החזון החדש של חיפה: ציר הודו-דובאי-סעודיה-עיראק-ירדן-נמל חיפה-אירופה

ציר הודו-דובאי-סעודיה-עיראק-ירדן-נמל חיפה-אירופה

קו הודו-אירופה דרך חיפה

נמל המפרץ צפוי להתחיל לפרוק ספינות לאחר פסח

הפקק בנמלים עומד כיום על כ-80 אוניות שממתינות להיכנס לפריקה, עיכוב שעולה למשק כ-40 מיליון שקל ביום ומסתכם במיליארד שקל בשנה, שמתגלגלים בסוף על צרכני הסחורות המיובאות ומעלים את יוקר המחייה.

לכתבות בנושא ב-YNET

המראה שתושבי חיפה התרגלו אליו בחדשים האחרונים: המפרץ מלא ספינות מול נמלים ריקים.

הסתיים שלב א׳ בפרויקט חיבורי נמל המפרץ

חברת נמלי ישראל תפתח לתנועה ביום חמישי הקרוב את המקטע הדרומי הכולל 4 גשרים המחברים בין נמל המפרץ, מספנות ישראל וקישון מזרח לכביש 75. עלות פרויקט חיבורי נמל המפרץ בכללותו הינה כ-2 מיליארד שקל.

לכתבה המלאה ב-port2port

חיבור נמל המפרץ לכביש 75

השפעת השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים על התובלה הבינלאומית

סרט תדמית לנמל המפרץ

עגורני ענק בנמל המפרץ

עגורני ענק בנמל המפרץ

נמל התעופה החדש בבייג'ינג ושדה התעופה חיפה

נמל התעופה דאשינג בבייג'ינג

ברבע מהזמן שבחיפה מקשקשים על הרחבת נמל התעופה המקומי הקטן, הצליחו הסינים להקים נמל תעופה שעומד להיות העמוס ביותר בעולם.

בבייג'ינג נפתח בימים אלה נמל תעופה חדש שהוא בין הגדולים בעולם, עם טרמינל בצורת כוכב ים מוזהב או תמנון שולח זרועות. הנמל משתלב בתוכנית להפוך את בייג'ין לעיר־על של 130 מיליון תושבים, באמצעות פרוזדור אורבני ענק שיאחד את הבירה עם מחוזות נוספים. הבנייה של נמל התעופה, עד להפעלתו, הושלמה בתוך פחות מחמש שנים. לאור קצב הבניה הסיני המסחרר, כנראה שעיר-העל תיבנה בתוך פרק זמן דומה.

מעניין להשוות בין התוכניות הסיניות לבין אלה של ראשת העיר חיפה, שהיא ד''ר לתכנון ערים. ההסכם האחרון לגבי הקמת שדה התעופה המקומי הוא כנראה אחיזת עיניים, ו''מרמים את עינת קליש רותם, פשוט שיקרו לכולם". תוכנית חיונית נוספת לאזור, של איחוד רשויות מעכו עד טירת הכרמל, עם חיפה במרכז, למטרת יצירת מטרופולין אזורי, לא עולה אפילו לשולחן הדיונים. לעומת זאת, השלמתו של נמל המפרץ בחיפה, שיימסר לידיים סיניות, מתבצעת במהירות רבה.

מטוסים, רכבות, וספינות, נעים בלי הרף לאורך ציר חוצה אסיה מזרח-מערב. הם מקצרים מאד את משך הנסיעה, בין מוקדי השלטון במזרח ומרכז אסיה לאזור שנמל חיפה חולש עליו, שהוא מזרח הים התיכון מתעלת סואץ ועד מיצרי הבוספורוס. הציר סין-איראן-סוריה-חיפה הוא למעשה עובדה מוגמרת.

מסלול שדה התעופה בחיפה יוארך

משרד התחבורה, עיריית חיפה, חברת נמלי ישראל, ורשות שדות התעופה , חתמו על הסכם המאפשר לקדם תכנון להארכת מסלול שדה התעופה בחיפה. במקביל, עיריית חיפה תסיר את כל התנגדויותיה להמשך הקמת נמל המפרץ ותספק את כל האישורים וההיתרים הנדרשים ממנה. ההסכם נחתם לאחר מספר דיונים שהתקיימו בהשתתפות שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', ראש עיריית חיפה עינת קליש-רותם ובכירי חברת נמלי ישראל. על פי ההסכם, אזור הכניסה לנמל המפרץ יתוכנן מחדש באופן שלא ימנע את הארכת מסלול ההמראות והנחיתות של שדה התעופה בחיפה. התכנון הסטטוטורי להארכת מסלול השדה יוגש מחדש ויכלול מסלול של עד 2,100 מטר, ובמקביל תתוכנן קישוריות של טרמינל השדה לתחנת רכבת חוצות המפרץ.

לכתבה המלאה ב-YNET

צריך להתכונן לנושא, לא מבחינה כלכלית, טכנולוגית, וסביבתית, כי על כך כבר נכתב כמעט הכל. מה שמטריד אנשים רבים, בוודאי, הוא כיצד תשתנה העיר מבחינה חברתית ופוליטית. שדה התעופה יהיה הקטר הכלכלי-חברתי העיקרי של העיר, והוא יצמיח ''אצולה'' חדשה, שתהיה מורכבת, במידה רבה, מיוצאי חיל האויר לשעבר, בעלי דרגות בכירות, שיחזיקו במשרות הבכירות בשדה, ומיתר בעלי הענין. השדה יהיה עבורם מוקד כוח ומינוף פוליטי ברמה הארצית. הרחק מהקלחת הפוליטית במרכז, הם עלולים לתכנן מהלכים לכיבוש השלטון, ולשינוי האקלים הפוליטי במדינה, לכיוון של דיקטטורה תעופתית. נקווה שנוכל לעצב בחיפה מערכת פוליטית ביקורתית ודמוקרטית. תודה לעינת קליש-רותם על שלא ויתרה על עקרונותיה, ושמרה את שדה התעופה בראש מניפת סדר העדיפויות. אני מקווה שנפלה טעות דפוס בכתבה, והכוונה בהארכת המסלול היא ל-2,400 מטרים ויותר. נמל ימי ואוירי בסינרגיה יהיו הקטר הכלכלי של מדינת ישראל, ומודל ליתר העולם.

טראמפ איים על נתניהו: תגבילו את סין

דקות ספורות לאחר שחתם על ההכרה האמריקאית ברמת הגולן, דרש נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מראש הממשלה בנימין נתניהו לצנן את הקשרים עם סין, ולא - הסיוע הביטחוני האמריקאי ייפגע.

הפגישה שנערכה בבית הלבן ב-26 במרץ הייתה פחות נעימה מאחורי דלתות סגורות, וזאת בשל החשש האמריקאי מההתפשטות הסינית ברחבי המזרח התיכון והעולם כולו.

במהלך הפגישה העלה הנשיא את הנושא וציין את החשש האמריקאי מהמיזמים הסיניים בישראל, כמו הנמל החדש בחיפה, והאפשרות שחברות תקשורת סיניות ישתתפו בהקמת רשת סלולרית דור 5 בארץ, וזאת מחשש שהסינים ישתמשו במיזמים כמעין אלה לצורכי ריגול. 

בחודשים האחרונים העלו האמריקנים את הסוגיה הסינית מול ישראל כמה פעמים. היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ון בולטון העלה את הנושא מול נתניהו בפגישתם בתחילת ינואר ושר החוץ מייק פומפאו העלה זאת מול נתניהו כמה פעמים מתחילת השנה.

פקידים ישראלים בכירים ציינו כי לנתניהו אין בעיה להתחייב בפני טראמפ שלא לאפשר לחברות סיניות להתמודד במכרזים על הקמת תשתיות תקשורת בישראל כמו רשתות סלולריות. עם זאת, נתניהו יתקשה מאוד להורות על ביטול המכרז בו זכו הסינים להקמת הנמל בחיפה – וזאת כיוון שהעבודה שם כבר החלה. ביטול המכרז בתנאים הנוכחיים יביא למשבר חריף ביותר מול סין.

לכתבה המלאה במעריב

סין משתלטת על נמלי חיפה

סין משתלטת על חופי ישראל.

לכתבה המלאה בהארץ

אחרי הרכבת הקלה ומנהרות הכרמל, בשנים הקרובות צפויה סין להפעיל את הנמל הימי החדש בחיפה. אולם חרף העובדה כי היא תהיה חשופה ליכולותיה הצבאיות של ישראל, ההחלטה התקבלה ללא מעורבות המועצה לביטחון לאומי או חיל הים.

פרופסור חורב, ראש המרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, אומר "כשסין רוכשת נמלים היא עושה את זה במסווה של שמירת נתיב סחר מהאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ ועד לאירופה, כמו נמל פיראוס ביוון. האם לאופק כלכלי כזה יש השפעה ביטחונית? אנחנו לא שוקלים מספיק. אחד הבכירים האמריקאים העלה בכנס את השאלה אם הצי השישי של ארצות הברית יוכל לראות בנמל חיפה נמל בית. לנוכח השליטה הסינית, העניין יורד מסדר היום".

בארצות הברית סבורים שישראל השתגעה כשנתנה לסינים את המפתחות לנמל חיפה. חיל הים לא יוכל לבנות על המשך היחסים הקרובים עם הצי השישי מרגע שסין בתמונה.

חברת SIPG הסינית זכתה במכרז להרחבת הנמל בחיפה.

את ההחלטה קיבלו משרד התחבורה ורשות הנמלים, תוך מעורבות אפסית של המועצה לביטחון לאומי ובלי שחיל הים יהיה כלל בתמונה.

הנמל האזרחי בחיפה צמוד לנתיב היציאה של בסיס חיל הים הסמוך, שבו ממוקמת גם שייטת הצוללות הישראלית. נדמה שאיש בדרג המדיני והביטחוני לא עצר כדי לחשוב עד הסוף על המשמעויות האסטרטגיות של המהלכים הללו. סין מקבלת באמצעותם השפעה עצומה על התשתיות החיוניות בישראל, ובעקיפין גם מבט מקרוב על חלק מהיכולות הצבאיות שלה. לאורך השנים, זה יכול להעמיד לרשותה אמצעי לחץ פוטנציאליים על ישראל, אם תסכן את האינטרסים של בייג'ין.

מהפכות טכנולוגיות משבשות והתחדשות עירונית

יש מהפכות טכנולוגיות רבות אשר שינו את המציאות החברתית-כלכלית בעולמנו באופן מואץ. הוגי הדעות המודרניים מצאו שם מיוחד למהפכות אלה: משבשות - DISRUPTIVE.

מהפכה טכנולוגית משבשת מתאפיינת בכך שהמצאה טכנולוגית מהפכנית משנה את הסדר הכלכלי לחלוטין בתוך כעשר שנים.

זאת כאשר תחילתה של המהפכה הוא באינספור סטרטאפים כושלים לאורך שנים רבות, אשר במהלכן הציפיות לגביה משתנות בלי הרף, מנבואות מזהירות לתחזיות קודרות.

ההמצאה כובשת את כל השוק, ועושה זאת בצורה מטאורית, לאחר דורות שבהם בני האדם התרגלו לקיומה של טכנולוגיה מיושנת יותר.

לאחר התחלה אופקית ורדודה מאד, הגרף המאפיין את המהפכה המשבשת הוא כמעט אנכי. כאשר הטכנולוגיה המשבשת החדישה תופשת נתח שוק מסוים, בסביבות חמישה אחוזים, קיימת וודאות שהיא תשתלט על 95 אחוזים מהשוק בתוך שנים אחדות.

חמישה אחוזים הם מספר גדול דיו, עבור מקבלי ההחלטות הגדולים בשוק, על מנת לקבוע שהמוצר הטכנולוגי החדיש בשל ויציב דיו, ואפשר לרכוש אותו בכמויות ענקיות, כך שיחליף את המוצר המתיישן שנמצא ברשותם, בטרם יעשו כך המתחרים. מקבלי ההחלטות הגדולים הם ציבוריים ברובם, ובראשם הצבא ורשויות ממשלתיות ועירוניות, ותאגידים ענקיים.

הדוגמא שמביאים ההוגים היא המכונית. בשנת 1905 כמעט ולא היו מכוניות ברחובות, ורוב התחבורה התנהלה באמצעות סוסים ועגלות. בשנת 1915 כמעט לא נותרו עגלות עם סוסים, והמכוניות הפכו לכמעט מאה אחוז של אמצעי התחבורה.

להלן דוגמאות בולטות נוספות:

- מהפכת המכולות הימיות התרחשה בערך בין 1970 ל-1980. לפניה היו הנמלים והספינות עתירי כוח אדם, וערי הנמל היו מוקדי הפעילות המרכזיים. בסופה הפכו הרציפים ההומים למגרשי מכולות ענקיים, ריקים כמעט מאדם.

- מהפכת המיחשוב התרחשה בערך בשנים 1980 עד 1990. המהפכה היתה עצומה, והביאה ומביאה לחיסול ענפים שהיו מעמודי התווך של הכלכלה, כמו הדפוס.

- מהפכת האינטרנט התרחשה בערך בין השנים 1990 ל-2000, והשתלבה במהפכת המחשוב. כיום כל אדם מחזיק בסמארטפון, שעימו הוא מסוגל לבצע את כל פעולות המחשב והתקשורת מכל מקום ברחבי תבל. אמצעי התיקשורת, והמסחר הקימעונאי, הם ענפים כלכליים מרכזיים שגוועים עקב זאת.

- מהפכת האנרגיה, שבמסגרתה עובר העולם, במהירות מפתיעה, לשימוש במקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה, ובראשם שמש, רוח, וגז, התחילה לפני שנים ספורות בלבד, בשנת 2015 בערך. היא תסתיים, על פי מודל המהפכות המשבשות, בערך בשנת 2025. אינספור הידיעות משנים קודמות אודות אפשרות השימוש במקורות תחליפיים עם סימני שאלה גדולים, מתחלפות כיום בידיעות אודות מדינות רבות שבהן רוב האנרגיה מגיעה ממקורות כאלה. מהפכת האנרגיה היא מסורבלת ואיטית יחסית למהפכות אחרות, בגלל התשתיות העצומות, אך היא דומה מאד אליהן במתאם הכללי.

- למהפכת האנרגיה התחליפית מתחברת טכנולוגיה משבשת נוספת, שנמצאת עדיין בראשית דרכה בימים אלה, אך צפויה להתרחש בין השנים 2020 עד 2030 לערך, וזאת מהפכת ההנעה החשמלית. חברת טסלה הודיעה לפני ימים אחדים על הקמת מפעל מכוניות חשמליות בסין, ובכך נסללה הדרך לכיבוש נתח השוק המשמעותי, שאחריו תבוא פריצת הדרך המטאורית. במקביל, עשרות חברות מובילות בעולם עוסקות בפיתוח סוללות נטענות יעילות יותר. בתוך עשור ישתלטו כלי הרכב החשמליים על כל דרכי התחבורה, אופניים, מכוניות, ומטוסים.

מהפכה טכנולוגית משבשת חשובה, שנשארת ממתינה להתרחש, ככל הנראה בעוד כשלושים שנה, היא מהפכת הבניה. במהלך השנים מאז תחילת מהפכת העיור, במאה התשע עשרה, לא השתנה הדפוס של כיבוש קרקע פנויה ובניה עליה, תוך סלילת דרכים באופן שלמעשה חבלי ארץ עצומים בגודלם, בעיקר לאורך חופי הימים, הפכו לערים ענקיות ומבוזרות, עד שלא נותר אף שעל אדמה פנוי. חוסר האפשרות בימינו להמשיך ולהתרחב בקלות גרם לכך שהערים החלו להתנוון, ובמקביל נוצרה תופעה של בניה בלתי חוקית נרחבת בשוליהן. על המין האנושי מוטל להתמודד עם התקופה שנדרשת לגישור עד שתגיע המהפכה, שתהיה בדמות בניה באמצעות רובוטים ומדפסות תלת מימד ענקים ומהירים, וחומרי בניה חדשניים. המין האנושי נדרש למלוא כושר האילתור לצורך תקופת גישור זאת. בינתיים המחסור בדיור הולך ומחריף. הצעירים נידונים לחיות בידיעה שהם לא יזכו לדירת מגורים משלהם. הדבר משפיע גם על דרך התנהלותם והתבטאותם.

סערה במפרץ חיפה 19012018

בסערה העזה במפרץ חיפה בבוקר יום שישי 19/01/2018 הגלים הגיעו עד לגובה של כעשרה מטרים. נזק רב נגרם לחופי הרחצה. ספינה גדולה נסחפה לחוף קרית ים. יתכן וחול רב הצטבר בין שוברי הגלים מול העיר התחתית.

עגורנים בקרבת המסלול של שדה התעופה חיפה

קיימים שני סוגים של עגורני מכולות ימיות:

א. עגורני פרופיל גבוה, שבהם זרוע המנוף בציר באלכסון מעל הספינה, והמכולות עולות ויורדות בין הספינה לרציף.

ב. עגורני פרופיל נמוך, שבהם זרוע המנוף קבועה אופקית מעל לסיפון ולרציף, והמכולות נעות בגובה אחד.

העגורנים הנפוצים הם של פרופיל גבוה. גובה העגורנים מגיע עד לכ-100 מטרים. אלה הם העגורנים שנפוצים בנמל חיפה. הם רחוקים מנתיב הטיסה למסלול שדה התעופה ואינם מהווים סיכון בטיחותי.

בעגורני פרופיל נמוך משתמשים כאשר טרמינל המכולות קרוב למסלול ולנתיב טיסה. הם מעטים יחסית, כיוון שהם יקרים בכ-15% וגם כבדים יותר. הדגמים החדישים שלהם מתאימים לספינות הענק עם 22 שורות מכולות.

עבור נמל המפרץ יהיה צורך בעגורני פרופיל נמוך. גובה העגורנים האלה הוא כ-60 מטרים בלבד. המרחק של כ-500 מטרים ויותר בינם לבין מסלול הטיסה, בתכנון הצמוד ביותר, יעניק שוליים בטיחותיים נאותים.

עבור נמל המכולות אברגליידס בפלורידה, שצמוד לנמל התעופה הענק פורט לודרדייל, ניקנו עגורנים כאלה. בנמל לוס אנג'לס עברו להשתמש בעגורני פרופיל נמוך בגלל התנגדות התושבים לשינוי בקו הרקיע של העיר. 

מקור:
http://www.liftech.net/wp-content/uploads/2003/04/Low-Profile-Cranes.pdf

עגורן פרופיל נמוך

עגורן פרופיל גבוה

עגורן פרופיל נמוך בצד עגורני פרופיל גבוה בנמל לוס אנג'לס

מידות עגורן פרופיל נמוך שמיועד ל-22 מכולות לרוחב

מידות עגורן פרופיל גבוה שמיועד ל-22 מכולות לרוחב

סכימת שילוב בין נמל ימי לאוירי במפרץ חיפה

האיור מראה את הפוטנציאל לשילוב יעיל בין נמל אוירי לנמל ימי במפרץ חיפה, על בסיס התשתיות הקיימות. מטרופולין חיפה-עכו לא יצליח להתרומם מבחינה כלכלית בלי נמל תעופה, מכיוון שמהפכת המכולות הימיות גרמה לכך שהפעילות הכלכלית התרחקה ממנו. הבסיס בימינו לשגשוג כלכלי הוא נמל תעופה, שמביא איתו את ההון האנושי, שהוא הגורם המרכזי לשגשוג. בדרך כלל נתפסים נמלי תעופה ונמלים ימיים כישויות נפרדות, או כאלה שמתחרות ביניהן על שימושי קרקע. 
האיור מבליט את הפוטנציאל לשילוב בין תשתיות משותפות כמו: שטחים מיובשים בתוך הים ושוברי גלים, עורקי תחבורה משותפים כמו רכבות וכבישים, ושירותים לוגיסטיים משותפים כמו מכס, בטחון, אחסון והובלה.

אין צורך להאריך לאלתר את השדה בחיפה אל מעבר לקו המים על מנת להתאימו לטיסות לכל רחבי אירופה. בהארכה עד קו המים יהיה אורך המסלול כ-2,000 [אלפיים] מטרים. אורך זה מתאים עבור מטוס הנוסעים הנפוץ ביותר בעולם, הבואינג 737. מטוס זה, ומקבילו של חברת איירבוס, הם הנמכרים ביותר כיום לחברות התעופה ברחבי תבל. הדבר מעיד, בין היתר, גם על המגמה לעבור לשדות תעופה קטנים ועירוניים.

מטוסי בואינג 737, בגרסאות שונות, יוצרו מאז שנת 1967 וייצורם נמשך גם כיום. במהלך השנים התקבלו הזמנות רבות למטוס, ומתוכן סופקו כ-8,000. זה מטוס הנוסעים הסילוני שצבר את המספר הגדול ביותר של הזמנות, ויוצר במספר הרב ביותר של עותקים בכל הזמנים. בואינג 737 MAX הוא הסדרה החדשה, שנכנסה לשוק השנה, ומובילה בראש רשימת המכירות של מטוסי הנוסעים.
הבואינג 737 שייך לקטגוריה של מטוסי נוסעים בעלי 6 מושבים בשורה, עם קיבולת של כ-200 נוסעים וטווח של כ-5,000 קילומטרים, בהתאם לסדרת היצור. חברות התעופה מעדיפות אותם כיום, באורח מובהק, על פני המטוסים רחבי הגוף הגדולים, שהם בעלי 9 מושבים ויותר בכל שורה, וקיבולת נוסעים וטווח כפולים.
לפיכך, הארכת השדה בחיפה עד לאורך שמתאים עבור הבואינג 737 תפחית מיד את הלחץ על נתב''ג, ותמנע את הצורך להשקיע הון עתק במסלולים וטרמינלים ענקיים.

אורך המסלול בחיפה עד קו המים הוא 1.9 קילומטרים

הצטברות חולות במפרץ חיפה כתוצאה מהקמת נמל המפרץ - אפריל 2017

חשש להצטברות חולות בנמל חיפה וסביבתו. החולות נראים היטב בעין בלתי מזוינת, כולל גלים שנשברים עליהם. הם מצטברים גם לאורך שובר הגלים של הנמל הצבאי החדש, באופן שיתכן ויגרום להשבתתו.

החול הרב עלה לפני השטח בעקבות גלים ישירים מכיוון צפון, אשר סחפו אותו לעבר שובר הגלים הארוך שמול העיר התחתית. כאשר המים שקטים, או כשהגלים מכיוון מערב, החול שוקע או נסחף לחוף הרדוד במזרח המפרץ.

שובר הגלים החדש של נמל המפרץ, שהוא הארכה של שובר הגלים הארוך, הוא אשר מסיט את כיוון הגלים. הגלים, שהיו בעבר ברובם בכיוון כללי ממערב למזרח ודעכו בחופי הקריות, התחילו לשנות את כיוונם הכללי לצפון - דרום, לעבר העיר התחתית. 

היקף התופעה רחב הרבה יותר מאשר בשטח המצומצם של שובר הגלים החדש שנבנה כעת, כך שהטיעון שהחולות הם תוצאה של עבודות הבניה אינו נכון.

בעבר, כאשר הוקמו שוברי גלים ורציפים במפרץ חיפה, נהגו מקבלי ההחלטות לפרסם כי התוכניות עברו בדיקות מעבדה מקבילות בשני מכונים לפחות: בהולנד ובטכניון, והן יצאו לפועל לאחר שהתקבל אישור מהם. במקרה של נמל המפרץ, לא ברור אם אכן בוצעו שתי בדיקות המעבדה הנדרשות.

יתכן ועד כה נשאב החול העודף ליצירת הרציף הענק של נמל המפרץ, ובניתו הושלמה בדרך זאת במהירות שיא. חול נוסף שימש למילוי החסר בחופי קרית חיים, שגם נבע מחלקו משינוי משטר הזרימה. אלא שכעת אין לו יותר שימוש, והחול הרב מצטבר על דופן כל שוברי הגלים במפרץ.

תופעת הצטברות החולות לאורך חופי ישראל מוכרת היטב, ומנוצלת בעיקר ליצירת שוברי גלים שמגדילים את שטח חופי הרחצה. התופעה היא עונתית ופתאומית, באופן שבלתי אפשרי לחזות אותה מראש. יתכן ובשנה הבאה נחזה, כרעם ביום בהיר, בדיונות חול בין שוברי הגלים של נמל חיפה.
בסופו של דבר יתכן והצטברות החולות בין שוברי הגלים תיצור מעין מפרץ חולי בצורת חצי קשת. זאת בדומה לחוף הרחצה של נתניה, שגם הוא נוצר בין שני שוברי גלים. 

הסיבה לשינוי הפתאומי עשויה להיות הגלים העוצמתיים שמגיעים בחורף מכיוון מערב, ויתנגשו במבנה המסורבל של שובר הגלים של נמל המפרץ, אשר נבנה בניצב לכיוונם. השובר יתקשה לעמוד בגלים גבוהים, לכן הוא נבנה באופן מסיבי ביותר, מה שהביא להסחת תשומת הלב מהשפעתו על שינוי תנועת הגלים בסביבתו. במקביל צפויה ארוזיה קשה של החוף בקרית חיים.
התוספת הכבירה של השובר לתוך עומק המפרץ, כניצב בולם לזרמים, עלולה להיות בעלת השפעה גם חופי דרום חיפה אשר יחסמו בחול. מדובר לפיכך בצונאמי סביבתי.
בערוץ 10 התפרסמה בתאריך 4 למאי 2017 כתבה ראשונה בנושא מפגעי נמל המפרץ, שאחד המשפטים החשובים בה הוא: שינויים קיצוניים בתנודות הקרקע.

מומחי הגיאומורפולוגיה הימית של אוניברסיטת חיפה טרם השמיעו את עמדתם בנושא. 

חולות שמצטברים בצד שובר הגלים שנבנה לנמל המפרץ

החולות מצטברים גם בצד שוברי הגלים של הנמל הצבאי החדש

חוף נתניה - צורת העתיד של נמל חיפה?

