‏הצגת רשומות עם תוויות שכונת הדר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שכונת הדר. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

בחירות לוועדי שכונות: האם הן תורמות להון חברתי?

מאמר מאת שמעון שפירו וגילה לאור, שני אנשי אקדמיה בכירים מתחום העבודה הסוציאלית.

מסקנת החוקרים היא כי בחירות תקופתיות, אישיות וישירות הן אחת הדרכים המקובלות לבחירת נציגי תושבים לוועדי שכונות.

המחקר המוצג במאמר זה מנסה לבחון כיצד משפיעות בחירות כאלה על השכונה כמערכת חברתית, ולבדוק האם הן מגדילות את ההון החברתי של השכונה.

המאמר מבוסס על מחקר שדה שעקב אחר תהליך בחירות בשכונה אחת, ומידע נוסף על בחירות שהתקיימו בחמש שכונות נוספות.

נמצאשלבחירות יש השפעות, לעתים סותרות, על מימדים שונים של הון חברתי.

הבחירות משפיעות לחיוב, לפחות בזמן הקצר, על מודעות התושבים לייחודה של השכונה ועל הזדהותם עמה. מערכת הבחירות מביאה להידוק קשרים בתוך רשתות חברתיות ולגידול בהון החברתי המלכד.

 לעומת זאת, ניכרת השפעה פחותה, לעתים אף שלילית, על ההון החברתי המגשר בין רשתות. בחירות מגייסות אנשים חדשים למעגל  הפעילות, אך גם מרחיקות אחרים.

 בחירות ראשונות עשויות לתת לגיטימציה למנהיגות מקומית, הן מתושבי השכונה והן מגורמי חוץ. בחירות נוספות לא בהכרח מחזקות ומבססות את הלגיטימציה.

ממצאים אלה מובילים למסקנה שלאירוע בחירות יש פוטנציאל להגדלת ההון החברתי של שכונה, פוטנציאל שעשוי להתממש אם הבחירות תהיינה חלק מהתערבויות מתמשכות שמכוונות לפיתוח דמוקרטיה מקומית.

נדרש מאמץ מתמשך ומקיף לחיזוק האמון וקשרי הגומלין במעגלים השונים של חיי הקהילה.

שגרה של בחירות במועדים קבועים עשויה להשתלב במאמצים אלה, ולתרום להזדהות התושבים עם שכונות מגוריהם, ליחסי אמון בינם לבין נציגיהם, למעורבות בחיי הקהילה, וליחסי אמון ושיתוף פעולה בין השלטון העירוני לאזרחים.

ועד שכונתי - מאמר מאת עו'ד עופר שחל

ועד בית הוא נושא מוכר וידוע. ועד שכונה הוא דבר חדש יחסי. בהמשך, קיראו על הנושא. מה זה ועד שכונתי, מה מותר ומה אסור. מעניין וחשוב לדעת.

ועד שכונתי מטפל, במישרין ובעקיפין, באינטרסים כספיים ובזכויות קנייניות של מאות דיירים. זו אחריות כבדה. זה מחייב חשיבה והתאמת מסגרת ברורה לפעילות. זה מחייב קבלת יעוץ וליווי של אנשי מקצוע, בעיקר עו"ד ורו"ח. מהי המסגרת המתאימה? זה מאוד תלוי בנסיבות הספציפיות. האם ראוי להקים חברה לשם כך? ואולי עמותה? ואולי די במסגרת לא פורמלית? את זאת ניתן להחליט לאחר בדיקת מאווי וצרכי התושבים ועיון בתקנונים המוסכמים, אם קיימים, של הבתים הספציפיים. בכל מקרה יש להסדיר לועד השכונתי מערכת חוזית מפורטת ואת זאת ניתן לבצע מכוח העובדה שועדי הבתים בשכונה רשאים להתקשר בהסכמים בשם הדיירים גם בענין זה. תוכנו של ההסכם, או התקנון, אשר יהווה את מצע העבודה הבסיסי של הועד השכונתי, יוכן ע"י יועץ משפטי, הוא יוצג תחילה בכל בית, באסיפת דיירים ולאחר שיזכה לאישור בכל הבתים אין קושי לישמו בועד השכונה.

עוד בנושא:
בחירות לוועדי שכונות: האם הן תורמות להון החברתי?

יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

ועד שכונת הדר

בהודעות העיריה, בתקשורת המודפסת וברשת האינטרנט מופיעים לעיתים תכופות השמות 'ועד שכונת הדר' ו'מנהלת הדר' כמי שמייצגים את עשרות אלפי תושבי השכונה. הם לכאורה מבטאים את רחשי ליבם, מציגים את קובלנותיהם קבל עם ועדה ובפני הרשויות, וכדומה.

'ועד הדר' הוא ועד מטעם עצמו של אדם בודד או אנשים ספורים, שקם בשעתו מתוך כוונות טובות על רקע חלל ריק, אך מעולם לא העמיד עצמו להצבעה בפני תושבי השכונה. זאת מכיוון שהצבעה כזאת אינה אפשרית מסיבה מעשית בגלל ההרכב המגוון מאד של תושבי השכונה.

'מנהלת הדר' הוא גוף ייצוגי שהוקם מטעם העיריה ונמצא במתנ''ס ביתנו. מנהלת הדר גם היא אינה אמורה לטפל בצרכי התושבים כיוון שלשם כך קיימת העיריה עצמה.

בשכונת הדר מתגוררת אוכלוסיה מגוונת מאד: חרדים, דתיים, חילוניים, ערבים, עולים חדשים, בעלי עסקים, בעלי נכסים, שוכרי נכסים ועוד. אין כל גוף בעולם שיכול לזמן יחד ולאגד את כל מגזרי האוכלוסיה האלה שלכל אחד מהם צרכים משלו.

בנוסף לכך חייבים להבדיל בין שכונת הדר המזרחית שמוכרת כשכונת נחלה והיא בין רחובות הרצל ויל''ג והרחובות הסמוכים להם, לבין שכונת הדר מערבית שהיא האזור של רחוב בן יהודה וסביבתו.
על כך יש להוסיף את גוש המבנים בין רחובות הרצל והחלוץ שהוא לב האזור המסחרי של הדר, ואת רחובות המגורים שמעל ומתחת לרחובות הרצל-החלוץ שהם אזורי מגורים בעלי אופי שכונתי בפני עצמם.

בשכונת נחלה לדוגמא, בין רחוב הרצל לרחוב יל''ג יש בניינים רבים, אשר בהם יש מאות עסקים ומתגוררים אלפי אנשים. האוכלוסיה בשכונה היא מגוונת מאד ומייצגת את כלל מדינת ישראל. האוכלוסיה מתגוררת ועובדת בצפיפות רבה. לכן לכל פרט קטן במירקם הפיזי יש משמעות רבה.

כתוצאה מכך כל ניסיון של אזרח יחיד להציג את בעיותיו בציבור כחלק מבעיה ציבורית גדולה יותר הוא בלתי אפשרי גם אם בעיות אלה הן משותפות, כיוון שהדבר עלול לגרום לתגובת שרשרת נגדית אצל שכניו.

כאשר העיריה ואמצעי התקשורת מצטטים את 'ועד הדר' ואת 'מנהלת הדר' הם אינם מייצגים את תושבי השכונה אלא פועלים מטעמי נוחות בלבד.

דבר זה הוא הרבה מעל ומעבר לאבסורד.

יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

פרויקט המטרונית שתוכנן לפעול כבר בחודש הבא יידחה בשמונה חודשים לפחות

ליקויי תברואה וסכנה בחצרות הבתים בהדר

עשרות חצרות בתים בהדר הפכו למטרד תברואתי בלתי נסבל, כך עולה מסיור שערך השבוע כתב "ידיעות חיפה". חלק מהחצרות הפכו למאורות סמים, שבהן עושים הנרקומנים שימוש לפני צאתם לרחובות, וחלקן משמשות פינות מפגש לבני נוער הרובצים בהן ושותים לשוכרה. אך הבעיה החמורה מכול היא מצבורי האשפה. בגינות רבות בשכונה ניתן לראות מצבורי ריהוט ישן וגרוטאות חשמל, ובתוכם מקננים נחשים, יתושים ושאר חרקים וזוחלים. בחצרות הבתים ניתן למצוא מיטות ישנות, מזרנים בלויים, עצים יבשים ופסולת בנייה שאיש לא טורח לפנות.

העירייה מודעת למצב החצרות הפרטיות בשכונה. ככלל מנועה העירייה מלפעול בתחום השטח הפרטי, ואולם מדובר בחצרות שרבות מהן בעלות ערך היסטורי אך בעליהן מתקשים להתארגן ולשקם אותן. בנסיבות אלה הינחה ראש העיר בצעד חריג ולפנים משורת הדין, לסייע לדיירים לשקם את החצרות ובלבד שיתחייבו להמשיך ולתחזק את החצרות בעתיד.


יום שני, 20 בפברואר 2012

הממשלה נדהמה לגלות חריגה של 50% בפרויקט המטרונית

הממשלה והאוצר נדהמו לגלות חריגה של 50% בפרויקט המטרונית, אותה הסתירו יפה נוף ועיריית חיפה.

אחת הנוסחאות הראשונות שלומדים הסטודנטים בקורס לגאוגרפיה של התחבורה באוניברסיטה היא זאת:
לעולם תהיה עלות הקמתו של פרויקט תחבורה ציבורית לכל הפחות כפולה מאשר התקציב המתוכנן, משך ההקמה יהיה פי שלושה מזמן ההקמה המתוכנן, ומספר הנוסעים יהיה פחות ממחצית מאשר התחזית המתוכננת.

יונה יהב וחבורתו התפרצו בהחלט לדלת פתוחה לרווחה בנושא המטרונית.

למשקיף מן הצד לא נותר אלא לקבוע פעם נוספת את תקפותה של הנוסחא. המספרים המופיעים בנוסחא המקורית אינם מדויקים, אך הם כנראה בהחלט קרובים ומתאימים למציאות החיפאית.

יום שני, 26 בדצמבר 2011

פתיחת הכרמלית בסופי השבוע של החג של החגים

כדאי לפתוח את הכרמלית במתכונת חג בסופי השבוע של החג של החגים, ומסיבות אחדות:
1. להעניק אפשרות להמוני המבקרים למצוא מקומות חניה שאינם סמוכים לואדי.
2. להרחיב את פעילות הפסטיבל לכיוון תחנות הכרמלית: כיכר פאריז דרך רחוב אלנבי, סולל בונה דרך רחוב חורי, הנביאים דרך רחוב שבתאי לוי, מסדה דרך רחובות הציונות וטבריה.
3. לאפשר לבצע מסלול הליכה רגלי במורד ההר ברחובות המדרגות השונים עם חזרה נוחה לנקודת המוצא.
4. להוסיף צבע, אור, ומחסה בתנאי מזג האויר החורפי.
5. לשלב יותר שכונות יהודיות עם דגש על חנוכה.
6. להוסיף אמצעי תחבורה לפסטיבל.
7. להפוך את הכרמלית בדרך יצירתית למוטיב נוסף בחג. הכרמלית מטילה אור בפיר שחור.
8. לשפר את המודעות לנסיעה בכרמלית למשך כל השנה.
9. לקרב בין דתיים לחילוניים באמצעות פרשנות מתאימה.

יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

נתיב המטרונית ברחוב הרצל בחיפה


מסלול המטרונית ברחובות הרצל והחלוץ-יל''ג [באדום]
 יחסום כניסת כלי רכב לגוש הבניניים שבאמצע [בירוק]

בימים אלה מתבצעות עבודות סלילת מסלול המטרונית לאורך רחובות הרצל ויל''ג.
בין רחוב הרצל לרחוב יל''ג יש בניינים רבים, אשר בהם יש מאות עסקים ומתגוררים אלפי אנשים.
האוכלוסיה באזור, שמכונה במפות שכונת 'נחלה', היא מגוונת מאד ומייצגת את כלל מדינת ישראל.
האוכלוסיה מתגוררת ועובדת בצפיפות רבה. לכן לכל פרט קטן במירקם הפיזי יש משמעות רבה.

שני הרחובות יוצרים קווים מקבילים.
לצורה הגיאומטרית יש השפעה על המבנה ההנדסי העירוני, וכתוצאה מכך גם על הפעילות האנושית.
קווים מקבילים לעולם אינם נפגשים על פי ההגדרה.
כתוצאה מכך לא מתאפשרת כל אינטראקציה בין השטח שבתוכם לבין השטח שמחוץ להם.
מסיבה זאת השטח שבין שניהם נתפש כריק.
זה עלול להיות מצבו של כל השטח בין הרחובות הרצל ויל''ג-החלוץ.

בעוד חודשים אחדים קטעים אלה, שהם באורך מאות מטרים רבים, יהיו בלתי ניתנים לחצייה במכוניות פרטיות.
את נתיב המטרונית הסטרילי לא תהיה אפשרות לחצות, ולחנות עם המכונית במדרכה או בחצר בצד השני שלו.
לאורך הנתיב המקביל למכוניות, וברחובות הצדדיים הסמוכים, ישארו עקב זאת מקומות חניה לכלי רכב מעטים בלבד, יחסית לביקוש הרב.

לרבים מדיירי השכונה יש מכוניות, וכולם משתמשים במדרכה או בחצרות לצורך חנייה. אצל כולם תחריף מאד מצוקת החניה.
אך הבעיה העיקרית תהיה במדרכה שנתיב המטרונית צמוד אליה.
המסלול יצור חיץ, מחסום בלתי עביר כמו חומה, בין המכוניות הפרטיות לבתים ברחוב הרצל וברחוב יל''ג, שימנע כניסת וחניית כלי רכב פרטיים אל סמוך לבתים.

כל גוש הבניינים שבין הרחובות הרצל-יל''ג-ביל''ו-הקישון, בין המרכז הרפואי 'מכבי' לסופרמרקט 'מגה', יהפוך עקב כך למנותק.
הסגר עלול להיות בעל משמעויות כלכליות-חברתיות חמורות.

גם כיום יש מחסור חמור במקומות חניה ברחוב הרצל בשעות היום.
המחסור החריף לאחר הקמת סניף 'מגה' בין שני הרחובות, על מגרש פרטי גדול ששימש קודם לכן לחנייה.
מקומות החניה המעטים אשר חברת יפה-נוף מסדירה, בעיקר במפרצי חניה ברחובות ביל''ו והקישון, הם בבחינת לעג לרש בהתחשב במספר הרב של תושבים ועסקים.

מקומות החניה המעטים, במידה ויתפנו לרגע, יהיו במרחק הליכה של מאות מטרים מבתים רבים.
כתוצאה מכך תישלל מהדיירים הזכות הטבעית שיש לכל אזרח לנגישות של כלי רכב אל ביתו.
זכות זאת היא חיונית, כיוון שאין לתאר חיים בבית מודרני בעיר גדולה שאין בסמוך אליו חניה סבירה למכוניות שמאפשרת, בין היתר, הסעת מוגבלים בתנועה, הובלת חפצים גדולים וביקורי טכנאים.

במקביל תישלל כמובן למעשה כל אפשרות סבירה לטעינת ופריקת סחורות בכל העסקים בין רחובות הרצל והחלוץ-יל''ג, לכל אורכם. אלה הם חלק הארי של העסקים בהדר.

האם מותר לעיריה על פי חוק לפגוע במירקם החיים ולשלול את זכות החניה באופן כה גורף?
האם לא מוטל על העיריה, שעוסקת במבצע הנדסי כה גדול כמו המטרונית, שיש לו כמובן השלכות חיוביות מבחינת התפתחות האזור, לדאוג במקביל לחניה ראויה לתושבים?!

בכל שכונת נחלה הגדולה אין מגרש חניה ציבורי אחד. מגרשי החניה הצנועים של 'מגה' ו'מכבי' מיועדים בעיקר ללקוחותיהם.
מגרש חניה גדול ומוסדר יספק ככל הנראה את צרכי השכונה.
ניתן להקים מגרש כזה בשטח בנין הרבנות שבסוף שני הרחובות על יד 'מגה'. בניין זה עומד להתפנות בקרוב על פי התכנון.
ככל שמגרש חניה זה יהיה גדול יותר הוא יוכל לשרת אוכלוסיה רחבה יותר. מי שירצו להגיע לקצה השני של רחוב הרצל, ולמקומות אחרים בנתיב, יוכלו לחנות שם ולהמשיך במטרונית.

מן הראוי היה לקיים הליך של שיתוף הציבור בנושא שמשפיע עליו באופן כה משמעותי, ובדרך זאת לחסוך מחלוקות ושינויים הנדסיים יקרי ערך, שעלולים להתרחש במידה ויתברר כי השינוי התחבורתי שתביא המטרונית אינו הולם את צרכי השכונה.

יש לציין כי כל המפות שפורסמו ברבים של מסלול המטרונית בהדר הראו אותו עובר ברחובות יל''ג והחלוץ בלבד. רחוב הרצל נותר בהן ללא שינוי למעט בקטע שסמוך לרחוב הנביאים.

מדובר כנראה לפיכך בשינוי של הרגע האחרון, שמסביר מדוע לא שותפו התושבים בהחלטה, ומדוע לא ניתן פיתרון ראוי לבעיה.


לקריאה נוספת:
מי צריך רכבת קלה? בחיפה יש מטרונית

יום ראשון, 20 במרץ 2011

המנהרה והשרוול


תושבי חיפה תקועים מזה שנים אחדות עם מנהרת התשתיות ברחוב החלוץ שעלותה עשרות מיליוני שקלים.

במנהרה הענקית הזאת אפשר לנסוע במכונית. זאת בעוד שהקוטר הכולל של כל הצינורות בה הוא בוודאי לא יותר ממטר אחד בלבד.

הצינורות הגדולים ביותר במנהרה הם צינורות הביוב.
עבורם בלבד ייתכן וכדאי היה לחפור אותה.

זאת אם לא היתה קיימת טכנולוגיה הרבה יותר יעילה, זולה, מהירה ומתקדמת להחלפת צינורות ביוב.

תאגיד מי כרמל עוסק בשידרוג קווי הביוב באמצעות טכנולוגיות השרוול והקידוח האופקי החדישות, המאפשרות לאטום או להחליף קווי ביוב, ללא צורך בפתיחת כבישים והחלפת הצנרת הקיימת.

באמצעות טכנולוגית השרוול מצפים מבפנים בחומר פלסטי צינורות קיימים.

באמצעות טכנולוגית הקידוח האופקי מפוצצים מבפנים צינורות קיימים, מרחיבים, ומשחילים למנהרה הישנה-חדשה שנוצרה צינורות חדשים.

'טכנולוגית השרוול הנה שיטה מוכחת המתבצעת באופן נרחב בעולם.
בכוונת אגף המים בעיריהלהרחיב את השימוש בטכנולוגיה זו בשנים הקרובות.
השרוול נועד למנוע אפשרות דליפה מהצנרת הקיימת במינימום הפרעה לציבור והוא מקנה לצנרת אורך חיים ואמינות.'


האם גם ברחוב החלוץ לא היה מן הראוי להשתמש בטכנולוגיות השרוול והקידוח האופקי במקום בשיטת המנהרה ולחסוך בכך את המטרד היקר והנורא.




יום שבת, 25 בדצמבר 2010

מנהרות הכרמל והאיצטדיון העירוני החדש



הדמיה של איצטדיון בינלאומי בסמוך ליציאה ממנהרות הכרמל בצ'קפוסט


מראה של אזור תעשייתי ומסחרי בלתי מעוצב נראה ליוצאים ממנהרות הכרמל בצ'קפוסט.
מראה זה מחזק את הצורך בפיתוחו האינטנסיבי של פארק הקישון הסמוך.

איצטדיון סמוך לצ'קפוסט ייראה היטב לעיני הצופים מהכרמל לעבר המפרץ כמרכיב מרתק בנוף.
איצטדיון זה ישתלב היטב בתכונתו הגיאוגרפית של מפרץ חיפה כאיצטדיון טבעי שמוקף הרים.

כל האיצטדיונים הקיימים של חיפה: קרית-אליעזר וקרית-חיים, ובנוסף האיצטדיון בנשר, ניבנו בתוך תחומי האיצטדיון הטבעי של מפרץ חיפה.

עובדה זאת הוסיפה להתלהבותו ונאמנותו של ציבור אוהדי הכדורגל לקבוצות המקומיות.


מיקום האיצטדיון, בין דרך בר יהודה לשדרות ההסתדרות ולנתיבי המפרץ, יהיה קרוב מאד לצירי תחבורה מרכזיים קיימים, ובמרחק הליכה קצר מתחנות תחבורה ציבוריות מרכזיות: האוטובוסים במרכזית המפרץ והרכבת בלב המפרץ.

איצטדיון במקום זה ישתלב היטב בכל מערכות התחבורה המטרופוליניות של האזור ויביא לשידרוגן החיוני.

מיקומו יביא לכך שהתחבורה המוטורית סביבו תהפוך אותו למוקד זרימה: הוא יהיה מעין כיכר ענקית שהתנועה תזרום סביבה.


איצטדיון זה יהיה דומה מאד במיקומו המוצלח לאיצטדיון רמת-גן שצמוד לפארק הירקון.

בפארק הקישון יש שפע שטחים פתוחים ומישוריים, מה שיאפשר הקמת קריית ספורט אולימפית שלמה.


הקרקע שעליה תיבנה קרית ספורט זאת היא זולה מאד ואינה מתאימה למגורים, עקב זאת שהיא מזוהמת ונמצאת באיזור תעשיתי.


מובן מאליו כי איצטדיון בפארק הקישון ישמש כמנוף ראשי לשיפור איכות הסביבה במפרץ.

ברמת הקהילה, הוא ישפר מאד את הקשר בין חיפה לפריפריה הגדולה שלה מצפון וממזרח וישמש כגורם מאחד.


לעומת זאת, אופיו של אזור ההייטק היוקרתי הטובל בירק סמוך לטירת הכרמל ייפגם מאד לאחר שייבנה בשוליו, על שטח צר צמוד לצלע ההר, האיצטדיון העירוני.

איצטדיון במקום זה יהפוך את האזור, שצפוף מאד גם כיום, לצפוף במידה בלתי נסבלת.

מקום זה נמצא מחוץ לתחומי האיצטדיון הטבעי של מפרץ חיפה, וכתוצאה מכך לא יתווסף כמעט עניין לנוף.

מבחינה תחבורתית, במיקום זה האיצטדיון צמוד לציר תנועה גדול אחד בלבד, הכביש לטירת הכרמל. הוא מרוחק מידי מתחנות האוטובוס והרכבת של חוף הכרמל ותידרש תחבורה מיוחדת מהן אליו. התנועה אליו עלולה לפקוק את צומת הכניסה הראשית לחיפה מדרום.


מיקום זה רחוק ממרכזי אוכלוסיה גדולים. אמנם מנהרת הכרמל מקצרת את הדרך, אך במדינת ישראל יש גם לקילומטרים אחדים של מרחק משמעות רבה.

מבחינה אסטרטגית, משמעות הקמת איצטדיון בפארק הקישון היא הפגנת ביטחון אל מול אויבינו מצפון. הקמת איצטדיון מדרום לעיר פירושה התקפלות, נסיגה והסתתרות מפחד הטילים המאיימים עלינו.


הקרקע עליה נבנה איצטדיון זה היא קרקע יקרה מאד, שמתאימה בזכות איכותה ומיקומה לבנייה רוויה של רבי קומות למגורים, דבר שמעורר שאלות נוספות לגבי בחירת המיקום.


עדיין לא מאוחר מידי לשנות את רוע הגזירה, ולהעתיק את האיצטדיון העירוני החדש למקומו הראוי.