מניפת סדר העדיפויות של חיפה

מניפת סדר העדיפויות של חיפה [רשימה חלקית - הרשימה המעודכנת מופיעה במאמר]

מניפת היד הרגילה היא בצורת מיפרש משולש, שמחוזק במוטות דקים. המניפה האישית היא מהאביזרים הקדומים והידועים ביותר. תמונות נשים אוחזות במניפה ציורית מול פניהן שייכות לקלאסיקה של התרבות האנושית. אך המניפה אינה רק כלי למשבי רוח קלים ואביזר נוי. באמצעות סכימת המניפה אפשר לעצב סדר עדיפויות בכל תחום.

הקלות והאלגנטיות של השימוש במניפה מקבילה לטכניקת הפעולה שמכונה 'עיקרון המאמץ המזערי'. משמעותו היא שטוב לבחור באפשרות הפעולה שנדרש המאמץ המיידי המועט ביותר בכדי לבצע אותה. כך נשמרת אנרגיה רבה יותר ומובטח רצף של חשיבה ועשייה, שלא כמו במקרה של השקעת מאמץ חד פעמי.

פתיחת המניפה, שנפרשת בתנועת יד קלה ומדויקת, היא ביטוי פיזי של מאמץ מזערי. עיקרון 'המאמץ המזערי' משתלב היטב גם בצורת המשולש של המניפה. משמעות המשולש האירגונית היא יצירת סדר עדיפויות ושליטה.

יש סדרת 'כללי אצבע' מנחים למאמץ מזערי על פי מודל המניפה:
בסיס המניפה, הקטע הצר והדחוס בו אוחזת כף היד, הוא נקודת המוצא.
בדרך כלל הדברים החשובים ביותר לעשייה נמצאים בבסיס המניפה, שקרוב ללב.
הם גם נותני התמורה היחסית הרבה ביותר, כיוון שנדרש מאמץ מזערי להפעלה.
הם משפיעים יותר מכל חלק אחר של המניפה, כיוון שכל תזוזה בהם מכה גלים.
אך השינויים בבסיס המניפה הם גם הקשים ביותר לביצוע, בגלל הרגלים מקובעים.

אפיקי הפעילות השונים בפוליטיקה מתועלים, בסופו של דבר, לאפיק עשייה מרכזי אחד. כל הסוגיות הפוליטיות למיניהן מתכנסות לראש חץ, בדומה למניפה. בהיבט האנושי זאת בחירת המנהיג מתוך המועמדים לתפקיד, ובהיבט העשייה זה יכול להיות בחירת נושא מרכזי מבין נושאים שונים כמו ביטחון, כלכלה, תשתיות, חינוך, מינהל תקין וכדומה.
הקוד הפוליטי מכתיב שכמו שהשיח הציבורי מתנקז לנושא מכריע אחד לקראת הבחירות בסדר עולה, כך גם תוכנית הפעולה של אחרי הבחירות מתנקזת אליו בסדר יורד, ממש כמו מניפה, זכר-נקבה, או שעון חול.

התכנון הסביבתי הוא תחום הפעולה החשוב ביותר בחיפה. כך הדבר בערים רבות, אך בחיפה עוד יותר, והסיבה לכך נעוצה בקונפליקט שבין תעשייה לתיירות בעיר, ובמבנה הטופוגרפי שהוא משאב מרכזי. באופן מעניין, בחיפה צורת המניפה דומה למבנה הטופוגרפי של העיר, שדומה ליציע איצטדיון או תיאטרון יווני, שמתחיל במפרץ ובנמל ומתרחב בהדרגה כלפי מעלה אל רכס הכרמל, בקשתות הולכות וגדלות.

צורת המניפה מאפשרת לארגן כהלכה את סדר העדיפויות התכנוני בעיר על פי עיקרון המאמץ המזערי, לקראת בחירות אוקטובר 2013.

