שדה תעופה שנכנס לתוך הים - וולינגטון ניו זילנד

שדה התעופה הבי''ל של וולינגטון, ניו-זילנד, מזכיר במיקומו הגאוגרפי את שדה התעופה של חיפה: א. שני השדות נמצאים בין שני רכסי הרים מקבילים - בחיפה אלה הם הר הכרמל והרי הגליל התחתון. ב. שני השדות נמצאים בין שני מפרצים - בחיפה אלה הם מפרץ חיפה ומפרץ זבולון.

בערך נמל התעופה של וולינגטון בוויקיפדיה מופיע כי בשדה עוברים למעלה מ-5 מיליון נוסעים מידי שנה, רובם טסים במטוסי נוסעים בינוניים מדגמי איירבוס ובואינג, וזאת למרות שלשדה יש מוניטין בגין רוחות חזקות שנושבות בו. השדה גובל באזורי מסחר ומגורים ממערב וממזרח, ובמפרץ וולינגטון ומיצרי קוק מצפון ומדרום. יש תוכניות להאריך את השדה במידה משמעותית אמצעות ייבוש נוסף של הים. בהרחבת בניני הטרמינל מושקעים בשנים האחרונות מאות מיליוני דולרים כדי להתמודד עם כמות הנוסעים שגוברת. מספר התאונות שארעו בשדה מאז הקמתו ועד היום הוא מינימלי. 

בכל המקומות שבהם יש שדה תעופה שנכנס לתוך הים מדובר בפרוייקט יוקרתי, שממתג את העיר לרמה הגבוהה ביותר.

שדה התעופה בוולינגטון - גוגל ארף

שדה התעופה בוולינגטון - גוגל מפות

מטוס נוחת בשדה התעופה בוולינגטון

מטוס ממריא מוולינגטון

מתרחצים בחוף הים בוולינגטון על יד שדה התעופה

אנשים רבים קראו לטרמינל החדש בוולינגטון ניו-זילנד "הטרמינל המכוער ביותר בעולם", אבל זה לא עצר את זכיותיו המתמשכות במגוון פרסים חשובים על התכנון והביצועים שלו. מכנים אותו "הסלע", כיוון שהוא בנוי כמו שני מבנים דמויי ביצים המכוסות בציפוי נחושת, קצת כמו ביצי דרקון. פנים הטרמינל מעוצב עם פינות מעוגלות ופנלים גיאומטריים ומזכיר מערות בהרים. חוץ מעיצובו היוצא דופן, הנמל נחשב למסודר ונקי במיוחד, ההמראות והנחיתות עומדות בזמן והניווט בתוכו פשוט. לאחרונה הוצבה בשדה התעופה בובה ענקית של גולום שמפחידה את העוברים ושבים, במסגרת מאמצי הקידום לסרט "ההוביט" שצולם בניו זילנד. מקור: עכבר העיר

הטרמינל בוולינגטון במבט מהשדה

הנוף של מפרץ וולינגטון נשקף מהחלונות הפנורמיים של הטרמינל, 

וגולום מ''ההוביט'' מרחף מעל הנוסעים.

אתר האינטרנט של שדה התעופה בוולינגטון מציג חזון של פיתוח שדה התעופה בעיר הנמל התוססת, שהפכה לאחד ממרכזי המסחר, התיירות והאמנות החשובים ביותר בימינו, במידה רבה בזכות שדה התעופה הבינלאומי.

שדה התעופה בוולינגטון - תמונה מאתר האינטרנט של השדה

דף הבית של אתר שדה התעופה בוולינגטון

דף נוסף מאתר שדה התעופה בוולינגטון

אתר הבית של שדה התעופה בוולינגטון

הבטיחות של שדה תעופה חיפה

להלן מסקנות אחדות בנושא הבטיחות של שדה התעופה חיפה:

א. שולי המסלול - אפשר בחיפה ליצור שולים רחבים יחסית. זאת לעומת מקומות עם שדות תעופה שנכנסים לתוך הים, וביניהם ביירות וגיברלטר, שבהן כמעט ולא קיימים שולי מסלול, וצידי המסלול נושקים לשכונות מגורים.

ב. רצועת ההקפה - פארק הקישון הוא שיבטיח את רצועת ההקפה לשדה התעופה הבינלאומי של חיפה. רצועת הקפה נאה קיימת כבר כיום, והיא מקיפה את בתי הזיקוק מדרום, את קרית אתא ממזרח, ואת רפא''ל מצפון. זאת רצועת הקפה משובחת, שכן היא בגודל המתאים למטוסי נוסעים בינוניים, ואינה חולפת מעל אזורי ישוב. אפשר גם להטות מעט את כיוון המסלול כדי להגיע לתוצאה הרצויה ביותר מבחינה בטיחותית, ומאותה סיבה גם לשנות את הגדרת גבולות פארק הקישון.

ג. חיפה נהנית ממזג אויר מצוין במרבית ימות השנה. מזג האויר הוא נעים, בהיר, ועם רוחות קלות בלבד. כל אלה עושים את חיפה יעד מבוקש לתיירים בכל ימות השנה. רוחות הצד העזות, שמקשות על נחיתת מטוסים, כמעט ולא קיימות במפרץ. גם הערפל, ששוכן מעל ש''ת רמת דויד, אינו קיים כמעט במפרץ. עבור טייסים, ובפרט ממדינות צפוניות, הנחיתה בחיפה היא יעד חלומי. הם נאבקים במרבית ימות השנה בתנאי מזג אויר סוער, גשמים, שלגים, רוחות עזות וערפל.

ד. ש''ת חיפה שוכן בגובה פני הים. לדבר זה חשיבות רבה, שכן מכשירי המדידה במטוס מכוילים על פי גובה פני הים. כדאי להזכיר, בהקשר זה, את האסון שאירע למדינת פולין, כאשר נשיא המדינה ופמליתו נהרגו לאחר שמטוסם התרסק בגישה לנחיתה בשדה התעופה במינסק. חקירת התאונה העלתה כי הסיבה היתה מכשירי מדידה לא מכוילים, אשר גרמו לטעות של עשרות מטרים בודדים בקריאת גובה המטוס מעל פני הקרקע, בשטח של גבעות נמוכות ומיוערות שנמצא בנתיב הגישה לשדה התעופה.

ה. רצועת ההקפה כמעט ואינה נמצאת בשימוש. הנחיתה המדויקת היא קריטריון חשוב עבור הטייס המקצועי, כי טעות שמחייבת הקפה עולה זמן ודלק יקרים. בימינו נמצאים גם מכשירי איכון נחיתה מדויקים, שמאפשרים נחיתה כמעט אוטומטית. לכך יש להוסיף, במקרה של שדה תעופה חיפה, את יכולת עיצוב נתיב הגישה האופטימלי מעל הים.

ו. ההמראות והנחיתות יתבצעו, ככלל, אל ומכיוון הים. רעש ותנועה מעל ריכוזי אוכלוסיה לא יהיו בשדה התעופה הבינלאומי של חיפה. זאת כי עיקר התנועה האוירית תתבצע מעל לים והשטח המיובש שבו. את הרעש באזור ההמראות שליד הטרמינל אפשר יהיה למנוע באמצעות מגיני רעש במידה והוא יפריע, והסביבה היא של שטחים ריקים ותעשייתיים-מסחרייים בלבד. הטיה של קצה המסלול שבים לכיוון הנמל תאפשר את הארכתו ותעביר את מרבית הפעילות האוירית לשטח שבתוך הים.

ז. במקרים של רוח נגדית חזקה יש צורך בהמראות ונחיתות בכיוון הפוך מהכיוון הקבוע. למקרים אלה יש בפארק הקישון שטחים פתוחים די הצורך לטיסה בטוחה ושקטה.

חשיבות שדה תעופה חיפה לרשות שדות התעופה

הדמית שדה תעופה בין לאומי גדול במפרץ חיפה בגודל ממוצע.
בשיא הגודל יכול שדה זה להיות באורך של כ-3.2 ק''מ, עד קצה המדף היבשתי.

גודל זה מתאים לנחיתת מטוסי בואינג 747.

לפני ימים אחדים התקיים במרכז הארץ כנס גדול בנושא בטיחות בתעופה. המרצה החשוב בכנס היה יואל פלדשאו, המנהל החדש של רת''א - רשות התעופה האזרחית. חלק נכבד בהרצאתו התיחס לעתידם של שדות התעופה האזרחיים בישראל, ושל חיפה בפרט.

להלן דברי יואל פלדשאו:

השדות התעופה הרצליה ושדה דב נמצאים לפני חיסול, שיתרחש במהלך השנים הקרובות לטובת שכונות מגורים.

השדות: חיפה, מגידו, שדה תימן, הם בבחינת ''בונקר'' עבור רת''א, והם יעמדו על הרגליים כדי שלא יגעו בהם.

לגבי חיפה, המגמה היא ''לשמר את הקיים''.

פלדשאו ציטט את הערתו המעליבה של יהב: ''אנחנו לא רוצים את הזבל של הרצליה בחיפה'', וניכר היה שיהב העליב אותו אישית, כי הוא טייס אזרחי ורבים מחבריו הטובים הם טייסים מהרצליה.

פלדשאו הביא את הנתון של חלק סקטור התעופה בסינגפור בתל''ג של העיר-מדינה הזאת, שהוא כ-20 אחוז, כדוגמא לחשיבות שיש לפיתוח התעופה האזרחית בישראל.

הגוף שהוא עומד בראשו אחראי כרגולטור על על כל הנושא, מכתבמי''ם ומצנחי רחיפה ועד הקמת שדות תעופה.

הצוות של רת''א, שאותו שיבח כמקצועי ביותר, מתיייחסים במלוא תשומת הלב לכל רעיון שבא מהשטח ולכל מה שקורה בכלל.

עד כאן דברי פלדשאו.

כיוון שרת''א היא הגוף שמעוניין בפיתוח שדות התעופה בישראל, כדאי להפנות את תשומת ליבו למתרחש בחיפה, כולל ההשלכות השליליות של תוכניות ''נמל המפרץ והרחבת המפעלים הפטרוכימיים'' על עתידה של העיר. כדאי, במקביל, לתאר את הפוטנציאל החיובי והמעשי של הגדלת השדה הקיים במקביל לחשיבות סילוק המתקנים הפטרוכימיים.

את כל המתקנים הפטרוכימיים במפרץ חיפה יש לסלק בהדרגה, כמו שהוציאו מישראל את תעשיית הטכסטיל לארצות מתפתחות ואת בסיסי ומפעלי צה''ל ממרכז הארץ. המתקנים האלה מהווים סיכון בריאותי, בטיחותי ובטחוני ממדרגה ראשונה. הם נמצאים על קרקעות יקרות ערך, שמתאימות להקמת אזורי דיור ותעסוקה מתקדמים.

תוכניות פיתוח נוכחיות יביאו להגדלת המתקנים ולהקמת ''נמל המפרץ'', שיהיה בעיקרו מגרש מכולות מכוערות ענק על השטח המיובש שמתאים להרחבת שדה התעופה.

ברמת דויד לא בונים שדה חדש, אלא ישתמשו באחד המסלולים הקיימים של השדה הצבאי. החלופה של שדה תעופה רמת דויד היא מצוינת לטווח קצר: במחיר של בוטקה לתחנת רכבת העמק ולטרמינל יוצרים בהרף עין שדה תעופה בינלאומי לצפון המדינה.

הפיתרון של שדה תעופה חיפה הוא מקביל, ולטווח ארוך יותר. הרחקת המתקנים הפטרוכימיים תתבצע במשך דור שלם, וכמוה גם הרחבת שדה התעופה עד לשיא גודלו: מסלול כפול שמתאים למטוסי ג'מבו. לאור הביקוש הרב שיש לשדות תעופה בינלאומיים במטרופולינים עתירי ידע, ולאור יכולת ההתרחבות המצומצמת של רמת דויד, חייבים כעוד היום להתחיל בפיתוח השדה בחיפה. בשטחים הנרחבים שיש סביבו במפרץ יוקמו מפעלי תעשיה אוירית ומוסכי מטוסים, קריות הייטק ועסקים בין לאומים, וטרמינלים לתיירים והובלה אוירית.

בתוכנית המתאר החדשה חלק נכבד מהעיר, שכולל את נמל חיפה, שדה התעופה, וחוות המיכלים, הוא מחוץ לשליטת המתכנן. החלק החשוב ביותר של העיר מבחינה גיאוגרפית וכלכלית הוא המפרץ הימי וחופיו, והם אינם כלולים כמעט בתוכנית, אלא כדי 'לצאת ידי חובה'. עובדה זאת קוברת למעשה את התוכנית. זאת מכיוון שחיפה בנויה כמניפה, אמפיתאטרון טבעי שבו כל תזוזה קלה בחלק התחתון משפיעה בעוצמה הולכת וגוברת על כל העיר והפריפריה שלה.

אפשר לקרוא עוד בנושא תכנון במטרופולין חיפה בבלוג: החצר האחורית של חיפה.

הדמיה של מפרץ חיפה בעתיד על פי הבלוג אפשר לראות בקישור הבא:
http://www.holylandmap.net/haifa/haifabay.jpg