עד לפני כשנה, ובמשך כשנתיים, פעלה בהצלחה חברת תעופה בינלאומית קטנה משדה התעופה חיפה, שאורך מסלולו כ-1300 מטרים בלבד.
החברה פעלה ללא תמיכה של עירית חיפה ורשויות התכנון. זאת כאשר קו שאטל אוטובוסים פשוט בלבד, מתחנת רכבת לב המפרץ הסמוכה אל הטרמינל בשדה התעופה, יכול היה להביא עוד המוני נוסעים. משך הנסיעה הוא פחות מ-10 דקות, פחות ממשך הנסיעה מתחנת רכבת נתב''ג לטרמינל 1 בשדה.
בנוסף, חברת התעופה סגרה את פעילותה בשדה מכיוון ששעות הפעילות שלו היו מצומצמות מידי, ומטוסים שחזרו מחו''ל נאלצו לנחות בנתב''ג.
בנוסף, בשדה אין עדיין ציוד לנחיתות והמראות בתנאי ראות קשים, למרות שבימים רבים יש מעל האזור אובך וערפל בשעות הבוקר המוקדמות.
בעיקר, השדה אינו ארוך דיו למטוסי נוסעים בינוניים. בעיתונות פורסם לפני ימים אחדים כי הושג הסכם בין הרשויות השונות לגבי הארכת המסלול ל-1600 מטרים. אורך מסלול כזה יוכל לשמש מטוסי נוסעים בסדר גודל של עד כ-100 מקומות ישיבה, שמתאימים לטיסות לדרום אירופה. לא ברור מתי יצא הסכם זה לפועל.
הארכת המסלול המתבקשת היא לכ-2000 מטרים, עד לקו המים בערך. מסלול באורך כזה יוכל לשמש גם מטוסי בואינג 737 ודומיהם, שבשימוש הנפוץ ביותר בחברות לאו קוסט, ואשר הן שיוצרות כיום את עיקר העומס בנתב''ג.
אין חולק על כך כי בנתב''ג, בשדה התעופה ובאזור כולו, שורר כיום עומס תחבורתי קשה מנשוא. זאת בעוד התוכניות להקמת שדה תעופה משלים נתב''ג הן עדיין בשלב הדיונים. יתכן כי השאיפה ל''משלים נתב''ג'' היא שאיפת יתר ל''מושלמות'', בעוד שעל פי הפתגם ''המושלם הוא אויבו הגדול ביותר של הטוב''. שדה תעופה חיפה אינו מושלם, אך הוא עשוי להביא לפיתרון טוב ומידי כמעט לבעית הצפיפות בנתב''ג. זאת כי הוא שדה בינלאומי פעיל, שהוקם באותם ימים כמו נתב''ג, ופועל מאז ועד היום.
ועידת ישראל לתעופה 2018 התקיימה בתחילת חודש מאי בקרית נתב''ג, בנוכחות קהל של מאות רבים. המופיעים בכנס היו מבכירי עולם התעופה בארץ ובחו"ל. הכנס היה מקיף ומרתק, ועסק בעולם התעופה על כל היבטיו.
שדה התעופה חיפה היה נושא מרכזי בפאנל הראשון והחשוב ביותר - ''תעופה בישראל כנכס אסטרטגי''. בפאנל השתתפו ראשי חברות התעופה הישראליות: אל על, ארקיע, ישראייר, ק.א.ל., והנחה אותו קברניט אל על מידן בר.
למרות הכותרת הכללית, גלשו המשתתפים לנושא הצורך הדחוף בהרחבת שדה התעופה חיפה כך שיתאים לפעילות אוירית בינלאומית נרחבת, והנושא הפך למוקד הדיון.
שררה אחידות דעים בין רוב הדוברים לגבי הצורך בפיתוח דחוף של השדה, תוך הצעת גישות שונות למימוש הדבר, טקטיות ואסטרטגיות.
מנחה הפאנל סיכם את הדיון ביכולת נמל תעופה בינלאומי בחיפה להביא לתוספת של אלפי מקומות עבודה לאזור, ולחסוך במקביל את הזמן הרב שנדרש להגעה לאזור נתב''ג הפקוק.
בשנה האחרונה נכתבו שלושה מסמכים רציניים שעוסקים בחשיבות ובהיתכנות של הקמת נמל תעופה בינלאומי גדול בשדה בחיפה:
א. מסמך של אבינועם עמיזן, גיאוגרף ופעיל סביבה, שעוסק בחשיבות הכלכלית וההיבטים הגיאוגרפיים של הרחבת השדה בחיפה. אפשר לקרוא את המסמך בבלוג ''החצר האחורית של חיפה''.
ב. מסמך בהכנת טייס חיל אויר לשעבר אלכס גן, אשר עוסק בהיבטים הטכניים של הנושא, ומציג את האפשרות לפעילות אווירית נרחבת בחיפה על סמך מחקר חיצוני מעמיק שבוצע על ידי חברה מחו''ל. המסמך מקביל למסמך של רת''א אשר שולל את התאמת השדה, אך מסקנותיו הפוכות.
ג. מסמך של ד''ר מיכה רטנר, מתכנן ערים ונמלים אשר תכנן, בין היתר, את המרינה בהרצליה. מסמך זה עוסק באפשרות של הארכת המסלול לעומק הים עד לאורך של כארבעה קילומטרים, באופן שישמש גם את מטוסי הנוסעים והתובלה הגדולים ביותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה