ההצלחה הגדולה של רכבלים בערים הגדולות בדרום אמריקה

קנסות על צפירות מיותרות בתל אביב: מתי תור חיפה?

תל אביב אומרת די לצפירות! האם חיפה הבאה בתור?

תשכחו מצפירות מיותרות ברחובות תל אביב! העירייה החליטה לשים סוף לרעש המיותר הזה באמצעות תיקון לחוק עזר עירוני למניעת רעש. מעכשיו, כל צפירה שלא למניעת סכנה מיידית עלולה לגרור קנס.

איך זה יעבוד? מצלמות עם מיקרופונים זעירים יפוזרו ברחבי העיר כדי לאתר את הרכבים שצופרים שלא לצורך. אז בפעם הבאה שאתם בתל אביב, חשבו פעמיים לפני שאתם לוחצים על הצופר!

ומה עם חיפה?

גם החיפאים סובלים מצפירות קשות, במיוחד ברחובות ראשיים כמו הרצל בהדר. הנזק הרפואי מצפירה חזקה של מכונית מטווח קרוב יכול להיות משמעותי עבור הולכי רגל. אולי הגיע הזמן שחיפה תאמץ את החידוש התל אביבי ותגן על תושביה מפני הרעש המיותר והמסוכן הזה.

חולדאי שם סוף לצפירות בתל אביב

#תלאביב #די_לצפירות #עיר_שקטה_יותר #חיפה #גם_אנחנו_רוצים_שקט

פארק זאבי - מתחם מגורי יוקרה ברחוב יפה נוף 120

אתר המכירות

מאובדן משילות בנגב ובגליל לסכסוכי שכנים בירושלים ותל אביב ולהתעמרות העיריה בתושבי חיפה

 

תכנית חדשה בחיפה - מגדל המוזיאון בקרית הממשלה

התכנית מציעה הקמת מגדל לשימושים מעורבים: מגורים ב-20 קומות מעל למבנה מסד הכולל קומת קרקע מסחרית, 6 קומות משרדים וקומה טכנית והתחברות ל- 4 קומות מרתף קיימות והחניון הקיים בהן. כל זאת בהתאם לתכנית המתאר של חיפה חפ/2000, כחלק מהמע"ר של העיר התחתית בחיפה. 

התוכנית כוללת שינוי ייעוד מ"אתר לבניין ציבור" ל"עירוני מעורב", הוספת זכויות בנייה בהתאם לתכנית הכוללנית, קביעת שימושים מעורבים: מסחר, תעסוקה, שטחי ציבור ומגורים.

מסמכי התוכנית באתר הממשלה

חיפה היחפה

תיפרושת הבניה במגזר הערבי

העיר העתיקה בירושלים ומפרץ חיפה

על רקע ארוע הטרור בהר הבית ברצוני לשתף את רשמיי ומסקנותיי על המקום כמדריך טיולים, גיאוגרף, וצייר מפות. טילתי פעמים רבות בעיר העתיקה כשאני מנסה להבין את סוד המבנה שלה, אשר מבליט את קדושתה. הגעתי למסקנה כי, בדומה לחיפה, לעיר העתיקה יש צורה של אמפיתיטרון טבעי, אשר הר הבית הוא הבמה הנישאת בתחתיתו. ארבעת הרבעים, וכל הדרכים, נפרשים כמניפה, או כמושבים באיצטדיון. הם מהוים בדרך זאת את הרקע המכין למקום הקדוש. מי שמגיע אל הר הבית יורד אליו, ומי שחוזר מטפס במעלה לעבר שער יפו. למאמץ הרוחני מתלווה מאמץ פיזי הולם. מי שמבקר במנהרות הכותל יודע כי בימי קדם היה גשר אשר חיבר מעל הואדי שהפריד בין העיר ירושלים המיושבת להר הבית, שהיה מתחם נפרד. הגשר נהרס, הואדי התמלא בשרידי מבנים, ועליהם נבנתה העיר העתיקה. על המורד שנותר מעונינים כיום פרנסי העיר להתגבר באמצעות מערכות היסעים חדישות כמו מעלית ורכבל. נשאלת השאלה האם לא יפגום הדבר באופיו הרוחני של המקום.

