צורת האוזן של מפרץ חיפה

סעודה ומסיבה בשוק תלפיות בחיפה

הפגנה לאורך ציר חורב נגד ההפיכה המשטרית - פברואר 2023

הפגנה בכיכר חורב בחיפה נגד המהפכה המשטרית ב-12 פברואר 2023

תפרושת הבניה בישובי המגזר הערבי

המרחב הקריטי, על פי פול ויריליו, הוא הביזור הגיאוגרפי האורבני הגלובלי, שהוא תופעה מרכזית בימינו. הביזור הביא ליצירת ערי ענק והתפרסות פרברית אינסופית, חוקית ובלתי חוקית כאחד, המשתרעת על פני מדינות שלמות. מדינת ישראל בפרט, הפכה זה מכבר, בשל גודלה הקטן, צפיפות האוכלוסייה, וחוסר המשילות בנושא התכנון האזורי, לעיר פרברית אחת. מצב זה מביא לשינוי הגדרת הריבונות. הוא מציין את סיומה של ייחודיות המקום, שמאפיינת את הבמה הפוליטית הוותיקה והעיר ההיסטורית, והחלפתה בעיקרון המיידיות, אחדות הזמן, שהיא פוליטיקה של האינטנסיביות והאינטראקטיביות, של מערך טכני. ארכיטקטורה של מערכות החליפה באופן סופי את מערכת הארכיטקטורה והאורבניזם ההיסטורית.

סיבה נוספת להתפוררות המרחב המסורתי היא כלי הנשק המודרניים, שהפעלתם מאופיינת בקבלת החלטות אוטומטית מרחוק במהירות הבזק. נוצרה מסה קריטית כבדה, המבשרת אסון של התפורות העיר ההיסטורית, של האורבניזציה המסורתית, כמו גם של המדינה, כתוצאה משקיעתם של ההרכבים הפוליטיים המסורתיים.

כיוון שהפריסה המרחבית המגובשת אבדה לטובתה של תצורה מורפולגית בלתי נראית, נוצרה השתרשות מתחייבת של בידוד אישי, אינטראקטיבי. נוצרה אטומיזציה של הפרט. בתהליך מואץ זה, היחיד נמצא בהמתנה לשיבה למולדת, אך אין לו מנוס מהחיים בפרוור.

ההתפשטות האורבנית האינסופית צועדת יחד עם הקריסה האורבנית הפנימית. שתיהן יחד הכחידו את ההבחנה בין איכלוס עירוני להתיישבות קולוניאלית. הן מטשטשות את הנתינות הלאומית, את עצם המחויבות להעניק אזרחות פוליטית משמעותית לאוכלוסיות המצויות תחת סמכות. הפרדה בין נתינות קולוניאליזם לנתינות ממלכתית היא בלתי מעשית לחלוטין, לנוכח התהליכים האורבניים האלה. תחושת הכליאה במרחב הקיברנטי משותפת לכל המגזרים. 

שני הצדדים חיים על הסקלה של הישרדות אינדיבידואלית. לכל אחד משני סוגי הנתינים יש, בפועל, זכויות וחובות שמשווים את מעמדם. הנתין ה''קולוניאלי'' פטור משירות צבאי ומחובות אזרחיות נוספות. הוא מסוגל לבנות את ביתו הפרטי על אדמת המדינה מבלי להשיג היתרי בניה, לא לשלם מיסים, להתחתן עם נשים אחדות ועוד. הנתין ה''ממלכתי'' מחויב בציות לכל חוק, קלה כחמורה, והשלטונות מנצלים כל הזדמנות להטיל בו שררה. שני סוגי האזרחים נהנים מביטוח סוציאלי ובריאותי בסיסי חינם. הקשרים הכלכליים ביניהם הם רבים ומגוונים ביותר.