נמל חיפה הוא מאז ומתמיד לב העיר חיפה. כל שינוי קטן בו משפיע עליה בגלי זעזועים הולכים ומתגברים. כך הוא הפך לסלע המחלוקת שאי אפשר לאכוף עליו כמעט שינוי. השינויים בו אינם דורשים כמעט כסף ביחס לתמורה המתקבלת. הוא המשאב העיקרי של העיר, ופיתוחו הוא המקור הכנסה החשוב ביותר. אך כיוון שהוא המעגל הפנימי ביותר הוא גם הקשה ביותר לשינוי. הוא אינו הולך בתלם עם העיר, ומתפקד כמסגרת נפרדת לעומת מסגרת העיר. החיבור בין העיר לנמל באמצעות חזית הים העירונית הוא לפיכך הדבר החשוב ביותר עבורה. בעלות פעוטה, ממש מצחיקה, אפשר לחבר את העיר לים דרך הנמל וליצור חזית ים עירונית שתהיה משאב מניב בהרבה לעומת המצב כיום.
ניתן לראות כשייכים למעגל הפנימי גם את:
סוגיית חישמול הרכבת
פיתוח פארק הקישון
טיילת בת גלים
הקמת מרינה
נמל המפרץ

בקומה השנייה של המניפה בחיפה נמצאות, מבחינה טופוגרפית ומבחינת סדר העדיפויות כאחד, שכונות העיר התחתית, ואדי ניסנס והדר המוזנחות.
נושאים חשובים מאד לעיר בקומה זאת הם:
התחדשות העיר התחתית.
פתיחת צירי תחבורה ציבורית רחבים בואדי ניסנאס, ברחוב חורי בין רחוב המגינים לרחוב הנביאים, ברחוב שבתאי לוי לכיוון רחוב הגפן, ובמורדות שדרות הציונות, שיחסכו את המעקפים הארוכים שעושים כיום האוטובוסים דרך הרחובות הרצליה ושיבת ציון ויביאו להתחדשות הואדי.
שיקום הדר שסובלת מאד מהזנחה כוללת רבת שנים, ויש לתקן בה את המפגעים שגורמת המטרונית, שניתקה את לב הדר מיתר העולם.
יחס ההשקעה הכספית לעומת התמורה שתתקבל הוא נמוך יותר, כיוון שמדובר באוכלוסיה גדולה יותר שצרכיה מרובים, אך אין קיום לקשת הראשונה בלעדי השנייה.

בקומה השלישית של המניפה נמצאות שכונות רכס הכרמל. כאן נדרשים:
פיתוח צירי תחבורה שיחברו בין השכונות השונות ברכס לבין הדר והעיר התחתית
צירי תחבורה לאורך הואדיות שיחברו את הרכס עם החוף במערב העיר
פיתוח שכונות חדשות בחיפה במורדות הכרמל המערבי
פיתוח מרכז הכרמל וציר מוריה באמצעות תוכניות בנייה זהירות
דאגה לקיימות שכונות הכרמל הוותיק והירוק, למרות ירידתן מראש סולם העדיפויות
התקציבים הנדרשים הם רבים, אך הם בבחינת קרש קפיצה להרחבת העיר.

בקומה הרביעית של המניפה נמצאים קשרי הגומלין של חיפה עם המטרופולין. כאן מן הראוי לבצע:
פיתוח פארק הקישון באמצעות קרית ספורט מטרופולינית שתחבר את חיפה לשכנותיה
הפסקת הזיהום התעשיתי במפרץ
איחוד בין חיפה לנשר וטירת הכרמל
הקמת עיר הקריות עם קרית חיים
פיתוח מרכזי תעסוקה בין הערים
רכבל מהצ'קפוסט לאוניברסיטה
מדובר בשינויים דרסטיים, שעלולים לגרום להיעדר תשוקה ראויה לשמה לעשייה.

בקומה החמישית של המניפה נמצאים הקשר בין חיפה לפריפריה וחזון העתיד של חיפה לעומת מטרופולינים אחרים בארץ ובעולם. חיפה חייבת למצוא את הבידול והמיתוג באמצעות תחומי התפתחות חדשים, אשר יהפכו את העיר בעלת שתי הפנים, התעשייתי והתיירותי, למקום שעיני העולם נשואות אליו.
תחומים חדשים כאלה הם:
נמל תעופה עמוק לתוך הים
צירי תחבורה ברכבת וברכב לירדן
טרמינל רב תכליתי עק שיהיה מרכז עסקים בינלאומי לאורך שדרות העצמאות
מנהרת רכבות מתחת לכרמל

פעילות מתואמת בין כל אחת מהקשתות תסייע לחיפה שלא לחרוג ממסגרת התקציב. פעילות מתואמת כזאת היא אפשרית לביצוע כי בניצב לקומות המניפה מושחלים מוטות האורך שלה. מוטות האורך במניפת סדר העדיפויות העירונית הם צירי העשייה השונים, שביניהם: חינוך, מינהל, ימין-שמאל, ביטחון.
ציר החינוך מתחיל בקומה התחתונה עם פיתוח הספורט הימי, ממשיך עם לימודי ציביליזציות ימיות באוניברסיטה, ומסתיים בקשרי גומלין עם ערים דומות בים התיכון.
ציר המינהל התקין מתחיל בתוכניות יעילות של מנהל ההנדסה, ממשיך בפיקוח הדוק על חברות קבלניות שמבצעות עבודות בעיר, ומסתיים בשיתוף פעולה עם חברות בינלאומיות לצורך הקמת תשתיות בין ארציות.
ציר ימין-שמאל שעוסק יחסי רוב-מיעוט, עשיר-עני, חילוניים-דתיים, ויהודים-ערבים. גם הוא עובר לאורך כל קומות המניפה. הוא מתחיל בחופי הים שכולם מגיעים אליהם וכולם שווים בהם, עובר דרך יחסי שכונות ושכנות מושקעים ומטופחים, ומסתיים בקשרי מזרח ומערב.
ציר הביטחון מתחיל בפיקוח על הסדר בחופי הרחצה, נמשך בשיטור העירוני, ומסתיים בהגנת העיר מפני מתקפות טילים.

ארגון סדר העדיפויות לפיתוח חיפה על פי דימוי המניפה יצעיד את העיר קדימה לעבר העתיד ולמען הדורות הבאים. ארגון מוצלח כזה הוא כמו זכייה בפרס הגדול. לא תמיד זכייה בפרס הגדול מטיבה עם הזוכים, ועושה אותם למאושרים יותר. להיפך, היא עלולה לגרום להסתבכות בצרות שונות ומשונות, שהופכת אותם לאומללים יותר מאשר בטרם הזכייה ומקצרת את חייהם. מי שבסופו של דבר זוכים ליהנות מהזכייה, ולומדים לנהל את סדר העדיפויות שלהם על פי עיקרון המאמץ המזערי שהמניפה מגלמת, זוכים לכך לרוב בדרך הקשה, לאחר שהם עוברים מסלול ייסורים של למידה, שבו כפשע בינם לבין מותם, כתוצאה מחמדנות הסובבים אותם. במקרה שלנו, מי שיעבור את מסלול הייסורים, עד הבשלת השימוש הנכון במניפת סדר העדיפויות, הוא האזרח החיפאי, שעלול למצוא את עצמו, מהר מכפי שחשב, מסובך בפרוייקטים יקרים, שיגבו הררי תקציב ויגרמו לו סבל אישי רב, עוד לפני שיתחיל ליהנות מהם. השאלה היא האם ראש העיר הבא יצליח להעמיד תוכנית שנונה וקולחת, או שמא יתפור שמיכת טלאים שבה כל מערכת תתבע את חלקה ותקבל משהו, מבלי שבסופו של דבר תהיה תמונה כללית אחידה, חיובית ומרתקת. לנוכח כישלונותיה החמורים של העיריה בשנים האחרונות בקביעת סדר העדיפויות הנכון לאזרחי חיפה, סביר להניח שגם בקדנציה הבאה תצא העיריה עם תוכנית שתהיה מורכבת מפסיפס של הדרישות מצד האגפים ומוקדי הכוח השונים, כאשר התמונה הכללית תידחק לשוליים. דרושה תפילה לאל עליון על מנת שלא יסטה ראש העיר הבא ויפול בפח התיפלות והשוליות, וכל הכספים שיקבל לא יספיקו לביצוע הדבר היחיד והפשוט שלו באמת העיר זקוקה בדחיפות. עליו מוטלת המשימה להציל את חיפה מאסון בטוח. בתנאי ה'קח ותן' של המשא ומתן הקואליציוני סביר מאד שהתקציב יוקדש ליוזמות שטחיות, ולא להיערכות לקראת העתיד.