ההחלטה לסגור את שדה דב, ככל שהיא עשויה להיטיב עם חיפה באמצעות הקמת שדה תעופה מחליף, היא החלטה אומללה, וזאת מכמה סיבות:
א. תושבי רצועת עזה שמחים וצוהלים. מדיניות ההרתעה והשחיקה האוירית המתמדת שלהם, באמצעות עפיפוני התבערה, נושאת פירות מעל ומעבר למצופה, כי הציונים סוגרים את שדה התעופה הראשי של תל אביב.
ב. האפשרות להגדיל את שדה דב באמצעות הארכת המסלול לתוך הים בוטלה, כנראה לטובת אי מלאכותי, והרעיון הזה עשוי להתממש גם על חשבון חיפה.
ג. סגירת שדה דב עלולה לחתוך את מחירי הנדל''ן בצפון תל אביב לחצי. ראשית, אין סיכוי לקשר מהיר לערי התבל בעידן מהפכת התחבורה האוירית. חשוב מכך, לא תקום שם קרית שדה תעופה, שהיא כיום, בזכות מקומות התעסוקה הרבים, לב הציביליזציה, בדומה לערי נמל בעבר.
ד. הרכבת, שבה תולים תקווה כאמצעי התחבורה לנמלי התעופה, מתאימה לנוסעים לחו''ל, אך לא לקרית שדה התעופה, שמשתרעת על שטחים נרחבים בצידו השני של הטרמינל. עובדים רבים צריכים להגיע למקומות העבודה שלהם מהבית, ומסוגלים לעשות זאת באמצעי תחבורה אישי בלבד. מסיבה זאת, טועה גם מי שחושב שקרית שדה תעופה ברמת דויד היא פתרון תעסוקתי לחיפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה