יום שבת, 11 באוגוסט 2018

שדה התעופה חיפה ודרך יוליוס סימון

לפני ימים אחדים הכריזה המועצה הארצית לתכנון ובניה, בפעם המי יודע כמה, כי הטיסות הבינלאומיות משדה התעופה חיפה יתחדשו בקרוב, וכי תיושם התוכנית להארכת המסלול בכ-300 מטרים, כדי שיגיע לאורך של כ-1600 מטרים.

הסיבה לכך שמתכננים להאריך, בשלב זה, את המסלול בחיפה בכ-300 מטרים בלבד, היא כנראה זאת: בקצה המסלול עובר כיום כביש יוליוס סימון. הכביש מחבר את נמל הקישון עם חוות מיכלי הדלק וקרית חיים, סמוך לחוף הים. נדרשת החלטה האם לבנות מנהרה מתחת למסלול כדי להאריך אותו, או שאין צורך בכך, ואפשר להמשיך את המסלול עד שפת הים תוך ביטול הכביש. 

שני האיורים להלן מראים, בשני קני מידה, את אזור שדה התעופה וכביש יוליוס סימון:
האיור הראשון הוא של האזור בין חוות המיכלים בקרית חיים למרכזית המפרץ, וצומת קרית אתא לחוף שמן. 
האיור השני הוא של האזור שגובל במסלול שדה התעופה עד קו המים.
  • בשני האיורים מופיעה דרך יוליוס סימון בצבע ארגמן. בעבר היה זה כביש שהוביל מקרית חיים לחיפה, וכיום חלקו הדרומי אינו קים יותר, והוא חלק מפארק הקישון. החלק הצפוני, בין כביש משה דיין לדרך חלוצי התעשיה, משרת בעיקר את טרמינל שדה התעופה. 
  • בשני האיורים מופיע, בצבע ירוק, תוואי משוער של טיילת החוף, מהעיר התחתית לקרית חיים. הטיילת אינה קיימת עדין, וחלקים רבים ממנה באיור הם באיזורי תעשיה. 
  • בשני האיורים מופיע, בצבע סגול, התוואי המתוכנן של ''חיבורי נמל המפרץ'', תוכנית שמטרתה הקמת מערכת של מסילת רכבת, כביש רחב ידיים, ומנהרת צנרות, אשר יחברו את נמל המפרץ עם המערכת ליד בתי הזיקוק, כדי ליצור עורף לוגיסטי. 

שדה התעופה חיפה ודרך יוליוס סימון -1

שדה התעופה חיפה ודרך יוליוס סימון -2

בחינה של המכשלות השונות בדרך להארכת המסלול מעלה מוקדים אחדים שבהם נדרש פיתרון:
  • האם להקים את המנהרה בדרך יוליוס סימון, היכן בדיוק, ומה יהיה אורכה? התשובה היא שכדאי להקים את המנהרה, כדי שתשמש כחלק בתוואי טיילת ודרך קו החוף. יש להקים את המנהרה בעיקר על פי שיקול זה, ועל פי רוחב שולי המסלול הרצויים. המנהרה תיצור את רצף הטיילת מחיפה עד הקריות. בלעדיה יידרש מעקף של כ- 5 קילומטרים ממזרח לשדה התעופה, בין פארק הקישון לחוף קרית חיים. 
  • איזה מבנים יש לפנות באזור התעשיה שממזרח למסלול? באזור זה יש גם מגרשי מכולות ישנים. לכן העתקת המבנים אליהם לא צריכה להיות בעיה. אך כדאי להפוך את האזור כולו לקרית שדה התעופה.
  • מה משקל תוכנית ''חיבורי נמל המפרץ''? תוכנית זאת מעוררת מחלוקת רבה, כי היא מנציחה את חיפה-עכו כמטרופולין של תעשיה כבדה ומזהמת. בנוסף, התוואי שלה הוא צמוד למסלול, ועלול להפריע לתנועת מטוסים. לאחר ערעורים שהוגשו לגביה, התקבלה החלטה שיש להתחשב בעת הקמתה בשדה התעופה, והחיבורים ישוקעו. אך קיימת אפשרות נוספת, והיא ביטול מלא של התוכנית, לטובת מנהרה שתוקם בפתח נמל הקישון, ובאמצעותה יתחבר הנמל החדש עם התשתית שקיימת כבר בנמל הותיק. 

מתוך כל אלה אפשר להבין כי הארכת המסלול של שדה התעופה עד לקו המים היא סוגיה תכנונית סבוכה. עם זאת, לאור הצפיפות הרבה שקיימת כיום במדינת ישראל בשטחים בנויים, הגשמת האתגר היא חיונית.
ההחלטה על הקמת המנהרה בדרך יוליוס סימון היא קריטית לעתיד שדה תעופה חיפה, ועתיד מפרץ חיפה כולו. היא תיצור תגובת שרשרת, אשר תהפוך את צפון הארץ לאזור של כלכלה מתקדמת.
לאחר הקמת המנהרה, ופינוי המבנים בצד המסלול, אפשר יהיה להאריך את המסלול בקלות אל מעבר לקו המים. 
אם נראה הדבר קשה לביצוע, כדאי לזכור את המאבק המוצלח למען סגירת מיכל האמוניה, שפעל בקרבת מקום.  

יום שלישי, 7 באוגוסט 2018

מהפכות טכנולוגיות משבשות והתחדשות עירונית

יש מהפכות טכנולוגיות רבות אשר שינו את המציאות החברתית-כלכלית בעולמנו באופן מואץ. הוגי הדעות המודרניים מצאו שם מיוחד למהפכות אלה: משבשות - DISRUPTIVE.
מהפכה טכנולוגית משבשת מתאפיינת בכך שהמצאה טכנולוגית מהפכנית משנה את הסדר הכלכלי לחלוטין בתוך כעשר שנים.
זאת כאשר תחילתה של המהפכה הוא באינספור סטרטאפים כושלים לאורך שנים רבות, אשר במהלכן הציפיות לגביה משתנות בלי הרף, מנבואות מזהירות לתחזיות קודרות.
ההמצאה כובשת את כל השוק, ועושה זאת בצורה מטאורית, לאחר דורות שבהם בני האדם התרגלו לקיומה של טכנולוגיה מיושנת יותר.
לאחר התחלה אופקית ורדודה מאד, הגרף המאפיין את המהפכה המשבשת הוא כמעט אנכי. כאשר הטכנולוגיה המשבשת החדישה תופשת נתח שוק מסוים, בסביבות חמישה אחוזים, קיימת וודאות שהיא תשתלט על 95 אחוזים מהשוק בתוך שנים אחדות.
חמישה אחוזים הם מספר גדול דיו, עבור מקבלי ההחלטות הגדולים בשוק, על מנת לקבוע שהמוצר הטכנולוגי החדיש בשל ויציב דיו, ואפשר לרכוש אותו בכמויות ענקיות, כך שיחליף את המוצר המתיישן שנמצא ברשותם, בטרם יעשו כך המתחרים. מקבלי ההחלטות הגדולים הם ציבוריים ברובם, ובראשם הצבא ורשויות ממשלתיות ועירוניות, ותאגידים ענקיים.
הדוגמא שמביאים ההוגים היא המכונית. בשנת 1905 כמעט ולא היו מכוניות ברחובות, ורוב התחבורה התנהלה באמצעות סוסים ועגלות. בשנת 1915 כמעט לא נותרו עגלות עם סוסים, והמכוניות הפכו לכמעט מאה אחוז של אמצעי התחבורה.

להלן דוגמאות בולטות נוספות:

- מהפכת המכולות הימיות התרחשה בערך בין 1970 ל-1980. לפניה היו הנמלים והספינות עתירי כוח אדם, וערי הנמל היו מוקדי הפעילות המרכזיים. בסופה הפכו הרציפים ההומים למגרשי מכולות ענקיים, ריקים כמעט מאדם.

- מהפכת המיחשוב התרחשה בערך בשנים 1980 עד 1990. המהפכה היתה עצומה, והביאה ומביאה לחיסול ענפים שהיו מעמודי התווך של הכלכלה, כמו הדפוס.

- מהפכת האינטרנט התרחשה בערך בין השנים 1990 ל-2000, והשתלבה במהפכת המחשוב. כיום כל אדם מחזיק בסמארטפון, שעימו הוא מסוגל לבצע את כל פעולות המחשב והתקשורת מכל מקום ברחבי תבל. אמצעי התיקשורת, והמסחר הקימעונאי, הם ענפים כלכליים מרכזיים שגוועים עקב זאת.

- מהפכת האנרגיה, שבמסגרתה עובר העולם, במהירות מפתיעה, לשימוש במקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה, ובראשם שמש, רוח, וגז, התחילה לפני שנים ספורות בלבד, בשנת 2015 בערך. היא תסתיים, על פי מודל המהפכות המשבשות, בערך בשנת 2025. אינספור הידיעות משנים קודמות אודות אפשרות השימוש במקורות תחליפיים עם סימני שאלה גדולים, מתחלפות כיום בידיעות אודות מדינות רבות שבהן רוב האנרגיה מגיעה ממקורות כאלה. מהפכת האנרגיה היא מסורבלת ואיטית יחסית למהפכות אחרות, בגלל התשתיות העצומות, אך היא דומה מאד אליהן במתאם הכללי.

- למהפכת האנרגיה התחליפית מתחברת טכנולוגיה משבשת נוספת, שנמצאת עדיין בראשית דרכה בימים אלה, אך צפויה להתרחש בין השנים 2020 עד 2030 לערך, וזאת מהפכת ההנעה החשמלית. חברת טסלה הודיעה לפני ימים אחדים על הקמת מפעל מכוניות חשמליות בסין, ובכך נסללה הדרך לכיבוש נתח השוק המשמעותי, שאחריו תבוא פריצת הדרך המטאורית. במקביל, עשרות חברות מובילות בעולם עוסקות בפיתוח סוללות נטענות יעילות יותר. בתוך עשור ישתלטו כלי הרכב החשמליים על כל דרכי התחבורה, אופניים, מכוניות, ומטוסים.

מהפכה טכנולוגית משבשת חשובה, שנשארת ממתינה להתרחש, ככל הנראה בעוד כשלושים שנה, היא מהפכת הבניה. במהלך השנים מאז תחילת מהפכת העיור, במאה התשע עשרה, לא השתנה הדפוס של כיבוש קרקע פנויה ובניה עליה, תוך סלילת דרכים באופן שלמעשה חבלי ארץ עצומים בגודלם, בעיקר לאורך חופי הימים, הפכו לערים ענקיות ומבוזרות, עד שלא נותר אף שעל אדמה פנוי. חוסר האפשרות בימינו להמשיך ולהתרחב בקלות גרם לכך שהערים החלו להתנוון, ובמקביל נוצרה תופעה של בניה בלתי חוקית נרחבת בשוליהן. על המין האנושי מוטל להתמודד עם התקופה שנדרשת לגישור עד שתגיע המהפכה, שתהיה בדמות בניה באמצעות רובוטים ומדפסות תלת מימד ענקים ומהירים, וחומרי בניה חדשניים. המין האנושי נדרש למלוא כושר האילתור לצורך תקופת גישור זאת. בינתיים המחסור בדיור הולך ומחריף. הצעירים נידונים לחיות בידיעה שהם לא יזכו לדירת מגורים משלהם. הדבר משפיע גם על דרך התנהלותם והתבטאותם.






יום ראשון, 5 באוגוסט 2018

סינרגיה בין נמל ימי לנמל אוירי בחיפה

בדרך כלל נתפסים נמלי תעופה ונמלים ימיים כגופים שונים ונפרדים. האיור מראה את הפוטנציאל הכללי לשילוב יעיל בין נמל אוירי לנמל ימי, אשר עשוי להביא לחיסכון כלכלי רב מאד, לשמש כזרז לצמיחה משותפת, ולהיות מנוף להתחדשות איזורית ועירונית.

המודל באיור להלן מתאים לישום במאות נמלים ימיים ברחבי תבל, אשר גם בהם, כמו בחיפה, מהפכת המכולות גרמה להתרחקות הפעילות הכלכלית. 

המודל מתאים למעשה לכל נמל ימי, גדול וקטן, גם בישראל במקום אי מלאכותי.
בחיפה, הרצליה, תל אביב רידינג, ואשדוד, יש היתכנות לעיבוי שובר הגלים והארכתו בקילומטר או שניים, יחד עם יבוש שטחים נוסף, לצורך יצירת שדה תעופה גדול בהשקעה קטנה יחסית על קו החוף.

תרשים הסינרגיה בין נמל ימי לנמל אוירי

הפוטנציאל לשילוב הוא בין:
  • תשתיות: שטחים מיובשים, שוברי גלים, רציפים, קווי תחבורה, קווי תיקשורת, חוות דלק, טרמינלים לנוסעים ועוד.
  • שירותים רישמיים: ביטחון, מכס, משטרה, חקלאות, בריאות, מזג אויר, ויתר נציגויות משרדי הממשלה לנמלי האויר והים.
  • עסקים פרטיים: תעשיות מתקדמות, קרית נמל אוירי וימי, מימון וביטוח, ועוד.
  • תיירות: שיט בספינות קרוז משולב בטיסות ישירות אליהן ומהן, ועוד.
  • פיתוח סביבתי: עיצוב, ניטור, פארקים, חופים, מרכזי מסחר, ועוד.
  • צבא: ממשקי פעילות זרועות אויר וים, בסיס ימי-אוירי של מעצמה ידידותית, ועוד.
  • מחקר: פקולטות, מעבדות, מכונים, מרכזי נתונים, ועוד.

הבסיס בימינו לשגשוג כלכלי הוא נמל תעופה, שמביא עימו את ההון האנושי. מטרופולין חיפה-עכו לא יצליח להתרומם מבחינה כלכלית בלי נמל תעופה, מכיוון שמהפכת המכולות הימיות גרמה לכך שהפעילות הכלכלית התרחקה ממנו.

אין צורך להאריך בהרבה את השדה בחיפה אל מעבר לקו המים על מנת להתאימו לטיסות לכל רחבי אירופה. אורך של כ- 2.5 קילומטרים הוא די והותר עבור מטוס הנוסעים הנפוץ ביותר בעולם, הבואינג 737, אשר מטוסים מסוגו מרכיבים כיום כ-80 אחוזים מהתעבורה בנתב''ג.

אורך המסלול בחיפה עד קו המים הוא 1900 מטרים.
אורכו כיום הוא 1300 מטרים