יום שני, 2 ביוני 2025

מה עדיף במפרץ חיפה - מתחמי מגורים+מסחר+משרדים? נמל+שטחי אחסון מכולות? שדה+קרית תעופה?

השוואת תועלות כלכליות: נדל"ן, נמל ימי ושדה תעופה

השוואה בין התועלת הכלכלית של מתחמי מגורים, מסחר ומשרדים, לעומת נמל ימי ושטחי אחסון מכולות, ולעומת שדה תעופה וקריית תעופה – כולם באותו מיקום פוטנציאלי – מראה כי שדה תעופה בינלאומי וקריית שדה תעופה הם בעלי הערך הכלכלי הגבוה ביותר מבין השלושה.

אם פיסת קרקע נתונה הייתה יכולה לשמש רק לאחד מהייעודים הללו, הקמת שדה תעופה בינלאומי וקריית שדה תעופה עשויה להניב פוטנציאל כלכלי ופיתוחי גבוה יותר למטר מרובע קרקע, במונחים של תעסוקה מגוונת, חדשנות וערך נדל"ני. זאת, לעומת שימוש באותו שטח כמגרשי מכולות ודרכי תעבורה לנמל.

שדה תעופה בינלאומי וקריית שדה תעופה טומנים בחובם פוטנציאל לייצר ערך מוסף כלכלי גבוה בהרבה למטר מרובע. זאת, בפרט בתחומי תעסוקה (בדגש על תעשיות ידע ושירותים), פיתוח נדל"ן מגוון (משרדים, מלונות, מסחר), ויצירת מרכז עסקי תוסס שמושך כוח אדם איכותי וחדשנות. "קריית שדה תעופה" יוצרת סביבה עירונית-עסקית דינמית. לעומת זאת, על אף חיוניותם, מגרשי מכולות משמשים בעיקר לתשתיות אחסון ולוגיסטיקה, ובעלי פוטנציאל פיתוח עירוני מצומצם יותר. הם חיוניים לקיום הבסיסי של המשק ולסחר הבינלאומי, ומייצרים ערך גבוה בתחום הלוגיסטיקה, התעשייה והתחבורה. אולם, הם נחשבים לרוב כבעלי תועלת "תשתיתית" ו"תפעולית" יותר, ופחות כ"מנוף צמיחה" אטרקטיבי מבחינת השקעות נדל"ן ופיתוח עירוני ישיר בסדר גודל של קריית שדה תעופה.


סך כל התועלות הכלכליות של שדה תעופה בינלאומי ו"עיר שדה תעופה" (Airport City):

פוטנציאל כלכלי ישיר ועקיף:

  • תעסוקה: יצירת עשרות אלפי מקומות עבודה ישירים (עובדי שדה תעופה, חברות תעופה, לוגיסטיקה, ביטחון) ועקיפים (בתי מלון, מסעדות, קמעונאות, שירותים עסקיים ב"עיר התעופה").
  • מרכז עסקים בינלאומי: "עיר שדה תעופה" מושכת אליה חברות טכנולוגיה, מרכזי כנסים, משרדים, מוקדי שירות, תעשיית היי-טק ומחקר ופיתוח (מו"פ), שיכולים ליהנות מנגישות אווירית מהירה. כל אלה מייצרים ערך מוסף גבוה.
  • תיירות: פתיחת שער תיירותי ישיר לצפון הארץ, משיכת תיירים ומשקיעים, וחיזוק תעשיית המלונאות, המסעדות, האטרקציות התיירותיות והשירותים הנלווים.
  • פיתוח נדל"ן: יצירת ביקוש לשטחי משרדים, מסחר, מלונאות ולוגיסטיקה סביב שדה התעופה, מה שמזניק את ערך הקרקע והבנייה.
  • חיבוריות (Connectivity): שיפור דרמטי של החיבוריות של האזור והמדינה לעולם, קריטי לעסקים מודרניים.

תועלת אסטרטגית:

  • ביזור סיכונים: הפחתת התלות בנתב"ג כנקודת הכניסה והיציאה האווירית היחידה של ישראל, ומתן גיבוי אסטרטגי.
  • חיזוק פריפריאלי: חיזוק הצפון מבחינה דמוגרפית וכלכלית, והפחתת הריכוזיות במרכז.
  • חדשנות: יצירת פלטפורמה לתעשיית תעופה וחלל, טכנולוגיות לוגיסטיקה חדשניות ועוד.

סך כל התועלות הכלכליות של נמל ימי (מכולות) ומגרשי אחסון:

פוטנציאל כלכלי ישיר ועקיף:

  • סחר בינלאומי: מתן אפשרות לייבוא וייצוא סחורות בכמויות עצומות, חיוני לקיום המשק.
  • תעסוקה: יצירת מקומות עבודה ישירים (עובדי נמל, מנופאים, עמילות מכס, שינוע) ועקיפים (נהגי משאיות, מחסנאים, תעשיות נלוות). לרוב, מדובר במשרות ברמת שכר בינונית-גבוהה.
  • הכנסות למדינה: גביית אגרות נמל, מכסים ומיסים.
  • יעילות שרשרת האספקה: מגרשי מכולות יעילים מאפשרים תנועה מהירה יותר של סחורות, מפחיתים עלויות לוגיסטיקה ליבואנים וליצואנים, ומשפרים את התחרותיות הכלכלית.
  • פיתוח אזורי: תמיכה בתעשייה, במרכזים לוגיסטיים ובאזורי תעשייה הקרובים לנמל.

תועלת אסטרטגית:

  • עורק חיים למשק: הנמל הוא עורק הדם העיקרי לכלכלת המדינה (כ-98% מהייבוא והייצוא עוברים דרך הים).
  • ביטחון אספקתי: הבטחת יכולת קליטת סחורות חיוניות גם בזמני חירום.
  • גיבוי ימי: ריבוי נמלים (אשדוד, חיפה, נמל המפרץ) מספק גיבוי במקרה של תקלה או איום באחד מהם.

השוואה בין התועלת הכלכלית של מגרשי אחסון למכולות בנמל לבין שטח מגורים/מסחר בלב המטרופולין:

השוואה זו מראה כי חשיבותם של שטחי האחסון בנמלים גדולה יותר מכל רווח פוטנציאלי מפיתוח מגורים או מסחר באותו שטח. למדינה אין יכולת לוותר על שטחי אחסון בנמלים, שכן ויתור כזה ישתק את הייבוא והייצוא ויגרום נזק כלכלי עצום, העולה בהרבה על כל רווח פוטנציאלי מפיתוח מגורים או מסחר באותו שטח.

השוואה זו אינה ישירה, מכיוון שהשימושים והתועלות שהם מייצרים שונים במהותם. ניתן להעריך את התועלת הכלכלית, אך לא במונחים ישירים של "מחיר למטר מרובע" זהה, מכיוון ששווי כלכלי של שטח קרקע תלוי במידה רבה בייעודו ובפוטנציאל הרווח שהוא מפיק. בטווח המיידי והמצומצם, ייתכן ש"מחיר למטר מרובע" של דירה יוקרתית בלב תל אביב גבוה יותר מדמי האחסון שמכולה מניבה על אותו שטח בנמל. בטווח הארוך והרחב, התרומה של הנמל (כולל מגרשי האחסון שלו) לכלכלת המדינה כולה, ליעילות התעשייה וליכולת המסחרית הבינלאומית, היא עצומה ובלתי ניתנת למדידה רק לפי מחיר הקרקע. מגרש אחסון בנמל אינו "שטח ריק", אלא חלק מ"מכונה" כלכלית גדולה וחיונית. ההחלטה להקצות שטח למגרשי אחסון בנמל אינה נובעת מכדאיות כלכלית מיידית של "מחיר למטר מרובע" בהשוואה למגורים, אלא מתוך הכרח תפעולי ואסטרטגי לאומי.


לסיכום:

השוואה בין פוטנציאל התועלת הכלכלית של שדה תעופה בינלאומי וקריית שדה תעופה (Airport City) לעומת נמל ימי ושטחי אחסון למכולות, מראה כי שטחי האחסון של הנמל הימי נחשבים לרוב פחות כ"מנוף צמיחה" אטרקטיבי מבחינת השקעות נדל"ן ופיתוח עירוני ישיר, לעומת קריית שדה תעופה.

יחד עם זאת, לצורך הערכה אופטימלית נדרשים מודלים כלכליים מורכבים המעריכים ביקושים, השפעות סביבתיות, יצירת מקומות עבודה, והשפעות רוחב על המשק. חשוב לזכור ששניהם חיוניים למשק, ופיתוח אופטימלי של מפרץ חיפה לרוב יכלול שילוב של השניים: הנמל הימי כעורק הסחר, ושדה התעופה כשער הכניסה האווירי לאנשים ולעסקים.









