שדה תעופה חיפה אידיאלי לטרמינל סחורות

ההובלה האוירית צומחת בתאוצה עם התפתחות המסחר באינטרנט. שדה התעופה חיפה הוא מיקום אידיאלי לטרמינל טרנזיט להובלת סחורות במטוסים מכל העולם לכל העולם. אפשר לשלב בטרמינל זה את כוח האדם המיומן מהמטרופולין שעוסק כיום בלוגיסטיקה ימית בלבד, ואת המבנים והשטחים בעורף הנמל הימי שמיועדים לשירותי לוגיסטיקה. 

''אל על מטענים'' עוברת מהפכה משמעותית עם הפיכת ישראל ל''טרנזיט האב''. השירות החדש, "טרנזיט טו גו", הופך את נתב''ג לטרמינל בינלאומי לסחורות מכל מקום לכל מקום. מדובר במהפכה משמעותית, שאחוז מאוד גדול מהקיבולת של אל על מיועד עבורה. עם כניסת מטוסי ה''דרימליינר'' הפוטנציאל יהיה הרבה יותר גדול.

נמשכת מהפכת הסכם השמים הפתוחים

נמשכת מהפכת הסכם השמים הפתוחים

יעדי רשות שדות התעופה להגדלת התיירות הנכנסת היו: יותר חברות תעופה, מיותר יעדים ויותר נפח פעילות, שמשמעותם יותר תדירויות. כלומר לפתח את נמלי התעופה בארץ במטרה לאפשר להגיע לכל חברות התעופה המבקשות לטוס לישראל. לצורך זה היא השקיעה ומשקיעה 5 מיליארד שקלים מתקציבה הפנימי בנמל התעופה רמון החדש בתמנע ליד אילת, הצפוי להיפתח בסוף השנה, בנמל התעופה בחיפה, במגדל פיקוח חדש בנתב"ג, בשדרוג המסלולים בנתב"ג, בטכנולוגיות ביטחונית מתקדמות. הכל כדי לעמוד בביקוש הגובר של נוסעים ומטוסים כפועל יוצא מהסכם השמים הפתוחים.

מטוסי הנוסעים החדישים ונמל התעופה במפרץ חיפה

הסרטון מסביר את ההבדלים בין מטוסי נוסעים גדולים לקטנים, ובעיקר בין האיירבוס 380 לבואינג 787 דרימליינר. ההצלחה של הדרימליינר גדולה ואילו ל-380 אין כמעט הזמנות. ה-380 מתאים לחברות תעופה שיש להן בסיס גדול שממנו הן שולחות מטוסים קטנים ליעדי משנה. לדרימליינר, שגודלו פחות ממחצית, יש טווח ארוך מאד והוא חסכוני בדלק. לכן מפעילים אותו גם בין שדות תעופה קטנים ומשניים יחסית.
הדרימליינר יכול לטוס עם פחות נוסעים, ועדיין הטיסה תהיה משתלמת, כי טיסות ישירות זולות יותר מטיסות עם קונקשן, והתפעול מהשדות תעופה שאינם מרכזיים הוא זול יותר.
המהפכה של הדרימליינר היא גם ביחס למטוסים קיימים, ששולטים בשוק בהווה, שהם בנפח דומה אך בעל מחצית הטווח וחסכוניים פחות. המטוס הוא ידידותי לסביבה ושקט, ובעל יכולת המראה ונסיקה מעולים. לכן הוא יאיץ את הקמת נמלי התעופה בקירבת מרכזי הערים. זאת מהפכה נוספת בתעופה האזרחית, שתעצים בשנים הקרובות.
חברת איירבוס פיתחה ומייצרת מטוס מקביל לדרימליינר והוא דגם ה-350, שגם זוכה להצלחה מסחרית. צורתם ונתוניהם של שני דגמי המטוסים דומים מאד: שניהם עברו תהליך פיתוח ממושך ויקר, הם בעלי קיבולת ממוצעת של כ-300 נוסעים, בעלי הנדסת אנוש מתקדמת, בנויים בהרכב דומה מחומרים מרוכבים, בעלי מנועים שקטים, טווח ארוך, המראה ונחיתה קצרים, נכנסו לשוק בערך בשנת 2015, הוזמנו עד כה מכל דגם כ-1000 יחידות, ועוד. 
נמל התעופה החדש והפופולארי מאד של העיר לונדון נמצא כמעט במרכז העיר, במרחק של כרבע שעה נסיעה ברכבת התחתית מדאונינג 10. נמל התעופה החדש משתלב היטב בהתפתחות הרבה של התעופה האזרחית בעשור האחרון, שאירופה הובילה אותה עם חברות הלאו קוסט כמו ריינאייר ואיזיג'ט.
ההתפתחות החברות האלה באה בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית בייצור מטוסי נוסעים בינוניים, מתוצרת בואינג ואיירבוס, שהיו ידידותיים לסביבה, חסכוניים ושקטים, לעומת קודמיהם המזהמים והמרעישים. כך התחילה המגמה לחזור לנמלי תעופה סמוכים ככל האפשר למרכז המטרופולין.
מי שמבקר בנמל התעופה של העיר לונדון נדהם מהשתלבותו בנוף האורבאני. הוא נראה כמעט כמו תחנת רכבת, והנוסעים שנחפזים אליו וממנו מתנהגים בהתאם. כשמגיעים לטרמינל נכנסים מיד לקצב. העולם מתנהג בקצב השעון, אשר קובע את סדר היום שלנו, ואנו אוהבים לחיות בקצבו. נסיעה לארבעת נמלי התעופה האחרים של לונדון, למעט להיתרו שיש אליו קו רכבת מיוחד, נמשכת כשעה, וכרוכה בהחלפת אמצעי תחבורה.
הצלחתם של מטוסי הנוסעים החדישים, במקביל להצלחת נמל התעופה של העיר לונדון מחזקת מאד את סיכויי הצלחתו של נמל תעופה בינלאומי במפרץ חיפה, לאחר שמסלולו יוארך בעוד קילומטר. לחברות התעופה ישתלם לטוס בטיסה ישירה מחיפה לניו יורק, עם כשלוש מאות נוסעים בלבד. 

נמל התעופה של העיר לונדון