יום שני, 28 בינואר 2013

טרמינל לחיבור בין העיר לנמל


באחד הימים האחרונים הזדמן לי לבקר בתערוכת 'עם הפנים לים' במוזיאון העיר חיפה, ולאחר מכן לנסוע לחוף דדו באוטובוס. בתערוכה הוצגה שורת מיבנים שמתארים ומגלמים את היחס של חיפה לים ובין היתר ממגורות דגון, המרכז המסחרי המנדטורי בעיר התחתית ומגדלי חוף הכרמל.

בעודי מהלך לאורך הטיילת שטופת השמש היכתה בי בתדהמה העובדה החשובה כי בתערוכה לא הוצג המבנה היחיד שמבטא כיום את הקשר התיפקודי הישיר בין חיפה לים, הלוא הוא טרמינל התחבורה הציבורית בחוף הכרמל, שמשלב את תחנות האוטובוסים והרכבת עם חוף הים באמצעות מנהרות להולכי רגל.

כולנו נמשכים בחבלי קסם אל חוף הים, והטרמינל הזה מאפשר את הגישה המיידית אליו, למרות הסירבול ואי הנוחות. אלה נשכחים לאחר דקות אחדות של הליכה בטיילת שטופת השמש לקול המיית הגלים.

הטרמינל בהגדרתו הוא מבנה שמשמש את הנוסעים במעבר בין חלקו החיצוני של נמל התעופה או הנמל הימי עד למתקנים שמאפשרים את עלייתם למטוסים או לאוניות, ובתוכו נמצאים כל השירותים להם הם זקוקים.

אודות הטרמינלים יש ספרות אדריכלית עניפה. הטרמינל המקובל הוא מבנה מוארך שמוצב בין האזורים החיצוני והפנימי של הנמל. הוא מורכב ממספר קומות שכל אחת מהן היא בעלת שימוש שונה. הקומות התחתונות מיועדות לערוצי התחבורה השונים ולחניונים, קומות הביניים מיועדות למעבר של הולכי רגל ולחנויות, והקומות העליונות למשרדים ומלונות.

הטרמינלים מחוברים היטב לכל אמצעי התחבורה באזור שחיצוני להם כמו: רכבות, אוטובוסים ומכוניות. במקביל הם מקיימים את הקשר עם האזור הפנימי באמצעים רבים ומגוונים כמו: מדרכות ומדרגות נעות, מנהרות, גשרונים ועוד.
טרמינלים רבים נחשבים ליצירות מופת ארכיטקטוניות.

אפשר להרחיב את מסגרת הגדרת הטרמינל מבנין שמשמש לתיפקוד ספציפי לעבר יצירה אדריכלית שמקשרת בין שני אזורים גיאוגרפיים שונים, ובמקרה שלפנינו העיר התחתית ונמל חיפה.

הטרמינל במקרה כזה לא ישמש רק כאמצעי מעבר פשוט אלא גם כמבטא תפישת עולם מלאה, שניתן לכנותה תפישת העולם של 'ארץ מעבר', שהוא במקרה גם כינוי מקובל לארץ לישראל המקראית. מבנה הטרמינל המינימליסטי מסוגל לצמוח ולהתפתח לאורך הקילומטר של מסילת הברזל שמפרידה בין העיר התחתית לנמל חיפה, ולהפוך לרובע שלם שיש בו אלפי דירות ועסקים, ממש כמו הונג קונג במתכונת מצומצמת.

המצב כיום - גדר מנתקת בין כל העיר התחתית לנמל חיפה

באמצעות קומפלקס טרמינלים שיוקם מעל מסילות הברזל שבין העיר לנמל חיפה יתבטל הצורך להעתיק או לשקע את מסילת הרכבת. גם סכנת הקרינה מהחשמל תתבטל כיוון שהרכבות תעבורנה בתוך חללים מקורים.

הקרקעות באזור שייכות למדינה ולעיריה. הציבור ירוויח מאד ממכירתן ליזמים לצורך הקמת מבנים שונים, שכמעט ואין גבול לגודלם, צורתם ותיפקודם האפשרי.

בחיפה יתכן וזאת לא תהיה יצירת מופת ארכיטקטונית, כי אפשר והיא תשלב בין מבנים קיימים אחדים: ממגורות דגון, תחנת רכבת חיפה מרכז, טרמינל נמל הנוסעים, המרכז המסחרי המנדטורי לאורך רחובות העצמאות והנמל, מחסני הנמל הענקיים ועוד.

יתקיים בטרמינל ענק זה, בתחנות שיהיו פזורות לאורכו, גם מעבר של נוסעים אמיתיים ולא כאלה שבאים לחצות את המסילה או לבקר בבניינים בלבד. בין הנוסעים האמיתיים יהיו בראש ובראשונה נוסעי ספינות הנוסעים הענקיות שפוקדות את נמל חיפה, שבנייני הטרמינל יאפשרו להם שער כניסה מפואר לישראל.

דגמי טרמינלים מפוארים



יום רביעי, 16 בינואר 2013

ועד השכונה בישראל

ועד שכונתי מטפל בנושאים כבדי משקל. למרות זאת, בעיר חיפה ועדי רוב השכונות מורכבים ממתנדבים בלבד. מתנדבים אלה זוכים להכרה רשמית מהעיריה ובנוסף הם מתראיינים לתקשורת לעיתים תכופות.

עו''ד בר סמכא בנושא קובע כי ועד השכונה הוא גוף בעל חשיבות רבה שמטפל בנושאים בכבדי משקל. ועד שכונתי מטפל באינטרסים כספיים ובזכויות קנייניות של מאות ואלפי דיירים. זאת אחריות כבדה, שמחייבת חשיבה והתאמת מסגרת ברורה לפעילות תוך קבלת יעוץ וליווי של אנשי מקצוע. יש להסדיר לועד השכונתי מערכת חוזית מפורטת על ידי יועץ משפטי שתהיה מצע העבודה הבסיסי של הועד השכונתי.

מומחים לעבודה סוציאלית בנושא ועד השכונה קובעים כי כדי שציבור האזרחים יהיה שותף להחלטות על העיריות ליזום בחירות שכונתיות על בסיס קבוע לטווח ארוך. זאת כדי להטמיע את הנושא ולהעצים בכך את האזרחים. לאירוע בחירות יש פוטנציאל להגדלת ההון החברתי של שכונה, פוטנציאל שעשוי להתממש אם הבחירות תהיינה חלק מהתערבויות מתמשכות שמכוונות לפיתוח דמוקרטיה מקומית. נדרש מאמץ מתמשך ומקיף לחיזוק האמון וקשרי הגומלין במעגלים השונים של חיי הקהילה. שגרה של בחירות במועדים קבועים עשויה להשתלב במאמצים אלה, ולתרום להזדהות התושבים עם שכונות מגוריהם ליחסי אמון בינם לבין נציגיהם, למעורבות בחיי הקהילה, וליחסי אמון ושיתוף פעולה בין השלטון העירוני לאזרחים.

בישראל, סכנות מלחמת הטילים המודרנית הופכות את העורף לפגיע יותר מהחזית ואת האזרחים ללוחמים האמיתיים. ההבדל בין אזרח לחייל היטשטש וכמעט נעלם. מתקפת טילים מסיבית על ישראל תיפגע במוקדי הליבה של הכלכלה ותיגבה את חייהם של אזרחים רבים מאד. בהמשך לכך הטילים יזרעו באוכלוסיה בהלה, חוסר סדר חברתי ותבוסתנות שיערערו את יציבות השלטון. המלחמה תהפוך עקב כך למלחמת עצבים מתישה. המדינה שתנצח תהיה זאת שתהיה לה מוכנות פסיכולוגית רבה יותר. האזרחים יהיו לפיכך לא הקורבנות הרבים ביותר בלבד, אלא גם הלוחמים החשובים ביותר, האחראים על הסדר החברתי, העלאת המוראל, והערכות למתקפת הטילים הבאה. הגנה אזרחית ראויה מחייבת שכונות מאורגנות, מסודרות ומוכנות, שבראשן עומדים אנשים בעלי הכשרה, ניסיון ותמיכה ציבורית מלאה.

למרות זאת בעיר חיפה אין ועדי שכונות נבחרים ברוב השכונות אלא ועדים מתנדבים.
חלקם משמשים בהתנדבות זאת שנים רבות.
מתנדבים אלה הם לעיתים בעלי משרד, אתר אינטרנט, וחבורת עוזרים, מה שמעניק לפעילותם משנה תוקף ושררה.

בלעדי בחירות מתאימות מתנדבים אלה הם:
חסרים סמכות לטיפול בבעיות
חסרי הכשרה
חסרים כלים מתאימים
הם פעילי מפלגות
פעילותם בלתי מחייבת ושולית.
הם אינם משקפים את המבנה הדמוגרפי של השכונה
הם אינם מבטאים את בעיות השכונה.
מחלוקת עימם אינה ברת פיתרון אובייקטיבי
תושבי השכונה אינם מתייחסים אליהם
הם צוברים ותק רב שנותן להם כוח אישי
לא ניתן להחליף אותם
הם מסווים את חוסר יעילות שיתוף הציבור של העיריה עם התושבים
זאת הונאת הציבור כאשר אדם מודיע על עצמו ברבים בתור ועד נבחר
בהיעדר מנהיגות מקומית העבריינות המקומית מרימה ראש

למרות כל אלה, בעיר חיפה הועדים המתנדבים זוכים להכרה רשמית של העיריה והם מופיעים ברשומות כראשי ועד שכונה.
הם מצוטטים בהודעות העיריה כראשי השכונה וכדובריה.
הם מתראיינים תכופות לתקשורת אשר מצטטת אותם בהרחבה.

בעיר חיפה קובלים תושבים רבים על הזנחה בשכונות. גם מתנדבי השכונות משמיעים את קולם. אך כיוון שאין כוח ציבורי מאורגן מאומה אינו משתנה.
ועד שכונה צריך להיות כלי שמשתמשים בו בשיגרה ובחירום לקידום פיתוח השכונה. הועד צריך להיות החוליה המקשרת לעירייה עבור תושבי השכונה.
במקרה שהעיריה מתלבטת האם להשקיע בפרוייקטים גדולים בעלי משמעות לעיר כולה אפשר לזמן את ועדי השכונות ולתת להם להצביע יחד עם חברי מועצת העיר כשיתוף הציבור.

יתכן ואין הגדרות בחוק ולא בתקנות עזר מה הם ועדי השכונות: איך ייבחרו, איזה תקציב יקבלו לפעילות, איך יבוצע איתם שיתוף הציבור בפרויקטים שנוגעים לשכונה, מה יהיה גודלו של הועד ואיך תושבים יכולים לפעול בתוכו.

יתכן ונוח לעיריות שזה המצב. צמצום כוחם של ועדי השכונות וצמצום הקשר עם הבוחר טוב לקואליצית העסקנים במועצת העיר. המצב משרת את האינטרסים שלהם. כאשר התושבים אינם מאורגנים אפשר לערוך בהם הפרד ומשול ולהבטיח הבטחות סרק. נוח לראש העיר כאשר ציבור התושבים אילם והוא עושה בתקציב כרצונו. נוח לו שיש אנשים שלקחו על עצמם ייצוג של ועד, אך פועלים לבדם ומטעם מפלגות פוליטיות ולא התושבים.

זה מצב שיוצר קפאון והתדרדרות באיכות החיים בעיר. במצב כזה הגופים המאורגנים היחידים שאליהם זורמים כספים הם חברות כלכליות גדולות שהעיריה מתקשרת איתם בחוזים.

אפשר לחייב בחוק עיריות לקבוע חלוקת משנה לאזורים ולשכונות ולהקים ועדי שכונות.
במצב אידאלי, מתוך אותם פעילים בועדי שכונות ייבחרו חברי מועצת העיר. זה מודל נכון לפעילות וייצוג עירוני וגם כלל ארצי, בבחירות שבחלקן הן אזוריות.

ועד השכונה אינו מסוגל לפעול בהתנדבות. העבודה היא רבה ומקצועית. עלות ניהול ועד שכונה מתפקד היא זניחה. עיר שתקציבה הוא מיליארדי שקלים יכולה להרשות לעצמה לתקצב ועדי שכונות בסכום של מיליוני שקלים אחדים בשנה ולאזן את סדר העדיפויות הלקוי.

יום ראשון, 30 בדצמבר 2012

ספינת המפרשים אזמרלדה




אזמרלדה היא ספינת המפרשים הגדולה ביותר בעולם כיום.
צבע הגוף והמפרשים שלה הוא לבן ותרניה הם צהובים.
היא שייכת לצי של צ'ילה, ומקיפה את כל העולם.
ממשיכה בכך מסורת שנמשכת כבר יותר ממאה שנים. 
מאז בנייתה בשנת 1947 היא ערכה כשישים הקפות עם קדטים.
הספינה הגיעה לנמל חיפה שלוש פעמים בעשורים האחרונים.
בכל ביקור בנמל מאפשרים לאנשים לעלות על הסיפון.
הסיור הוא חוויה של דקות אחדות, ומגיע אליו קהל עצום. 
לביקור האחרון בחיפה בסוכות 2012 הגיעו עשרות אלפי אנשים.
היה תור המתנה של שעות אחדות למבקרים.
כל גשר הכניסה לנמל עד דרך העצמאות היה מלא אדם.
השיר נכתב על החוויה של החלומות בתורים הארוכים.

