מבחינת רמת התחלואה, נהריה היא כמו צ'רנוביל.
במשך 45 שנה פעל בסביבת נהריה מפעל איתנית, יצרן האסבסט היחיד בישראל.
באזור נהריה ומהגליל המערבי מפוזר החומר המסרטן בכמויות עצומות ולא לגמרי ידועות בלולים, בחממות, בשבילים, במוסדות חינוך ואפילו בבתים פרטיים.
החברה שיווקה את האסבסט כמוצר לשימוש בכל רחבי הגליל המערבי במחיר אפסי. קראו לאנשים לעשות בו שימוש והסבירו איך להשתמש בו. ב-1964 פירסמה החברה מודעה שנפתחת במלים 'פסולת אסבסט', שבה הצעה למכירת הפסולת ב-10 אגורות למ"ק. במודעה צוין כי פסולת האסבסט מתאימה לפיזור על דרכי עפר בשדות, פרדסים וגנים.
המפעל פעל עשרות שנים כשהוא יודע בפירוש שהדבר מסוכן. בהתחלה חשבו שהאסבסט מסוכן רק ברמה התעסוקתית, לעובדים, אך הידע בעולם שהחומר מסוכן גם סביבתית קיים כבר משנות ה-50.
יש הנחיה של מנהלי המפעל משנות ה-70 למצוא מקום מרוחק מיישוב להטמנת פסולת אסבסט ולדאוג לסילוק יומיומי של הפסולת הגורמת לנזק.
זוהי פצצה מתקתקת שכבר גבתה חיים של מאות באזור שחלו במחלות שנגרמות כתוצאה מחשיפה לאסבסט.
מאות פועלים במפעל ותושבים, חלקם צעירים מאוד, חלו ומתו. גם הרבה בני משפחה של עובדים חלו, כי הפועלים חזרו הביתה בבגדים מזוהמים בסיבי אסבסט. אנשים חיים בחרדה, כי למחלת הסרטן הנגרמת מאסבסט יש תקופת דגירה של 40 שנה.
רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות מ-2009 קבע: אזור נהריה ממוקם במקום השני בעולם בשיעור מקרי התחלואה בסרטן הקטלני מסוג מזותליומה.
שיעור החולים בנפת עכו, הכוללת את נהריה, הוא פי 10 לעומת נפת תל אביב.
מומחים מעריכים שבשנים הבאות צפויה החמרה בהיקף התחלואה בגלל התקופה הארוכה שבה מתפתחת המחלה.
האזור לעולם לא יהיה נקי לחלוטין מאסבסט, כי סיבים מיקרוסקופיים עפים באוויר ויכולים להתפזר למרחק של עד 10 ק"מ.
חברת איתנית שייצרה את האסבסט במשך עשרות שנים היא בבעלות משפחת פדרמן,
לפני שנה התקבל החוק למניעת מפגעי אסבסט, שקובע כי המדינה תתחיל בפינוי כל פסולת האסבסט באזור. מחצית מהמימון יגיע מקופת המדינה והרשויות המקומיות שבתחומן יבוצע הפינוי - ומחציתו יושת על חברת איתנית.
הפינוי היקר והמורכב, שעלותו לחברה כ-150 מיליון שקלים, מתקדם כיום באופן מרשים. כשחופרים מוצאים כמויות אדירות של אסבסט, הרבה יותר ממה שחשבו מלכתחילה.
אלא שעתיד הפרויקט בסכנה: איתנית, שנלחמה נגד חקיקת החוק, אינה מתכוונת לוותר והגישה לפני כמה חודשים עתירה לבג"ץ לביטול החוק. בעתירה שהגישה החברה, נטען כי איתנית כלל אינה החברה המזהמת. פעילות החברה במשך עשרות שנים, נטען בעתירה, נעשתה כדין, ודווקא הרוכשים הם אלה שעשו שימוש מסוכן באסבסט.
לכתבה המלאה באתר דהמרקר
במשך 45 שנה פעל בסביבת נהריה מפעל איתנית, יצרן האסבסט היחיד בישראל.
באזור נהריה ומהגליל המערבי מפוזר החומר המסרטן בכמויות עצומות ולא לגמרי ידועות בלולים, בחממות, בשבילים, במוסדות חינוך ואפילו בבתים פרטיים.
החברה שיווקה את האסבסט כמוצר לשימוש בכל רחבי הגליל המערבי במחיר אפסי. קראו לאנשים לעשות בו שימוש והסבירו איך להשתמש בו. ב-1964 פירסמה החברה מודעה שנפתחת במלים 'פסולת אסבסט', שבה הצעה למכירת הפסולת ב-10 אגורות למ"ק. במודעה צוין כי פסולת האסבסט מתאימה לפיזור על דרכי עפר בשדות, פרדסים וגנים.
המפעל פעל עשרות שנים כשהוא יודע בפירוש שהדבר מסוכן. בהתחלה חשבו שהאסבסט מסוכן רק ברמה התעסוקתית, לעובדים, אך הידע בעולם שהחומר מסוכן גם סביבתית קיים כבר משנות ה-50.
יש הנחיה של מנהלי המפעל משנות ה-70 למצוא מקום מרוחק מיישוב להטמנת פסולת אסבסט ולדאוג לסילוק יומיומי של הפסולת הגורמת לנזק.
זוהי פצצה מתקתקת שכבר גבתה חיים של מאות באזור שחלו במחלות שנגרמות כתוצאה מחשיפה לאסבסט.
מאות פועלים במפעל ותושבים, חלקם צעירים מאוד, חלו ומתו. גם הרבה בני משפחה של עובדים חלו, כי הפועלים חזרו הביתה בבגדים מזוהמים בסיבי אסבסט. אנשים חיים בחרדה, כי למחלת הסרטן הנגרמת מאסבסט יש תקופת דגירה של 40 שנה.
רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות מ-2009 קבע: אזור נהריה ממוקם במקום השני בעולם בשיעור מקרי התחלואה בסרטן הקטלני מסוג מזותליומה.
שיעור החולים בנפת עכו, הכוללת את נהריה, הוא פי 10 לעומת נפת תל אביב.
מומחים מעריכים שבשנים הבאות צפויה החמרה בהיקף התחלואה בגלל התקופה הארוכה שבה מתפתחת המחלה.
האזור לעולם לא יהיה נקי לחלוטין מאסבסט, כי סיבים מיקרוסקופיים עפים באוויר ויכולים להתפזר למרחק של עד 10 ק"מ.
חברת איתנית שייצרה את האסבסט במשך עשרות שנים היא בבעלות משפחת פדרמן,
לפני שנה התקבל החוק למניעת מפגעי אסבסט, שקובע כי המדינה תתחיל בפינוי כל פסולת האסבסט באזור. מחצית מהמימון יגיע מקופת המדינה והרשויות המקומיות שבתחומן יבוצע הפינוי - ומחציתו יושת על חברת איתנית.
הפינוי היקר והמורכב, שעלותו לחברה כ-150 מיליון שקלים, מתקדם כיום באופן מרשים. כשחופרים מוצאים כמויות אדירות של אסבסט, הרבה יותר ממה שחשבו מלכתחילה.
אלא שעתיד הפרויקט בסכנה: איתנית, שנלחמה נגד חקיקת החוק, אינה מתכוונת לוותר והגישה לפני כמה חודשים עתירה לבג"ץ לביטול החוק. בעתירה שהגישה החברה, נטען כי איתנית כלל אינה החברה המזהמת. פעילות החברה במשך עשרות שנים, נטען בעתירה, נעשתה כדין, ודווקא הרוכשים הם אלה שעשו שימוש מסוכן באסבסט.
לכתבה המלאה באתר דהמרקר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה