלא בהדרגה. בתור התחלה, במקום לבנות את חוות המיכלים במפרץ, אפשר לבנות אותה במקום לא מאוכלס, והרווח על מחירי הקרקע יהיה עצום.

הבניה לא תהיה על השטח המזוהם של בתי הזיקוק, אשר יהפכו לחלק מפארק הקישון, אלא בשטח של האדמות סביבו, שיהפכו לחלק מעיר הקריות. מדובר בשטח לא של אלפיים דונם בלבד, אלא פי עשר לפחות! אלה הם עשרות אלפי דונמים שמהווים את העתודה המשמעותית האחרונה לבניה במישור החוף של מדינת ישראל. זה שטח עצום שמקיף כיום את בז''ן, אך אי אפשר לעשות עליו כלום כי המתקנים הפטרוכימיים חייבים שוליים בטיחותיים רחבים מאד.

אין ספק שהעתקת בתי הזיקוק למקום אחר תעלה הון רב, ויש הנוקבים במחיר של 10 מילארד שקלים. אך סכום זה עשוי להיות חלק קטן בלבד מתקבולי הממשלה תמורת מכירת הקרקעות של המפעל ושל סביבתו, לאחר שיופשרו לבניה. בנינים במקום בז''ן יצמיחו את מטרופולין חיפה לדרגת מטרופולין תל אביב לפחות.

המדינה יוזמת חוק לבניה של מלונות על קו החוף במקום אחד, ובמקום שני תעשיה כבדה. מישור החוף של מדינת ישראל הוא אחד הצפופים בעולם. מה שנעשה הוא כמו לקחת רכב שטח ולדהור איתו בחוף הים בין המוני המתרחצים. בצפון תל אביב על גבול רמת השרון, בשטח שהיה עד לא מזמן מרכז הפצת הגז הביתי של גוש דן, עומדים לבנות 12 אלף דירות. באותו הזמן, במפרץ חיפה, על שטח דומה, מחליטים להקים חוות מיכלי דלק וגז. זאת אינה שמחה לאיד בלבד. בעידן התמ''א והפינוי-בינוי, שיוצרים חוסר וודאות ארצי בתחום הנדל''ן, מישהו כאן גוזר קופון.

השלטים הבאים צפויים להתנוסס בכל מקרה:
למכירה קרקע מופשרת לבניה במפרץ חיפה, בקרבת שטח תעשיתי לשעבר של בתי הזיקוק.
הקרקע נמצאת בלב מרכזי אוכלוסיה ותעסוקה גדולים, חוף ים, נמל ומרינה, נמלי תעופה בינלאומיים, כבישים מהירים ומסילות רכבת, וסמוך לפארק הקישון והר הכרמל.

השלטים שמתאימים לשטח בתי הזיקוק במפרץ חיפה

נוף אפשרי של שטח בתי הזיקוק