תריסר סיבות מדוע נמל המפרץ הוא מיותר

נמל המפרץ הפרטי הוא מיותר, וזאת מהסיבות הבאות:

א. ירדן לא תסכים שמכולות מישראל יגיעו אליה

ב. קיים כושר קיבולת גדול בנמלים הקיימים

ג. צפויה ירידה בהובלת המטענים הימיים במזרח הים התיכון

ד. תוספת מקומות עבודה לישראלים לא תהיה

ה. חיסכון כספי לא יהיה ויתכן גם הפסד

ו. יש כבר נמל פרטי באשדוד ואפשר להסתפק בו

ז. הרציף הארוך בנמל חיפה מתאים לספינות הגדולות ביותר

ח. נמלי ענק מתחרים נבנו ביוון ובמצרים

ט. מבנה הנמל מסורבל ויקשה על הפעלתו

י. השטח העורפי של הנמל הוא של שדה התעופה
יא. בסיס חיל הים לא צריך מקום חדש
יב. לא תהיה תוספת תעסוקה בשירותים לוגיסטיים   

פירוט:

א. בירדן יש חוק שאוסר על כניסת מכולות בדרך הים שלא דרך נמל עקבה. הסיבה היא הרצון לשמר ולפתח את שער הכניסה הימי היחיד של המדינה. במסוף בבית שאן מועברים במלגזות כל המטענים מישראל למכולות ירדניות. כל הדיבורים של שרי הממשלה על הובלה לירדן כגורם לפיתוח רכבת העמק ונמל המפרץ הם הטעיה של הציבור.

ב. בנמלי חיפה ואשדוד יש די קיבולת עבור כל נפח ההובלה הימית של ישראל למשך עוד שנים רבות מאד. שיעור הצמיחה, של 1-2 אחוזים לשנה, אינו מצדיק הוספת רציפים בעתיד הנראה לעין.

ג. תעלת פנמה המורחבת מסיטה מחיפה את כל תנועת הספינות הגדולות שבין המזרח הרחוק לחוף המזרחי של יבשת אמריקה, שעד כה היו עוברות בתעלת סואץ. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על מעמדם הגיאופוליטי של ישראל והאזור.

ד. הנמל הפרטי יתופעל, כמקובל בעולם, על ידי חברה בינלאומית שמתמחה בתפעול טרמינלים. החברה תעדיף לשכור עובדים מיומנים בעלות שכר נמוכה, ואלה נמצאים בעיקר במזרח הרחוק.

ה. ההצדקה העיקרית להקמת הנמל הפרטי במפרץ, יחד עם אחיו באשדוד, היא התקווה לירידה בעלויות המשכורות והגברת התפוקה. עלות המשכורות של כ-2500 עובדי נמלי חיפה ואשדוד הממלכתיים היא כמיליארד שקלים בשנה. המשכורות הן כ-50 אחוז מהוצאות התפעול של הנמלים. התפוקה למנופאי מכולות בישראל היא כשני שליש לעומת שיאני היעילות בעולם. ההנחה היא שעובדי הנמל הפרטי, אשר ירוויחו פחות ויהיו בעל הספק גדול יותר, יביאו לחיסכון משמעותי למדינה. אך הנמלים הפרטיים יתמקדו במסופי מכולות, שהן חלק בלבד מסך כל פעילות הנמלים הממלכתיים, והיקף החיסכון יהיה בהתאם. בנוסף, משכורות המנהלים בנמלים הפרטיים יהיו גבוהות מאד, הם יישרו קו עם הנמלים הממלכתיים באופן שיציעו מחירים נמוכים אך במעט, ישתמשו בתרגילי מס, ועוד. לרציפים החדשים יהיו עלויות תפעול קבועות, שעלולות להביא גם לכך שנשלם יותר עבור אותה כמות מכולות שתיכנס למדינה. הממשלה, כתוצאה ממאבק ''ראש בראש'' בועדי העובדים החזקים של הנמלים, החליטה לשבור אותם בכל מחיר, על גבו של הציבור.

ו. אפשר להסתפק גם בנמל פרטי אחד, זה שהוקם באשדוד, אשר יציע מחירים נמוכים יותר ותפוקה יעילה יותר לחברות הספנות שמגיעות לארץ, ויאפשר גם עגינה לספינות הענק הבודדות אשר הנמלים הקיימים אינם מסוגלים להעגין.

ז. לטענת האדריכל מיכה רטנר, אין גם צורך פיזי בהקמת נמל המפרץ, כיוון שרציף המכולות החיצוני הארוך שקיים בנמל חיפה כיום מתאים, לאחר העמקה, גם לאוניות המכולות הגדולות ביותר. אפשר להיווכח בכך כאשר צופים ממרומי חיפה, ורואים את השטח הימי הנרחב שבין נמל הכרמל לנמל הקישון.

ח. נמלי ענק פרטיים למכולות ניבנו ומתופעלים על ידי הסינים ביוון ובמצרים. נמלים אלה מתחרים עם נמלי ישראל על נתח השוק של שטעון מכולות בין ספינות גדולות לקטנות, ועלויות התפעול שלהם הן נמוכות יותר.

ט. נמל המפרץ נבנה בניצב לכיוון הגלים שמגיעים ממערב, ושובר הגלים שלו יתקשה לעמוד בגלים גבוהים. צפויה גם ארוזיה קשה של החוף בקרית חיים.

י. המחיר הכלכלי שמשלם מטרופולין חיפה עבור הקמת נמל המפרץ הוא עצום. זאת באובדן שטחים יקרי ערך בעורפו, ובעיקר בשיתוק הפיתוח של נמל התעופה הבינלאומי במפרץ.
יא. בשלב ג' של נמל המפרץ מתוכננת בו הקמה של בסיס חיל הים. הנמל הצבאי החדש שכבר הוקם, שצמוד מצפון לבסיס הקיים, מתאים לכך לאין ערוך יותר.
יב. נמל המפרץ לא יוסיף מקומות תעסוקה במסגרת ענף השירותים הלוגיסטיים, שיקום לכאורה בשטחים נרחבים בשטח של מאות דונמים בעורף הנמל. השרותים הלוגיסטיים במדינת ישראל מרוכזים באזור מרכז הכובד של האוכלוסיה, שהוא ליד נתב''ג. הם ממוקמים בקרית שדה התעופה ובסביבתה. התובלה האוירית היא גורם הצמיחה המרכזי בענף זה.

נמל תעופה בינלאומי בחיפה

נמל תעופה בינלאומי בחיפה

הדיון בהתנגדויות לתוכנית חיבורי נמל המפרץ

''ויבנו ערי מסכנות לפרעה, את פיתום ואת רעמסס''

השתתפתי בדיון על ההתנגדויות ל''תוכנית חיבורי המפרץ''. היה מדהים ומרגש להקשיב לעשרות האנשים, שפשוט התחננו בפני חברי הוועדה שלא לא לאשר את התוכנית, שהיא בבחינת תא סרטני שיביא להרחבה חסרת גבולות של זיקוק הדלקים המזהם במפרץ חיפה. גם יו''ר הדיון הקשוח, יוסוף משלב, הזיל דמעה.

לא רציתי לשנות את האוירה הכללית, לכן כשהגיע תורי הצטמצמתי במה שתכננתי להגיד, והוא שחיבורי התשתיות התחבורתיות הן כפילויות, שאפשר למנוע באמצעות גשר ומנהרה בפתח נמל הקישון, לצורך שימוש בתשתיות הקיימות של נמל חיפה.

חרו לי דבריו של מהנדס העיר, שקבע אמנם כי תוכנית הארכת שדה התעופה לתוך הים היתה תכנית הדגל בימיו של עמרם מצנע, אך התוכנית בוטלה בגלל התנגדויות תושבי קרית חיים מחשש לרעשים של מטוסים מעליהם. המטוסים לא מתוכננים לעבור מעל הקריה. הם כן מתוכננים לעבור מעל ובסמוך למתקנים פטרוכימיים מסוכנים, ובראשם בתי הזיקוק ומיכל האמוניה.

בדיון הציגו את נמל המפרץ כעובדה מוגמרת, אשר ''חיבורי המפרץ'' נועדים לשרת אותו. לא היתה התיחסות לכך שנמל זה מתוכנן בצורה מסורבלת ומסוכנת, בתוך הים וביבשה, ואולי הוא מיותר בכלל. הפיתרון היחיד לנמל המפרץ הוא שילובו במסלול מטוסים ארוך מאד לתוך הים, על קצה המדף היבשתי, ושימוש בשוברי גלים נגדיים שיוצאים מראש הכרמל, באופן שימנע זרמי ים הרסניים.

חשוב להדגיש כי משמעות הרחבת בז''ן היא גם צמצום שדה תעופה חיפה, כיוון שמסלול המטוסים עובר מעל בז''ן. כדי שבחיפה יהיה מסלול ארוך, חייבים לצמצם מאד את בז''ן, שנמצא בדיוק מאחורי המסלול. אישור הרחבת בז''ן הוא למעשה גזר דין מוות על הארכת המסלול, וזאת בלי קשר לתוכנית ''חיבורי המפרץ'', שגוזרת גזר דין מוות על המסלול מעברו השני, שקרוב לים.

השפעת הרחבת תעלת פנמה על תעשיית הדלק במפרץ חיפה

בימים אלה נפתחה לתנועת ספינות תעלת פנמה המורחבת. התעלה מאפשרת הגדלה משמעותית בנפח תנועת הסחורות בין החופים המזרחיים של יבשת אמריקה לחופי מזרח יבשת אסיה.

בחופי ארה''ב, מכסיקו, ונצואלה וברזיל נמצאות עתודות נפט וגז מהגדולות בעולם. הנפט והגז האלה נגישים כעת הרבה יותר לסין, וליתר מדינות מזרח ודרום מזרח אסיה שצמאות מאד לדלק.

עד היום היו חיבות מדינות מזרח אסיה להסתמך על מקורות המפרץ הפרסי: סעודיה, איראן, ונסיכויות הנפט. החל מהיום נמצאות מדינות המפרץ בתחרות קשה מול מדינות אמריקה על שווקי המזרח הרחוק.

לכן צפויות מדינות המפרץ הפרסי למצוא את עצמן כאשר ברשותן עודפי נפט וגז רבים מאד. הן יבקשו למכור עודפים אלה במחירים מוזלים. אחד השווקים הפוטנציאליים הקרובים הוא אזור האגן המזרחי של הים התיכון, שבו נמצאת גם מדינת ישראל.

חברת נובל אנרג'י, שמתכננת להשקיע הון עתק בפיתוח תשתיות להפקת הגז והנפט מהאתר שמול מפרץ חיפה, עלולה להתחרט על כך. זאת חברה גלובאלית, שיש לה בארות גם במפרץ הפרסי וגם במפרץ מכסיקו, והיא רגישה מאד לתנודות המחירים בשוק העולמי.

מחירי הנפט והגז בעולם נמצאים ממילא בשפל, ועומדים לרדת יותר בזכות תקנות פאריס והיצע מאיראן.

המשולש נתניהו-שטייניץ-כ''ץ יצטרך לצבוע מחדש, בצבע זוהר פחות, את הזהב השחור שאותו הוא מנסה למכור בריבית קצוצה, יחד עם תוספת מתקני זיקוק, בלי לחוס על תושבי מפרץ חיפה המורעל. יתכן והם יעמדו מול שוקת שבורה, והגז והנפט ישארו במצבם הטבעי, בבטן האדמה בלב ים, כתוצאה מהיעדר ביקושים.

השפעת הרחבת תעלת פנמה על תנועת הספינות במזרח הים התיכון

היום נפתחה תעלת פנמה המורחבת, אשר ישוטו בה ספינות מכולות בנפח גדול עד פי שלושה מאשר הנפח המכסימלי שהיה אפשרי עד כה. גם פקקי הספינות שהמתינו בתור לחצית התעלה צפויים להשתחרר. תעלת פנמה היא המתחרה העיקרית של תעלת סואץ, לכן יש להרחבה השפעה רבה על כל הנעשה באזורנו.

כיוון שתעלת פנמה היתה עד היום צרה מכדי שספינות מכולות גדולות יוכלו לעבור בה, שטו עד כה ספינות אלה מניו יורק לשנחאי דרך תעלת סואץ. בדרך הן עצרו גם בנמלי ישראל. החל מהיום המצב שונה לחלוטין.

כדי לראות את מידת ההשפעה שתהיה להרחבת תעלת פנמה על תנועת הספנות באזורנו נבדקו, באתר שמודד מרחקים ימיים בין נמלים ברחבי תבל, מרחקי ההפלגה בין שנחאי לניו יורק. 

החישובים מראים כי השיט בין ניו יורק לשנחאי דרך תעלת פנמה קצר במידה משמעותית מאשר דרך תעלת סואץ:

א. שנחאי-פנמה-ניו יורק = 10582 מייל ימי.

ב. שנחאי-סואץ-ניו יורק = 12370 מייל ימי.

משך הנסיעה בנתיב א', במהירות של 20 מייל ימי לשעה, הוא 22 יום ושעה אחת. משך הנסיעה בנתיב ב' הוא 25 יום ו-19 שעות.

כאשר משווים את מרחקי ההפלגה בין שנחאי וטוקיו לרוטרדם, הנמל הגדול ביותר באירופה, רואים כי הנתיב דרך תעלת סואץ קצר במידה משמעותית מאשר הנתיב דרך תעלת פנמה, אך הפער מצטמצם במידה רבה כאשר השיט מתחיל בטוקיו, שהיא קרובה יותר לפנמה.

החישוב שנעשה אינו מתיחס לעיכובים שונים, שנגרמים כתוצאה משינויים במסלול, כניסה למיצרים, שיט במים מסוכנים, וכדומה. הציר דרך תעלת פנמה הוא ישר ומבטיח זרימה רצופה, לעומת הציר המפותל דרך תעלת סואץ.

החישוב אינו כולל גם סיכונים בטחוניים. השיט דרך האוקינוס השקט והאוקינוס האטלנטי הוא בטוח הרבה יותר מאשר השיט דרך הים התיכון, ים סוף, וים סין הדרומי.

ספינות המכולות הגדולות שפקדו עד היום את האגן המזרחי של הים התיכון בדרכן מהחוף המזרחי של צפון אמריקה אל המזרח הרחוק לא יעשו זאת יותר.

העיכובים והסיכונים לאורך ציר תעלת סואץ שבין המזרח הרחוק לאירופה יביאו לכך שגם כאן חברות הספנות יעדיפו את השיט בתעלת פנמה.

מרחק ההפלגה בין ניו יורק לשנחאי דרך תעלות פנמה וסואץ

השפעת הרחבת תעלת פנמה על תעשיית הדלק במפרץ חיפה:

בחופי ארה''ב, מכסיקו, ונצואלה וברזיל נמצאות עתודות נפט וגז מהגדולות בעולם. הנפט והגז האלה נגישים כעת הרבה יותר לסין, וליתר מדינות מזרח ודרום מזרח אסיה שצמאות מאד לדלק.

עד היום היו חיבות מדינות מזרח אסיה להסתמך על מקורות המפרץ הפרסי: סעודיה, איראן, ונסיכויות הנפט. החל מהיום נמצאות מדינות המפרץ בתחרות קשה מול מדינות אמריקה על שווקי המזרח הרחוק.

לכן צפויות מדינות המפרץ הפרסי למצוא את עצמן כאשר ברשותן עודפי נפט וגז רבים מאד. הן יבקשו למכור עודפים אלה במחירים מוזלים. אחד השווקים הפוטנציאליים הקרובים הוא אזור האגן המזרחי של הים התיכון, שבו נמצאת גם מדינת ישראל.

חברת נובל אנרג'י, שמתכננת להשקיע הון עתק בפיתוח תשתיות להפקת הגז והנפט מהאתר שמול מפרץ חיפה, עלולה להתחרט על כך. זאת חברה גלובאלית, שיש לה בארות גם במפרץ הפרסי וגם במפרץ מכסיקו, והיא רגישה מאד לתנודות המחירים בשוק העולמי.

מחירי הנפט והגז בעולם נמצאים ממילא בשפל, ועומדים לרדת יותר בזכות תקנות פאריס והיצע מאיראן.

יתכן והגז והנפט של מאגר לוויתן ישארו במצבם הטבעי, בבטן האדמה בלב ים, כתוצאה מהיעדר ביקושים.