קרה לכם פעם שמצאתם עצמכם מופיעים בחלק מעלילת סרט או ספר שלא ידעתם על יצירתם?
אני מניח שרבים מתלמידי בית הספר ''תחכמוני'', של הישוב הישן בירושלים, מצאו את עצמם מככבים בעלילות התלמידים שפורסמו בעיתון הילדים ''הארץ שלנו''. בוודאי גם רבים מצעירי דור האספרסו של תל אביב בשנות ה-1960 מצאו עצמם שותפים לעלילות בנצי, יודה'לה וחבריהם, בסרטי ''אסקימו לימון''.
החוויה מזכירה במקצת את הסרט ''פורסט גאמפ'', שבו הגיבור מוצא עצמו מככב בארועים המרכזיים של תקופתו.
לכן אני מתכבד להביא, בתור יליד ותושב חיפה, סקירה קצרה וחפוזה של הספרים והסרטים שבהם אני מופיע, בתפקיד זה או אחר, בלי שידעתי על כך מראש.
בהמשך לפוסט הראשוני נוספה רשימה מעודכנת, שכוללת את כל הסרטים הידועים בנושא, ובדרך זאת נוצרה כאן פילמוגרפיה מלאה של הסרטים שנוצרו בחיפה, עכו והקריות.
- יצחק קרונזון כתב ספר בשם ''אמא, שמש ומולדת - סיפורים'', אשר מתאר ילדות בהדר שהיתה דומה לשלי.
- הסרט ''פעם הייתי'' [2010], של אבי נשר, מתאר את תקופת ההתבגרות שלי בסוף שנות ה-1960, בקרב ניצולי שואה, תנועת הצופים, ותחילת עידן הסיקסטיס.
- בסרט ''צומת וולקן'' [1999], שמתרחש בקריות, ומתאר את תקופת ערב מלחמת יום הכיפורים, אני מרגיש כמו אחד מהחבורה.
- בספרו של א.ב. יהושע ''המאהב'', גיבורת הספר מלמדת בבית הספר עירוני ה' בו למדתי. גיורא מייזלר שמוזכר בתחילת הספר/סרט, והיה החייל הנעלם המפורסם ביותר במלחמת יום הכיפורים, היה איתי באותה הכיתה בטירונות.
- בספרה של מרשה פרידמן, ''גולה בארץ המובטחת'', שמתרחש בקרב הקהילה של יוצאי ארצות הברית בחיפה בשנות ה-1960 וה-1970, מופיעות דמויות שהכרתי והייתי מיודד עימן.
- בשנות ה-1980 התחיל עמוס גיתאי, יליד חיפה, ביצירת סרטים רבים שעוסקים בחיפה, ובמלחמת השחרור. מצאתי את עצמי, ואת הוריי, ברקע של אחדים מסרטים אלה. לדוגמא, את ילדותי העברתי באזור ואדי רושמיה, שגיתאי יצר אודותיו טרילוגיה של שלושה סרטים דוקומנטריים. הסרט ''קדמה'' אודות מלחמת השחרור וקרבות לטרון הוא גם, בחלקו, סיפורו של אבי שעלה לארץ באוניה זאת.
- בסרט ''כנפיים שבורות'' [2002], שמתרחש בחיפה בשנות ה-1990, יש קטע מרכזי שמתרחש בחורבות בריכת ''הפועל'', שהיא אתר שאני עובר לידו כמעט מידי יום.
- בפסטיבל ''סיפור חיפאי'' האחרון מצאתי את עצמי מופיע בעוד יצירות אחדות. ביניהן אלה על ואדי שיח, חסידות חיפה, הסרט ''היורד למעלה'' [2015], ועוד. בכולן מופיעים קטעי עלילה, דמויות ומקומות שהם חלק מהווית חיי.
- סופרים נוספים, כמו יהודית הנדל ואמיר גויטפרוינד, כתבו יצירות על חיפה, אשר אפשר לשבץ אותן בביוגרפיה האישית שלי.
- ''מגנטו'' הוא נבל העל שמככב בחוברות הקומיקס והסרטים של חברת ''מארוול'' עוד משנות ה-1960, לצד גיבורי על כמו סופרמן וספיידרמן, כמנהיג המוטנטים שנאבקים באפליה מצד המין האנושי. מגנטו הוא בעברו יהודי ניצול שואה, אשר שיקם את חייו לאחר השואה כרופא בבית חולים לחולי נפש בפאתי חיפה.
את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה אני מלווה מימיו הראשונים, בתור אחד מראשוני המנויים לסינמטק, ועוקב אחר ההתפתחות שלו מתוך השאלה עד כמה הוא מייצג את המציאות האמיתית. לא מעט מסרטי הפסטיבל עוסקים בעיר ובאנשיה, באורח ישיר ועקיף. במסגרת נושאים רבים שהפסטיבל עוסק בהם אפשר למצוא התיחסות בררנית למציאות החיפאית, ולדוגמא: איכות הסביבה, ים, חופים, שואה, עיר, רחוב, הר, הגירה, פולקלור, מיעוטים, וכדומה. גם הסרטים שעוסקים ביחסים אישיים נתפשים לעיתים, במסגרת הפסטיבל, כנצפים דרך הפריזמה החיפאית המיוחדת, כי עלילתם מתאימה למתרחש בחיפה כעיר תלושה מהמציאות.
