הרהורים בדרך לירושלים, להפגנה נגד הרחבת בז''ן בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובניה:
האוטובוס מלא במפגינים כמוני, וכל אחד מאיתנו שקוע במחשבות, רגשות, זכרונות, טענות והצעות משלו. אין טעם שאקח גם אני את המיקרופון ואתחיל לספר מדוע אני נוכח, אך המסגרת מציפה בי את סיפור הדרך שלי, באופן שאיני יודע אם אצליח לשחזר בהזדמנות אחרת.
האוטובוס מלא במפגינים כמוני, וכל אחד מאיתנו שקוע במחשבות, רגשות, זכרונות, טענות והצעות משלו. אין טעם שאקח גם אני את המיקרופון ואתחיל לספר מדוע אני נוכח, אך המסגרת מציפה בי את סיפור הדרך שלי, באופן שאיני יודע אם אצליח לשחזר בהזדמנות אחרת.
למשל, כאשר חצינו את המעבר בין עמק זבולון לעמק יזרעאל, לעבר יקנעם, נזכרתי בשירות הצבאי, כאשר הייתי בתצפיות לעבר האזור ממרומי הכרמל, והיינו רואים את גוש העשן הצפוף שמיתמר לכיוון מזרח מעשרות ארובות המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה.
נזכרתי גם בתקופה שבה עבדתי כממפה עבור הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקראת מפקד האוכלוסין הארצי בראשית שנות ה-1980, והלכתי ברגל, כשצילום אויר בידי, בעשרות ישובי המייעוטים בגליל המערבי והתחתון, כדי לסמן על התצלום כניסה של כל בית. נדהמתי מהיקף הבניה, שיצרה כבר אז מסה אורבאנית רצופה, שאינה מופיעה במפות עד היום, החל מצפון הגליל המערבי ועד למזרח הגליל התחתון.
הצורך להבין ולהגדיר את התפרושת הגיאוגרפית הזאת היה אתגר עבורי. מבלעדי כלים קיימים, פניתי לתחום הכרטוגרפיה המואנשת, שהכרתי מעט כסטודנט לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, כצורת מיפוי של מקומות מקודשים, ושרטטתי חצי קשת על האזור שמיפיתי. זה היה בעיני חצי סהר, מונח שעשוי להסביר את התפרושת הגיאוגרפית.
מאז התחלתי להתעמק יותר בנושא של מפות מצוירות והאנשה. מונח הגג המקצועי הוא גיאוגרפיה קוגניטיבית, או סוביקטיבית, מונח שבא לציין את פני השטח כמו שהם מצטיירים במוח האישי.
בתהליך ממושך הגעתי לצייר את 'דמות האדם של ארץ הקודש', שהיא מפת ארץ ישראל כמראה הגוף האנושי. ציפיתי להכרה ציבורית על מפה זאת אך לא זכיתי לכך.
למרות זאת המשכתי להתעמק בה, ולצייר עשרות מפות מואנשות נוספות. כאשר התחזק המאבק למען מפרץ חיפה ראיתי שזאת הזדמנות להביא את התובנות שלי למקום שזקוק להן יותר מכל.
במפת 'דמות האדם' הר הכרמל הוא האף, ועמק זבולון הוא ארובת העין. הדברים החשובים ביותר נמצאים כידוע מתחת לאף. את האנלוגיה הזאת מדגישה גם המציאות של המאבק למען מפרץ חיפה.
למפה יש השלכות רבות, מדעיות, דתיות, הסטוריות, אנתרופולוגיות, רפואיות, פוליטיות ועוד. פיתחתי גם שיטת תיראפיה באמצעותה. על פי שיטה זאת, המגורים בכל נקודה בארץ ישראל מושפעים מההקבלה לאיבר המתאים בגוף האדם. כתוצאה מכך מתפתחת רגישות יתר לאותו האיבר.
בחיפה, הארובות הפטרוכימיות מעצימות עשרות מונים את הרגישות באף, שנוצרת ממילא כתוצאה ממגורים באזור זה. באזור טבעון סובלים התושבים ממיגרנות.
ירושלים היא, על פי מפת דמות האדם, עומק הפה והלשון, לכן הטרמינולוגיה והרגישויות שם הן שונות.
