יום שלישי, 31 ביולי 2018

נוסעים לחו''ל או ברכבל

שדה התעופה חיפה אינו יורד מהכותרות, באופן עקיף, למרות שבאופן ישיר הס מלהזכיר את שמו.
שתי חדשות מהימים האחרונים מחזקות את המגמה של העדפתו כאלטרנטיבה מיידית למשלים נתב''ג:
א. הסדרת שימושי הקרקע בעורף נמל חיפה באופן שכולל את הרחבת שדה התעופה.
ב. החלטת ראש הממשלה לבחון הקמת אי מלאכותי במקום שדה דב המתפנה.

אך עבור תושבי חיפה כל אלה הן חדשות משניות, כי החדשה שבה עוסקים כולם היא הקמת הרכבל ממרכזית המפרץ לאוניברסיטה. 

החפצים המואנשים בסדרה המצוירת בתוכנית ''ארץ  נהדרת'' זכו השבוע לחברים חדשים, בקליפ פרסום, בדמותם של שטרות כסף ישראלים שחוגגים את הצטרפותם לנסיעה לחו''ל. התלהבותם מצטננת כאשר מסתבר שהם יומרו לשטרות מטבע זר עוד בארץ, אך הם נרגעים כאשר מוסבר להם שיחליפו אותם בבנק הדואר. 

הדיון על נחיצות הרכבל מזכיר את  שטרות הכסף הישראלים המשומשים. בסופו של דבר הרכבל הזה ישאיר אותנו בארץ, ולא יקח אותנו לחו''ל. הוא יתנשא מעל חופי המפרץ, עולה ויורד בהר במסלול סיזיפי, כאשר מולו נשקפות הארובות העשנות של בתי הזיקוק, מגרשי המכולות הענקיים המכוערים, ושדה תעופה קטן שנבלע ביניהם.

החיפאים יצטרכו להסתפק ברכבל. זאת למרות שהטיסה לחו''ל, במטוס הנוסעים הגדול ביותר, נראית מעשית והיא כמו במרחק נגיעה מראש ההר. 

יום רביעי, 25 ביולי 2018

המאבק נגד הקמת נמל תעופה ברמת דויד

אחת הסוגיות המרכזיות שתעלה בקמפיינים של המועמדים המובילים לראשות המועצה האזורית בעמק יזרעאל, בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, היא סוגיית הקמת נמל תעופה משלים לנתב"ג בעמק יזרעאל.

לאיל בצר, ראש המועצה המכהן, וללימור רגב המועמדת הנוספת, דעה נחרצת וחד משמעית בנושא: ''הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל היא איוולת תכנונית ומדרון חלקלק. הירוק שאנו כל כך אוהבים יהפוך לנגד עיננו לאפור של מחלפים, מחסנים, בטון ומלט. אסור לנו לגרום לזה לקרות. חייבים לעצור את זה בכל דרך''.

המאבק הזה עולה הרבה מאוד כסף, כולל תסקירי השפעה וייעוץ משפטי, מומחים בתחומים שונים. המועצה בראשות איל בצר השקיעה בכך, והתוכניות לאחר הבחירות של המועמדים הן להשקיע הרבה יותר תקציבים.

המאבק כיום מתנהל בשני ערוצים. מאבק אזרחי ומאבק של המועצה. המטרה היא לשלב ידיים, ולהפוך את זה למאבק ארצי. 

לאחרונה התקיימה פגישה של ראשי רשויות מהצפון, המרכז והדרום, במהלכה הסכימו על איחוד כוחות ומאבק משותף בנושא מיקומו של שדה התעופה הבינלאומי הנוסף בישראל. במסגרת הפגישה חתמו ראשי הרשויות על אמנה משותפת נגד שדה התעופה ברמת דויד.


מטה המאבק נגד הקמת נמל תעופה אזרחי ברמת דויד התחיל לפעול באופן צנוע לפני שנים אחדות, עם פעילים ספורים ודף בפייסבוק. הוא צבר תאוצה בזכות התמדתם, והצטרפו אליו רבים מתושבי העמק, וביניהם קצינים בכירים במילואים יוצאי חיל האויר, אשר מעניקים לו משנה תוקף.
כיום זהו קמפיין מרתק, שאינו נח לרגע, ושותפים לו המוני אזרחים מכל רחבי הארץ.


מסקנות דוח מקצועי שהגישה המועצה האזורית עמק יזרעאל, ביוני 2018, למועצה הארצית לתכנון ובניה, קובעת כי בחיפה יש היתכנות להקמת נמל תעופה משלים נתב''ג, אשר יהיה מיועד בשלב ראשון למטוסי נוסעים צרי גוף. במקביל יש לפתח את נבטים, כשדה משלים עבור מטוסים רחבי גוף.

המאבק של תושבי העמק הוא, ללא ספק, דוגמא מובהקת להצלחתו של מאבק ציבורי. אין ספק, כמעט, שהם יצליחו בו, לנוכח התמדתם, וברמת דויד לא יקום נמל תעופה אזרחי.
יש לכך, כמובן, השפעה מכרעת לטובת הקמת נמל תעופה בינלאומי בחיפה.

הצלחת המאבק היא בבחינת סטירת לחי מצלצלת ליונה יהב ראש עירית חיפה, ולכל האחרים שתמכו כל השנים בהקמת השדה ברמת דויד.
ההזדמנות להקים את השדה הבינלאומי בחיפה הוגשה להם על מגש הכסף בסוף תקופתו של עמרם מצנע כראש העיר. שר התחבורה ישראל כץ נדהם, כאשר יהב סירב להצעתו להרחיב את השדה.
חיפה נקלעה עקב זאת לשני עשורים אבודים, של דעיכה כלכלית וחברתית, מלווה בעייפות החומר וצמיחה בשיעורי התחלואה, על רקע זיהום האויר והסביבה, והיעדר תכנון עירוני ראוי. נמל תעופה בין לאומי בחיפה צריך להיות העיפרון המחודד בקלמר, אשר יהיה מושחז בלי הרף לטובת צרכי האוכלוסיה בצפון הארץ.
השדה בחיפה גם יאכלס, באופן חלקי, את המטוסים שיתפנו מתל אביב ומהרצליה, בעקבות התוכניות להפוך את השדות בהם למיזמי נדל''ן.

כיום שינה יהב, מן הסתם, את דעתו גם בנושא זה, והוא יתמוך בשדה בחיפה ככל שהרוח הנושבת בכיוון זה תתחזק. אך בשנתיים בהן השדה פעל בהצלחה, הוא לא טרח לצאת בהכרזת תמיכה בו. קו אוטובוס שאטל ממרכזית המפרץ לטרמינל בשדה, מרחק של כעשר דקות נסיעה, היה מביא עוד המוני נוסעים לחיפה, ואף זה לא קרה.

המאבק נגד הקמת שדה אזרחי ברמת דויד נכרך, בימים אלה, בשורה של מאבקים סביבתיים אחרים, וביניהם המאבק המר נגד הקמת אסדות הגז מול חופי הכרמל.
במרכז הכתבה נמצא המושג 'לא בחצר האחורית שלי', שלפיו מתאגדים תושבים בכל כוחם נגד מה שהם רואים כתוכנית להקמת מפגע סביבתי בשכנותם.
מבין השיטים של הקריאה בכתבה, ומקריאת כתבות רבות אחרות בנושא, עולה האשמה חריפה נגד רשויות התכנון במדינה, ובראשן המועצה הארצית לתכנון ובניה, אשר מטייחים את האנרכיה הכללית בתחום הבניה והתכנון במדינת ישראל, באמצעות פגיעה ישירה באוכלוסיה שקטה, שנתפשת כבלתי לוחמנית.
כתבת המגזין היא קריאה לפעולה, שלפיה על כל אזרחי ישראל לשלב ידיים ולצאת למאבק נגד רשויות התכנון, בטרם יהיה מאוחר מידי.

יום שלישי, 24 ביולי 2018

איים מלאכותיים


הגנרל סיסי טוען כי הסכנה החמורה ביותר שאורבת למצרים היא מכת השמועות המופצות בווטסאפ. באותה נשימה אפשר לדבר על הסכנה שאורבת למדינת ישראל ממכת הפירסומים בנושא איים מלאכותיים, שיוקמו חיש מהר מול חופי מדינת ישראל. 
הרעיון מופץ על ידי בכירים בממשל ובאקדמיה, כפיתרון קסם שמטרתו להרגיע את הציבור על רקע האנרכיה ששוררת בתחום הבניה בישראל.

האיים הדימיוניים יוקמו מעכו עד עזה, והדמיות שלהם מופיעות בכתבות בולטות.

בכנס שנערך בנושא זה לאחרונה באוניברסיטת חיפה פרש מהנדס העיר הרצליה את חזונו להקמת איים אחדים מול חופי עירו. התושבים מתנגדים להוצאת כספים על בדיקת היתכנות, וטוענים כי מדובר בחלומות שווא.

לאיים מלאכותיים צפויה להיות השפעה משמעותית על זרימת המים לאורך החופים, שאין לדעת את תוצאותיה.

אמש אושרה התוכנית לבניה של שכונת מגורים בשטח של שדה התעופה דב בתל אביב, ושדה התעופה בהרצליה עומד גם הוא בפני חיסול לטובת מיזמי נדל''ן.

פסילת רעיון האיים המלאכותיים היא נדבך תומך נוסף בתוכניות להקמת שדה תעופה בין לאומי בחיפה.

יום שני, 23 ביולי 2018

שילוב נמל תעופה משלים נתב''ג בתמ''א נמל חיפה

ועדת התכנון המחוזית שדנה בנושא נמל חיפה, בסוף מאי 2018, קיבלה את המלצתה של מועצת עמק יזרעאל לדון בהיתכנות שדה תעופה בינ”ל משלים נתב''ג במפרץ על בסיס השדה הקיים. הוועדה המליצה למועצה הארצית לתכנון ובנייה להתייחס לנושא זה, בטרם תקבל החלטה סופית לעניין אישור התמ”א לנמל חיפה. 


נציגי מועצת עמק יזרעאל הציגו מסקנות של בדיקת היתכנות טכנית מקיפה, שבוצעה ביוזמתה ומימונה של המועצה. הבדיקה, בתחום תנועה אוירית של מטוסי נוסעים, נערכה ע”י חברה בינלאומית מספרד. על פי המסקנות ניתן בהחלט להקים שדה תעופה בינ”ל גדול על בסיס השדה הקיים בחיפה.

מומחים נוספים שהביאה המועצה סיכמו כי נדרש פתרון כפול לסוגיית שדה תעופה בינ”ל, אשר יצמצם את התנועה בנתב''ג: הקמת שדה גדול בנבטים, והקמת שדה קטן משלים בחיפה, אשר נמצאת על צומת דרכים משמעותית, ומתאימה לכך במיוחד. 

תושבי עמק יזרעאל נלחמים נגד הקמת נמל תעופה ברמת דויד, אשר יביא לדבריהם להרס אקולוגי, והוא אינו מעשי גם מסיבות טכניות. 