אני משוכנע שתחושה דומה לתחושת ה''פורסט גאמפ'' קיימת גם אצל תושבים חיפאיים ערבים רבים, מכיוון שיש יצירות חשובות של מגזר זה שעוסקות בחיפה.
חיפה היתה, בימי תור הזהב של אולמות הקולנוע, עד המצאת הוידיאו הביתי בשנות ה-1980, שיאנית העולם במספר המושבים לנפש באולמות. יש דמויות בינלאומיות מפורסמות שהיו קשורות לענף המקומי, כמו ד''ר מרים אדלסון, שהוריה היו בעלי בית הקולנוע הקטן ''מירון'' בהדר. מנחם גולן הוא טברייני אשר נולד בחיפה. יוצאי חיפה רבים השתלבו בתעשיית הסרטים בהוליווד, ובולטות ביניהם היפהפיות החיפאיות, מדליה לביא עד מורן אטיאס. בתעשיית המדיה המקומית יש יוצרים רבים שגדלו בחיפה, וביניהם גיל זייד ונירו לוי.
חיפה היתה, בימי תור הזהב של אולמות הקולנוע, עד המצאת הוידיאו הביתי בשנות ה-1980, שיאנית העולם במספר המושבים לנפש באולמות. יש דמויות בינלאומיות מפורסמות שהיו קשורות לענף המקומי, כמו ד''ר מרים אדלסון, שהוריה היו בעלי בית הקולנוע הקטן ''מירון'' בהדר. מנחם גולן הוא טברייני אשר נולד בחיפה. יוצאי חיפה רבים השתלבו בתעשיית הסרטים בהוליווד, ובולטות ביניהם היפהפיות החיפאיות, מדליה לביא עד מורן אטיאס. בתעשיית המדיה המקומית יש יוצרים רבים שגדלו בחיפה, וביניהם גיל זייד ונירו לוי.
אם מניחים את חיפה, והיצירות שמתרחשות בה, על גרף ציר הזמן בשני קווים נפרדים, רואים שהסרטים והיצירות האמנותיות האחרות הופכים להיות אישיים יותר, בעוד שהמציאות הופכת להיות בלתי אישית.
בשנות ה-1950 וה-1960 סרטים כמו ''אקסודוס'', עסקו באתוס הציוני והחברתי, שבו כמעט ולא היה מקום לאישי. חיפה, כחלק מהנוף הארץ ישראלי, היתה, לעומת זאת, עיר נמל ציורית טובלת בירק עם ניחוח ים תיכוני וכנעני, שכל אחד יכול היה למצוא את הפינה האישית הקסומה, כמו ביצירות הרמן שטורק.
בהדרגה הסיפורים הפכו להיות אישיים יותר, ובימינו הם אישיים בלבד, כאשר בשיאם החיפוש אחר האמת הפנימית. הנוף החיפאי, לעומת זאת, הפך להיות תעשיתי ומזהם, כוחני ובלתי אישי לחלוטין. מגרשי המכולות הענקיים סביב נמל חיפה, יחד עם המפעלים המזהמים, ותוכניות הבינוי חסרות הרגישות, הפכו להיות חלק מרכזי מהשיח החברתי והביטוי היצירתי האישי.
בהדרגה הסיפורים הפכו להיות אישיים יותר, ובימינו הם אישיים בלבד, כאשר בשיאם החיפוש אחר האמת הפנימית. הנוף החיפאי, לעומת זאת, הפך להיות תעשיתי ומזהם, כוחני ובלתי אישי לחלוטין. מגרשי המכולות הענקיים סביב נמל חיפה, יחד עם המפעלים המזהמים, ותוכניות הבינוי חסרות הרגישות, הפכו להיות חלק מרכזי מהשיח החברתי והביטוי היצירתי האישי.
טרם ניתן ביטוי בסרטים החיפאיים להשתלטות הטייקונים על המרחב המטרופוליני, באמצעות פרויקטים מגלומניים פרטיים, שהם המשך סוריאליסטי של התפנית לעבר ה''אישי''.
התחושה היא שלאנשים אין, לעיתים, מה לעשות אלא להלשין אחד על השני, גם אם הם עושים זאת במסווה של יצירה אמנותית.
האם עינו של האח הגדול פקוחה עלי?
משך שנים רבות הרהרתי אם לכתוב, גם אני, ביוגרפיה עלילתית שמורכבת מסיפורים חיפאיים מסמרי שיער שאני מכיר. החלטתי להניח לעצמי ולזולתי בשלב זה.
מראה האמפיתיאטרון המרהיב של מפרץ חיפה מעורר תחושה של אויר פסגות, ויוצר בקרב החיים בו גירוי מתמיד לפעולה, שלעיתים היא חפוזה מידי ומתבטאת במעשים ותוכניות בלתי סבירים, בפרט לנוכח האתגרים הסביבתיים.
התחושה היא שלאנשים אין, לעיתים, מה לעשות אלא להלשין אחד על השני, גם אם הם עושים זאת במסווה של יצירה אמנותית.
האם עינו של האח הגדול פקוחה עלי?
משך שנים רבות הרהרתי אם לכתוב, גם אני, ביוגרפיה עלילתית שמורכבת מסיפורים חיפאיים מסמרי שיער שאני מכיר. החלטתי להניח לעצמי ולזולתי בשלב זה.
מראה האמפיתיאטרון המרהיב של מפרץ חיפה מעורר תחושה של אויר פסגות, ויוצר בקרב החיים בו גירוי מתמיד לפעולה, שלעיתים היא חפוזה מידי ומתבטאת במעשים ותוכניות בלתי סבירים, בפרט לנוכח האתגרים הסביבתיים.
מטבע הדברים רשימת הסרטים בנושא זה מתעדכנת מעת לעת, ואפשר להוסיף לרשימה את:
- ''השיבה לחיפה'' [1982] - זוג פליטים פלסטינאים משכונת חליסה פוגשים מחדש את בנם אשר ננטש כשתינוק כשברחו, ואומץ על ידי משפחה יהודית.
- ''קשר עיר'' [1998] - סרטו של יהונתן סגל, שמתרחש בחיפה, אודות התפוררות תא משפחתי המעורער ממילא, מחמת הצימאון לאהבה נוספת.
- ''יום יום ''[1998] - קומדיה של עמוס גיתאי על החיים האפורים של צעיר בצל אימו בחיפה האפורה.
- ''בקרוב יקרה לך משהו טוב'' [2006] - נער בורח מביתו במושב בחיפוש אחר אחותו שמתגוררת בחיפה ועובדת כדיילת בספינת שעשועים.
- ''ציון ואחיו'' [2009] - על רקע שכונה קשה בפרבר של חיפה, הסרט מספר את סיפורו של ציון, נער כבן 14 ואחיו הגדול אשר להם מערכת יחסים הדוקה.
- ''התפרצות X'' [שנת 2010] - פרופסור בטכניון מגלה כי לאשתו יש מאהב, עושה מעשה נורא, ונאלץ להתמודד עם התוצאות.
- ''שיר ערש לאבי'' [2011] - סירטו הביוגרפי של עמוס גיתאי, בכיר יוצרי הקולנוע החיפאיים, אודות אביו האדריכל שהיה ממתככנני חיפה.
- ''לצוד את הזמן'' [2012] של ערן ברק, שעוסק בחוויותיו כצעיר שעבר לגור בחיפה ופוגש בציד הנאצים החיפאי המפורסם טוביה פרידמן.
- ''הגנן'' [2012] - סרטו של הבמאי האיראני הידוע מוחסן מחמלבאף, שמתרחש בגנים הבהאיים בחיפה.
- ''את לי לילה'' [2014] - צעירה חיננית מקריבה את חייה לטובת טיפול באחותה המפגרת. הסרט מתרחש בשכונת נווה יוסף בחיפה.
- ''ארץ פצועה'' [2016] - שוטר חיפאי מפליל את מפקדו המושחת על רקע פיגוע דמים שמתרחש בעיר.
- ''ואז היא הגיעה'' [2017] - סיפור אהבה של צעיר ממשפחה חיפאית ידועה עם נערה ירושלמית שפגש במקרה.
- ''זונה כמוני'' [2019] - זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר. ויקטור, סוחר הנשים שדמותו מככבת בסרט, מוכר לי היטב כבנם של השכנים.
ברשימת משנה אפשר לכלול את הסרטים אודות עכו והקריות:
- ''בגלל המלחמה ההיא'' [1988] - קורות חייהם של שני ניצולי שואה, האחת סופרת אינטלקטואלית מתל אביב והשני איש עמל מחוספס מהקריות.
- ''חולה אהבה בשיכון ג'' [1995] - צעיר שמפעיל תחנת כבלים פיראטית בקרית ים מתאהב ביפהפיה בלתי מושגת. סרטו של שבי גביזון שנולד וגדל בקריה.
- ''חצוצרה בואדי'' [2002] - רומן בין סטודנט יהודי לצעירה ערביה שמתרחש בואדי ניסנאס. על פי ספרו של סמי מיכאל.
- ''ולקחת לך אישה'' [2004] - הסרט הראשון בטרילוגיה של רונית ושלומי אלקבץ, אודות משפחה מסורתית ממוצא מרוקני המתגוררת בקרית ים.
- ''געגוע'' [2017] - סרטו של שבי גביזון על שני תלמידי תיכון מעכו שנפטרו בדמי ימיהם.
- ''מונטנה'' [2017] - סיפור אהבה בין שתי נשים שמתרחש בעכו.
- ''אין בתולות בקריות'' [2018] - חוויות התבגרות של נערה מקרית ים.
סרטים בקטגוריות נוספות שקשורים לבירת הצפון הם בנושאים הבאים: לבנון, גליל, עמק.
