יום שלישי, 20 בנובמבר 2018

עזה וחיפה

מטחי הרקטות מעזה, והתפטרות שר הבטחון ליברמן, יחד עם המענק של 22 מיליארד שקל לגמלאי המשטרה, כרוכים כולם בשאלה 'איפה בחיפה?'
לפני שנים רבות איירתי את רצועת עזה כאקדח שלוף לכיוון מדינת ישראל. רצה המקרה, והאקדח באיור דומה בצורתו לאקדח ששלף השבוע יחיא סינוואר, מנהיג החמאס ומשוחרר עיסקת שליט, ונפנף בו באיומים לעבר תל אביב.
תגובת הנגד של הממשלה לא אחרה לבוא, בצורת המענק לשוטרים, אשר מוטט את יסודות התקציב, על פי פרשנים כלכליים.
יתכן ותוספת השכר לשוטרים תביא לעמידה נחרצת יותר שלהם מול הפגנות המגזר הערבי, בפרט לנוכח העימות הצפוי לקראת הפינוי המובטח של חאן אל אחמר.

לשר האוצר כחלון, החיפאי, יש אינטרסים בחיפה, של מגורים בעיר, אישה שעובדת במשרה עירונית יוקרתית, וקשרים שרקם עם יונה יהב.
כל אלה התבטאו במענקים תקציביים נדיבים לחיפה, אשר זכתה לתנופת פיתוח גדולה יחסית בשנים האחרונות.
התקציב הנדיב יתפוגג עם כניסת עינת קליש רותם לתפקיד ראש העיר. עינת נתמכת על ידי המחנה הציוני, אשר מזוהה עם גוש השמאל.
לכחלון, ולממשלת ישראל, לא יהיה יותר אינטרס להשקיע בחיפה, אלא להיפך: על מנת לכסות על החור בתקציב הם יעדיפו להמשיך ולפתח את בתי הזיקוק ונמל המפרץ, שהם השקעה קימת ומניבת הכנסות למדינה.
במקום ראשון ברשימת היוזמות המחוקות ימצא, ככל הנראה, שדה התעופה חיפה. המשאבים שנועדו, לכאורה, להרחבתו, יושקעו, קרוב לוודאי בהרחבת כביש 90, כדי לאפשר תחבורה שוטפת מנמל התעופה אילן ואסף רמון למרכז הארץ, במקרה של ירי טילים צפוי על נתב''ג.

אפשר לקשור את התפטרות ליברמן לתקרית הפלת המטוס הרוסי ליד לטקיה. בעיני הרוסים ההתפטרות היא, יתכן, המחווה המינימלית של ממשלת ישראל, על מנת לצאת בכבוד מהפרשה. באותה אספקלריה, של 'מה שרואים משם לא רואים מכאן', אפשר גם להבין את בחירתה של עינת כדגל אדום שמונף מול ממשלת ישראל, כשינוי אשר הביא, בספין פוליטי מרהיב, למצב שבו הכוח הברוטאלי הוא שיכריע מי יהיה המנצח בפוליטיקה המקומית.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה