‏הצגת רשומות עם תוויות לבנון וסוריה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות לבנון וסוריה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 25 בנובמבר 2025

נמל-שדה תעופה: כך ניצחה חיפה – והחמיצה ניצחון לוגיסטי גלובלי


שרת התחבורה מירי רגב יצאה בראש משלחת בהולה לדובאי, במאמץ לקדם את פרויקט המסילה האזורית (IMEC / "מסילת השלום") ולבסס את מעמדה של ישראל כצומת לוגיסטי מרכזי בין המפרץ לים התיכון. הנסיעה התקיימה במסגרת המאמץ הלאומי לשמר ולקדם את יוזמת המסדרון הכלכלי הודו-מזרח תיכון-אירופה, שתכליתו לחבר את איחוד האמירויות (והמפרץ) לישראל במסילת רכבת, ומשם לשער היציאה לאירופה, בעיקר דרך נמל חיפה.

הדחיפות נבעה משני גורמים עיקריים:

  1. הצורך בשכנוע וקידום: המטרה העיקרית של הנסיעה הייתה להיפגש עם מקבילים וגורמי מפתח באיחוד האמירויות כדי לחזק את שיתוף הפעולה ולדון בהיבטים הטכניים, הפיננסיים והדיפלומטיים של המסילה.

  2. סיכול עקיפה: קיימים לחצים מצד גורמים כמו טורקיה וצרפת, המבקשים ליצור נתיב חלופי שיעקוף את ישראל ויעבור דרך סוריה ולבנון. יציאת שרת התחבורה לדובאי הייתה ניסיון אקטיבי לנטרל את הלחצים האלה ולהבטיח שהאמירויות ימשיכו לראות בישראל את הנתיב הלוגיסטי המועדף והיעיל ביותר לחיבור עם אירופה.

כלומר, במקום שהמסילה תהיה עובדה מוגמרת מבחינה טכנולוגית, הנסיעה שיקפה את הצורך לנהל קרב דיפלומטי מתמשך כדי להבטיח את מימוש הפרויקט דרך שטח ישראל.


הכלכלה הגלובלית משתנה. נתיבי סחר חדשים נולדים, והם דורשים משהו אחד מעל לכל: קישוריות רב-מודאלית (Multimodal Hub) מהירה ויעילה. ישראל, ובמרכזה עיר הנמל חיפה, מחזיקה בכל הקלפים – אך נראה שפספסה את התזמון הקריטי שיכול היה להפוך אותה לאבן שואבת לוגיסטית בינלאומית.

נקודת התורפה: הקשר החסר

נמל חיפה, על אף פתיחת נמל המפרץ המודרני (Bayport), סובל מנקודת תורפה קריטית – היעדר קישוריות תעופתית בינלאומית רחבת היקף.

דמיינו תרחיש חלופי: מה היה קורה אילו נמל התעופה הבינלאומי של חיפה היה נבנה והופעל במקביל לפתיחת נמל המפרץ? התשובה ברורה: היה נוצר יתרון לוגיסטי אסטרטגי שהיה הופך סוגיות כמו הסטת מסילת הרכבת לבלתי רלוונטיות כמעט.

1. היתרון הלוגיסטי: חיפה כ"גשר יבשתי-אווירי"

המסדרונות הגלובליים החדשים, כמו נתיב IMEC המתוכנן (הודו-מזרח תיכון-אירופה), מחפשים "שער" יחיד המאפשר מעבר חלק ומהיר בין ים, רכבת ואוויר. זהו המפתח ל"פרימיום לוגיסטיקה" – מטענים בעלי ערך גבוה או משלוחים הדורשים מהירות שיא. זהו המפתח גם לפרימיום קישוריות עבור אנשים – צומת עסקי ותיירותי.

  • מולטי-מודאליות כמטבע: במציאות האידיאלית, סחורה שהגיעה מהמפרץ הפרסי ברכבת הייתה יכולה לעבור במהירות שיא למטוס מטען בחיפה, ולהמשיך לאירופה בתוך שעות ספורות.

  • נוסעים: אנשי עסקים ונוסעים מהמפרץ היו יכולים ליהנות מקישור מהיר ואמין בין הרכבת העוברת בישראל לשדה התעופה הבינלאומי בחיפה. קישור זה היה מקצר דרמטית את זמני הנסיעה לאירופה או לכל יעד אחר, וממקם את חיפה כצומת אנושי, תיירותי ועסקי אזורי.

  • הכרעה על פני המתחרים: עם שדה תעופה בינלאומי פעיל, חיפה הייתה מציעה קישוריות פיזית וביטחונית העדיפה באופן מוחלט על פני כל אלטרנטיבה לבנונית או סורית. היתרון הביטחוני והתפעולי של ישראל היה הופך ליתרון כלכלי שאין שני לו.

  • ההיגיון המוחלט: במקום שמסילת הרכבת תהיה רק "מסוף ימי" נוסף, היא הייתה הופכת לחלק אינטגרלי מגשר יבשתי-אווירי-ימי ישראלי. זה היה הופך את חיפה למוקד השקעות בינלאומי שאין עליו עוררין, והדיון על כדאיות המסילה פשוט לא היה מתקיים.

2. הדחיפה המיידית לדיפלומטיה: הופכים הבטחה לעובדה מוגמרת

אילו השילוב הזה היה קיים, המאמצים הדיפלומטיים של ישראל היו משתנים באופן דרמטי.

במקום: שרת התחבורה יוצאת לחו"ל כדי לשכנע מדינות על כדאיות נתיב הרכבת – דיון דיפלומטי על הבטחה.

היה קורה: הדיון היה עובר לניהול הביקוש ותיאום התפעול של מרכז לוגיסטי חיוני זה – דיון ניהולי על עובדה מוגמרת.










יום שבת, 8 במאי 2021

כטב''ם מתוצרת איראן בתצוגה במוזיאון חיזבאללה בלבנון





מוזיאון חיזבאללה, הממוקם בדרום לבנון כ-45 ק"מ צפונית לגבול עם ישראל, מציג טייסת כטבמי''ם ששימשה את חיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השניה בשנת 2006, ובמהלך המערכה בגבול לבנון-סוריה בשנת 2017. חלקם נושאים את סמל חיל האוויר של חיזבאללה. 
גם חיזבאללה וגם חמאס משתמשים בכטבמי''ם במבצעיהם נגד ישראל. מדובר בעיקר במערכות המסופקות על ידי איראן. חיזבאללה למד את הנושא ממשמרות המהפכה האיראניים, בבסיסי כטבמי''ם איראניים בסוריה. 
חיזבאללה ביצע את השימוש הידוע הראשון שלו בכטבמ''ם נגד ישראל בשנת 2004, באמצעות דגם ה''מירסאד'' האיראני, במשימת סיור של 18 דקות מעל ישראל, לפני שחזר ללבנון ללא גילוי. 
כטבמי''ם שנבנו באיראן שימשו גם את חיזבאללה במהלך המלחמה בשנת 2006 נגד ישראל, אם כי כטב"מים אלה התרסקו או הופלו על ידי חיל האוויר הישראלי. 
באוקטובר 2012 הטיס חיזבאללה משימת סיור מוצלחת יותר של כטב"ם לדרום ישראל - מרחק של כמה מאות קילומטרים, מעל רצועת עזה והנגב. כלי הטיס, מדגם ''שאהד 129'' האיראני, הופל שוב. 
השימוש של חיזבאללה במל"טים התפתח והתקדם מאז מעורבותו במלחמת סוריה, בה הוא לוחם בתמיכה במשטרו של בשאר אל-אסד. בשנת 2014 פתח חיזבאללה במתקפת כטבמי''ם חמושת ראשונה מוצלחת כנגד מטה חזית ג'בהת א-נוסרה, ליד גבול לבנון-סוריה. 
חיזבאללה מפנה, יותר ויותר, את תשומת ליבו לשימוש ברחפני מיקרו מסחריים מהמדף, ומשתמש בהם על מנת להטיל מטעני חומר נפץ קלים אך מדויקים. 



יום רביעי, 21 באפריל 2021

צילומי רחפנים של העיר חאלב בסוריה בשנת 2016



טכנולוגיות חדשות מעניקות למשטרים אמצעי שליטה חדשים, ובמקביל המתמודדים מול משטרים אלה משיגים כלים חדשים לתיעוד התעללויות ולהפצת מידע על נסיבות חשובות. רחפנים אינם יוצאים מן הכלל.
צילומי הרחפנים הנצפים ביותר של חאלב אינם מאת אנשי האופוזיציה. מה שהציבור במערב צופה בו יותר מכל הוא קטעי יוטיוב מערוצים רוסיים, כמו ''רוסיה היום''. 
כותרים אחדים של הסרטונים הם גנריים: "צילומי רחפנים מתעדים את החורבן של מזרח חלב". אחרים הם פוליטיים בעליל: "צילומי רחפנים מראים עימותים קשים בין צבא סוריה לבין טרוריסטים אסלאמיים הנתמכים על ידי ארה"ב." 
הניגוד לא יכול להיות ברור יותר בעיני אנשי האופוזיציה בחאלב, אשר טוענים: "כשאנחנו נצורים, אנחנו כל הזמן רואים את הכטבמי''ם של משטר אסד טסים מעל העיר, והצילומים שלהם מספרים שקרים".