מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי עומד לבקר בתורכיה ב-21 לאוגוסט, כאשר היחסים בין שתי המדינות הם מתוחים, לכאורה בשל התבטאויות לגבי תמיכת האמריקנים בניסיון ההפיכה הכושל בתורכיה. מתחת לפני השטח יתכן והסיבות לביקור הן עמוקות יותר, וקשורות לניסיון אמריקני לתאם עם התורכים את החתימה על החוזים לחפירת תעלת איסטנבול, שצפויים להיחתם במהלך השנה.
תעלת איסטנבול היא תעלה באורך של כ-50 ק''מ, ברוחב של כ-500 מטר, ובעומק של כ-25 מטרים, אשר התוואי שלה הוא מערבית לפרברים המערביים של איסטנבול, במרחק כ-10 ק''מ מערבית לנמל התעופה הבי''ל אתא תורק. תוואי התעלה מתוכנן בצורה מבריקה, כשהוא מתבסס על תנאי השטח הטבעיים, של מפרצים, אגמים, עמקים, וביצות. התעלה תפעל על פי כללי נתיבי המים הבינלאומיים, ותשרת את כל מדינות איזור הים השחור.
היא תשמש בפרט ליצוא של נפט במיכליות ענק, שאינן מסוגלות לעבור כיום במיצרי הבוספורוס העמוסים והצרים. הנפט המתוכנן ליצוא יגיע ממדינות הים הכספי ומרכז אסיה שנמצאות מזרחית לים השחור. בשנים האחרונות ניהלה תורכיה מו''מ עם מדינות אלה להעברת צינור נפט משטחן לתורכיה, כדי שהנפט יזרום מקצהו התורכי למיכליות שיספקו אותו לרחבי תבל. המו''מ נכשל, וכתוצאה מכך החליטה תורכיה לעבור לחפירת תעלת איסטנבול.
לכמויות הנפט העצומות שצפויות להיטען על המיכליות שיחצו את תעלת איסטנבול תהיה השפעה מרחיקת לכת על אינטרסים של מדינות רבות, וביניהן ארצות הברית. ראשית, מדינות הים השחור והים הכספי יתחזקו. שנית, הנפט שיגיע ממדינות אלה יאיים על חברות הנפט האמריקניות, שיש להן השפעה רבה על הממשל.
אחת החברות שעשויות להיפגע מהיצף הנפט שיגיע לים התיכון היא נובל אנרג'י, בעלת מאגר ליוויתן שנמצא מערבית לחיפה. נובל אנרג'י עומדת בימים אלה, יחד עם ממשלת ישראל, להשקיע מיליארדי דולרים בפיתוחו.
קשה לדעת מה תהיה השפעת הנפט מהים הכספי על בתי הזיקוק בחיפה. כיום מזקקים בבז''ן כמויות עצומות של נפט שמיועד ליצוא לתורכיה, אך מגיע ממקורות במפרץ הפרסי. האם גם הנפט שיגיע מהים הכספי יזוקק במפרץ חיפה?
וועדות ממשלתיות אחדות אישרו בשבועות האחרונים הרחבה רבת היקף של בז''ן, והקמת בית זיקוק נוסף וחוות מיכלים בצמוד לו. זאת תוך כדי כך שמשרדי הבריאות והסביבה מטייחים את תוצאותיו של סקר, אשר קבע חד משמעית שיש במטרופולין חיפה ריכוזי סרטן גבוהים בהרבה מעל הממוצע, כתוצאה מזיהום האויר הפטרוכימי.
