שילוב נמל תעופה משלים נתב''ג בתמ''א נמל חיפה

ועדת התכנון המחוזית שדנה בנושא נמל חיפה, בסוף מאי 2018, קיבלה את המלצתה של מועצת עמק יזרעאל לדון בהיתכנות שדה תעופה בינ”ל משלים נתב''ג במפרץ על בסיס השדה הקיים. הוועדה המליצה למועצה הארצית לתכנון ובנייה להתייחס לנושא זה, בטרם תקבל החלטה סופית לעניין אישור התמ”א לנמל חיפה. 

לכתבה המלאה במקומון מרכז הענינים

נציגי מועצת עמק יזרעאל הציגו מסקנות של בדיקת היתכנות טכנית מקיפה, שבוצעה ביוזמתה ומימונה של המועצה. הבדיקה, בתחום תנועה אוירית של מטוסי נוסעים, נערכה ע”י חברה בינלאומית מספרד. על פי המסקנות ניתן בהחלט להקים שדה תעופה בינ”ל גדול על בסיס השדה הקיים בחיפה.

מומחים נוספים שהביאה המועצה סיכמו כי נדרש פתרון כפול לסוגיית שדה תעופה בינ”ל, אשר יצמצם את התנועה בנתב''ג: הקמת שדה גדול בנבטים, והקמת שדה קטן משלים בחיפה, אשר נמצאת על צומת דרכים משמעותית, ומתאימה לכך במיוחד. 

תושבי עמק יזרעאל נלחמים נגד הקמת נמל תעופה ברמת דויד, אשר יביא לדבריהם להרס אקולוגי, והוא אינו מעשי גם מסיבות טכניות. 

שדה דב בועידת התיירות לישראל 2018

בועידת התיירות בישראל ביולי 2018, ועידה יוקרתית ראשונה בחסות העיתון כלכליסט, נאמו בין היתר שרי התחבורה והתיירות, וראש עירית תל אביב, רון חולדאי.

חולדאי, בתחילת דבריו, הפתיע כאשר חזר פעמים אחדות, כמו מנטרה, על הצורך בשמירת ופיתוח שדה התעופה דב.
שר התחבורה ישראל כץ הפתיע גם הוא, כאשר הרחיב את הדיבור בנושא הפרטת נמלי הים.

אי אפשר היה שלא להקיש דבר מדבר, לחבר אחד לאחד, ולשאול שאלת תם: מדוע לא בונים בישראל עוד נמלי תעופה אחדים, במטרה לשבור את המונופול הכוחני של נתבג?!

מדינת ישראל משקיעה עוד מיליארדי שקלים בבנית שני נמלי ים חדשים, בחיפה ובאשדוד, שעיקר מטרתם היא שבירת כוחם של ועדי העובדים בנמלים הלאומיים הקיימים.
מדוע לא נעשה כך גם לגבי נמלי התעופה. מדוע מפלגת השלטון חוששת משבירת המונופול ההרסני של נתבג?!

נתבג אינה אבן נגף מטרופוליני בלבד, שמונע את פיתוח גוש דן כי המטוסים חגים מעליו. גם התעשיה האוירית ואלעל שממוקמים שם הפכו למוקדי קבלת החלטות משיקולים צרים, החל מביטול פרויקט הלביא וכלה בהצטיידות המוגזמת במטוסי דרימליינר.
לאזרחי ישראל כולם נתבג הוא מעין מתקן עינויים, שמתחיל בפקקים שבהגעה אליו, ממשיך בתורי הבידוק האינסופיים, ומסתיים בישיבה במטוסים צפופים יתר על המידה.
כל זאת על מנת לספק שורת רווח נאה למקבלי המשכורות השמנות, ולסחוט עוד ועוד מכל מי שאינם מקורבים לצלחת.
זאת גם כאשר מעל אזרחי המדינה מרחף כל העת איום סגירת נתבג מחמת ירי טילים  בלתי צפוי מעזה.
האזרחים הפכו לפיכך, שבויים, במדינה שהיא לכאורה תיירותית, תרבותית, ודמוקטית.
את ההתנוונות המתמשכת של התעופה האזרחית הישראלית הציגו בהרחבה, באמצעות נתונים, מומחים בינלאומיים שנאמו בכנס התעופה לישראל במאי 2018.

מדינת ישראל היא אי תחבורתי ועליה לבנות, כמו באנגליה לדוגמא, כמה שיותר נמלי תעופה, כדי לספק את התחבורה האוירית המירבית לאזרחיה, ובמקביל לנצל את יתרונותיה המיוחדים, כמו מיקום גיאוגרפי, כוח אדם, ותעשיה מתמחה, על מנת לפתח ולבזר ככל האפשר את המגזר הכלכלי הצומח הזה.

יש מקום במדינת ישראל לנמלי תעופה ברמת דויד, חיפה, תל אביב, נתבג, נבטים, אילת ועוד. על רובם להיות פרטיים, להיות מוקמים על ידי חברות פרטיות ולהתחרות זה בזה.

שדה תעופה חיפה יצליח להתברג בראש הרשימה, במידה ופיתוחו ישתלב בהפיכת חיפה לעיר תיירות.

שר התיירות התפאר בנאומו בהישגי התיירות של מדינת ישראל בשנים האחרונות, תחת הכותרת 'התיירות היא מנוע צמיחה מרכזי במדינת ישראל'. 

בשנים האחרונות הפכו תל אביב וירושלים למרכזי תיירות עולמיים, בזכות מיתוג מחודש והשקעה מסיבית בפרסום.

ישראל לא מוצגת יותר כמדינת צליינות, או כחוויה חד פעמית, אלא כמקום תחת השמש שטוב לבלות בו ולשלב זאת עם חוויה תרבותית.

מה חבל שראש עירית חיפה לא נכח בכנס.
בחולדאי תומכים כבר יותר משבעים חברי כנסת וכעשרה ראשי רשויות מקומיות. 

היתכנות נמל תעופה בינלאומי גדול במפרץ חיפה

עד לפני כשנה, ובמשך כשנתיים, פעלה בהצלחה חברת תעופה בינלאומית קטנה משדה התעופה חיפה, שאורך מסלולו כ-1300 מטרים בלבד. 

החברה פעלה ללא תמיכה של עירית חיפה ורשויות התכנון. זאת כאשר קו שאטל אוטובוסים פשוט בלבד, מתחנת רכבת לב המפרץ הסמוכה אל הטרמינל בשדה התעופה, יכול היה להביא עוד המוני נוסעים. משך הנסיעה הוא פחות מ-10 דקות, פחות ממשך הנסיעה מתחנת רכבת נתב''ג לטרמינל 1 בשדה. 

בנוסף, חברת התעופה סגרה את פעילותה בשדה מכיוון ששעות הפעילות שלו היו מצומצמות מידי, ומטוסים שחזרו מחו''ל נאלצו לנחות בנתב''ג.

בנוסף, בשדה אין עדיין ציוד לנחיתות והמראות בתנאי ראות קשים, למרות שבימים רבים יש מעל האזור אובך וערפל בשעות הבוקר המוקדמות. 

בעיקר, השדה אינו ארוך דיו למטוסי נוסעים בינוניים. בעיתונות פורסם לפני ימים אחדים כי הושג הסכם בין הרשויות השונות לגבי הארכת המסלול ל-1600 מטרים. אורך מסלול כזה יוכל לשמש מטוסי נוסעים בסדר גודל של עד כ-100 מקומות ישיבה, שמתאימים לטיסות לדרום אירופה. לא ברור מתי יצא הסכם זה לפועל. 

הארכת המסלול המתבקשת היא לכ-2000 מטרים, עד לקו המים בערך. מסלול באורך כזה יוכל לשמש גם מטוסי בואינג 737 ודומיהם, שבשימוש הנפוץ ביותר בחברות לאו קוסט, ואשר הן שיוצרות כיום את עיקר העומס בנתב''ג.

אין חולק על כך כי בנתב''ג, בשדה התעופה ובאזור כולו, שורר כיום עומס תחבורתי קשה מנשוא. זאת בעוד התוכניות להקמת שדה תעופה משלים נתב''ג הן עדיין בשלב הדיונים. יתכן כי השאיפה ל''משלים נתב''ג'' היא שאיפת יתר ל''מושלמות'', בעוד שעל פי הפתגם ''המושלם הוא אויבו הגדול ביותר של הטוב''. שדה תעופה חיפה אינו מושלם, אך הוא עשוי להביא לפיתרון טוב ומידי כמעט לבעית הצפיפות בנתב''ג. זאת כי הוא שדה בינלאומי פעיל, שהוקם באותם ימים כמו נתב''ג, ופועל מאז ועד היום.

ועידת ישראל לתעופה 2018 התקיימה בתחילת חודש מאי בקרית נתב''ג, בנוכחות קהל של מאות רבים. המופיעים בכנס היו מבכירי עולם התעופה בארץ ובחו"ל. הכנס היה מקיף ומרתק, ועסק בעולם התעופה על כל היבטיו.

שדה התעופה חיפה היה נושא מרכזי בפאנל הראשון והחשוב ביותר - ''תעופה בישראל כנכס אסטרטגי''. בפאנל השתתפו ראשי חברות התעופה הישראליות: אל על, ארקיע, ישראייר, ק.א.ל., והנחה אותו קברניט אל על מידן בר. 

למרות הכותרת הכללית, גלשו המשתתפים לנושא הצורך הדחוף בהרחבת שדה התעופה חיפה כך שיתאים לפעילות אוירית בינלאומית נרחבת, והנושא הפך למוקד הדיון. 

שררה אחידות דעים בין רוב הדוברים לגבי הצורך בפיתוח דחוף של השדה, תוך הצעת גישות שונות למימוש הדבר, טקטיות ואסטרטגיות. 

מנחה הפאנל סיכם את הדיון ביכולת נמל תעופה בינלאומי בחיפה להביא לתוספת של אלפי מקומות עבודה לאזור, ולחסוך במקביל את הזמן הרב שנדרש להגעה לאזור נתב''ג הפקוק.

בשנה האחרונה נכתבו שלושה מסמכים רציניים שעוסקים בחשיבות ובהיתכנות של הקמת נמל תעופה בינלאומי גדול בשדה בחיפה:

א. מסמך של אבינועם עמיזן, גיאוגרף ופעיל סביבה, שעוסק בחשיבות הכלכלית וההיבטים הגיאוגרפיים של הרחבת השדה בחיפה. אפשר לקרוא את המסמך בבלוג ''החצר האחורית של חיפה''.

ב. מסמך בהכנת טייס חיל אויר לשעבר אלכס גן, אשר עוסק בהיבטים הטכניים של הנושא, ומציג את האפשרות לפעילות אווירית נרחבת בחיפה על סמך מחקר חיצוני מעמיק שבוצע על ידי חברה מחו''ל. המסמך מקביל למסמך של רת''א אשר שולל את התאמת השדה, אך מסקנותיו הפוכות.

ג. מסמך של ד''ר מיכה רטנר, מתכנן ערים ונמלים אשר תכנן, בין היתר, את המרינה בהרצליה. מסמך זה עוסק באפשרות של הארכת המסלול לעומק הים עד לאורך של כארבעה קילומטרים, באופן שישמש גם את מטוסי הנוסעים והתובלה הגדולים ביותר.