מפרץ אילת, עם הערים אילת ועקבה שנמצאות משני צידיו, זהה כמעט בתכונותיו הטופוגרפיות למפרץ חיפה, והדמיון הפיזי בין השניים הוא רב מאד. בין אילת לעקבה יש יחסי שכנות טובים. תיירים ועובדים רבים חוצים את הגבול מידי יום. אין ספק שמראה העמק השלו, בעל המראה הפסטורלי מדברי, מסייע להשכנת השלום. במפרץ חיפה המצב הוא בדיוק להיפך. על העמק חולשת תעשיה פטרוכימית מרעילה, בלתי בריאה לסביבה ולאדם, מזיקה גם מבחינה בטחונית, חברתית וכלכלית. התעשיה הזאת הוא יוצרת די.אנ.איי מקומי בלתי בריא והפכפך.
בלב כל מטרופולין יש מגדלי מגורים ועסקים אך לא מפעלים פטרוכימיים. גם אם יפתרו את בעית הזיהום, אך בז''ן ישארו במקומם, הסיכויים של מטרופולין חיפה להתפתח יגוועו. זאת, בין היתר, מכיוון שבעית הביטחון העצומה שיוצרים מפעלים אלה כיום לתושבי מטרופולין חיפה תישאר, ותתגבר מאד במידה ותאושר הרחבתם.
החרדה הבריאותית מזיהום האויר משולבת במטרופולין חיפה בחרדה הבטחונית, והתוצאה היא מצב רעיל ונפיץ, שדורש טיפול כולל. כאשר נשמעה אמש אזעקת התרגול של פיקוד העורף שאלו התושבים רבים מה יהיה במידה וטיל יפגע במיכל האמוניה או מתקן פטרוכימי אחר. התושבים חשבו שהזיהום שממנו הם סובלים יום יום יתעצם בבת אחת מאות מונים, ויגרום למותם של המונים. זאת המועקה וזאת הצעקה של תושבי מטרופולין חיפה. אך ועדת איכות הסביבה שמטפלת בזיהום אינה מתיחסת באותה הנשימה לבעית הטילים.
לאחר מלחמת לבנון השניה קיבל ראש עירית חיפה תקציבים שמנים לשיקומה, והוא ניצל אותם לפרויקטים ראוותניים. אחת הסיבות לכך היא חוסר יכולתו להתמודד עם המורכבות של העיסוק במפרץ חיפה.
צמצום ופינוי המפעלים הפטרוכימיים, והסבת עתודות הקרקע באזור לתיירות, מגורים, ותעשיה ועסקים מתקדמים, היא חיונית לעתידה של מדינת ישראל.
נדרש שר בכיר בקבינט, שהוא מומחה לפיתוח אזורי, שירכז את הטיפול בנושא, בזכות תמיכתם של חברי כנסת רבים. השארת מפרץ חיפה במתכונתו הנוכחית היא אינטרס של גורמים רבי כוח והשפעה, אך חקיקה נאורה תצליח למנוע זאת.