התוכנית למפרץ חיפה: חזון שאפתני עם מכשול קריטי


תוכנית הדגל לפיתוח מפרץ חיפה משרטטת עתיד שבו המפעלים הפטרוכימיים יפונו, ובמקומם יקומו שכונות מגורים, מרכזי מסחר ומשרדים. חזון זה נועד גם לחבר בין חיפה לקריות וליצור רצף מטרופוליני תוסס ומאוחד.


המכשול בפני הרצף המטרופוליני

למרות השאיפה המרשימה, קיים מכשול מרכזי המאיים על מימוש הרצף המטרופוליני המיוחל. האזור הקריטי לחיבור זה – משולש גשר פז - צ'ק פוסט - צומת וולקן – נמצא כיום בשליטתה הבלעדית של חברת נמלי ישראל (חנ"י). חנ"י הקימה בשטח זה מגרשי מכולות ונתיבי תחבורה ייעודיים, אשר הפכו אותו ל"שממה אורבנית" במרכז המטרופולין.


הפוטנציאל האורבני הלא ממומש

שטח זה נחשב לנכס יקר ערך במטרופולין, כפי שמעידים מרכזית המפרץ וקניון לב המפרץ הסמוכים. עם זאת, בעוד שממזרח להם התפתח אזור מסחרי משגשג, המרכזים הללו גובלים במערבם בשממה העירונית שיצרה חנ"י.


הדרך למימוש הפוטנציאל

כדי לממש את הפוטנציאל האדיר של מטרופולין חיפה והקריות, יש הכרח להפוך את השטח הנשלט על ידי חנ"י לאזור שוקק חיים. במקום מתחמי מכולות ודרכי גישה בלעדיות, ניתן להקים שם מתחמי מגורים, משרדים, מסחר, ובנוסף, קריית ספורט שתשרת את כלל תושבי המטרופולין. שינוי זה הוא המפתח ליצירת הרצף העירוני החיוני ולפיתוח בר-קיימא של האזור כולו.



תוכנית הדגל לפיתוח מפרץ חיפה






האזור הקריטי לחיבור המטרופוליני – משולש גשר פז - צ'ק פוסט - צומת וולקן





המחשה כרצף עירוני תוסס של אזור גשר פז - צ'ק פוסט - צומת וולקן 










4 גשרי מסילת הרכבת של נמל המפרץ


הקמתה של מסילת הרכבת בנמל המפרץ, שאורכה עולה במעט על ארבעה קילומטרים והיא מיועדת לשינוע מכולות בלבד, הצריכה בנייתם של ארבעה גשרים ייעודיים ויקרים. כעת, לאור המצב הפוליטי מאז ה-7 באוקטובר, נראה כי המסילה לא תופעל ברמה הבינלאומית, מה שמעלה שאלות לגבי הכדאיות הכלכלית של הפרויקט.

שלושה מהגשרים נבנו מעל למסילה, כחלק אינטגרלי מצירי תנועה מרכזיים: דרך יוליוס סימון (העוקפת את שדה התעופה), דרך משה דיין (המובילה לנמל הקישון) וכביש 22 (המוביל לעיר התחתית). עלות כל אחד מהגשרים הללו נאמדת בעשרות מיליוני שקלים.

הגשר הרביעי, המרשים והיקר ביותר, נבנה מעל נחל הקישון. גשר זה, שאורכו רב בהרבה, חייב השקעה ניכרת ביסודותיו בשל האדמה הבוצית שעליה הוא נבנה, ולכן עלותו כפולה לפחות מזו של גשר "רגיל" מהסוג שנבנה בכבישים המהירים.


מיקום ארבעת גשרי מסילת הרכבת של נמל המפרץ 





גשר מעל המסילה בדרך יוליוס סימון [עם מחלף לשדה התעופה]




גשר מעל המסילה בדרך משה דיין [המובילה לנמל הקישון]




גשר מעל המסילה בכביש 22 [המוביל לעיר התחתית]




גשר מעל נחל קישון



כתבה בעיתון מקומי מביאה כי עלות הקמת המסילה כולה מוערכת בכ-100 מיליון שקלים. נראה כי בפועל עלות הקמת הגשרים בלבד היא יותר מכך, וכי עלות הקמת המסילה המלאה היא קרוב לרבע מיליארד שקלים.


נמל המפרץ בחיפה כלל פיתוח תשתית רכבתית נרחבת, שנועדה לייעל את הובלת המטענים מהנמל ואליו, ולחבר אותו לרשת המסילות הארצית. מסילה זו, שמאפשרת הובלת מטענים, בעיקר מכולות, היא חלק אינטגרלי מהפרויקט.
לגבי העלות-תועלת הספציפית של המסילה, קשה לספק מספרים מדויקים של עלות מול תועלת, וזאת מהסיבות הבאות:
פרויקטי תשתית בסדר גודל כזה מבוצעים על ידי חברות ממשלתיות או זיכיונות, ודו"חות העלות-תועלת המפורטים שלהם לרוב אינם מפורסמים באופן פומבי. 
חישוב עלות-תועלת בפרויקטי תשתית לאומיים אינו רק עניין של עלות ההקמה מול היקף התנועה שעוברת. הוא כולל מרכיבים רחבים יותר כמו יתרון סביבתי ויעילות תפעולית. 
פרויקטי תשתית כאלה בנויים לטווח ארוך מאוד, והשימוש בהם גובר באופן הדרגתי. בשלבים הראשונים, היקף השימוש עשוי להיות נמוך יחסית לעלות ההקמה, אך התועלת מצטברת לאורך זמן. 



עלות הקמת הגשרים למסילת הברזל של נמל המפרץ  היא גבוהה מאוד, וקשה לתת הערכה מדויקת ללא פרטים הנדסיים ותכנוניים. גורמים המשפיעים על העלות הם:
סוג הגשר. אורך ורוחב הגשר. מורכבות הנדסית. מפתח הגשר. תנאי הקרקע. העתקת תשתיות. סביבת פעילות.

בישראל, עלות הקמת גשרים משמעותיים למסילת ברזל יכולה לנוע בטווח רחב מאוד, בהתאם למורכבות:גשרים פשוטים יחסית יכולים לעלות 20-50 מיליון ש"ח. בגשרים מורכבים, העלויות יכולות לטפס ל-50-150 מיליון ש"ח ואף יותר, עבור גשר בודד. 
בפרויקט מסילת נמל המפרץ, בהתחשב בכך שמדובר בארבעה גשרים, ובעובדה שהם חלק מתשתית נמלית כבדה, סביר להניח שהעלות המשולבת יכולה להגיע לטווח של כמה מאות מיליוני שקלים. המספרים המדויקים תלויים במידה רבה במידות הספציפיות, בטכניקות הבנייה שנבחרו ובתנאי המכרז. ללא נתונים מדויקים מתוך תכניות הפרויקט, כל הערכה היא כללית בלבד.



אתר חברת נמלי ישראל מביא את הטקסט הבא, תחת הכותרת מערכת דרכים לנמל המפרץ

הפרויקט "חיבור נמל המפרץ" נועד ליצור חיבור רציף של נמל המפרץ והמתחמים הסמוכים למערכות הכבישים ומסילות הרכבת במטרופולין חיפה, במטרה לאפשר מעבר מהיר ויעיל בכל אזור הנמל. זה כולל חיבור למערכות הדרכים הארציות (כביש 22, 75) והקמת מסילות רכבת לנמלים, יחד עם מנהרה ייעודית לתשתיות ארציות במרחב.

במסגרת הפרויקט נבנים 8 גשרים:

שני גשרים מעל כביש 22.
שלושה גשרים מעל נחל הקישון.
גשר מעל רחוב משה דיין.
גשר באזור שדה התעופה חיפה.
בנוסף לגשרים, התוכנית כוללת מנהרת תשתיות, כבישים ומסילת רכבת עבורה מבוצעת מנהרה תחת כביש 22, שתשרת את הנמלים באזור.

מטרת הפרויקט:

יצירת כניסה לנמל המפרץ.
חיבור הנמלים הקיימים לכביש 75 ולעוקף קריות.
הורדת עומס משאיות מכבישי העיר.
הפחתת הסיכון הסביבתי הנובע מהעתקת כל התשתיות במרחב לתוך מנהרה.
העלות המשוערת של הפרויקט היא 2.2 מיליארד ש"ח.