יום חמישי, 12 בנובמבר 2015
יום ראשון, 26 באפריל 2015
משמעות הקמת איצטדיון הכדורגל בדרום העיר לאור חשיבות הספורט בימינו
יום שבת, 3 בינואר 2015
דוח מבקר המדינה על הקמת איצטדיון עופר
יום חמישי, 28 באוגוסט 2014
החניונים המסוכנים של האצטדיון החדש בדרום חיפה
חניון קניון חיפה, וחניוני מרכזי הקניות הנוספים קסטרא ושער הכרמל שסמוכים יותר לאיצטדיון, מלאים תמיד בכלי רכב של לקוחות בשעות הערב והלילה.
מי שיגיעו במטרונית קו 1, שמוצעת כאלטרנטיבה הקוסמת כיוון שתאריך את הקו במיוחד עד לאיצטדיון, יצטרכו לחצות את כביש דרך 4 שבין חיפה לטירת הכרמל שהוא עורק תחבורה רחב וסואן במיוחד.
את כביש דרך 4, ואת כביש דרך פרויד שרחב וסואן באותה המידה, יצטרכו לחצות רוב באי האיצטדיון שיחנו באחד ממגרשי החניה שפורטו במפת העיריה. על מנת לחצות כבישים אלה בבטחה יהיה על הולכי הרגל להמתין במשך דקות ארוכות לאור הירוק ברמזור שבמעבר החציה.
![]() |
מפת חניוני האיצטדיון שמציעה העיריה |
![]() |
צילום אויר של אזור האיצטדיון, שהוא המגרש במרכז תחתית התמונה . הקו בנקודות כחולות הוא מסלול ההליכה מחניון מרכז הקונגרסים. |
לקריאה נוספת: פתרונות התחבורה באצטדיון במת"ם: כשלון ידוע מראש
יום שישי, 16 באוגוסט 2013
המטרונית היא הצלחה מסחררת
יום חמישי, 21 בפברואר 2013
קרית ספורט בפארק הקישון
הדמיה של איצטדיון בין פארק הקישון לצ'קפוסט |
קריית ספורט במרכז המטרופולין ובעורף נמל חיפה לעומת איצטדיון בדרום העיר
|
חבית הנפץ הגדולה ביותר בישראל היא באזור שרק לפני חמש שנים ספג במשך שבועות ארוכים טילים מכיוון צפון - מפרץ חיפה: שם שוכנים בתי הזיקוק, המפעלים הפטרוכימיים, מסוף הכימיקלים בנמל ובו מכל אמוניה ענק, תחנת כוח של חברת החשמל, מפעלי חברת חיפה כימיקלים, מפעלי חוד מתכות, מפעלי דשנים וחומרים כימיים, מפעלי מלט, מפעלי צבע ופלסטיק ועוד - וכל זה לצד ריכוז האוכלוסייה הגדול והצפוף של חיפה ויישובי הקריות. הבעיה היא שאין ראייה מערכתית בתחומים האלה. אין הגדרה מה ישראל מוכנה לקבל כסיכון קביל. לכל דבר יש תג מחיר, ולצערנו גם לחיי אדם. הסבירות היא שהאירוע המערכתי הזה יקרה בסופו של דבר, אבל בישראל לא דנים בסיכון קביל. מדינה חייבת לומר לאזרחים מה היא עושה ומה לא, ולא לבלבל את הציבור. חוסר התיאום בא לידי ביטוי למשל לגבי מכל האמוניה במפרץ חיפה. התברר שעיריית חיפה לא מוכנה להוציא היתר בנייה למיגון - כי היא טוענת שכל המפעל הוקם ללא היתר.
גם בעיית הרוחות והגשמים באיצטדיון הכדורגל החדש בדרום חיפה היא גדולה מאד. לא התיחסו אליה כנראה די הצורך בעת בחירת המיקום. במקום נושבות רוחות חזקות מאד, ומכיוונים שונים שמתחלפים במהירות. ההר יוצר מחסום שבו נשברת הרוח לכל הכיוונים. החיפוי מעל האיצטדיון יכול להקל את הבעיה, אך באותה מידה גם להחמיר אותה וליצור מערבולות רוח על המגרש. בעידן שבו כדור המשחק הוא קל יותר, והמשחק טקטי עם הרבה מסירות, כל רוח קלה מסיטה את הכדור ופוגמת במשחק המדויק. גם מבחינת כמות המשקעים, הקירבה אל הים עושה את האזור לאחד מהמקומות הגשומים בארץ. קיימת תופעה של שבר ענן בימות החורף: אזור זה של חוף הכרמל מקבל כמות רבה בהרבה של גשמים מאשר הכרמל בשיפוליו הפונים למפרץ חיפה. הכביש הישן לתל אביב באזור טירת הכרמל מוצף בגשמים, אך לאחר שעוברים לחלק המזרחי של העיר כבר אין גשמים. מבחינת אוהדי הכדורגל מדובר בעוד משחקים שיתנהלו תחת רוחות חזקות וגשם כבד.
![]() |
הסימון בורוד מציין את מיקום האיצטדיון הראוי בפארק הקישון |
![]() |
מפת המיקום המתאים לקרית הספורט של מטרופולין חיפה |
![]() |
קרית ספורט בפארק הקישון במראה מטיילת פנורמה |
![]() |
השטח מנחל הקישון בצפון ועד לצומת הצ'קפוסט בדרום |
המיקום שמתאים במדויק לאיצטדיון בפארק הקישון הוא גבעת המזבלה העירונית הישנה. היא בולטת לעין היטב על פני מישור המפרץ, ודומה בגודלה ובצורתה לאיצטדיון. ייתכן שדווקא מסיבה זאת נוצר מכשול פסיכולוגי לכל דיון רציני בנושא.
המזבלה העירונית הישנה - מראה מארבעה כיוונים:
![]() |
מראה מהגשר לדרך יעקב דורי בדרך בר יהודה |
![]() |
מראה מהכניסה למנהרות הכרמל |
![]() |
מראה מהכניסה למרכזית המפרץ |
![]() |
מראה מנתיבי המפרץ סמוך למחלף חוף שמן |
איצטדיון בפארק הקישון יהיה כיכר תנועה כמו הקולוסיאום ברומא |
איצטדיון כדורגל בינלאומי יקר מאד ניבנה כימים אלה בדרום חיפה כדי שקבוצת הכדורגל של מכבי חיפה תוכל לארח בו את משחקי ליגת האלופות האירופאית. מכבי חיפה עלתה פעמיים בשנים האחרונות לשלב הראשון בליגה זאת. בעיקבות זאת נשמעה בעיר הקריאה לבנות לה איצטדיון הולם. זה המניע העיקרי של מקבלי ההחלטות בעיריה להזדרז ולבנות על אדמה יקרה ובמקום שאינו מתאים.
![]() |
דבורה הנביאה חמושה למלחמה |
המוטיב של שפך הנחל והנהר כמקום לידת החיים הוא מן הידועים באמנות משחר הדורות. האיצטדיון בצורת הביצה הוא התגלמות אדריכלית ופעילות הספורט היא התגלמות אנושית, של הזיקה הראשונית הזאת שבין הטבע לאדם.
![]() |
ציור מופשט של איצטדיון [מימין למטה] כביצת הולדת החיים בשפך נחל הקישון |
יום שישי, 27 ביולי 2012
בעיית הרוחות באיצטדיון הכדורגל החדש בדרום חיפה
במקום נושבות רוחות חזקות מאד, ומכיוונים שונים שמתחלפים במהירות.
מי שעוסק בבניית האיצטדיון בימים אלה חש בוודאי את הרוח העזה על בשרו מידי יום.
הסיבה לכך היא הקירבה הרבה בין הים להר, הר שיוצר מחסום שבו נשברת הרוח לכל הכיוונים.
האדריכל התייחס לנושא בראיון איתו, וטוען שהחיפוי מעל האיצטדיון יתן מענה לרוחות החזקות.
החיפוי מעל האיצטדיון יכול להקל את הבעיה, אך באותה מידה גם להחמיר אותה וליצור מערבולות רוח על המגרש.
בדיקה של הנושא היתה חייבת להתבצע באופן מדעי, וצריך היה לפרסם מראש את התוצאות ברבים כדי שציבור אוהדי הכדורגל יהיה רגוע.
בעידן שבו כדור המשחק הוא קל יותר ויותר, על מנת לתעדף משחק טקטי עם הרבה מסירות, כל רוח קלה מסיטה את הכדור ופוגמת במשחק המדויק.
בעת המונדיאל האחרון בדרום אפריקה התלוננו השחקנים על הכדור הקל במיוחד שנבחר למשחקים, שגרם לירידה במספר השערים שהובקעו בטורניר.
באליפות אירופה האחרונה ראינו את ספרד המדהימה מנצחת בזכות סגנון המסירות הקצרות שלה את איטליה, שהיו לה מסירות ארוכות קצת יותר.
מכבי חיפה ידועה במשחק הטקטי שמבוסס על מסירות קצרות במרכז השדה ולפני רחבת ה-16 של היריב. היא עשויה למצוא עצמה במגרש הבית מוכה הרוחות בעמדת יתרון מול יריב שמתבסס על מסירות ארוכות יותר, אך ההנאה הכללית ממשחק הכדורגל עלולה להיפגם.
גם מבחינת כמות המשקעים, אזור זה של הכרמל בחוף הכרמל מקבל כמות רבה בהרבה של גשמים מאשר הכרמל בשיפוליו הפונים למפרץ חיפה. הקירבה אל הים עושה את המורדות המערביים של הכרמל סמוך לחיפה לאחד מהמקומות הגשומים בארץ.
מי שנוסע באזור על בסיס יומי מכיר את התופעה החוזרת של שבר ענן בימות החורף: הכביש הישן לתל אביב באזור טירת הכרמל מוצף בגשמים, אך לאחר שיוצאים ממנו ועוברים לחלק המזרחי של העיר מגיעים לאזור שבו אין גשמים.
מבחינת אוהדי הכדורגל מדובר בעוד משחקים שיתנהלו תחת גשם כבד או שיתבטלו לחלוטין.
צריך היה להדגיש את נושא מזג האויר בעת החלטת הקמת האיצטדיון, כי על מגרש הכדורגל הכל הוא עניין של מצב הרוח.
יום שישי, 23 בדצמבר 2011
הדו"ח החמור של מבקר המדינה על כשלי הועדה המקומית
יום שלישי, 26 באפריל 2011
רשמי מסע בסיוט שנקרא שדרות ההסתדרות
ראשית ברצוני להתייחס לנסיעה בנתיב המטרונית. האוטובוס המהיר בו נסעתי השתרך, מהיציאה ממרכזיית המפרץ שבצ'קפוסט, אחרי אוטובוס מאסף לעכו, מבלי יכולת לעקוף אותו, כי אין אפשרות מובנית כזאת בנתיב המטרונית. האוטובוס התעכב בכל תחנת איסוף לאורך הקו, למרות שלא העלה נוסעים. העיכוב היה לא ארוך במיוחד, אך מעצבן, והצטבר לדקות אחדות במהלך כל הנסיעה עד לצומת עכו. זה הפסד זמן ניכר אם מכפילים אותו במספר הנוסעים באוטובוס. אם מחשבים גם אפשרות של מספר אוטובוסים מאספים שאחריהם נוסעים אוטובוסים מהירים אחדים, הרי שמדובר בהפסד מצטבר רב מאד של זמן וכסף.
מחשבה זאת הביאה אותי להשערה שאולי מתכנני הנתיב למטרונית אינם מתכוונים כלל שאוטובוסי אגד יסעו עליו, כי אם גם אוטובוסים וגם מטרוניות יסעו בשיירה, התוצאה תהיה מגוחכת ביותר.
בקוטב השני של הצפיפות, מה יקרה בשעות הערב המאוחרות והלילה אם אכן יהיה נתיב המטרונית שמור למטרונית בלבד. בשעות המאוחרות של היום מספר האנשים שימתינו בתחנות הקו יתמעט מאד. אין להניח כי מפעילי המטרונית, ששיקולי תועלת כלכלית יהיו בוודאי נר לגלגליהם, ימצאו לנכון לשגר רכב שמיועד למאות אנשים עבור אותם נוסעים בודדים. התוצאה תהיה שהפרשי הזמנים בין המטרוניות יהיו ארוכים מאד, והאנשים יחששו לצאת מהבתים בשעות אלה, שהן שעות קניות ובילוי, כי לא תהיה תחבורה ציבורית כלל. תחבורה ציבורית משולבת במוניות שירות לא תהיה אפשרית, בגלל שלמוניות אסור להיכנס לנתיב המטרונית, ומסיבה זאת הן יחדלו לפעול.
נתיבי המטרונית עומדים כיום בשממונם רוב הזמן. ממרכזית המפרץ לכיוון הקריות, עכו ונהריה, והצפון יוצאים עשרות אחדים של קווי אוטובוס בלבד. כולם יחד מגיעים להערכתי, במקרה הטוב, לתדירות של אוטובוס יחיד בדקה. ממתי מפרישים נתיב כביש עמוס ביותר, באורך עשרות קילומטרים, לנסיעתו של אוטובוס יחיד בדקה בלבד!? המטרונית תמנע ממטרופולין חיפה והקריות תחבורה ציבורית אמיתית: מוניות שירות, מוניות ספיישל, רכבי הסעות, אוטובוסי תיירים, רכבים פרטיים עם 4 נוסעים ומעלה, ועוד, לא יוכלו לנצל את הנתיב. זה מחדל שאין כדוגמתו, אשר מעורר בי הרהורים קפקאיים.