ספינת המפרשים אזמרלדה
היא תיבת נוח וגם היונה
עשויה מדימיון וחסרת רצון
מקיפה את העולם בלי הפסקה

כפותה בחבלים אל הנמל
מפרשיה ענקיים כמו חלום
נשמתי את ריחה עד הלום
וירדתי אליה בצימאון

עם עלי זית על סיפונה
אולי אני אמצא עליה
בריח הים וצריחות השחפים 
פעמון מהדהד בעיר רפאים

היא מתקיימת בלי עזרה
הלומים מתמסרים אליה
היא לוחשת זה לא סופך
בוא עימי לעוד הפלגה

אנשים עולים לרגל
לחלום בלי הפסקה
וגם אני הצטרפתי
ממתין לשעתי אצלה

התור היה עצום
התור התקדם לאט
אנשים המתינו בלאט
מתקיימים ממה שניקלט

מי שחזרו מהספינה
סיפרו שהיא לא שווה
יש בלגן והולכים מכות
בביקור שנמשך עשר דקות

קשה לקרוא בהם תווי פנים
מה מסתתר מאחורי המילים
התור האמיתי הוא בנשמה
והם מדברים לאחר הגשמה

נזכרתי בספינות אבודות
מפליגות כרוחות רפאים
אך בחוף מחכים להן
כמו למאורות עליונים

מאבטחים בבגדים שחורים
ממששים מולי את הנכנסים
עוד עשר דקות אני בפנים
חוצה את שער הרחמים

בכניסה לרציף אין מי ורדים
כל האנשים עצבנים
מזיעים וצועקים ודוחפים
דחוקים בחבית סרדינים

ברגע שנקודת המבט השתנתה
והספינה הפכה מוחשית וגדולה
בשליחות רשמית ולא מבטיחה
חלק נשברו וחזרו הביתה

על רקע סבך תרנים וחבלים
מבינים שמתקרב יום הדין
האוניה אותנו כלוויתן תבלע
ותעכל ותפלוט עד שתשבע

עזי הפנים הרבים נדחפים 
אל ההבטחה הסמויה שבפנים
אני לבדי וקרביי מתהפכים
משתלב כאחד הניצבים

לאחר שעה ומחצה
נותרו שני שלבי המתנה
בינתיים התחיל היורה
וירד גשם ראשון השנה

האוניה איבדה מתוקפה
הטיפות המסו את הדרה 
אך תעודת הזהות לבדיקה
מעולם לא היתה כה חשובה

לא מעכלת את גודל המאורע
היא תתנוסס על התורן למעלה
כמו פתק זכות או תעודת הוקרה
עם המוני פתקאות כמותה 

מקרוב ובמרחק נגיעה 
הכל נראה כמו תסבוכת גדולה
אנשים וחבלים בחבילה
עם התרנים וסירות ההצלה

בישורת לפני כבש העליה
מסתכלים אם יש עכברים בורחים
ואולי הספינה מיד תטבע
כי בטח אין בה גבינה

מה אפשר לעשות בתוך מכונה
אולי העינוי יהפוך להנאה
עוד מעט ועולים למעלה
להיות רב חובל לדקה

הסיור הוא על הסיפון
אפשר להישאר כמה שרוצים
אבל אין בו דברים מיוחדים
ואחרי דקות אחדות מתקפלים

מצלמים סביב בלי הרף
מנסים לעכל את גודל החוויה
אבל מה אפשר להגיד
על משהו בגדר אשליה

שיכחה צבורת אנרגיה
לפותה בין ברגי האוניה
כמו בהקפות שמחת תורה
אין לה רגע של מנוחה

הספינה היא אם כל השאלות
הים הוא הוא אבי כל התשובות
ובין הסיפון לגלים 
מפרידה שפה חדשה

ממנה חלומות עשויים
היא שמחת העניים 
היא יום הכיפורים
דרכה מבקשים מאלוהים

לא מצאתי את השפה
שממזגת בין הים לספינה
לא היתה זאת השעה
לחבר בין תיקון לחמלה

אחר אנחת הקלה
כמו בסיום בחינה קשה
שבתי אל פני האדמה
כאילו מאומה לא קרה

הספינה באופק תגווע
וביני לבינה תהום רבה
כי כנפי מלאכי הלבנה
אינם פרושים לאור החמה

בבית אכלתי סחלב חם
נרדמתי לצלילי רדיו ישן
חלמתי על מקומות נפלאים
שחלקם גם לי מתאימים

הלכתי בטיילת לאורך חוף הים
מתבונן בשמש השוקעת
ובגלים המתנפצים אל החוף
וניסיתי להבין את כל המיקסם

השמש היא אימנו הברוכה
מחייכת אלינו חביבה
מי שמבין את סודה
יודע שהיא צוחקת בעוצמה

גלי הים מתחלקים לסוגים שונים
מגדולים ורחוקים אל קטנים וקרובים
הגדולים והקודרים הם ההורים
הקרובים והעליזים הם בנים ונכדים

הגלים הקטנים מתנפצים במשובה
על החול הלח כמו אל לחי חלקה
בתזזיתם ובצבע קיצפם הלבן 
הם מזכירים את השמש בעצמה