הקולוניאליזם הבינלאומי המסורתי המוחצן, שהתאפיים בכיבוש שטחים רחוקים מהמולדת, הפך כיום לקולוניאליזם מופנם, שנשלט על ידי תאגידי הטכנולוגיה והתיקשורת הגלובליים. העיר המסורתית קרסה לתוך עצמה והתפוררה. מרכזי הערים הגדולות ברחבי תבל הפכו לסלאמס. 

האינטראקטיביות המיידית של הטכנולוגיות גרמה לשקיעת ערך כוח העבודה האנושי המקומי. היא מעניקה עדיפות לריכוזיות המונופוליסטית הרב-לאומית. זאת אידיאולוגיה השוללת את שלטון תנועות החופש הלאומיות. היא יוצרת נישות מנוגדות לשאיפת הניהול העצמי. היא תואמת לתביעה למדינה מינימלית שמציגים הכלכלנים. תביעה זאת מאפשרת יצירת טכנולוגיות שאינן צריכות תעסוקה מלאה ונוכחות ממשית ומעשית של עובדים.

קיימת אנרכיה בתחום התכנון האזורי במדינת ישראל. האנרכיה מתבטאת בהתפשטות בלתי מבוקרת של ישובי המיעוטים, אשר תופשים שטחים טבעיים עצומים. מדינת ישראל מכוסה בכל מקום אפשרי כמעט בישובי מיעוטים בצפיפות. באמצעות תקריבים במפות גוגל אפשר למצוא את שמות הישובים, ואת תפרושת השכונות והבנינים, עד לצורתו של כל בנין. המאפיין המרכזי של הבניה בישובי המיעוטים הוא של בניני מגורים משפחתיים נמוכים, באיכות בניה טובה, שמתפרשים על שטח נרחב, בהתאם לטופוגרפיה, בלי תכנון מוקדם. הם נעדרים לפיכך תשתיות מסודרות, בניה לגובה, אזורי תעשיה, שטחים ירוקים וכדומה. לדוגמא, שטח העיר חיפה לעומת שטח עוספיה ודלית אל כרמל. הישובים הדרוזיים זהים כמעט בשטחם לשטח העיר חיפה. זאת למרות שמספר התושבים בהם הוא כעשירית בלבד מזה של חיפה.

אין מפות רשמיות שבהן מופיעה תפרושת הישובים המלאה במדינת ישראל. תמונת השטח המעורפלת מאפשרת לקבל החלטות בנושא הרחבות בניה על פי ראות העיניים. 

התהליכים בגליל מתרחשים ביתר שאת במרכז, מזרח ודרום הארץ. התנועה הציבורית הרחבה להתחדשות עירונית שקיימת במגזר היהודי, וקוראת לעיבוי השטחים העירוניים באמצעות תכנון ובניה מחודשים, חייבת להתעורר גם בישובי מגזרי המיעוטים. היוזמה צריכה לבוא מתושבי ישובים אלה. הם מי שמסוגלים לטפל בנושא, בזכות כישוריהם והכרתם את מקום מגוריהם. בדרך זאת בלבד הם יוכלו להבטיח את עתידם ואת עתיד המדינה שבה הם חיים. 

במסגרת תנועה כזאת יאוחדו גושי ישובים שמקיימים רצף אורבאני ליחידה אחת, ויוקמו בהם שכונות חדשות על גבי הישנות כחלק מתוכניות התחדשות עירונית, עם אפשרות מגורים לכל מגזרי האוכלוסיה במדינת ישראל. כיום מחיר הקרקע לבניה משפחתית צמודת קרקע במגזר הערבי הוא עדיין נמוך מאד. אין תמריץ לאוכלוסיה להשקיע בהן. בנוסף, הפיקוח על הפרות הבניה הוא רופף ומאפשר בניה גם בשטחים ירוקים.

קיימת, לפיכך, נוסחא בעלת שני עקרונות בלבד לפיתרון נושא הבניה הבלתי מבוקרת בישובי המגזר הערבי: 1. יש לאכוף את חוקי הפיקוח על הבניה, באמצעות בלימת הבניה בשטחים בלתי חוקיים, על מנת שמחירי הקרקע יעלו. 2. במקביל יש להעלות את רמת המודעות של האוכלוסיה ליתרונות תוכניות הפינוי-בינוי, כפיתרון חיוני לבעיות הדיור.

בוועידות ''מוני אקספו'', האירוע הגדול של מרכז השלטון המקומי במרכז הירידים, שנערך בינואר 2017, בלטה בהיעדרה ההתיחסות למגזר הערבי. הפאנל של עמותת "אדם טבע ודין'' בנושא ''תכנון עירוני'' בכנס ''סביבה 2050'' בפברואר 2017 הנחיל אכזבה קשה עוד יותר. גם בכנס זה לא נשמעה אפילו מילה אחת לגבי השתלבויות המגזר הערבי בניסוי החברתי-תכנוני של התמ''א ופינוי-בינוי. באתר ויקיפדיה יש ערך על תופעת הפירבור בישראל. בערך מופיעה רשימת הישובים היהודים שמזוהים עם התופעה, אך אין כלל איזכור לישובי המיעוטים. זאת למרות שישובי המיעוטים הם חלק נכבד מאד מכלל הישובים הפרבריים במדינת ישראל, שהפכה כולה זה מכבר למטרופולין אחד. מלכתחילה נבנו הבנינים במגזרי המיעוטים בקומה אחת, על ידי אבי המשפחה, ובהמשך נוספו קומות, אגפים, ובנינים סמוכים לבני דורות ההמשך. כיוון שלא היה בשעתו תכנון הנדסי ראוי, הוגבלו הבנינים מבחינה הנדסית ל-2-3 קומות בלבד. כיום יש מגמה של בניה חזקה יותר, שאפשר להגיע באמצעותה עד ל 5-6 קומות. 

המשפחה הערבית המודרנית מתגוררת בדירה ברב קומות, ולהמחשה רבי הקומות של קהיר, ביירות או דובאי. נראה כי במגזר הערבי מודעים לחומר הנפץ החברתי שיש בתוכניות ההתחדשות העירונית. הם מבינים שכרוכה בהן גם אכיפה של חוקי התכנון והבניה, אשר במרכזם הריסת בנינים שנבנו שלא כחוק. ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות נערכים למאבק בצווי ההריסה שהוצאו לבתים במגזר. כ-80% מהבניה בכפרים הדרוזיים נעשתה ללא היתרי בניה.

אלה השואפים לדחוס עוד ועוד מבנים באזורי המגורים העירוניים בישראל, או מתנגדים לפיתוח פארק מטרופוליטני, סבורים כנראה כי עירם מוקפת אזורים ירוקים, וכל החפץ בכך יוכל למצוא שטחים טבעיים בשפע במרחק דקות אחדות של נסיעה מביתו. את הארץ השוממה ובעלת המראה הטבעי שאליה הגיעו חלוצי הציונות כיסינו בחלקה הגדול בשכבת בטון ואספלט, בין היתר מתוך הרצון להגיע להישגים טריטוריאלים. בני דודינו, אלה המתגוררים במדינת ישראל וברשות הפלשתינאית, החרו החזיקו אחרינו וכבשו גם הם את הארץ באותה מתכונת של ישובים הפולשים עד בלי די אל שטחים טבעיים. התוצאה היא התנגשות בין שתי מסות שהגיעו זה מכבר לרמתן הקריטית. את השלום לארץ לא יביאו הפוליטיקאים, וגם לא השקעה בנושאי שיתוף פעולה למיניהם. את השלום יכולים להביא הגיאוגרפים ומתכנני העיר והאזור בלבד, אשר ישבו וישרטטו ויתוו את מפת ישובי הארץ ושטחיה הטבעיים על פי הרצוי והראוי ביותר.

פילמוגרפיה של סרטים שנוצרו בחיפה, עכו והקריות

לא מעט מסרטי פסטיבל הסרטים הבינלאומי שמתקיים בחיפה, מידי שנה בסוכות, עוסקים בעיר ובאנשיה באורח עקיף. בסרטים רבים שהוקרנו בפסטיבל אפשר למצוא התיחסות למציאות החיפאית. לדוגמא: איכות הסביבה, ים וחופים, שואה והגירה, אורבניזם וכדומה. גם סרטי הפסטיבל שעוסקים ביחסים אישיים נתפשים דרך הפריזמה החיפאית המיוחדת, של עיר במשבר, תלושה מהמציאות, שתושביה נשאבים למערכות יחסים מורכבות ופגומות.

חיפה היתה, בימי תור הזהב של אולמות הקולנוע, עד להמצאת הוידיאו הביתי בשנות ה-1980, שיאנית העולם במספר המושבים לנפש באולמות. יש דמויות בינלאומיות מפורסמות שהיו קשורות לענף המקומי, כמו ד''ר מרים אדלסון, שהוריה היו בעלי בית הקולנוע הקטן ''מירון'' בהדר. מנחם גולן הוא טברייני אשר נולד בחיפה. יוצאי חיפה רבים השתלבו בתעשיית הסרטים בהוליווד. יפהפיות חיפאיות, מדליה לביא עד מורן אטיאס, הפכו לשחקניות קולנוע בינלאומיות. בתעשיית המדיה הישראלית יש יוצרים רבים שגדלו בחיפה, וביניהם גיל זייד ונירו לוי.

אם מניחים את חיפה, והיצירות שמתרחשות בה, על גרף ציר הזמן בשני קווים נפרדים, רואים שהסרטים  הופכים להיות אישיים יותר, בעוד שהמציאות החיצונית הופכת להיות בלתי אישית. 

בשנות ה-1950 וה-1960 הסרטים עסקו יותר באתוס הציוני והחברתי, שבו כמעט ולא היה מקום לנושאים פרטיים. חיפה היתה, לעומת זאת, עיר נמל ציורית טובלת בירק, וכל אחד יכול היה למצוא בה פינה אישית. 
בהדרגה הסיפורים הפכו להיות אישיים יותר, כאשר שיאם הנוכחי הוא חיפוש אחר אמת פנימית. הנוף החיפאי, לעומת זאת, הפך להיות תעשייתי ומזהם, כוחני ובלתי אישי. מגרשי המכולות הענקיים אך שוממים, המפעלים המזהמים, תוכניות הבינוי המנותקות, וההידרדרות החברתית-כלכלית, הפכו לחלק מרכזי מהביטוי היצירתי.

טרם ניתן ביטוי בסרטים החיפאיים להשתלטות אילי ההון על מרחב המטרופולין, באמצעות פרויקטים שהם המשך מגלומני של אישיותם. 

מראה האמפיתיאטרון המרהיב של מפרץ חיפה מעורר תחושה של אויר פסגות, ויוצר בקרב החיים בו גירוי מתמיד לפעולה, אשר לעיתים היא חפוזה מידי ומתבטאת במעשים ותוכניות בלתי סבירים, בפרט לנוכח האתגרים הסביבתיים הרבים.

אי אפשר לנתק את חיפה גם מהתפתחות הטלוויזיה. בראשית שנות ה-1960 נקלטו בחיפה, לראשונה בישראל, שידורי הטלוויזיה מלבנון. ילדים רבים עמדו מחוץ לחנויות למכירת מכשירי טלוויזיה וצפו, במהלך ערבי השבוע, בשידורים אלה שהיו בשחור-לבן, ותוכנם היה ברובו סרטים מצוירים. במוצאי השבתות הילדים הלכו, יחד עם בני משפחתם, לסרט רחב יריעה בצבעים באחד מאולמות הקולנוע.

חיפה היא עיר נמל אסטרטגית,  ומשחר ההיסטוריה היו ערי הנמל לב הציביליזציה. החל משנות ה-1960, תעבורת הנוסעים האוירית העבירה את מוקדי ההון האנושי לאזורים בקרבת נמלי תעופה. ההובלה הימית במכולות, אשר התפתחה אף היא באותן שנים, ביטלה את חשיבות עיר הנמל כמרכז תעשיה, מסחר ושרותים. בנוסף, היא תופסת שטחי חוף עצומים. כתוצאה מתמורות תחבורה מפליגות אלה הפכו ערי הנמל, תוך פחות מדור אחד, כמעט לשממה אורבאנית.

בשל חשיבות נמל חיפה כנמל יעד, מן הראוי להתחיל את הסקירה הפילמוגרפית אודות העיר בסרטים שכרוכים בו. שני סרטים ידועים נוצרו, עוד בשנות ה-1960. מרבית העלילה מתרחשת על גבי ספינה, אך חיפה מזוהה בהם כסמל מרכזי:

• ''אקסודוס'' [1960] - הסרט ההוליוודי המצליח על פי סיפרו המכונן של ליאון יוריס, אודות ספינת המעפילים שהבריטים מנעו מהם את הכניסה לארץ.
• ''דליה והמלחים'' [1964] - סרטו של מנחם גולן, בהשתתפות שלישית גשר הירקון, אודות נוסעת סמויה בספינת נוסעים שנמצאת בדרכה לחיפה. 

 

להלן הפילמוגרפיה המלאה של סרטים שנוצרו בחיפה, עכו והקריות:

• ''השיבה לחיפה'' [1982] - סרט פלסטינאי אודות זוג פליטים פלסטינאים משכונת חליסה, הפוגשים מחדש את בנם אשר ננטש כשתינוק כשברחו, ואומץ על ידי משפחה יהודית. 
• ''המאהב'' [1986] - על פי סיפרו של א.ב. יהושע, שעוסק בתובנות אישיות בעקבות מלחמת יום הכיפורים. גיבורי העלילה חיים בחיפה.
• ''קשר עיר'' [1998] - סרטו של יהונתן סגל שמתרחש בחיפה, אודות התפוררות תא משפחתי שמתפורר מחמת הצימאון לאהבה נוספת. 
• ''יום יום'' [1998] - קומדיה של עמוס גיתאי על החיים האפורים של צעיר בצל אימו בחיפה האפורה. בשנות ה-1970 התחיל עמוס גיתאי, יליד חיפה, ביצירת סרטיו הרבים, שלא מעטים מהם עוסקים בעיר. דוגמא אחת היא שלושת הסרטים הדוקומנטריים הקצרים אודות ואדי רושמיה. 
• ''חצוצרה בואדי'' [2002] - רומן בין סטודנט יהודי לצעירה ערביה שמתרחש בואדי ניסנאס. על פי ספרו של סמי מיכאל. 
• ''כנפיים שבורות'' [2002] - דרמה משפחתית שמתרחשת בחיפה בשנות ה-1990, עם קטע מרכזי שמתרחש בחורבות בריכת ''הפועל'' ההרוסה. 
• ''בקרוב יקרה לך משהו טוב'' [2006] -  נער בורח מביתו במושב בחיפוש אחר אחותו שמתגוררת בחיפה ועובדת בספינת טיולים.
• ''ציון ואחיו'' [2009] - על רקע שכונה קשה בפרבר של חיפה, הסרט מספר את סיפורו של ציון, נער כבן 14 ואחיו הגדול אשר להם מערכת יחסים הדוקה. 
• ''פעם הייתי'' [2010] - סרטו של אבי נשר מתאר התבגרות של נער בחיפה, בצל הווי החיים של ניצולי שואה בשנות ה-1960.
• התפרצות X'' [שנת 2010] - פרופסור בטכניון מגלה כי לאשתו יש מאהב, עושה מעשה נורא, ונאלץ להתמודד עם התוצאות.
• ''שיר ערש לאבי'' [2011] - סירטו הביוגרפי של עמוס גיתאי, בכיר יוצרי הקולנוע החיפאיים ואחד מיוצרי הקולנוע החשובים בישראל, אודות אביו האדריכל שהיה ממתכנני חיפה. 
• ''לצוד את הזמן'' [2012] - סרטו הדוקומנטרי הקצר של ערן ברק, שעוסק בחוויותיו כצעיר שעבר לגור בחיפה, ופוגש בציד הנאצים החיפאי המפורסם טוביה פרידמן. 
• ''הגנן'' [2012] - סרטו של הבמאי האיראני הידוע מוחסן מחמלבאף, שמתרחש בגנים הבהאיים בחיפה, ומתמקד בתובנות רוחניות.
• ''אנה ערביה'' (2013) - המקור לסרט הוא הטרילוגיה הדוקומנטרית "ואדי", שבמהלכה תיעד גיתאי את תושביו של ואדי רושמיה שבחיפה.
• ''את לי לילה'' [2014] - צעירה חיננית וכישרונית מקריבה את חייה לטובת טיפול באחותה המפגרת, לאחר שהיא נשאבת לתוך מערכת היחסים עימה. הסרט מתרחש בשכונת נווה יוסף בחיפה. 
• ''היורד למעלה'' [2015] - סרטו של אלעד קידן שעוסק בשני גברים זרים שנפגשים ברחובות המדרגות של חיפה. האחד עולה במדרגות והשני יורד. 
• ''ארץ פצועה'' [2016] - שוטר חיפאי מפליל את מפקדו המושחת על רקע פיגוע דמים שמתרחש בעיר.
• ''ואז היא הגיעה'' [2017] - סיפור אהבה של צעיר ממשפחה חיפאית ידועה עם נערה ירושלמית שפגש במקרה. 
• ''זונה כמוני'' [2019] - סרט דוקומנטרי זוכה פרסים באורך כשעה, שעוסק בסחר הנשים למטרות זנות. סוחר הנשים הוא חיפאי, ואתרים שונים הם במרחב המטרופולין. 
• ''לילה בחיפה'' [2020] - סרטו של עמוס גיתאי שעוסק בסיפוריהם האישיים של דמויות שמבלות במהלך לילה אחד במועדון לילה חיפאי. 

