מזג האויר בשדה התעופה חיפה

כללי

הפעילות העיקרית של מטוסים במרחב שדה תעופה חיפה היא מעל מי המפרץ. בנחיתות והמראות, המטוס מגיע מכיוון הים או שיוצא אליו, בכיוון צפון-מערב. מרחב טיסה כזה מקובל בנמלי תעופה רבים מאד, ומהגדולים ביותר בעולם.
להלן מובאת סקירה של הגורמים המטאורולוגיים שמשפיעים על אפשרויות טיסת מטוסי הנוסעים בשדה תעופה חיפה. 

כיום פועל שדה התעופה חיפה במזג אוויר שמאפשר נחיתה בתנאי טיסת ראייה ובתנאי ראיה בלבד. לא מותקנות בשדה מערכות לנחיתה בכללי מכשירים. הטענה היא שמשטר הרוחות האופייני בישראל, ובפרט במפרץ חיפה, הוא של רוחות צפון מערביות, כך שבחלק ניכר מהזמן יש צורך בנחיתות נגד הרוח על מסלול 16-34 מכיוון דרום-מזרח לכיוון צפון-מערב, ומכיוון זה בלתי ניתן לבצע נחיתות מכשירים, בעיקר מחמת המגבלות הטופוגרפיות שמציב רכס הכרמל. מן הראוי לבחון לעומק הנחות אלה באמצעות ניתוח מפורט של נתוני מזג האויר. זאת גם לאור העובדה שבנתב''ג מתבצעות רוב הנחיתות מכיוון צפון-מערב, על גבי מסלול 12-30.

יתכן וקיימים נתונים מפורטים אשר נאספו על ידי התחנה המטאורולוגית שקיימת בשדה התעופה עצמו, אולם מחמת חוסר הגישה אליהם נאספו הנתונים להלן מתוך ארכיון השירות המטאורולוגי. מתוך התחנות באזור בולטת לטובה תחנת בתי הזיקוק. התחנה השניה, נמל חיפה, אינה מציגה אוסף נתונים איכותי. מבין הנתונים השונים שמשמעותיים לנושא, בולטים בהיעדרם אלה שכרוכים בתצפית ראיה, והם הערפל, מידת העננות והאובך. כל הנתונים שיופיעו להלן הם כאלה שנאספו באורח אוטומטי. החשובים הם הטמפרטורות, המשקעים, עוצמת הרוחות וכיוון הרוחות. 4 נושאים אלה ינותחו לגבי שנת 2015. הנתונים חופפים במידה רבה לאלה של שנת 2016.

א. ראות

טיסה  בתנאי ראות טובה

לאור תצפיות רבות שנים לעבר אזור המפרץ, המסקנה היא שבשדה התעופה חיפה אפשר לבצע טיסות בתנאי ראות מלאה כמעט בכל ימות השנה, וכמעט בכל שעות היממה. חיפה נהנית ממזג אויר נאה ברוב ימות השנה, בהיר או עם אובך קל, ועם רוחות קלות עד בינוניות. יתר על כן, רכס הכרמל בולם רוחות מערביות, והשדה נמצא בצל הגשם. הערפל הכבד, ששוכן כמעט דרך קבע באזור רמת דויד, אינו קיים במפרץ. טייסים מעדיפים טיסה בתנאי ראות טובה, אשר מאפשרת תיקוני תוואי מידיים, ולכן חיפה היא יעד מועדף ומרהיב עין, עם שולי בטיחות נוחים וגישה נוחה מהים.
בתנאי ראות טובה אפשר להנחית בחיפה גם מכיוון דרום-מזרח מטוסי נוסעים גדולים, למרות הקרבה לרכס הכרמל. הרכס נמצא במרחק של קילומטרים אחדים, מרחק שמעניק טווח זמן בטיחותי. בנוסף, באזור הכניסה לישורת הנחיתה, בפתחת טבעון, הרכס גולש לעבר הפתחה, וגובהו הוא נמוך מאד. 

טיסה בתנאי ראות לקויה
מצבי ראות לקויה עשויים להיות: 1 - מזג אויר סוער בעונת החורף. 2 - אובך אזורי בעונות המעבר. 3 - אובך, ערפל ועננות נמוכה בתנאים של היעדר רוח.
נחיתת מכשירים מכיוון צפון-מערב היא הפתרון המיטבי במצבים אלה.
למרות המגבלות הבטיחותיות שיוצר רכס הכרמל, נראה כי ניתן גם לאפשר גישת מכשירים מכיוון דרום-מזרח, כאשר תנאי הרוח מחייבים זאת. נושא זה ראוי לדיון במסגרת נפרדת. 
מדובר, בכל מקרה, באחוזים בודדים בלבד מכלל הטיסות, מה שמאפשר גם פתרונות של ביטול נחיתה ומעבר לשדה אחר, כמקובל בתנאי מזג אויר קשים בכל שדות התעופה בעולם. 

אינוורסיה - כחלק ממשטר רוחות הבריזה ששאופיני לחוף מפרץ חיפה, יש שעות אחדות, בבוקר ובערב, שבהן כיוון הבריזה מתהפך, ולכן האויר עומד. כאשר טמפרטורת האוויר העומד נמצאת במינוס לעומת האויר מעליה, האויר אינו זורם גם מהקרקע כלפי מעלה, ונוצרת התופעה שידועה בשם אינוורסיה, אשר נראית כשכבת עננות שטוחה ודקה בגובה נמוך עם אובך תחתיה. תופעת האינוורסיה היא משמעותית במפרץ חיפה, ובבקרים רבים היא נצפית מתפרשת לעל עבר, בגובה רכס הכרמל בערך. היא עשויה להיראות מלמעלה כשכבת עננים מלאה, אך במבט מהצד רואים כי זאת שכבה דקה, שמתחתיה יש תנאי ראות טובים למדי. שכבת האינוורסיה מתפזרת בשעות הבוקר, לאחר עלית השמש והתחזקות הבריזות המערביות. בשעות הערב נראית שכבת אינוורסיה דקיקה בלבד של ערפיח. המצב בתחום זה השתנה לטובה במידה ניכרת בשנים האחרונות, לאחר שתחנת הכוח של חברת החשמל, ומיתקנים אחרים, עברו לשימוש בגז במקום במזוט. האינוורסיה היא שכבה נמוכה, לכן מפעלים בונים את ארובתם לגובה רב על מנת שהעשן יעבור אותה. בחיפה אין ארובות מפעלים גבוהות בקרבת תוואי הגישה למסלול שדה התעופה, למעט 'הלבניות' של בתי הזיקוק, שהם מבנים ישנים שמיועדים להריסה. היתרון למטוסים בעת אינוורסיה הוא היעדר כל רוח, והחיסרון הוא הראות הלקויה. לאור יתרון היעדר הרוח, אפשר לפצות על החיסרון באמצעות נחיתה והמראה בטיסת מכשירים בכיוון הים בלבד.

ב. טמפרטורות

מהנתונים שנאספו עולה כי בחדשים אפריל-אוקטובר שורר במפרץ חיפה ממוצע טמפרטורות יציב שנע בין כ-25 לכ-30 מעלות. בחודשים נובמבר-מרץ הממוצע הוא בין כ-10 לכ-20 צלזיוס והתנודתיות גבוהה יותר. היסטוגרמת השכיחות מראה כי מרבית המדידות הן בטווח שבין 10 ל-30 מעלות. מבחינה תעופתית המשמעות היא שיש בחיפה תנאי טמפרטורה מצוינים, שאינם מגבילים את ביצועי המטוסים לא בקיץ ולא בחורף. 

ג. משקעים

בחיפה יש בממוצע כ-75 ימים בשנה אשר בהם נמדדים משקעים. המשקעים נמדדים בעיקר בחדשים דצמבר-פברואר. מתוך עיון בגרף שעל פי התאריך, עולה כי מספר ימי הגשם המשמעותיים בשנה הוא פחות מ-10 בסה''כ. ב-2 ימים נמדדו יותר מ-40 מילימטרים, ב-2 ימים יותר מ-30 מילימטרים, ב-2 ימים בסביבות 20 מילימטרים, וביתר הימים כמות המשקעים היתה נמוכה מאשר 10 מילימטרים. היסטוגרמת השכיחות מראה כי בלמעלה מ-50 ימי גשם היתה כמות המשקעים פחות מ-7 מילימטרים. 

מבחינה תעופתית מדובר כמובן בתנאי טיסה מצוינים. ככל שכמות המשקעים פחותה, הטיסה בטוחה יותר ותנאי הראות טובים יותר. 
צל הגשם - מפרץ חיפה נמצא בצל הגשם, ולכן כמויות המשקעים בו נמוכות במידה משמעותית לעומת כמויות המשקעים ברכס המערבי של הכרמל.

ד. רוחות

בריזה - בריזה היא רוח המאפיינת אזורי חוף, בעלת מחזוריות קבועה מדי יממה, מן הים ליבשה בשעות היום, ומהיבשה לים בשעות הלילה. היא שיוצרת את כיווני הרוחות מעל שדה התעופה חיפה. במפרץ חיפה רחב הידיים אין, ככל הידוע, מנהרות רוח, שמגבירות את עוצמות הבריזות באזורים צרים.

מהירות הרוח

מהירות הרוח בחיפה מתחלקת גם היא לשתי קבוצות, על פי עונות השנה. בחדשים אפריל-אוקטובר המהירות היא יציבה, סביב 20 קילומטרים לשעה. בחדשים נובמבר-ינואר היא חורגת מיציבות זאת לעיתים, ומגיעה לעיתים לשיאים של כ-50 קילומטרים לשעה. היסטוגרמת השכיחות מראה כי מהירות הרוח השכיחה בחיפה היא בין 5 ל-25 קמ''ש, כאשר עיקר הרוחות הן במהירות שבין 10-20 קמ''ש. ארועי רוח מעל 30 קמ''ש הם נדירים מאד.

מבחינה תעופתית אלה הם תנאים מצוינים לטיסה. במהירות 20 קמ''ש, שהיא שכיחה ביותר בחיפה, אפשר לבצע נחיתות והמראות 'עם הרוח' של מטוסי נוסעים. כלומר, אין צורך להתחשב בכיוון המסלולים. בחיפה, פירוש הדבר הוא שאפשר לבצע ברוב ימות השנה נחיתות מכיוון הים בלבד, כמו בנתב''ג.

גם במהירות רוח של 30-50 קמ''ש אפשר לבצע נחיתות והמראות ללא קושי, תוך בחירת כיוון המסלול המתאים נגד הרוח. 

כיוון הרוחות

נתוני כיוון הרוחות מראים, בדומה לנתוני מהירות הרוח, כי קיימים 2 כיווני רוח מרכזיים. בנוסף, כל כיוון אופיני לאחת מבין 2 עונות בשנה. בחדשים אפריל-נובמבר הרוחות הן יציבות בכיוונם ומגיעות בעיקר מכיוון צפון-מערב או כ-330 מעלות, שהוא כיוון שתואם לכיוון המסלול מהים. בחודשים נובמבר-מרץ המצב משתנה, וכמחצית מהרוחות מגיעות מכיוון דרום-מזרח, או כ-130 מעלות, שהוא הכיוון מרכס הכרמל. היסטוגרמת השכיחות מבליטה היטב את שני הכיוונים האופיניים. 

מבחינה תעופתית, העובדה שבחיפה יש 2 כיווני רוח יציבים, אשר הם בנוסף לכך כמעט בדיוק גם על פי כיווני המסלול, מעניקה בטיחות בהמראות ובנחיתות. רוחות בלתי יציבות הן אחת הסכנות החמורות בנחיתות ובהמראות. 

סיכום

ראות - בשדה התעופה חיפה אפשר לבצע טיסות בתנאי ראות טובה כמעט בכל ימות השנה, וכמעט בכל שעות היממה, משני כיווני המסלול. תופעת האינוורסיה, אשר נראית כשכבת עננות שטוחה ודקה בגובה נמוך עם אובך תחתיה, היא משמעותית במפרץ חיפה, בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות, אך האויר היציב מאפשר פעילות מלאה, עם היתר גישת אל-ראות מצד הים במידת הצורך.

טמפרטורות - הטמפרטורות בכל השנה הן בטווח שבין כ-10 לכ-30 מעלות, והמשמעות היא שאין הגבלות על ביצועי מטוסים לא בקיץ ולא בחורף.

משקעים - מספר ימי הגשם המשמעותיים בשנה הוא פחות מ-10. מבחינה תעופתית מדובר בתנאי טיסה מצוינים, כי ככל שכמות המשקעים פחותה, הטיסה בטוחה יותר ותנאי הראות טובים יותר.

רוחות - מניתוח של נתוני הרוחות שנאספו באזור השדה בחיפה עולה כי קיימות שתי עונות מרכזיות. אחת שמשתרעת בין החודשים אפריל עד אוקטובר, והשניה שמשתרעת בחדשים נובמבר עד מרץ. בחודשים אפריל-אוקטובר מתקיימת עונת התיירות, אשר בה מתבצעת עיקר פעילות הטיסה השנתית. בעונת התיירות, תנאי הרוחות לטיסה, מהירות וכיוון, הם יציבים ונוחים מאד. הרוחות הן בריזות קלות, ובמידה והן כלל קיימות, הן, בדומה לכיוון המסלול, ברובן מכיוון צפון-מערב לדרום-מזרח, ובכיוון הפוך לכך בדיוק כמעט גיאומטרי. עוצמת הרוחות בעונה זאת מאפשרות לבצע נחיתות והמראות מכיוון הים בלבד למטוסי נוסעים בינוניים. בעונת החורף, בחדשים נובמבר-מרץ, כיווני הרוחות נשמרים, אך קיימים, לעיתים נדירות, גם ארועי רוח במהירות מעל 30 קמ''ש. גם במהירות רוח של 30 קמ''ש ויותר אפשר לבצע נחיתות והמראות ללא קושי, תוך בחירת כיוון המסלול המתאים.

פסטיבל סיפור וסרט חיפאי - פורסט גאמפ ואני

קרה לכם פעם שמצאתם עצמכם מופיעים בחלק מעלילת סרט או ספר שלא ידעתם על יצירתם?

אני מניח שרבים מתלמידי בית הספר ''תחכמוני'', של הישוב הישן בירושלים, מצאו את עצמם מככבים בעלילות התלמידים שפורסמו בעיתון הילדים ''הארץ שלנו''. בוודאי גם רבים מצעירי דור האספרסו של תל אביב בשנות ה-1960 מצאו עצמם שותפים לעלילות בנצי, יודה'לה וחבריהם, בסרטי ''אסקימו לימון''. 

החוויה מזכירה במקצת את הסרט ''פורסט גאמפ'', שבו הגיבור מוצא עצמו מככב בארועים המרכזיים של תקופתו. 

לכן אני מתכבד להביא, בתור יליד ותושב חיפה, סקירה קצרה וחפוזה של הספרים והסרטים שבהם אני מופיע, בתפקיד זה או אחר, בלי שידעתי על כך מראש.

בהמשך לפוסט הראשוני נוספה רשימה מעודכנת, שכוללת את כל הסרטים הידועים בנושא, ובדרך זאת נוצרה כאן פילמוגרפיה מלאה של הסרטים שנוצרו בחיפה, עכו והקריות.

• יצחק קרונזון כתב ספר בשם ''אמא, שמש ומולדת - סיפורים'', אשר מתאר ילדות בהדר שהיתה דומה לשלי.
• הסרט ''פעם הייתי'' [2010], של אבי נשר, מתאר את תקופת ההתבגרות שלי בסוף שנות ה-1960, בקרב ניצולי שואה, תנועת הצופים, ותחילת עידן הסיקסטיס. 
• בסרט ''צומת וולקן'' [1999], שמתרחש בקריות, ומתאר את תקופת ערב מלחמת יום הכיפורים, אני מרגיש כמו אחד מהחבורה. 
• בספרו של א.ב. יהושע ''המאהב'', גיבורת הספר מלמדת בבית הספר עירוני ה' בו למדתי. גיורא מייזלר שמוזכר בתחילת הספר/סרט, והיה החייל הנעלם המפורסם ביותר במלחמת יום הכיפורים, היה איתי באותה הכיתה בטירונות. 
• בספרה של מרשה פרידמן, ''גולה בארץ המובטחת'', שמתרחש בקרב הקהילה של יוצאי ארצות הברית בחיפה בשנות ה-1960 וה-1970, מופיעות דמויות שהכרתי והייתי מיודד עימן.
• בשנות ה-1980 התחיל עמוס גיתאי, יליד חיפה, ביצירת סרטים רבים שעוסקים בחיפה, ובמלחמת השחרור. מצאתי את עצמי, ואת הוריי, ברקע של אחדים מסרטים אלה. לדוגמא, את ילדותי העברתי באזור ואדי רושמיה, שגיתאי יצר אודותיו טרילוגיה של שלושה סרטים דוקומנטריים. הסרט ''קדמה'' אודות מלחמת השחרור וקרבות לטרון הוא גם, בחלקו, סיפורו של אבי שעלה לארץ באוניה זאת. 
• בסרט ''כנפיים שבורות'' [2002], שמתרחש בחיפה בשנות ה-1990, יש קטע מרכזי שמתרחש בחורבות בריכת ''הפועל'', שהיא אתר שאני עובר לידו כמעט מידי יום.
• בפסטיבל ''סיפור חיפאי'' האחרון מצאתי את עצמי מופיע בעוד יצירות אחדות. ביניהן אלה על ואדי שיח, חסידות חיפה, הסרט ''היורד למעלה'' [2015], ועוד. בכולן מופיעים קטעי עלילה, דמויות ומקומות שהם חלק מהווית חיי. 
• סופרים נוספים, כמו יהודית הנדל ואמיר גויטפרוינד, כתבו יצירות על חיפה, אשר אפשר לשבץ אותן בביוגרפיה האישית שלי.
• ''מגנטו'' הוא נבל העל שמככב בחוברות הקומיקס והסרטים של חברת ''מארוול'' עוד משנות ה-1960, לצד גיבורי על כמו סופרמן וספיידרמן, כמנהיג המוטנטים שנאבקים באפליה מצד המין האנושי. מגנטו הוא בעברו יהודי ניצול שואה, אשר שיקם את חייו לאחר השואה כרופא בבית חולים לחולי נפש בפאתי חיפה.

את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה אני מלווה מימיו הראשונים, בתור אחד מראשוני המנויים לסינמטק, ועוקב אחר ההתפתחות שלו מתוך השאלה עד כמה הוא מייצג את המציאות האמיתית. לא מעט מסרטי הפסטיבל עוסקים בעיר ובאנשיה, באורח ישיר ועקיף. במסגרת נושאים רבים שהפסטיבל עוסק בהם אפשר למצוא התיחסות בררנית למציאות החיפאית, ולדוגמא: איכות הסביבה, ים, חופים, שואה, עיר, רחוב, הר, הגירה, פולקלור, מיעוטים, וכדומה. גם הסרטים שעוסקים ביחסים אישיים נתפשים לעיתים, במסגרת הפסטיבל, כנצפים דרך הפריזמה החיפאית המיוחדת, כי עלילתם מתאימה למתרחש בחיפה כעיר תלושה מהמציאות.

אני משוכנע שתחושה דומה לתחושת ה''פורסט גאמפ'' קיימת גם אצל תושבים חיפאיים ערבים רבים, מכיוון שיש יצירות חשובות של מגזר זה שעוסקות בחיפה. 

חיפה היתה, בימי תור הזהב של אולמות הקולנוע, עד המצאת הוידיאו הביתי בשנות ה-1980, שיאנית העולם במספר המושבים לנפש באולמות. יש דמויות בינלאומיות מפורסמות שהיו קשורות לענף המקומי, כמו ד''ר מרים אדלסון, שהוריה היו בעלי בית הקולנוע הקטן ''מירון'' בהדר. מנחם גולן הוא טברייני אשר נולד בחיפה. יוצאי חיפה רבים השתלבו בתעשיית הסרטים בהוליווד, ובולטות ביניהם היפהפיות החיפאיות, מדליה לביא עד מורן אטיאס. בתעשיית המדיה המקומית יש יוצרים רבים שגדלו בחיפה, וביניהם גיל זייד ונירו לוי.

אם מניחים את חיפה, והיצירות שמתרחשות בה, על גרף ציר הזמן בשני קווים נפרדים, רואים שהסרטים והיצירות האמנותיות האחרות הופכים להיות אישיים יותר, בעוד שהמציאות הופכת להיות בלתי אישית. 

בשנות ה-1950 וה-1960 סרטים כמו ''אקסודוס'', עסקו באתוס הציוני והחברתי,  שבו כמעט ולא היה מקום לאישי. חיפה, כחלק מהנוף הארץ ישראלי, היתה, לעומת זאת, עיר נמל ציורית טובלת בירק עם ניחוח ים תיכוני וכנעני, שכל אחד יכול היה למצוא את הפינה האישית הקסומה,  כמו ביצירות הרמן שטורק. 
בהדרגה הסיפורים הפכו להיות אישיים יותר, ובימינו הם אישיים בלבד, כאשר בשיאם החיפוש אחר האמת הפנימית. הנוף החיפאי, לעומת זאת, הפך להיות תעשיתי ומזהם, כוחני ובלתי אישי לחלוטין. מגרשי המכולות הענקיים סביב נמל חיפה, יחד עם  המפעלים המזהמים, ותוכניות הבינוי חסרות הרגישות, הפכו להיות חלק מרכזי מהשיח החברתי והביטוי היצירתי האישי.

טרם ניתן ביטוי בסרטים החיפאיים להשתלטות הטייקונים על המרחב המטרופוליני, באמצעות פרויקטים מגלומניים פרטיים, שהם המשך סוריאליסטי של התפנית לעבר ה''אישי''. 

התחושה היא שלאנשים אין, לעיתים, מה לעשות אלא להלשין אחד על השני, גם אם הם עושים זאת במסווה של יצירה אמנותית. 
האם עינו של האח הגדול פקוחה עלי?
משך שנים רבות הרהרתי אם לכתוב, גם אני, ביוגרפיה עלילתית שמורכבת מסיפורים חיפאיים מסמרי שיער שאני מכיר. החלטתי להניח לעצמי ולזולתי בשלב זה.  

מראה האמפיתיאטרון המרהיב של מפרץ חיפה מעורר תחושה של אויר פסגות, ויוצר בקרב החיים בו גירוי מתמיד לפעולה, שלעיתים היא חפוזה מידי ומתבטאת במעשים ותוכניות בלתי סבירים, בפרט לנוכח האתגרים הסביבתיים.

מטבע הדברים רשימת הסרטים בנושא זה מתעדכנת מעת לעת, ואפשר להוסיף לרשימה את:

• ''השיבה לחיפה'' [1982] - זוג פליטים פלסטינאים משכונת חליסה פוגשים מחדש את בנם אשר ננטש כשתינוק כשברחו, ואומץ על ידי משפחה יהודית. 
• ''קשר עיר'' [1998] - סרטו של יהונתן סגל, שמתרחש בחיפה, אודות התפוררות תא משפחתי המעורער ממילא, מחמת הצימאון לאהבה נוספת. 
• ''יום יום ''[1998] - קומדיה של עמוס גיתאי על החיים האפורים של צעיר בצל אימו בחיפה האפורה. 
• ''בקרוב יקרה לך משהו טוב'' [2006] -  נער בורח מביתו במושב בחיפוש אחר אחותו שמתגוררת בחיפה ועובדת כדיילת בספינת שעשועים.
• ''ציון ואחיו'' [2009] - על רקע שכונה קשה בפרבר של חיפה, הסרט מספר את סיפורו של ציון, נער כבן 14 ואחיו הגדול אשר להם מערכת יחסים הדוקה. 
• ''התפרצות X'' [שנת 2010] - פרופסור בטכניון מגלה כי לאשתו יש מאהב, עושה מעשה נורא, ונאלץ להתמודד עם התוצאות.
• ''שיר ערש לאבי'' [2011] - סירטו הביוגרפי של עמוס גיתאי, בכיר יוצרי הקולנוע החיפאיים, אודות אביו האדריכל שהיה ממתככנני חיפה. 
• ''לצוד את הזמן'' [2012] של ערן ברק, שעוסק בחוויותיו כצעיר שעבר לגור בחיפה ופוגש בציד הנאצים החיפאי המפורסם טוביה פרידמן. 
• ''הגנן'' [2012] - סרטו של הבמאי האיראני הידוע מוחסן מחמלבאף, שמתרחש בגנים הבהאיים בחיפה.
• ''את לי לילה'' [2014] - צעירה חיננית מקריבה את חייה לטובת טיפול באחותה המפגרת. הסרט מתרחש בשכונת נווה יוסף בחיפה. 
• ''ארץ פצועה'' [2016] - שוטר חיפאי מפליל את מפקדו המושחת על רקע פיגוע דמים שמתרחש בעיר.
• ''ואז היא הגיעה'' [2017] - סיפור אהבה של צעיר ממשפחה חיפאית ידועה עם נערה ירושלמית שפגש במקרה. 
• ''זונה כמוני'' [2019] - זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר. ויקטור, סוחר הנשים שדמותו מככבת בסרט, מוכר לי היטב כבנם של השכנים. 

ברשימת משנה אפשר לכלול את הסרטים אודות עכו והקריות:

• ''בגלל המלחמה ההיא'' [1988] - קורות חייהם של שני ניצולי שואה, האחת סופרת אינטלקטואלית מתל אביב והשני איש עמל מחוספס מהקריות. 
• ''חולה אהבה בשיכון ג'' [1995] - צעיר שמפעיל תחנת כבלים פיראטית בקרית ים מתאהב ביפהפיה בלתי מושגת. סרטו של שבי גביזון שנולד וגדל בקריה. 
• ''חצוצרה בואדי'' [2002] - רומן בין סטודנט יהודי לצעירה ערביה שמתרחש בואדי ניסנאס. על פי ספרו של סמי מיכאל. 
• ''ולקחת לך אישה'' [2004] - הסרט הראשון בטרילוגיה של רונית ושלומי אלקבץ, אודות משפחה מסורתית ממוצא מרוקני המתגוררת בקרית ים. 
• ''געגוע'' [2017] - סרטו של שבי גביזון על שני תלמידי תיכון מעכו שנפטרו בדמי ימיהם.
• ''מונטנה'' [2017] - סיפור אהבה בין שתי נשים שמתרחש בעכו. 
• ''אין בתולות בקריות'' [2018] - חוויות התבגרות של נערה מקרית ים.

סרטים בקטגוריות נוספות שקשורים לבירת הצפון הם בנושאים הבאים: לבנון, גליל, עמק. 

רשימה של אישים חיפאיים מפורסמים

מדריך רחובות חיפה

אתר נוסטלגיה