יום שבת, 21 ביולי 2018

שדה דב בועידת התיירות לישראל 2018

בועידת התיירות בישראל ביולי 2018, ועידה יוקרתית ראשונה בחסות העיתון כלכליסט, נאמו בין היתר שרי התחבורה והתיירות, וראש עירית תל אביב, רון חולדאי.
חולדאי, בתחילת דבריו, הפתיע כאשר חזר פעמים אחדות, כמו מנטרה, על הצורך בשמירת ופיתוח שדה התעופה דב.
שר התחבורה ישראל כץ הפתיע גם הוא, כאשר הרחיב את הדיבור בנושא הפרטת נמלי הים.
אי אפשר היה שלא להקיש דבר מדבר, לחבר אחד לאחד, ולשאול שאלת תם: מדוע לא בונים בישראל עוד נמלי תעופה אחדים, במטרה לשבור את המונופול הכוחני של נתבג?!
מדינת ישראל משקיעה עוד מיליארדי שקלים בבנית שני נמלי ים חדשים, בחיפה ובאשדוד, שעיקר מטרתם היא שבירת כוחם של ועדי העובדים בנמלים הלאומיים הקיימים.
מדוע לא נעשה כך גם לגבי נמלי התעופה. מדוע מפלגת השלטון חוששת משבירת המונופול ההרסני של נתבג?!
נתבג אינה אבן נגף מטרופוליני בלבד, שמונע את פיתוח גוש דן כי המטוסים חגים מעליו. גם התעשיה האוירית ואלעל שממוקמים שם הפכו למוקדי קבלת החלטות משיקולים צרים, החל מביטול פרויקט הלביא וכלה בהצטיידות המוגזמת במטוסי דרימליינר.
לאזרחי ישראל כולם נתבג הוא מעין מתקן עינויים, שמתחיל בפקקים שבהגעה אליו, ממשיך בתורי הבידוק האינסופיים, ומסתיים בישיבה במטוסים צפופים יתר על המידה.
כל זאת על מנת לספק שורת רווח נאה למקבלי המשכורות השמנות, ולסחוט עוד ועוד מכל מי שאינם מקורבים לצלחת.
זאת גם כאשר מעל אזרחי המדינה מרחף כל העת איום סגירת נתבג מחמת ירי טילים  בלתי צפוי מעזה.
האזרחים הפכו לפיכך, שבויים, במדינה שהיא לכאורה תיירותית, תרבותית, ודמוקטית.
את ההתנוונות המתמשכת של התעופה האזרחית הישראלית הציגו בהרחבה, באמצעות נתונים, מומחים בינלאומיים שנאמו בכנס התעופה לישראל במאי 2018.
מדינת ישראל היא אי תחבורתי ועליה לבנות, כמו באנגליה לדוגמא, כמה שיותר נמלי תעופה, כדי לספק את התחבורה האוירית המירבית לאזרחיה, ובמקביל לנצל את יתרונותיה המיוחדים, כמו מיקום גיאוגרפי, כוח אדם, ותעשיה מתמחה, על מנת לפתח ולבזר ככל האפשר את המגזר הכלכלי הצומח הזה.
יש מקום במדינת ישראל לנמלי תעופה ברמת דויד, חיפה, תל אביב, נתבג, נבטים, אילת ועוד. על רובם להיות פרטיים, להיות מוקמים על ידי חברות פרטיות ולהתחרות זה בזה.
שדה תעופה חיפה יצליח להתברג בראש הרשימה, במידה ופיתוחו ישתלב בהפיכת חיפה לעיר תיירות.
שר התיירות התפאר בנאומו בהישגי התיירות של מדינת ישראל בשנים האחרונות, תחת הכותרת 'התיירות היא מנוע צמיחה מרכזי במדינת ישראל'. 
בשנים האחרונות הפכו תל אביב וירושלים למרכזי תיירות עולמיים, בזכות מיתוג מחודש והשקעה מסיבית בפרסום.
ישראל לא מוצגת יותר כמדינת צליינות, או כחוויה חד פעמית, אלא כמקום תחת השמש שטוב לבלות בו ולשלב זאת עם חוויה תרבותית.
מה חבל שראש עירית חיפה לא נכח בכנס.
בחולדאי תומכים כבר יותר משבעים חברי כנסת וכעשרה ראשי רשויות מקומיות. 



יום חמישי, 19 ביולי 2018

היתכנות נמל תעופה בינלאומי גדול במפרץ חיפה

עד לפני כשנה, ובמשך כשנתיים, פעלה בהצלחה חברת תעופה בינלאומית קטנה משדה התעופה חיפה, שאורך מסלולו כ-1300 מטרים בלבד. 
החברה פעלה ללא תמיכה של עירית חיפה ורשויות התכנון. זאת כאשר קו שאטל אוטובוסים פשוט בלבד, מתחנת רכבת לב המפרץ הסמוכה אל הטרמינל בשדה התעופה, יכול היה להביא עוד המוני נוסעים. משך הנסיעה הוא פחות מ-10 דקות, פחות ממשך הנסיעה מתחנת רכבת נתב''ג לטרמינל 1 בשדה. 

בנוסף, חברת התעופה סגרה את פעילותה בשדה מכיוון ששעות הפעילות שלו היו מצומצמות מידי, ומטוסים שחזרו מחו''ל נאלצו לנחות בנתב''ג.
בנוסף, בשדה אין עדיין ציוד לנחיתות והמראות בתנאי ראות קשים, למרות שבימים רבים יש מעל האזור אובך וערפל בשעות הבוקר המוקדמות. 

בעיקר, השדה אינו ארוך דיו למטוסי נוסעים בינוניים. בעיתונות פורסם לפני ימים אחדים כי הושג הסכם בין הרשויות השונות לגבי הארכת המסלול ל-1600 מטרים. אורך מסלול כזה יוכל לשמש מטוסי נוסעים בסדר גודל של עד כ-100 מקומות ישיבה, שמתאימים לטיסות לדרום אירופה. לא ברור מתי יצא הסכם זה לפועל. 

הארכת המסלול המתבקשת היא לכ-2000 מטרים, עד לקו המים בערך. מסלול באורך כזה יוכל לשמש גם מטוסי בואינג 737 ודומיהם, שבשימוש הנפוץ ביותר בחברות לאו קוסט, ואשר הן שיוצרות כיום את עיקר העומס בנתב''ג.
אין חולק על כך כי בנתב''ג, בשדה התעופה ובאזור כולו, שורר כיום עומס תחבורתי קשה מנשוא. זאת בעוד התוכניות להקמת שדה תעופה משלים נתב''ג הן עדיין בשלב הדיונים. יתכן כי השאיפה ל''משלים נתב''ג'' היא שאיפת יתר ל''מושלמות'', בעוד שעל פי הפתגם ''המושלם הוא אויבו הגדול ביותר של הטוב''. שדה תעופה חיפה אינו מושלם, אך הוא עשוי להביא לפיתרון טוב ומידי כמעט לבעית הצפיפות בנתב''ג. זאת כי הוא שדה בינלאומי פעיל, שהוקם באותם ימים כמו נתב''ג, ופועל מאז ועד היום.

ועידת ישראל לתעופה 2018 התקיימה בתחילת חודש מאי בקרית נתב''ג, בנוכחות קהל של מאות רבים. המופיעים בכנס היו מבכירי עולם התעופה בארץ ובחו"ל. הכנס היה מקיף ומרתק, ועסק בעולם התעופה על כל היבטיו.
שדה התעופה חיפה היה נושא מרכזי בפאנל הראשון והחשוב ביותר - ''תעופה בישראל כנכס אסטרטגי''. בפאנל השתתפו ראשי חברות התעופה הישראליות: אל על, ארקיע, ישראייר, ק.א.ל., והנחה אותו קברניט אל על מידן בר. 

למרות הכותרת הכללית, גלשו המשתתפים לנושא הצורך הדחוף בהרחבת שדה התעופה חיפה כך שיתאים לפעילות אוירית בינלאומית נרחבת, והנושא הפך למוקד הדיון. 
שררה אחידות דעים בין רוב הדוברים לגבי הצורך בפיתוח דחוף של השדה, תוך הצעת גישות שונות למימוש הדבר, טקטיות ואסטרטגיות. 
מנחה הפאנל סיכם את הדיון ביכולת נמל תעופה בינלאומי בחיפה להביא לתוספת של אלפי מקומות עבודה לאזור, ולחסוך במקביל את הזמן הרב שנדרש להגעה לאזור נתב''ג הפקוק.

בשנה האחרונה נכתבו שלושה מסמכים רציניים שעוסקים בחשיבות ובהיתכנות של הקמת נמל תעופה בינלאומי גדול בשדה בחיפה:
א. מסמך של אבינועם עמיזן, גיאוגרף ופעיל סביבה, שעוסק בחשיבות הכלכלית וההיבטים הגיאוגרפיים של הרחבת השדה בחיפה. אפשר לקרוא את המסמך בבלוג ''החצר האחורית של חיפה''.
ב. מסמך בהכנת טייס חיל אויר לשעבר אלכס גן, אשר עוסק בהיבטים הטכניים של הנושא, ומציג את האפשרות לפעילות אווירית נרחבת בחיפה על סמך מחקר חיצוני מעמיק שבוצע על ידי חברה מחו''ל. המסמך מקביל למסמך של רת''א אשר שולל את התאמת השדה, אך מסקנותיו הפוכות.
ג. מסמך של ד''ר מיכה רטנר, מתכנן ערים ונמלים אשר תכנן, בין היתר, את המרינה בהרצליה. מסמך זה עוסק באפשרות של הארכת המסלול לעומק הים עד לאורך של כארבעה קילומטרים, באופן שישמש גם את מטוסי הנוסעים והתובלה הגדולים ביותר.