הקטנת פארק הקישון וחומת חוות המיכלים

הרוחות במטרופולין חיפה סוערות בשבועות האחרונים. זאת מחמת שתי פעולות של חברות ממשלתיות, שעלולות להפר מאד לרעה את איכות הסביבה באזור. הארוע הראשון הוא הבקשה של ''חברת נמלי ישראל'' לצמצם ביותר את השטח של פארק הקישון המתוכנן. הארוע השני הוא בניית חומה שמגיעה עד לקו המים בחוות המיכלים בקרית חיים, אשר בבעלות חברת ''תשתיות נפט ואנרגיה''. 
נחל הקישון דומה למדי באפיקו לנחל הירקון, והוא ראוי לפחות לפארק בסדר גודל דומה סביבו. אך שטח פארק הירקון הוא למעלה מ-3,500 דונם. שטח פארק הקישון הוא כיום כ-30 דונם בלבד, שהם פחות מאחוז אחד.

פארק הקישון, אשר שטחו כ-30 דונם בלבד, נראה כאן כמעט כולו 

נחל הקישון הוא שכיית טבע מופלאה. בימים אלה יש בו גם זרימת מים חזקה, והוא נראה נקי. בשילוב עם מעגן הדיג הצמוד, שעוגנות בו יאכטות רבות, פארק זה, לאחר פיתוח מתאים, עשוי להיות אתר נופש מהמעלה הראשונה.

הצחנה הקשה, שהיתה עד לפני שנים אחדות סימן ההיכר המרכזי של הנחל, נעלמה לחלוטין, גם בקטעים שהם במעלה השפך וקרובים לבתי הזיקוק. השיפור המרשים הוא, כנראה, תוצאה משולבת של הפעולות לניקוז הבוצה בקרקעיתו, ובזכות שחרור מי מעיינות. עדיין, מלאכת טיהור קרקעית הנחל היא ארוכה וקשה, ונעצרה בשנים האחרונות.

גודל ומראה פארק הקישון כיום הם בטלים בשישים לעומת סביבתו. גבעות סלעים ועפר עצומות מקיפות את הפארק, ואת האזור כולו. הן נצברו, כנראה, לצורך הקמת נמל המפרץ השנוי במחלוקת. הן משתלבות בנוף הכללי של אזור תעשיה מוזנח למחצה, שכבש כל חלקת טבע.

גבעות סלעים ועפר שמסתירות את פארק הקישון

מי שמטייל בלב הפארק מגיע במהרה לאגני ניקוז ענקיים שנחפרו בו, ותופשים חלק ניכר ממנו. האגנים הם ריקים ונקיים, ונחפרו בעבר לצורך איגום בוצה שנחפרה מהנחל, ולא נמצא, משום מה, מקום אחר להטמין אותה. שטח זה, למרות מיקומו, מיועד לחברת נמלי ישראל.

פארק הקישון אינו נגיש באורח מעשי לציבור הרחב. המקום מוקף גדרות מכל הכיוונים. זאת שלא כמו פארק רגיל, שיש אליו גישה חופשית מכל הצדדים. הגישה היא דרך שער מעגן הדיג בלבד. מי שנכנס ברכבו עובר בדיקה קפדנית, וצריך לחצות את כל המעגן, סמוך לקו המים, עד שהוא מגיע לפארק. אין תחבורה ציבורית למקום.

הכביש למעגן הדיג, שמוליך בתחילתו גם לטרמינל שדה התעופה הסמוך, הוא ישן ומוזנח. הגישה אליו היא בירידה ממחלף בדרך המהירה החדישה חיפה-קריות, והניגוד הוא משווע. בבת אחת חוזרים כמעט מאה שנה אחורה.

תחושה דומה עולה גם בקרב מי שמגיע לפארק משכונת הדר בחיפה דרך גשר חירם החדש, מעל מסילות הרכבת בסמוך לרחוב קיבוץ גלויות. הנהג חייב לעבור במבוך הכבישים העתיקים, המפותלים והמסוכנים בואדי סאליב עד לגשר זה, שמוליך לדרך חיפה-קריות.

מי שממשיך לטייל ברכבו מהכניסה למעגן הדיג, שנמצאת בגדה הצפונית של הקישון, לכיוון טרמינל שדה התעופה, ומשם עוד מרחק קצר אל חוף הים שבקצה דרך חלוצי התעשיה, מגלה חוף מוזנח, אשר הנהלת חוות המיכלים השתלטה על חלק ניכר ממנו באמצעות חומת בטון שמגיעה לקו המים. החומה קוטעת, לאורך מאות מטרים, את רצף החוף הטבעי, שערכו לא יסולא בפז, בין פארק הקישון לחוף קרית חיים. לכך מתלווה סחף עז של חופי הקריות, כתוצאה מבניית נמל המפרץ.

החומה של חברת תש''ן בחוף קרית חיים שגובל בחוות המיכלים 

כמו בפארק הירקון, אשר אצטדיון רמת גן צמוד אליו, צריך היה גם בחיפה להקים אצטדיון מטרופוליני בצמוד לפארק הקישון. אלא שבחרו להקימו בדרום העיר. שדה תעופה בינלאומי היה יכול למשוך לאזור תיירים רבים, אך התוכניות להארכתו הוקפאו. על נוף המפרץ שולטים המתקנים הפטרוכימיים הרבים, זוללי השטח והמזהמים. טעויות משתלבות אלה גרמו להתדרדרות חמורה בערכו של מפרץ חיפה, והוא כעת כפרוץ לכל דיכפין.

בימים אלה הגישה חברת נמלי ישראל בקשה לצמצום ניכר של שטח פיתוח פארק הקישון. מה שהיה צריך להיות פארק בשטח אלפי דונמים, וכיום הוא עדיין בשטח עוברי של 30 דונם, עלול להיות במתכונתו הסופית בשטח של 160 דונם בלבד, בגדה הצפונית של הנחל בלבד, צמוד למעגן הדיג.  
30 דונם הם בערך השטח של מרכז קניות גדול, ו-160 דונם הם השטח של מגרש החניה שלו. האם זה כל השטח שמדינת ישראל חושבת כראוי לשמש כפארק המרכזי של מטרופולין חיפה והמפרץ, כאשר במטרופולין ירושלים השטח של פארק המטרופולין הוא קרוב ל-20 אלף דונם. כל זאת בשעה שבמפרץ חיפה יש תחלואה יתירה מחמת זיהום האויר! 
אין ברחבי חיפה פארק ירוק נוסף, וחופי הים הם כיום אתרי הנופש ההמוני היחידים. הואדיות הם תלולים, בלתי מטופחים ובלתי נגישים. כל מקום אפשרי הפך לשטח בנוי. היצע ואופי הפארקים הירוקים בעיר הינם בעלי השפעה משמעותית על איכות החיים של התושבים. שמירה על המרחבים הטבעיים שמאפיינים את מעטפת העיר יוצרת לא רק מגוון הזדמנויות לפעילויות נופש ופנאי בחיק הטבע, אלא גם אפשרות לתכנון נכון יותר בתוך העיר. 
פעילי איכות הסביבה עושים כל מאמץ על מנת לבטל את רוע הגזירה. הם נאבקים למען שטח מתוכנן של כ-600 דונם, שגם הוא קיצוץ לחצי של שטח התכנון מלפני שנים ספורות, שהיה בן כ-1200 דונם. לנוכח המכשולים הרבים שתוארו, ספק אם יצליחו לגייס את הציבור למאבקם.

מאות רבות של אזרחים השתתפו בסוף השבוע הקודם בהפנינג מחאה בפארק הקישון. הם גדשו את הפארק הקטן כמגלי אוצר אבוד, אך נחשפו למציאות הקשה והמורכבת של נחל איתן, רחב ונפלא למראה, שזורם בפארק קטן בלב אזור תעשיה ענק ומוזנח למחצה, מרוחק ומנותק, בלי תחבורה ציבורית, בלי גישה חופשית מכל עבר, בלי סביבה ירוקה ומטופחת, קורבן לפיתוח תעשייתי ותחבורתי בלתי מבוקר ומיותר.  

האירוניה היא שהמרחק בין נחל הקישון לקרית הממשלה בלב העיר התחתית הוא כשני קילומטרים בלבד, וזאת בכבישים שקיימים מקדמת דנא. אך עירית חיפה לא טרחה לפתח את הנתיב הזה, לעבר הגדה הדרומית, כי הוא עובר באזור התעשיה של חוף שמן, ששוררת בו עזובה סוריאליסטית. חוף שמן הוא כינוי לאזור תעשיה שצורתו כמשולש שווה צלעות. הצלע האחת היא נחל הקישון, השניה היא חוף הים והנמל, והשלישית מסילת הרכבת שחוצה את חיפה.

מסלול באורך כ-2 ק''מ בלבד מקרית הממשלה לנחל הקישון

כיום נמצא פארק הקישון מעבר להררי חושך בתודעה של תושבי העיר חיפה. על מדינת ישראל לעשות כל מאמץ על מנת למצות את מלוא הפוטנציאל של האזור. זאת באמצעות פיתוח אינטנסיבי של הפארק, ושילובו בחזית ים עירונית גדולה, רצופה ומרהיבה.