ברשימת משנה אפשר להוסיף את הסרטים שנוצרו בעכו והקריות:

• ''בגלל המלחמה ההיא'' [1988] - קורות חייהם של שני ניצולי שואה, האחת סופרת אינטלקטואלית מתל אביב והשני איש עמל מחוספס מהקריות. 
• ''חולה אהבה בשיכון ג'' [1995] - צעיר שמפעיל תחנת כבלים פיראטית בקרית ים מתאהב ביפהפיה בלתי מושגת. סרטו של שבי גביזון שנולד וגדל בקריה. 
• ''צומת וולקן'' [1999] - חבורת צעירים, חברים בלהקת רוק בקריות, ערב מלחמת יום הכיפורים.
• ''ולקחת לך אישה'' [2004] - הסרט הראשון בטרילוגיה של רונית ושלומי אלקבץ, אודות משפחה מסורתית ממוצא מרוקני בקרית ים. 
• ''געגוע'' [2017] - סרטו של שבי גביזון על שני תלמידי תיכון מעכו שנפטרו בדמי ימיהם.
• ''מונטנה'' [2017] - סיפור אהבה בין שתי נשים שמתרחש בעכו. 
• ''אין בתולות בקריות'' [2018] - חוויות התבגרות של נערה מקרית ים.

''מגנטו'' הוא גיבור על מעולם הקומיקס, שמככב  בסדרות הטלוויזיה המאוירות ובסרטים שוברי הקופות של חברת ''מארוול'', החל משנות ה-1960 ועד ימינו, לצד דמויות קומיקס נוספות כמו ה''איקס-מן'', ''הרביעיה הפנטסטית'' וכדומה. מגנטו הוא מנהיג המוטנטים שנאבקים באפליה מצד המין האנושי, ומעורר רגשות אמביוולנטיים של אהבה או שנאה כלפיו. בעברו הוא יהודי ניצול שואה, אשר שיקם את חייו לאחר השואה כרופא בבית חולים לחולי נפש בפאתי חיפה.

סרטים בקטגוריות נוספות שקשורים לחיפה הם בנושאים הבאים: לבנון, גליל, עמק. הסרטים הם רבים ומגווונים, ומראים על עומק האחיזה של מרחבי הצפון בתרבות הקולנוע בישראל. 

מגנטו - הקשר החיפאי

מגנטו (באנגלית: Magneto) הוא דמות בדיונית של מוטאנט-אנטי גיבור בעל כוחות-על המופיעה בחוברות הקומיקס אקס-מן ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת X-Men #1 מספטמבר 1963 כאויב הראשי של קבוצת האקס-מן ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי. פרקים חשובים בביוגרפיה שלו ובעלילותיו מתרחשים בעיר חיפה.

מגנטו, הידוע גם בשם אריק מגנוס לנשר, הוא מוטאנט בעל יכולות על-טבעיות לשלוט בשדה המגנטי של סביבתו. בקומיקס יכולת זו מאפשרת לו לשלוט במתכות, לרחף, להפעיל שדה כוח בלתי חדיר, לעצב חומרים כרצונו ואף להפעיל טלקינזיס. בנוסף ליכולותיו העל טבעיות המרשימות מגנטו הוא גם מדען מוכשר. כוחותיו וכשרונותיו של מגנטו הם כה אדירים עד שבעולם הקומיקס של מארוול הוא נחשב לאחת הדמויות החזקות ביותר.

דמותו של מגנטו בעלילות הקומיקס נעה בין הופעתו כנבל-על ואויבם המר של האקס-מן, לאנטי-גיבור, ואף לגיבור. במהלך עלילות הקומיקס מגנטו נחשף כיהודי ניצול שואה וכדמות מורכבת של נבל הפועל מתוך מטרה צודקת - מניעת דיכוי המוטאנטים על ידי בני האדם ה"רגילים" - בדרכים אלימות ומרושעות. מגנטו עצמו מאמין כי הוא פועל למען אוטופיה וצדק, מתוך דאגה ל"גזע" המוטאנטי. עם התקדמות העלילה עוברת דמותו של מגנטו הליך של כפרה וגאולה ובכך מעוררת דיון בדבר הצדקת פעולות על ידי מטרתן. ההיסטוריה המוקדמת של הדמות הושוותה לזו של פעיל זכויות האדם מלקולם אקס ומנהיג הימין הרדיקלי מאיר כהנא.

בהופעתו הראשונה בקומיקס הייתה דמותו של מגנטו שטחית לחלוטין, נבל המנסה להשתלט על העולם על ידי אלימות לקידום עצמו. עם הזמן והתפתחות העלילה עוצבה דמותו של מגנטו והפכה מורכבת יותר ויותר. סיפור הרקע הנרחב שנכתב עבורה היה לסדרות קומיקס בפני עצמן וגלגוליו השונים המשיכו להופיע בסדרות רבות שפוצלו מקו העלילה הראשי של "אקס-מן". קווי עלילה נוספים נוצרו בסדרות מקבילות שתיארו מציאות "אלטרנטיבית", המתרחשת ביקום מקביל. באחת מאותן סדרות, בשם "עידן אפוקליפס", מגנטו הופיע בהיפוך הגמור של דמותו הרגילה - כמוטאנט שוחר שלום הדוגל בדו קיום של בני האדם והמוטאנטים.

מגנטו נולד כמקס אייזנהארדט למשפחה יהודית באירופה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20. אביו, יעקב אייזנהארדט, היה יוצא מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1939, מקס הצעיר ומשפחתו שרדו אפליה ומצוקה כלכלית במהלך עלייתם של הנאצים לשלטון, ליל הבדולח ואישורם של חוקי נירנברג. הם ברחו לפולין אך נלכדו בעקבות פלישתם של הגרמנים לפולין ונשלחו לגטו ורשה. המשפחה ברחה מהגטו, אך נבגדה ונלכדה בשנית. אמו, אביו ואחותו הוצאו להורג על ידי חיילי האס אס אך מקס שרד, ככל הנראה בעקבות התפתחות כוחותיו המוטאנטים לראשונה. הוא נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ, שם הוא אולץ לעבוד בכפייה כזונדרקומנדו.

לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה הצליח מגנטו להימלט מאושוויץ יחד עם אישה צוענית בשם מגדה. הזוג התאהב, התחתן והתיישב בויניצה אשר באזור הרי הקרפטים, ומקס אימץ את השם "מגנוס". למגדה ולמגנוס נולדה בת בשם אניה והם חיו בשלווה עד אשר המון זועם שרף את ביתם כשאניה בפנים לאחר שכוחותיו של מגנוס התגלמו לראשונה. ההמון מנע ממנו להציל את בתו הקטנה, ומותה גרם לו לאבד את עשתונותיו. הוא השמיד את אלו אשר הפריעו לו במלאכת הצלת הנפשות הקרובות לו. בהתקף הזעם כילה מגנטו באכזריות את כל העומד בדרכו. מגדה חזתה באימה וברחה ממנו פן יהרוג גם אותה. מאוחר יותר היא הביאה לעולם את צמד התאומים המוטאנטים קוויקסילבר ומכשפת השני. לאחר שהבין את מעשיו בילה מגנטו זמן מה באלמוניות בניסיון לחפש את אשתו ולברוח מהק.ג.ב., אשר סוכניו שמעו על כוחותיו ורצו לרתום אותם למניעיהם. בעת זו אימץ את השם אריק מגנוס לנשר, שיהפוך עם הזמן לשמו ה"אמיתי" היחיד, לאחר שזהותו המקורית כבר תשכח.

לבסוף ויתר מגנטו על תקוותו למצוא את אשתו האובדת והחליט לפתוח בחיים חדשים. הוא היגר למדינת ישראל והחל לעבוד בבית חולים פסיכיאטרי בפאתי חיפה, שם עסק בשיקום ניצולי שואה. במהלך תקופה זו הוא הכיר לראשונה והתיידד עם המוטאנט רב העוצמה צ'ארלס אקסבייר, שהתנדב במקום. השניים, אף שלא גילו אחד לרעהו את מורשתם המוטאנטית וכוחותיהם העל טבעיים, נהפכו לחברים טובים. במהלך הזמן הם ניהלו דיונים רבים וארוכים על האפשרות כי יום אחד האנושות תאלץ להתמודד עם גזע חדש של אנשים בעלי כוחות על. השניים חשפו את כוחותיהם זה לזה כאשר עמדו בפני חוליית חיילים נאצים נמלטים אשר חיפשו אוצר זהב חבוי באזור חיפה. על אף שגילו את קרבתם זה לזה, התפצלו דרכיהם שכן השניים הבינו שחזונותיהם שונים מדי זה מזה; חזונו של אקסבייר דגל בדו-קיום עם בני האדם הרגילים בעוד שמגנטו סבר שמדובר במלחמה בין גזעית בה רק החזק ינצח ואם לא ילחמו - יושמדו.

הזוועות להן היה עד מגנטו בשואה, מותה של בתו, ובריחתה של אשתו מפחד כוחותיו העצומים השפיעו רבות על אופיו כאדם בוגר. במשך כל חייו הבוגרים הוא נרדף על ידי המחשבה שלו היה מודע לכוחותיו בנעוריו היה מסוגל למנוע את רציחתם של משפחתו ועמו ואכן ראיית עולמו על טיב הקשר בין ה"גזעים", המוטאנטים ובני האדם הרגילים, התעצבה בעקבות השואה. מגנטו השליך את אשר חזה במאורעות השואה למאבק הכוחות שהלך והתגבש בעולם בין אותם גזעים והאמין כי בני האדם ישתתפו בתאוות ההשמדה של הנאצים ויפנו אותה כלפי המוטאנטים. נחוש בדעתו למנוע זאת גיבש מגנטו את דרך פעולתו מתקפת מנע שתביא להשתלטות המוטאנטים על העולם.

מקור: ויקיפדיה