יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

בז''ן = נדל''ן !

בז''ן = נדל''ן:
גם אם יפתרו את בעית הזיהום, אך בז''ן ישארו במקומם, הסיכויים של מטרופולין חיפה להתפתח יגוועו.
מתווכחים עם מקבלי ההחלטות על נתוני זיהום ותחלואה. אפשר לדבר אליהם, ואל הציבור כולו, בשפה שכולם מבינים, שהיא שפת הכסף והנדל''ן.
מפעלים פטרוכימיים בונים במקום נידח, על קרקע שהערך שלה הוא אפסי. הערך של דונם קרקע מופשרת למגורים בלב ריכוז אוכלוסיה הוא מיליוני שקלים. לכן ההכנסות מבז''ן הן אפסיות לעומת ההכנסות שצפויות למדינה ממכירת הקרקע, והמיסים השונים שיגיעו מהאזרחים שיתגוררו ויעבדו במקום הזה.
לא קשה למצוא שטח מתאים של 2000 דונם, שהוא שטח בז''ן, ברמת הנגב. זאת כי מפעלים ומתקנים פטרוכימיים אפשר לבנות במרחק 10-20 ק''מ מעיר, ולא צריך מרחק גדול יותר כדי למנוע את הסכנות מהם.
הבניה למגורים לא תהיה על השטח המזוהם של בז''ן, אשר יהפוך לחלק מפארק הקישון, אלא בשטח של האדמות סביבו, שיהפכו לחלק מעיר הקריות. אלה הם עשרות אלפי דונמים שמהווים את העתודה המשמעותית האחרונה לבניה במישור החוף של מדינת ישראל. זה שטח עצום ומרהיב עין, מצוין לעיור אינטנסיבי, שכיום אי אפשר לעשות עליו כלום, כי המתקנים הפטרוכימיים חייבים שוליים בטיחותיים רחבים מאד.
אין ספק שהעתקת בז''ן למקום אחר תעלה הון רב, ויש הנוקבים במחיר של 10 מילארד שקלים, אך בנינים במקום בז''ן יצמיחו את מטרופולין חיפה לדרגת מטרופולין תל אביב לפחות.
בז''ן, שמילאו וממלאים תפקיד משמעותי בבנין הארץ, חיבים לאמץ תוכנית זאת, גם מתוך אחריות לאומית וגם כי הם ירוויחו ממנה.
צריך להפוך את הלבניות לבנינים. בליבו של כל מטרופולין בעולם נמצאים מגדלי מגורים ועסקים, ולא מתקנים פטרוכימיים כמו שיש בלב מטרופולין חיפה.

יום חמישי, 18 באוגוסט 2016

הפסדי הכרמלית

הכרמלית נמצאת בהפסדים כל השנים כי מכונות הכרטיסים שלה היו בלתי יעילות להחריד, וכתוצאה מכך אנשים רבים נמנעו מלנסוע בה. 
לאחרונה התחילו לכרטס בה באמצעות כרטיס רב-קו, עם טעינה נפרדת של הכרטיס במכשיר יחודי לכרמלית, ובעקבות זאת עלה מספר הנוסעים. 
לאחר שיתאפשר להשתמש בטעינה הכללית של הרב-קו גם בכרמלית, ובמסגרת 90 הדקות לנסיעה בודדת, מספר הנוסעים יהיה גבוה מאד.

יום שלישי, 16 באוגוסט 2016

יש להקים שני נמלי תעופה בינלאומיים בצפון הארץ, בחיפה וברמת דויד

יש להקים שני נמלי תעופה בינלאומיים בצפון הארץ, בחיפה וברמת דויד.

יש ויכוח אינסופי כמעט היכן להקים נמל תעופה בין לאומי בצפון הארץ? בחיפה או ברמת דויד?

התשובות אינה ''לא לא'' ו''או או'', אלא ''גם וגם''.
גם לשדה תעופה גדול עם אפשרות התפתחות בלתי מוגבלת כמעט במפרץ חיפה,
וגם לשדה תעופה אזרחי בתפעול מינימלי ברמת דויד.

התרחבות הביקושים הצפויה בתחבורה האווירית בתבל צריכה להתחבר לצורך בפיתוח צפון מדינת ישראל. חיפה ורמת דויד גם יחד עשויים שלא להספיק לצורך זה, לאור הפוטנציאל האנושי הרב שקיים באזור.

מדינת ישראל מפגרת בתשתיות שדות תעופה לנפש יחסית למדינות המערב:
במדינת ישראל יש שדה תעופה סלול אחד לכל 270,000 איש.
בארצות הברית יש שדה תעופה סלול אחד לכל 62,000 איש.

נמל תעופה בי''ל על חוף המפרץ חיוני לפיתוח מטרופולין חיפה וביכולתו לשמש סמל ומפתח לשינוי פני מפרץ חיפה. באמצעות הארכת המסלול לתוך הים אפשר יהיה לפתח אותו באופן בלתי מוגבל כמעט.
רמת דויד מתאים אמנם לשימוש מידי, אך קיימות מגבלות רבות לפיתוחו ולשימוש בו.

העלות הנמוכה של הפיתוח בשני השדות מאפשרת פיתוחם והפעלתם בו זמנית, דבר שמתבצע למעשה, בהילוך נמוך מאד, כבר כיום.

צריך לפתח את שני השדות במקביל, על פי צרכים וייעודים הולמים. זאת בדומה למה שמתרחש במטרופוליני נמל רבים ברחבי תבל, שבהם יש שדה ותיק בעומק היבשה, ושדה חדש על שטח שנכבש מהים.

חיפה מתאים לפעילות אינטנסיבית ומגוונת של חברות תעופה רבות, שמפעילות טיסות קבועות ליעדים לרחבי תבל.
רמת דויד מתאים לתחזוקה ולחברות לאו קוסט שיפעילו טיסות שכר.