ועידת מרכז השלטון המקומי והמגזר הערבי

בועידת מוני אקספו, האירוע הגדול של מרכז השלטון המקומי במרכז הירידים, בלטה בהיעדרה ההתיחסות למגזר הערבי. נושאי השתלבות ישובי המגזר ברצף האורבאני שנקרא מדינת ישראל, הבניה הבלתי חוקית, ובעיקר השיתוף ב'מסכסך הלאומי',  שהוא הניסוי החברתי-תכנוני של הפינוי-בינוי והתמ''א, שהפך את רוב תושבי המדינה לספסרי נדל''ן גלותיים, כלל לא עלו על הפרק.

ישובי גוש שפרעם

בתצלום רואים את ישובי גוש שפרעם.
הישובים המרכזיים הם, מצפון לדרום: כאבול, טמרה, אעבלין, שפרעם, ביר אל מכסור [מחוץ לתמונה].
התצלום במסגרת הקטנה הוא של תפרושת הישובים בין חיפה לטבריה, אשר גוש שפרעם הוא חלק ממנו, ומופיע במסגרת האדומה.
אפשר לראות כי שטח שפרעם גדול משטח קרית אתא, שצמודה אליו ממערב.
האוכלוסיה בשפרעם היא של כ-40,000 נפש, בתחום שיפוט של כ-20,000 דונם
האוכלוסיה בקרית אתא היא של כ-55,000 נפש, בתחום שיפוט של כ-16,000 דונם.
בתצלום רואים בבירור את תפרושת השטח הבנוי, כנקודות אפורות.
הנקודות האפורות מכסות את כל שיפולי הגליל המערבי, ברצף מכאבול ועד ביר מכסור.
מחוץ לשטח התצלום, הרצף האורבאני צפונה לאורך שיפולי הגליל המערבי ממשיך כמעט עד לקו נהריה. דרומה כולל הרצף האורבאני את גוש נצרת, וישובים נוספים לאורך שיפולי הגליל התחתון שגובלים בעמק יזרעאל.
בין שפרעם לטמרה נמצא מצפה אביב, ישוב שהוא חלק משרשרת המצפים של גוש משגב, שהוקמו כדי לחצוץ בין ישובי המיעוטים. ניסיון החציצה, שהוא ברוחב של קילומטר אחד בלבד, עתיד היה מראש להיכשל, עקב חוסר התכנון והאכיפה של ממשלת ישראל. הקשר האורבאני בין טמרה לשפרעם מתקיים בזכות האזור המסחרי שהתפתח לאורך הכביש הראשי שמקשר ביניהם.
בימין התמונה למעלה אפשר לראות את ריכוז הישובים העיקרי בגוש משגב, שחוצץ בין שפרעם וכאבול לסכנין ושעב. גם לחיץ מסיבי זה אין ערך לטווח הארוך. המרחק בין כאבול לשעב, לדוגמא, הוא כ-2 ק''מ בלבד בקו אוירי. בין שני הישובים האלה התפתחה רשת דרכים מסועפת, ולאורך הדרך הראשית קמו מבנים מסחריים רבים.

ישובי גוש שפרעם

הדקות האחרונות בסרט ''דרכו של קרליטו''

הדקות האחרונות בסרט ''דרכו של קרליטו'', של הבמאי בריאן דה פאלמה בכיכובו של אל פאצ'ינו, הם אחד מקטעי הסיום המרשימים ביותר בקולנוע.

קרליטו הגנגסטר מנסה להתחמק ממחסליו במרדף מרתק במבוכי המדרגות הנעות של תחנת הרכבת של ניו יורק, כשהוא מנסה להגיע לרכבת למיאמי, שעומדת לצאת כל רגע, ובה מחכה לו אהובתו. הוא מצליח לחסל את רודפיו, מגיע לרכבת, ועומד לעלות לקרון עם אהובתו בסיוע עוזרו האישי, אך זה בגד בו ומסר אותו בידי מחסל מקצועי, שיורה בקרליטו מטווח אפס, וגם בבוגד.

קרליטו הגוסס נלקח באלונקה לאורך הרציף, כאשר מבטו מופנה מעלה ואחורה, ואת המבט הזה מחקה המצלמה: קרליטו מביט בהתחלה אחורה לעבר אהובתו שצועדת בוכה אחרי האלונקה יחד עם השוטרים והצוות הרפואי. אחר כך מופנית המצלמה למעלה, לעבר פסי מנורות הניאון האינסופיים שעל תיקרת הרציף. קרליטו ממלמל מילות פרידה, והמצלמה מוסטת הצידה, לעבר שלט פירסומת סטאטי בצבע שקיעה ורודה עזה, ובו רואים תצלום פנוראמי של בחורה על חוף הים, רוקדת על רקע השמש השוקעת, כמו בחוף הכרמל, או חוף קרית חיים, ולצידה להקת נגנים ילדים קטנה עם כלי הקשה. על השלט כתוב ''בריחה לגן העדן'', מיאמי במקרה זה. לפתע מתחילה הבחורה בתמונה לזוז ולרקוד, וכל התמונה מתעוררת לחיים בהדרגה. בהתחלה הבחורה נעה באיטיות, אחר כך מצטרפים הנגנים בזה אחר זה, ולבסוף הבחורה מפזזת במלוא המרץ. הסרט הוא מלפני עידן הלד, משנת 1993, אך גם כיום אפשר לחוש בדיוק את מה שחשו הצופים בזמנו, שאלה הם הרגעים האחרונים בחייו של גיבור הסרט, אשר בהם הוא נבלע בתמונה של גן עדן שמתעורר לחיים.

שלט הפירסומת שהתעורר לחיים נצפה בהתחלה על רקע קיר התחנה, ובהדרגה הוא ממלא את כל המסך, והוא הדקות האחרונות של הסרט, עם הכתוביות הממושכות שרצות לצלילי ''את כל כך יפה'', בביצועו של ג'ו קוקר.

הסרט הוא גם סוג של מחאה סביבתית, בזכות הניגוד בין הסביבה האורבאנית של תחנת הרכבת שבה מתרחש מרדף הדמים, לבין הפרסומת שמציגה סביבה טבעית של גן עדן עם חוף קסום. המסקנה היא שאין מנוס, ובסופו של דבר מלאך המוות האורבאני משיג את כולם. אין ברירה אלא להיאחז, לכל הפחות בחלום, בסביבה יפה ונקיה.

מנהרה מתחת לשפך נחל הקישון לחיבור בין נמל המפרץ לנמל חיפה

לנמל המפרץ החדש אין שטח עורפי כלל!
עקב כך, חברת נמלי ישראל זוממת להשתלט על שטחים עצומים, שיחסלו כל אפשרות לפיתוח שדה התעופה, פארק הקישון, וחוף קרית חיים.

חברת נמלי ישראל תובעת להשתלט על כל שטח הגדה הדרומית של נחל הקישון.

במקביל פרסמה חנ''י מכרז להקמה, בין הגדה הצפונית של הנחל לשדה התעופה חיפה, של כביש רב נתיבי עם מחלף לדרך חיפה-קריות, מסילת ברזל ומנהרת תשתית.

גם שטח חוות המיכלים בחוף קרית חיים מתוכנן, על פי המפות, להיות חלק של נמל זה.

כל אלה יחסלו כל אפשרות לפיתוח שדה התעופה, פארק הקישון, וחוף קרית חיים. 

פיתרון פשוט הרבה יותר, שהוא זול מאד יחסית, ואינו צורך שטחים כמעט, הוא מנהרה מתחת לשפך הקישון. המנהרה תחבר בין נמל המפרץ לנמל חיפה, ותאפשר שימוש בכל התשתית התחבורתית והלוגיסטית של נמל חיפה, ואזור התעשיה חוף שמן, בלי צורך ליצור תשתיות חדשות כלל וכלל!

אין צורך לחפור מנהרות כאלה. משתמשים בתבניות בטון מוכנות, שאותן משקיעים באפיק הנחל.

כביש מנהרה מתחת לנהר

אילוסטרציה של נמל המפרץ החדש, שמוקם מצפון לשפך נחל ונמל הקישון

תוכנית נמל המפרץ - באפור-סגול שטחי המכולות שמקיפים את נחל הקישון ושדה התעופה.
הכתם המוארך הזעיר בירוק כהה במרכז שטח זה הוא פארק הקישון.

תוכנית נמל המפרץ - מימין נראים שדה התעופה, והדרך המתוכננת לנמל המפרץ שחוסמת את התפתחותו

מעגן הדיג ופארק הקישון הצמוד, בשטח הירוק של כ-30 דונם שנבלע בשטחי נמל המפרץ המתוכנן

מפגינים בפארק הקישון למען שימור הפארק.  שטח הפארק הוא כתם זעיר בתוכנית נמל המפרץ.

כריתת החורש בואדי שבין רחוב יותם לרחוב מבצע יהונתן בחיפה

בקי וינרוב לא זזה בימים אלה מהבית. למעשה, היא לא זזה ממנו כבר שבעה חדשים. היא שומרת על השטח שלפניו מכורתי העצים. בין רחוב יותם 6 ל-8 יש גרם מדרגות קסום שמוביל לחורשה נפלאה, שיורדת לואדי שממשיך לרוממה הישנה, ויוצא ליד מגרש החניה של בית הספר הריאלי ברחוב מבצע יהונתן.
לפני שבעה חדשים התעוררה בקי, שמתגוררת במקום, ועימה הוריה ניצולי השואה הקשישים, לקול רעש של משורים מכניים. כשיצאו לשטח לפני הבית ראו פועלים זרים של קבלנים פרטיים אשר כרתו, בשטח של כדונם, כחמישים עצים גדולים, יפים ועתיקים, שצמחו במקום מאז קום המדינה. העצים נחתכו לקורות קטנות, והועמסו על שתי משאיות.
שום גוף לא לקח אחריות על המעשה. כמובן שהפועלים התחמקו, ובמקום לא היה מי שיסביר ויתרץ זאת.
בנוסף, עצים רבים, ממעלה הואדי ועד מוצאו, סומנו במספרים. המספר הגבוה הוא 300, וזאת אומרת שכ-300 עצים עומדים בפני כריתה בימים אלה.
כאשר בקי ואימה ראו שעומדים לכרות את שני העצים הענקים והמפוארים שלפני הבית שלהן, הם קשרו את עצמם לעצים אלה ומנעו בגופן את הכריתה.
הן הצילו את שני העצים, אך לא את חמישים העצים של החורשה הקטנה.
התוכנית של הכורתים היא להמשיך בכריתה לאורך הואדי. המטרה היא כנראה, לדבריהם, לסלול כביש במקום. אך הם לא הציגו שום אישור כתוב מהעיריה או כל גוף אחר.
חלק מהכריתה בוצעה בעצים פרטיים של משפחת ויינרוב, שהאם מטפחת במשך יותר מחמישים שנה.
בואדי הזה חיים חיות בר רבות, והוא פנינת טבע שאסור לגעת בה. תלמידי בתי ספר, וגן הילדים שצמוד לואדי, באים ומטיילים בו דרך קבע. לתושבי השכונה הוא בבחינת ריאה ירוקה חיונית, אשר בחורף זורמים בה שני נחלים.
האמא היא משוררת וסופרת ספרי ילדים מותיקי חיפה, אשר עוד בשנת 1973 פורסמה עליה כתבה בנושא הקשר העמוק שלה לבית זה, ועל הקשרים הענפים שהיא יצרה בהשראתו.
בקי היא אומנית שיפוץ, סופרת וצלמת, ילדת טבע שמסרבת שיגזלו את נוף ילדותה ללא סיבה מוצדקת. החיות בואדי הן חיות המחמד שלה, והיא מטיילת בו עם החתולים שלה. יש בואדי הרמוניה בין אדם לסביבה, שקשה מאד למצוא כיום.
כאשר התחילה כריתת העצים נכנסו בני משפחת וינרוב להלם ולחרדה מתמשכת. המעשה בא עליהם בהפתעה גמורה, בלי הודעה מוקדמת, בלי תוכנית כלל, ובלי ידיעה מה עומד לקרות. לא הודיעו מאומה לאף אחד מהדיירים שמסביב לשטח. ההלם גרם לתחושת חוסר ישע ואובדן עשתונות. בקי הפיצה את המעשה ככל יכולתה בקרב מכרים עוד לפני שבעה חודשים, אך לרשת החברתית ולתיקשורת היא פנתה רק היום.
הגננות של גן הילדים הצמוד, 'גן יותם', פרצו בבכי כאשר הן הגיעו ביום ראשון לפתוח את הגן, לאחר הכריתה של חמישים העצים, אשר התבצעה ביום שישי, כאשר הגן היה סגור, ללא ידיעתן. הן ראו מולן קרחת יער מצולקת, במקום שהן היו מטיילות בו עם הילדים וחוזות בהמוני הרקפות שבין העצים.
החוויה עומדת לחזור בימים הקרובים, ככל הנראה. הכורתים הגיעו ביום שישי האחרון, 25/03/2016, והתחילו בכריתה של הגדר החיה שצמודה לבית והאם טיפחה כל השנים. היה שם מהנדס, שצרח על האם כמו משוגע ואמר: ''אני עושה פה מה שאני רוצה!''. האישה הקשישה והקטנה בת השמונים ושתיים הצליחה לעמוד ולגרש את הבריונים. הם נעלמו במורד הואדי.
האם לא בטוחה, אך חושבת ששמעה אותם אומרים שיחזרו ביום ראשון זה.
בקי ואמה יעמדו שוב מולם, ובמידת הצורך יקשרו את עצמן לעצים היקרים.
יש לשתיהן חשש כפול: הן חוששות מהפועלים המפחידים, שחמושים במשורים, ונשארים בלי פיקוח במקום מול שתי נשים בודדות. החשש השני, שמשותף להן ולגננות, הוא שהכריתה תתבצע בזמן שהן אינן נמצאות במקום.
סביר שיתנהל במקום מאבק קולני, מבלי שתהיה נוכחות משטרתית. המשטרה ביקרה במקום בעת הארוע שתואר, לאחר שבקי התקשרה. לפועלים לא היו אישור, והם מסרו שמות מזויפים. אך למרות זאת זוג השוטרים לא עשו מאומה. 
מכיוון שבקי ואמה עוררו מהומה לא קטנה, הגיעו למקום בעלי ענין נוספים, שהוזמנו על ידי כל המעורבים. בקי הזמינה נציג של מכבי האש, אשר טען שהנושא אינו מענינו, והמליץ לפנות לעיריה.
הפועלים הזמינו שני קבלנים שונים, אחד 'חביב' והשני לא, אשר גלגלו את האחריות אחד על השני. התשובה החמקמקה שלהם היתה שהשכנים הזמינו אותם, אך הם סירבו למסור את שמות השכנים האלה.
יתכן ומדובר ברשת של כורתי עצים, שמסתובבים בעיר וכורתים עצים גדולים ושמורים למטרות בצע כסף, בעצימת עין של הרשויות.
יתכן שהם הזכיינים של העיריה לצורך גיזום וטיפוח העצים במקום. זאת כי הם אמרו לבקי כדלקמן: ''האם את מוכנה לחתום על כך שאת אחראית על כל הואדי, למקרה שמישהו מהשכנים או מהילדים ימותו בו.''
לאחר מכן הם נעלמו עם שתי משאיות עמוסות עצים. 
בקי פועלת נמרצות בקרב התושבים הסמוכים להגברת המודעות לטבח בעצים, אך דרושה גם עזרה דחופה של סיעות הירוקים בעיריה, של ארגוני ופעילי איכות הסביבה בחיפה, וכמובן של כל הרשת החברתית.
אפשר ליצור קשר עם בקי דרך דף הפייסבוק שלה ובאמצעותי.
בדף הפייסבוק שלה העלתה בקי תמונות יפהפיות שצילמה של נופי הואדי, שבו הצמחיה וחיות בר רבים, והוא ממש שמורת טבע עירונית שראויה לכל משמר.
בתמונת המפה נראה הואדי בבירור בין רחוב יותם לרחוב מבצע יהונתן. על פי המיקום, ועל פי תופעות דומות שמתרחשות בתקופה זאת בחיפה, עולה גם החשד כי כריתת העצים היא יוזמה של קבלן פרטי, אשר מעונין להכשיר את השטח באורח בלתי חוקי לצרכי בנייה.

תמונת הואדי בין הרחובות יותם למבצע יהונתן

העצים לפני בית משפחת וינרוב

עצים מסומנים בואדי, ככל הנראה מיועדים לכריתה

השטח ממנו נכרתו כחמישים עצים

מגרש החניה של בית הספר ברחוב מבצע יהונתן

מטוס על המסלול בשדה התעופה אילת במראה מהמרינה

למה לא עכשיו, מה שבטח יבוא כבר מחר...
תמונה אחת, ברזולוציות שונות, מהמרינה המפוארת של העיר אילת. במרכז התמונה, מעל היאכטה הלבנה, מטוס שנחת זה עתה ומסיע על המסלול לעבר הטרמינל.
שדה התעופה הקיים באילת משתלב היטב במרקם התיירותי. ההחלטה שלא להסיטו צפונה למרחק של מאות מטרים אחדים בלבד, אלא להעתיקו למרחק של עשרות קילומטרים צפונית מהעיר, תביא לנתק בין מוקדי התיירות.
בחיפה נוכל לחזות במראות דומים, שמעטים יפים ואטרקטיבים כמותם, לו ישקדו על פיתוח שדה התעופה הבינלאומי, ופיתוח מרינה תיירותית צמודה אליו.
במקום זאת שוקדים במפרץ חיפה על הרס שיטתי של כל ערכי הטבע והנוף, בדמות מגרשי מכולות מכוערות, מתקנים פטרוכימיים מזהמים, ושאר מרעין בישין.

תמונת מצב של חוף שמן - חורף 2016

התמונה היא של החזית המטופחת של מפעל ומוזיאון ''שמן'' בחוף שמן בחיפה

הנוף מאותה נקודה בה צולמה התמונה הראשונה, בתפנית של 180 מעלות

הררי פסולת תעשיתית שנמצאים מעברו השני של כביש הכניסה למפעל ''שמן''. זאת תמונת המצב הכללית של חוף שמן. החזית המטופחת נמשכת לאורך מטרים אחדים בלבד. מעבריה שוררת עזובה מדהימה, סוריאליסטית.

המראה העיקרי הוא של מגרשים ענקים שבהם מבני תעשיה מתפוררים, או של מגרשים ריקים ומלאי פסולת.

במקביל קיימים גם השטחים המטופחים, מגודרים ושמורים היטב של הנמל, חברת החשמל, מקורות, פז, וחברות ענק נוספות.

אל המגרשים השונים מובילים שדרות אחדות, רחבות ומפוארות, בצד כבישים צרים ומתפוררים.

במפעל שמן עבד אביו ניצול השואה של שר הביטחון משה יעלון, שהוא המועמד המוביל להיות ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל, והאחראי יותר מכל על עיצוב מפת התשתיות הלאומית. יעלון גדל בקרית חיים, והוא בוגר אוניברסיטת חיפה. מעניין אם הוא יודע כיצד נראה כיום האזור בו עבד אביו.

מימין ארובות תחנת הכח החדשה שמופעלת בגז. כביש רחב, סלול בחלקו, מוביל אליה, ומגרש נטוש משמאל

לפני הקמת תחנת הכוח החדשה, עד לפני שנים מעטות, היה זיהום האויר באזור זה רב הרבה יותר, בגלל שתחנת הכוח הישנה הופעלה במזוט, ומעטים בלבד העזו להיכנס לאזור.

מי שחושב שבשולי תעשיה פטרוכימית אפשר לקיים גם פעילות כלכלית נוספת, שהיא זאת שאמורה למשוך את מרבית האוכלוסיה, וליצר את ההכנסה המירבית, מוזמן לסייר בחוף שמן, ובאזורי תעשיה נוספים במפרץ, שבהם התמונה דומה מאד. הוא יבין חיש מהר, למראה העזובה היחסית ששולטת בשטח, שאין הדבר אפשרי. לארובות המעשנות יש השפעה כמו עישון סיגריות סביל. בימינו אוסרים על העישון במקומות ציבוריים, וכך יש גם לנהוג לגבי המפעלים הפטרוכימיים.

הכביש הצר שמוביל למעגן הספורט הקטן של נמל הקישון

המעגן, והדרך אליו, חייבים להיות חלק מחזית ים עירונית גדולה ומרהיבה, אך הם חסומים כמעט לחלוטין על ידי התשתיות של מפעלי גדות וחברת החשמל.

הנקודה הקרובה ביותר לים בחוף שמן, שהיא ברחוב נחום וילבוש

המכונית הלבנה שלפני הגדר מרוחקת עשרות מטרים בלבד מהחוף. השטח שייך לנמל חיפה. מאות מטרים אחדים משם, לכיוון ימין, נמצא מעגן הספורט.

הנוף בתפנית של 180 מעלות מאותה הנקודה שבה צולמה התמונה הקודמת

מגרשים נטושים הם הנוף העיקרי באזור התעשיה שמן.

חוף שמן נמצא במרחק שני קילומטרים בלבד בקו אוירי מקרית הממשלה החדישה וההומה. קל להבין את הפוטנציאל הנדלנ''י הרב שיש לאזור. כל מה שצריך לעשות הוא לפתח את הגישה מהעיר התחתית לחוף זה, ובמקביל לפתח גם את חוף הים שבמקום ואת פארק הקישון, שחסומים על ידי המגרשים של חברות הענק. אפשר לבצע זאת בהרף עין כמעט, כי מדובר בשטחים ממשלתיים ריקים כמעט.

התמונות נלקחו מגוגל-וויו, לאחר סיור שנערך במקום לפני שבועות אחדים, והן מתארות את המצב כמו שהוא כיום.

סין בונה נמלי ים ותעופה משולבים באיים זעירים

סין בונה נמלי ים ותעופה משולבים באיים זעירים בשרשרת איי ספראטלי ים סין הדרומי, במה שעלול להיות הסכסוך הבינלאומי החמור ביותר בעשור הקרוב.

במסגרת כתבת תחקיר של הביביסי נשלח מטוס לסייר מעל אחד האיים האלה, שנמצא בטריטוריה בינלאומית אוירית, והמטוס קיבל אזהרה מהסינים שלא להתקרב.

בצילומים מהמטוס נראה האי בתנופת פיתוח אדירה, עם עשרות ספינות שחונות בלגונה שלו. במרכז הפיתוח נמצא מסלול שדה תעופה גדול.

השילוב בין נמל תעופה לנמל ימי צמוד נמצא במרכז אסטרטגית הפיתוח וההשתלטות של סין באיים אחדים באזור זה, שעשיר במרבצי גז, ונמצא על עורק תחבורה ימית ואוירית חשוב ביותר.

סין, נראה, הבינה את הפוטנציאל של רעיון נמל תעופה שמשמש כצלע של נמל ימי, ומיישמת אותו בשיטת הסרט הנע. 

הארכה ועיבוי של שוברי גלים, כדי שישמשו גם כמסלולי נחיתה למטוסים, עשוי להיות הפיתרון לפיתוח נמלים וחופים במקומות רבים מאד ברחבי תבל.  

מפרץ חיפה עשוי להפוך גם הוא למוקד פיתוח בינלאומי במידה וישולב בו פיתוח נמל תעופה בנמל ימי.

במידה ומדינת ישראל לא תעשה זאת, ימצאו אזרחיה בתוך שנים אחדות את עצמם במציאות שבה מעצמות, כדוגמת סין, ילטשו עיניים לחלל הריק שנוצר כתוצאה מהזנחת הפוטנציאל הזה, והמדינה תהפוך לכלי משחק בידיהן.

האי שצולם במסגרת כתבת הביביסי

באי נוסף המסלול למטוסים הוא באורך של כ-3 ק''מ, ומתאים למטוסי תובלה ונוסעים ענקיים. המסלול כבר משמש כצלע של נמל ימי.

מסלול למטוסים באורך של כ-3 ק''מ שמשמש כצלע של נמל ימי.

האיצטדיונים באתונה נמצאים באמפיתיאטרון הטבעי שלה

חזרתי לאחרונה מטיול ביוון, עמוס בחוויות ובצילומים. אחד הדברים שצדו את עיני היה האיצטדיונים הבינלאומיים של יוון, אשר ממוקמים באתונה הענקית סמוך לחוף הים ולנמלים הציוריים של פיראוס, בלב האיצטדיון הטבעי של המטרופולין.

אפשר היה להקים את האיצטדיונים האלה בפרבר מרוחק, ולבנות סמוך לחוף הים שכונות מגורים יוקרתיות, או להשאיר את האזור מוזנח, אך היוונים בחרו להקים קרית ספורט אולימפית.

ספרתי לפחות 4 איצטדיונים, וביניהם:

• איצטדיון הכדורסל הבינלאומי [האובאלי האפור], שקיים מאז האולימיפאדה וזכה בפרסים בינלאומיים רבים בזכות היותו רב תכליתי
• לידו איצטדיון הכדורגל הלאומי החדיש של יוון ושל קבוצת צמרת מקומית [עם הקונסטרוקציות בצבע כתום]
• איצטדיון טניס [במראה מהים]
• איצטדיון רב תכליתי חדיש נוסף [גם במראה מהים].

בהתחשב בכך שנפח הספורט בתקשורת הוא גבוה מאד, ומספר המבקרים באיצטדיונים אלה הוא רב מאד, הרי שהיוונים הבטיחו בבנייתם במקום זה את חיוניותו הרבה של המטרופולין לדורות הבאים. 

אתונה היא עיר אירופאית לכל דבר, שמצטיינת במשמעת ארכיטקטונית רבה. גובה הבניינים שבה אינו עולה על כ-10 קומות, וזאת במטרה היא לשמר את ייחודו של הר האקרופוליס, שמבנה הפרתנון מתנוסס בראשו. 

נמל המכולות הענק נמצא הרחק מהעיר, חבוי בין הרים באחד מהמפרצים הרבים, ומראהו ומראה אוניות המכולות הרבות שממתינות, אינם כלל חלק מהנוף של אתונה.