לא מכבר חזרתי שבוע צלילה מדהים באילת. בדרך הלוך - חזור, שנעשתה בתחבורה הציבורית, היה לי זמן להרהר ולשחזר תובנות תכנוניות מקוריות אחדות. יש לתובנות אלה חשיבות גם לגבי חיפה, כי הן מדגישות את הצורך בזווית הטיפול התכנוני השונה והמיוחדת שדורשת העיר.
נמל התעופה אילת: כשמתקרבים לעיר, במרחק של כעשרים דקות נסיעה מהמרכז, רואים את הבניה המתקדמת של נמל התעופה החדש ''רמון''. יש עבודה אקדמית רצינית שטוענת כי מיותר היה להרחיק את השדה כל כך מהעיר, ואפשר היה להזיז את השדה הקיים מאות מטרים אחדים צפונה, ובכך לפנות די שטח לתחבורה ונדל''ן. אני מסכים עם הטענה הזאת, בפרט לאור העובדה שמנסים לקדם את השדה החדש גם עבור ים המלח, שמלונותיו נמצאים במרחק של יותר משעתיים נסיעה!
העיר אילת: אילת דומה במפתיע לחיפה, כמעט עיר תאומה, וזאת בזכות היותה שוכנת על מורדות הר שיורד למפרץ. בחיפה יש נתק בין העיר לים, ואילו באילת החיבור טבעי. זאת בזכות הטיילת הגדולה שעל חוף הים, ובזכות השדרות הרחבות שיורדות מן ההר. בשדרת התמרים המרכזית התפתחו מרכזי קניות ובילוי. יש לציין כי אילת אינה פורחת, והדבר ניכר בקניון השלום הגדול שכל החנויות בו סגורות, ובמתחם החדש של מוזיאון העיר וגלריות האמנים, שגם הוא סגור לקהל.
האזור מצפון לאילת: בדרך חזרה נסעתי במאסף אגד קו לבאר שבע דרך מצפה רמון, שעובר בבסיסי צה''ל רבים.
לאחר השלמת הגדר שמפרידה בין חצי האי סיני למדינת ישראל התחיל האזור שמצפון לאילת לפרוח, ולא רחוק היום שתוקם עיר חדשה במרחק כמאה קילומטר צפונית מאילת, ליד צומת צחור. אזור זה הוא בצורת משולש זויות יחס הזהב, שקודקודו הדרומי הוא באילת, וממנו עולות שתי שוקיים: המערבית היא קו הגבול עם מצרים, והמזרחית היא קו הגבול עם ירדן. איני סבור שמישהו שם לב עד היום לזוית המיוחדת של המשולש, אך יש בה ברכה רבה, שנקלטת באופן אינטואיטיבי. הניצב במרכז המשולש הוא קו צפון-דרום.
מצפה רמון: אכזבה אותי מעט, כי אינה מתפתחת במלוא הפוטנציאל. תנופת הפיתוח הגדולה שעובר הנגב פוסחת עליה כיום. כדאי מאד למקד בה חלק גדול מהבניה המתוכננת עבור אנשי הקבע הרבים שעוברים לנגב, במקום לפזר אותם בעשרות ישובי וילות קטנים, כמו שמתוכנן.
הדרך ממצפה רמון לבאר שבע: עוברת במדרשת בן גוריון, שהיא חממה מצוחצחת, באוירת בית מרקחת, לאיכות הסביבה.
רמת חובב: קילומטרים אחדים צפונה מהמדרשה, לקראת רמת חובב, מתחיל להתגלות המראה של רבבות פחונים של מגורי בדואים, שפזורים בלי סדר משני צידי הכביש. פחונים אלה שודרגו במהלך השנים, ונראים בחלקם כמו מבני קבע. זאת למרות שאין תשתית רשמית ומסודרת אליהם. כיום יש לרבים מהפחונים קולטי שמש גדולים שמספקים להם חשמל. המראה מזעזע.
בין הפחונים נראית עיר הבהד''ים הגדולה שהקמתה כמעט והושלמה.
באר שבע: הפתיעה אותי לטובה, וכנראה שיש אמת מאחורי הפרסומים על שגשוגה של העיר. תחנת האוטובוס החדשה היא ענקית, ונראית כמו קניון מהודר, עם עשרות רבות של מזללות מכל הסוגים. צמודה אליה, מעבר לכביש, נמצאת תחנת הרכבת החדשה.
פיתוחה האינטנסיבי של באר שבע מתאפשר בזכות היותה נמצאת על מישור רחב ידיים. במישור זה מתאפשרת התפתחות מסודרת של ישובי מישנה באופן היררכי, של ערי בנות ובנותיהן, לכל ארבע רוחות השמים. ממזרח אלה הן דימונה וערד, ממערב אופקים ונתיבות, מדרום עיר הבהד''ים ומצפה רמון, ומצפון אפשר למנות את רהט וקרית גת.
המשכתי ברכבת את מסעי לחיפה, כאשר מראה הקרונות המודרנים שפונים צפונה היה כמו סימן שמדרום תיפתח הטובה.
המבנה הטופוגרפי של שפלת החוף בין תל אביב לירושלים הוא של משפך, אשר קודקודו הראשי הוא ירושלים, וקודקודיו הנוספים הם תל אביב ואשדוד בערך. במרכז המשולש-משפך הזה נמצא פתח הכניסה והיציאה הגדול והחשוב ביותר של מדינת ישראל, נתב''ג. האזור כולו מתפתח היטב סביב נתב''ג. על פי מפת דמות האדם של ארץ הקודש אזור זה הוא הפה האנושי.
המבנה הטופוגרפי של מטרופולין חיפה הוא מסובך ביותר, והמודל הגיאומטרי שמתאים לו הוא של מניפה שבמרכזה נמל חיפה.
נמל התעופה אילת: כשמתקרבים לעיר, במרחק של כעשרים דקות נסיעה מהמרכז, רואים את הבניה המתקדמת של נמל התעופה החדש ''רמון''. יש עבודה אקדמית רצינית שטוענת כי מיותר היה להרחיק את השדה כל כך מהעיר, ואפשר היה להזיז את השדה הקיים מאות מטרים אחדים צפונה, ובכך לפנות די שטח לתחבורה ונדל''ן. אני מסכים עם הטענה הזאת, בפרט לאור העובדה שמנסים לקדם את השדה החדש גם עבור ים המלח, שמלונותיו נמצאים במרחק של יותר משעתיים נסיעה!
העיר אילת: אילת דומה במפתיע לחיפה, כמעט עיר תאומה, וזאת בזכות היותה שוכנת על מורדות הר שיורד למפרץ. בחיפה יש נתק בין העיר לים, ואילו באילת החיבור טבעי. זאת בזכות הטיילת הגדולה שעל חוף הים, ובזכות השדרות הרחבות שיורדות מן ההר. בשדרת התמרים המרכזית התפתחו מרכזי קניות ובילוי. יש לציין כי אילת אינה פורחת, והדבר ניכר בקניון השלום הגדול שכל החנויות בו סגורות, ובמתחם החדש של מוזיאון העיר וגלריות האמנים, שגם הוא סגור לקהל.
האזור מצפון לאילת: בדרך חזרה נסעתי במאסף אגד קו לבאר שבע דרך מצפה רמון, שעובר בבסיסי צה''ל רבים.
לאחר השלמת הגדר שמפרידה בין חצי האי סיני למדינת ישראל התחיל האזור שמצפון לאילת לפרוח, ולא רחוק היום שתוקם עיר חדשה במרחק כמאה קילומטר צפונית מאילת, ליד צומת צחור. אזור זה הוא בצורת משולש זויות יחס הזהב, שקודקודו הדרומי הוא באילת, וממנו עולות שתי שוקיים: המערבית היא קו הגבול עם מצרים, והמזרחית היא קו הגבול עם ירדן. איני סבור שמישהו שם לב עד היום לזוית המיוחדת של המשולש, אך יש בה ברכה רבה, שנקלטת באופן אינטואיטיבי. הניצב במרכז המשולש הוא קו צפון-דרום.
 |
| משולש יחס הזהב בגבולות הדרומיים של מדינת ישראל |
מצפה רמון: אכזבה אותי מעט, כי אינה מתפתחת במלוא הפוטנציאל. תנופת הפיתוח הגדולה שעובר הנגב פוסחת עליה כיום. כדאי מאד למקד בה חלק גדול מהבניה המתוכננת עבור אנשי הקבע הרבים שעוברים לנגב, במקום לפזר אותם בעשרות ישובי וילות קטנים, כמו שמתוכנן.
הדרך ממצפה רמון לבאר שבע: עוברת במדרשת בן גוריון, שהיא חממה מצוחצחת, באוירת בית מרקחת, לאיכות הסביבה.
רמת חובב: קילומטרים אחדים צפונה מהמדרשה, לקראת רמת חובב, מתחיל להתגלות המראה של רבבות פחונים של מגורי בדואים, שפזורים בלי סדר משני צידי הכביש. פחונים אלה שודרגו במהלך השנים, ונראים בחלקם כמו מבני קבע. זאת למרות שאין תשתית רשמית ומסודרת אליהם. כיום יש לרבים מהפחונים קולטי שמש גדולים שמספקים להם חשמל. המראה מזעזע.
בין הפחונים נראית עיר הבהד''ים הגדולה שהקמתה כמעט והושלמה.
באר שבע: הפתיעה אותי לטובה, וכנראה שיש אמת מאחורי הפרסומים על שגשוגה של העיר. תחנת האוטובוס החדשה היא ענקית, ונראית כמו קניון מהודר, עם עשרות רבות של מזללות מכל הסוגים. צמודה אליה, מעבר לכביש, נמצאת תחנת הרכבת החדשה.
פיתוחה האינטנסיבי של באר שבע מתאפשר בזכות היותה נמצאת על מישור רחב ידיים. במישור זה מתאפשרת התפתחות מסודרת של ישובי מישנה באופן היררכי, של ערי בנות ובנותיהן, לכל ארבע רוחות השמים. ממזרח אלה הן דימונה וערד, ממערב אופקים ונתיבות, מדרום עיר הבהד''ים ומצפה רמון, ומצפון אפשר למנות את רהט וקרית גת.
המשכתי ברכבת את מסעי לחיפה, כאשר מראה הקרונות המודרנים שפונים צפונה היה כמו סימן שמדרום תיפתח הטובה.
המבנה הטופוגרפי של שפלת החוף בין תל אביב לירושלים הוא של משפך, אשר קודקודו הראשי הוא ירושלים, וקודקודיו הנוספים הם תל אביב ואשדוד בערך. במרכז המשולש-משפך הזה נמצא פתח הכניסה והיציאה הגדול והחשוב ביותר של מדינת ישראל, נתב''ג. האזור כולו מתפתח היטב סביב נתב''ג. על פי מפת דמות האדם של ארץ הקודש אזור זה הוא הפה האנושי.
 |
| מפת דמות האדם של ארץ הקודש - הפה הוא אזור השפלה |
המבנה הטופוגרפי של מטרופולין חיפה הוא מסובך ביותר, והמודל הגיאומטרי שמתאים לו הוא של מניפה שבמרכזה נמל חיפה.
 |
| המניפה היא המודל הגיאומטרי שמתאים לפיתוח מטרופולין חיפה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה