חג הפסח העניק הזדמנות להסתכל במבט רחב על מצב הניקיון של מפרץ חיפה.
המבנה הטופוגרפי של מפרץ חיפה, של אמפיתאטרון טבעי, הוא זה שגורם לכך שהתנאים המטאורולוגיים ישפיעו על תושביו באופן קיצוני. במשך רוב ימות השנה פליטות ארובות המפעלים אינן יוצאות מתחומי המפרץ, ונשארות כלואות בו למשך שעות רבות ביממה. זאת כי תנאי מזג האויר במפרץ הם יציבים: האקלים הים תיכוני הוא רגוע, רכס הכרמל במערב מונע כניסת רוחות חזקות, והקירבה לים יוצרת שעות רבות, בבוקר ובערב, שבהם האויר עומד כתוצאה משיוויון הטמפרטורה בין היבשה לים.
כתוצאה מהאויר היציב נוצרת דרך קבע שכבת היפוך מעל מפרץ חיפה, מעט מתחת לגובה קו הרכס של ההרים המקיפים את המפרץ. ההיפוך, אינברסיה בלועזית, הוא תופעה מטאורולוגית של אויר חם שעולה ומתקרר בהדרגה תוך כדי כך, עד שהוא מגיע למצב של שיוויון טמפרטורה עם האויר שמעליו ומתחתיו.
במפרץ חיפה אפשר לראות תופעה זאת כמעט מידי יום, בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר צופים מכיוון הכרמל לעבר המפרץ. פליטות ארובות המפעלים עולות ונתקעות כשכבת אינברסיה למשך שעות אחדות. בעבר, כאשר תחנת הכוח של חברת החשמל בחוף שמן הופעלה במזוט, שעשנו בולט בצבעו הצהוב-אפור, אפשר היה לראות היטב את התופעה. כיום, לאחר שעברו לשימוש בגז, שכבת האינברסיה בולטת לעין הרבה פחות. אין זאת אומרת שחלקיקים מזהמים אחרים אינם נמצאים באויר, אלא שהם בלתי נראים.
האמפיתאטרון ההררי שמקיף את מפרץ חיפה הוא מעין ''שריר טבעתי'' של המטרופולין. במידה והשריר נקי, כולנו מרגישים כשורה. במידה והשריר מלוכלך, דהיינו שורר בו זיהום אויר רב, ההשפעה של הסביבה על הבריאות הופכת לשלילית. הסביבה ממלאת כאן תפקיד חשוב, לא פחות מאשר הזיהום כשלעצמו. במפרץ חיפה, מחמת קיומה הקבוע של שכבת אינברסית האויר, המפעלים הפטרוכימיים מהווים סכנה לבריאות הציבור שהיא חמורה הרבה יותר מאשר במקומות אחרים. במקומות שאינם מכותרים על ידי רכסי הרים, ולדוגמא אשדוד, מתפזר הזיהום בקלות רבה הרבה יותר, וההשפעה הסביבתית נמוכה יותר.
ההשפעה של זיהום האויר על האוכלוסיה במטרופולין חיפה היא כה רבה, עד שמידת הקרבה אליו, עד לרמה של מיקום דירת המגורים, משפיעה באופן משמעותי על מעמדו החברתי-כלכלי ועל התנהגותו כלפי הזולת של כל אדם שמתגורר בחיפה ובאזור המפרץ. ככלל, תושבי מערב רכס הכרמל, החל מהכרמל הצרפתי, דרך שכונת כרמליה וכלה בשכונת דניה, הם בעלי יתרון בריאותי משמעותי לעומת תושבי מזרח חיפה, והדבר בא לידי ביטוי בחיי היומיום, ובאמצעות מניפולציות באמצעי התקשורת.
האויר במפרץ חיפה מזוהם, אך בעיר חיפה הפכו ראש העיר וחבורתו למליצי היושר שלו. יונה יהב מתגורר במערב רכס הכרמל, בשכונת דניה, שאינה מושפעת כמעט מזיהום האויר בעבר השני של הרכס. את ההבדל בין התושבים במערב למזרח הרכס אפשר לחתוך בסכין. תושבי המערב נהנים מבריזה רעננה, כשהם טובלים בירק, וצופים לנופים פסטורליים. תושבי המזרח קמים מידי יום לשכבת אויר מזוהם שמונח מול אפם, ולצפיה במגרשי המכולות המתרבים.
התהליך של קריסת מזרח חיפה לעומת התחזקות מערב חיפה התחזק מאד בדור האחרון, כתוצאה מהקרבת המפרץ למען הנפט והמכולות, וההקמה במקביל במערב הרכס של שכונות מגורים רבות, אזורי מסחר ותעסוקה, ובפרט הקמת האיצטדיון העירוני החדש בדרום העיר.
איצטדיון זה נבנה על רקע הפופולריות הרבה בימינו של הספורט בכלל, והכדורגל בפרט. הספורט הפך למעין דת להמונים, ומשטרים טוטליטריים ממנפים אותו לצרכיהם. לראיה אולימפיאדת בייג'ינג 2008, אשר בהשראתה הוקם האצטדיון בדרום חיפה. הכדורגל בחיפה הפך, כמו ברחבי אירופה, למנוע תיקשורתי עיקרי, ואיצטדיון סמי עופר הוא זירת המשחק הפרטית של ראש העיר, שבאמצעותה הוא ממנף את פעילותו, וזכה בבחירות שלוש פעמים רצופות.
באמצעות הפופולריות הרבה בה זכה יונה יהב בעקבות הקמת האיצטדיון, הוא הצליח לגייס לטובתו מקבלי החלטות רבים למען התוכניות השנויות במחלוקת של: נמל המפרץ, הרחבת בז''ן, חוות מיכלי הדלק, צמצום פארק הקישון, אי פיתוח נמל תעופה בי''ל בחיפה, ועוד.
כיוון שהאיצטדיון הוא מרכיב חיוני במערכת בריאות הציבור, ניתוקו מסוגיות בריאות הסביבה המרכזיות גורם לכך שכל בעיה של רפואה גיאוגרפית שמתעוררת, ולדוגמא זיהום האויר הקשה של השבועות האחרונים במפרץ חיפה, עלול לגרום להתפרצות של מגיפות.
אפשר כיום לחלום בלבד על ההשפעה המטיבה הרבה שהיתה עשויה להיות על תושבי מטרופולין חיפה הקמתו של איצטדיון כדורגל מרכזי בליבו, צמוד לפארק הקישון.
מן הראוי לציין כי מבנה האמפיתאטרון הטבעי של המפרץ גורם גם לכך, שכל שינוי לטובה באיכות הסביבה ששוררת בו, משפיע במהירות באופן חיובי על תושביו.
האיור להלן נקרא 'מפרץ חיפה כאיצטדיון טבעי'. זה תיאור מופשט של הטופוגרפיה של האזור: הקשת העליונה היא הרי הגליל, והקשת התחתונה הר הכרמל. הפתחים מימין ומשמאל מייצגים את עמק יזרעאל והים התיכון. המפרץ עצמו מצויר כמגרש כדורגל. הציור נוצר לפני כעשור שנים, בעקבות הגשת ההתנגדויות להקמת האיצטדיון העירוני בדרום העיר.