אסון תחבורה אקוטי מתרחש בכביש המרכזי בצפון הארץ - מהצ'קפוסט עד עכו, בנתיבים לרכב פרטי וציבורי שאינו של אגד. שמו המלא של הכביש הוא שדרות ההסתדרות עד קרית חיים ובהמשך הוא נקרא דרך עכו חיפה, אך אין סדר ואין דרך. פלא הוא שלא קם עד היום מי שישמיע את זעקתם של כל הנוהגים ברכבים בכביש זה, ויארגן אותם למחאה ציבורית. הנהגים תקועים בפקקים, ואילו במרכז הדרך עומדים בשיממונם נתיבי המטרונית כשהם בבחינת לעג לרש.
רציתי לאחרונה לנסוע מהצ'קפוסט לקיריון בקרית-ביאליק במכונית פרטית בשעות הערב, השעות שבהן חוזרים מהעבודה. לקח לי כשעה לעבור את הקילומטרים האחדים מהצ'קפוסט לצומת וולקן, ושם פניתי לאחור. הנסיעה מחיפה עד לקיריון אורכת שעות אחדות בשעות העומס, ומדובר בפחות מעשרים קילומטר. זאת תופעה שחוזרת מידי יום, מזה עשרות שנים רבות. המכוניות צמודות פגוש לפגוש לאורך כל הדרך הזאת וכמעט ולא מתקדמות. להגיע לקיריון מחיפה בשעות העומס לוקח זמן רב יותר מאשר להגיע לחו''ל.
מן הראוי היה לשחרר לאלתר את נתיב המטרונית לתחבורה הציבורית כולה, ואולי גם לכל המרבה במחיר, בסגנון הנתיב המהיר מנתב''ג לנתיבי איילון. התחושה שלי בסיום הנסיעה היתה של ניצול מהתופת.
ערכתי במהלך אחת הנסיעות חישוב מתמטי ממוצע של ההפסד למשק בגלל העיכובים בנסיעה לקריות על כביש חיפה-עכו כתוצאה מהפקקים, וזאת באומדן זהיר:
ראשית, היא אינה פותרת את בעיית הפקק המרכזי, שהוא מהצ'ק פוסט ועד צומת וולקן.
שנית, מי שבכל זאת יסע בה ויצטרך להגיע לקריות המערביות, ים, מוצקין, וחיים, יצטרך לחצות את הצמתות המרומזרות בשדרות ההסתדרות ודרך עכו, שהן מהפקוקות ביותר במדינת ישראל.
מי שעובר בצומת וולקן לכיוון הקריות רואה כי מימין הולך ונבנה גשר שיוביל מנתיבי המפרץ, שהם כביש אוטובוס 58 לשעבר, לכביש עוקף קריות הנוצץ. המתכננים כמו צילבו את ידיהם מעשה אידיוטים, כי מתחת לגשר זה תמשיך התנועה בצומת וולקן להשתרך לאיטה.
ייתכן והמתכננים יאמרו כי לאחר שתצטבר התנועה שיביא כביש עוקף קריות אל הצירים של מזרח-מערב, הם ידאגו גם לשיפור הצמתים לאורך שדרות ההסתדרות ודרך עכו.
על כך היה עליהם לחשוב קודם, כי זה גם הפיתרון הראוי לשחרור כביש זה מהפקקים האיומים, והיה צריך לעשותו עוד כשהייתי ילד.
אלא שמשום מה פיתרון זה לא יצא אל הפועל. צומת קרית אתא היא היחידה שיש לה מחלף. מחלף זה הוא גשר פשוט, כזה שעובר מעל הצומת עם נתיב אחד לכל כיוון. מחלף מסוג זה מאפשר את התנועה בכביש הראשי המהיר בלי עיכובים, ואילו התנועה החוצה אותו לרוחבו עוברת בקלות מתחתיו, באמצעות מערכת נתיבים ורמזורים קלה לנהיגה.
גשר פשוט בכיוון צפון-דרום מעל כל אחת מהצמתות האלה הוא הפיתרון הראוי לשחרורן מהפקקים. מספיק נתיב אחד לכל כיוון ואין צורך בבניית גשרים של ארבעה נתיבים, כי גם אין קרקע פנויה בנמצא לאורך הכביש. במקומות מסוימים בהם הגשר יהיה סמוך יותר לבתי מגורים אפשר להקים לאורכו קירות בידוד נגד רעש, וזהו זה.
פרויקט המטרונית מכסה על המחדל של פקקי התנועה בדרך מחיפה לעכו.
בסופו של יום כל החשבונות מתאזנים. אפשר לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן, ועל כל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן. מה שמתחולל מבחינה תחבורתית לאורך דרך זאת הוא לדעתי חסר תקדים במימדיו. חבורת עיוורים קשורים בחבל נתנה לעיוור שבראש להוליך את כולם היישר אל הבור.
יום שבת, 19 במרץ 2011
רעידת אדמה בחיפה
חוסר התיאום בא לידי ביטוי למשל לגבי מכל האמוניה במפרץ חיפה. התברר שעיריית חיפה לא מוכנה להוציא היתר בנייה למיגון - כי היא טוענת שכל המפעל הוקם ללא היתר.
יום שבת, 25 בדצמבר 2010
מנהרות הכרמל והאיצטדיון העירוני החדש

מיקום זה רחוק ממרכזי אוכלוסיה גדולים. אמנם מנהרת הכרמל מקצרת את הדרך, אך במדינת ישראל יש גם לקילומטרים אחדים של מרחק משמעות רבה.
מבחינה אסטרטגית, משמעות הקמת איצטדיון בפארק הקישון היא הפגנת ביטחון אל מול אויבינו מצפון. הקמת איצטדיון מדרום לעיר פירושה התקפלות, נסיגה והסתתרות מפחד הטילים המאיימים עלינו.
יום שני, 14 בדצמבר 2009
יום שבת, 24 באוקטובר 2009
תרומות סמי עופר לאור הסדר החובות בצים
העיתון דהמרקר מציג את עיסקת הסדר החובות של חברת צים בצרוף קריקטורה שבה נראים יולי וסמי עופר יושבים בנחת בסירת הצלה קטנטונת, כשברקע טובעת אונית ענק.
השניים נותנים את ההוראה: 'קדימה, לדחוף!' לקבוצת ניצולים ששוחה מאחורי הסירה.
איתן אבריאל, מחבר הכתבה, מסביר את הרקע לקריקטורה הצינית:
צים כיום היא עסק כלכלי שאינו שווה אפילו אגורה אחת.
אבל הצלת צים תהיה טובה יותר לעופר ככל שאחרים הם אלה שיממנו את ההצלה.
הם רותמים את הציבור לכך בכל דרך אפשרית.
על כל שקל שמוזרם לצים - 50 אגורות הן כסף של הציבור, מכיוון שהציבור עצמו מחזיק כ-50% ממניות החברה לישראל, שהיא מממנת הסדר החוב.
סמי עופר הנדבן המפורסם תרם מאות מיליוני דולרים לפרוייקטים רבים, חלקם מעוררי מחלוקת כמו האיצטדיון העירוני החדש בחיפה.
התרומות ממומנות בכספי משלם המיסים.
יום ראשון, 6 ביולי 2008
בוטלו ההטבות הממשלתיות לחיפה
בשלהי חודש יוני 2008 התאספו ראשי הרשויות המקומיות של אזור מפרץ חיפה לישיבה אצל שר הפנים בירושליים, על מנת לקבל הטבות בעיקבות נזקי מלחמת לבנון השניה.
בראש רשימת מקבלי ההטבות ניצבה העיר חיפה, שספגה את עיקר הנזק במלחמה.
אלא שערי הקריות ציפו לקבל גם הן נתח נכבד מהעוגה.
כתוצאה מכך התגלעה מחלוקת בין יונה יהב לראשי יתר הערים.
כיוון שלא הצליחו להגיע לפשרה טרם הישיבה, ביטל שר הפנים את המענקים באופן גורף.
יונה יהב זכה למטר ביקורות בעיתונות המקומית בעיקבות התנהגותו הכושלת.
לשיתוף הפעולה בין ערי המפרץ וחיפה יש חשיבות עליונה מבחינת איכות הסביבה והתכנון העירוני.
לאור דוגמא זאת של הנתק בין ערי הקריות לחיפה, אין פלא שאזור המפרץ מוזנח מאד.
ביטול המענקים לחיפה עלול להביא גם לביטול פרוייקט פארק מדעי החיים, בצמוד למרכז תעשיות המדע בדרום העיר, ובכך לאפשר ביתר קלות את המחדל של הקמת איצטדיון ספורט במקום.