הפסדי הכרמלית

הכרמלית נמצאת בהפסדים כל השנים כי מכונות הכרטיסים שלה היו בלתי יעילות להחריד, וכתוצאה מכך אנשים רבים נמנעו מלנסוע בה. 

לאחרונה התחילו לכרטס בה באמצעות כרטיס רב-קו, עם טעינה נפרדת של הכרטיס במכשיר יחודי לכרמלית, ובעקבות זאת עלה מספר הנוסעים. 

לאחר שיתאפשר להשתמש בטעינה הכללית של הרב-קו גם בכרמלית, ובמסגרת 90 הדקות לנסיעה בודדת, מספר הנוסעים יהיה גבוה מאד.

יש להקים שני נמלי תעופה בינלאומיים בצפון הארץ, בחיפה וברמת דויד

יש להקים שני נמלי תעופה בינלאומיים בצפון הארץ, בחיפה וברמת דויד.

יש ויכוח אינסופי כמעט היכן להקים נמל תעופה בין לאומי בצפון הארץ? בחיפה או ברמת דויד?

התשובות אינה ''לא לא'' ו''או או'', אלא ''גם וגם''.

גם לשדה תעופה גדול עם אפשרות התפתחות בלתי מוגבלת כמעט במפרץ חיפה,

וגם לשדה תעופה אזרחי בתפעול מינימלי ברמת דויד.

התרחבות הביקושים הצפויה בתחבורה האווירית בתבל צריכה להתחבר לצורך בפיתוח צפון מדינת ישראל. חיפה ורמת דויד גם יחד עשויים שלא להספיק לצורך זה, לאור הפוטנציאל האנושי הרב שקיים באזור.

מדינת ישראל מפגרת בתשתיות שדות תעופה לנפש יחסית למדינות המערב:

במדינת ישראל יש שדה תעופה סלול אחד לכל 270,000 איש.

בארצות הברית יש שדה תעופה סלול אחד לכל 62,000 איש.

נמל תעופה בי''ל על חוף המפרץ חיוני לפיתוח מטרופולין חיפה וביכולתו לשמש סמל ומפתח לשינוי פני מפרץ חיפה. באמצעות הארכת המסלול לתוך הים אפשר יהיה לפתח אותו באופן בלתי מוגבל כמעט.

רמת דויד מתאים אמנם לשימוש מידי, אך קיימות מגבלות רבות לפיתוחו ולשימוש בו.

העלות הנמוכה של הפיתוח בשני השדות מאפשרת פיתוחם והפעלתם בו זמנית, דבר שמתבצע למעשה, בהילוך נמוך מאד, כבר כיום.

צריך לפתח את שני השדות במקביל, על פי צרכים וייעודים הולמים. זאת בדומה למה שמתרחש במטרופוליני נמל רבים ברחבי תבל, שבהם יש שדה ותיק בעומק היבשה, ושדה חדש על שטח שנכבש מהים.

חיפה מתאים לפעילות אינטנסיבית ומגוונת של חברות תעופה רבות, שמפעילות טיסות קבועות ליעדים לרחבי תבל.

רמת דויד מתאים לתחזוקה ולחברות לאו קוסט שיפעילו טיסות שכר.

רחמנא ליצמן

כמעט כל מי שפרסם תגובה נגד משרד הבריאות, לגבי פסילת המחקר שקבע כי אחוזי הסרטן בחיפה גבוהים בהרבה מהממוצע, כלל בתוכה גם הערה אחת או שתיים לגבי מועד הפרסום, שהיה בתזמון שיצר חשיפה מינימלית באמצעי התיקשורת ובציבור בכלל. יתכן כי מועד הפרסום, ביום חמישי  4 לאוגוסט 2016 בצהריים, נקבע משיקולים אוביקטיביים בלבד. אך כדאי לנתח את הסיבות אשר הביאו לכך שהחשיפה התקשורתית לפרסום הדו''ח היתה מינימלית, ולהשאיר לציבור את ההחלטה האם היתה כאן יד מכוונת.

לפני פרוט של הגורמים לרייטינג המינימלי, כדאי להזכיר כי במועד הפרסום הראשון, בסוף חודש מרץ 2016, זכה הנושא לכותרות וכתבות מרכזיות בכל אמצעי התקשורת, העיתונות, הרדיו, והטלוויזיה, למשך 48 שעות לפחות. הציבור לא נרגע עד שהובטח לו כי הדו''ח יפורסם במלואו. עברו כ-4 חדשים בלבד עד שהדו''ח פורסם, בתחילת אוגוסט 2016, והנה הפלא ופלא, הוא זכה לפרסום מינימלי של שורות אחדות בלבד, באותם אמצעי התקשורת בדיוק, ונשכח מהציבור הישראלי הרחב לאחר דקות אחדות.

להלן הסברים אחדים לכך שהדו''ח לא זכה כמעט לתהודה באמצעי התקשורת:

1. בתחומים ציבוריים רבים די בחשד סביר כדי לחייב, על פי החוק, לפרסם במלואו מיד כל פרט שקשור לנושא. כך הוא הדבר כאשר עולה חשד לפלילים בתאגיד כלכלי. כך גם לגבי אישים פוליטיים. במידה והחשדות נגדם מבוססים, יובא הענין להכרעת בית משפט, אך בינתיים חובת הציבור לדעת. במקרה שלפנינו, החשדות כי בז''ן הוא גורם לסרטן הם מבוססים, אך למרות זאת משרד הבריאות עיכב את ממצאי הדו''ח במשך 4 חדשים תמימים. כתוצאה מתקופת הצינון הזאת נקבעה אצל הציבור מראש המסקנה כי אין בדו''ח ממש.
2. הדו''ח פורסם באמצע החופש הגדול. האמהות עסוקות עם הילדים, ואזרחים רבים נמצאים בחו''ל. זאת עונת המלפפונים, וכל חדשה, ולו גם חשובה, אינה זוכה להתיחסות רצינית, אם בכלל.
3. הדו''ח פורסם בזמן בין המיצרים, בערב תחילת חודש אב. עבור החרדים זאת תקופת קינות, לזכר טרגדיות חורבן בתי המקדש הראשון והשני. כל פרסום חדשותי נבלע בקונטקס של הטרגדיות הגדולות האלה. יתכן ומועד הפרסום נועד לרמוז לציבור החרדי שמדובר בטרגדיה נוספת.
4. הדו''ח פורסם יום לאחר תחילת פגרת הכנסת. כך הפכה לבלתי אפשרית המשימה  לקבל תגובה משר, יו''ר וועדה, או חבר כנסת. 
5. האולימפיאדה עמדה בפתח, ועיני כולם כבר היו נשואות לריו. השידורים מריו הם בשעות הלילה, וחייבים בימים אחדים כדי להתרגל לכך. כל המדינה התחילה ג'ט לג, שבמהלכו אי אפשר היה להתרכז במאומה.
6. הדו''ח פורסם ביום חמישי בצהרים, מועד שידוע מאז ומתמיד כמאוחר מיד לכל פירסום חדשותי רציני. עיתוני סוף השבוע הודפסו, ומהדורות החדשות הטלוויזיוניות נערכו. 
7. הדו''ח פורסם בשעה 1300. היה זה בין הידיעות על שחרורה מהכלא של אתי אלון, והשארתו בכלא של משה קצב. מדובר בתזמון מדויק עבור מי שחפץ שההודעה שהוא משחרר לאמצעי התקשורת תזכה לרייטינג מינימלי בלבד. החל מפרסום ההודעה על שחרור אלון עסקו אמצעי התקשורת בנושא זה בלבד. כאשר פורסמה ההודעה על קצב המשיכו העיתונאים לעסוק גם בו, עד למהדורות הערב בטלוויזיה. הידיעה על גניזת המחקר שעוסק בסרטן מבז''ן נבלעה בתהום הנשיה.

חברי הכנסת, פקידי משרדי הממשלה, והלוביסטים, עוסקים כולם כאחד בנושא זה או אחר, על בסיס שפה משותפת, בקיאות בנושא, והיכרות אישית. הם נפגשים זה עם זה גם מחוץ למקומות ושעות העבודה, ומקבלים החלטות שמשפיעות על גורלנו באופן בלתי רשמי, החלטות שהופכות לרשמיות באמצעות חותמת רשמית. אין לדעת מה התרחש מאחורי הקלעים של מועד הפרסום על מחקר גורמי וממצאי הסרטן במטרופולין חיפה, אך ללא ספק מועד זה התאים ביותר לכל מי שחפץ כי אמצעי התיקשורת יצמצמו מאד את החשיפה לידיעה.