יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

ועד שכונתי - מאמר מאת עו'ד עופר שחל

ועד בית הוא נושא מוכר וידוע. ועד שכונה הוא דבר חדש יחסי. בהמשך, קיראו על הנושא. מה זה ועד שכונתי, מה מותר ומה אסור. מעניין וחשוב לדעת.

ועד שכונתי מטפל, במישרין ובעקיפין, באינטרסים כספיים ובזכויות קנייניות של מאות דיירים. זו אחריות כבדה. זה מחייב חשיבה והתאמת מסגרת ברורה לפעילות. זה מחייב קבלת יעוץ וליווי של אנשי מקצוע, בעיקר עו"ד ורו"ח. מהי המסגרת המתאימה? זה מאוד תלוי בנסיבות הספציפיות. האם ראוי להקים חברה לשם כך? ואולי עמותה? ואולי די במסגרת לא פורמלית? את זאת ניתן להחליט לאחר בדיקת מאווי וצרכי התושבים ועיון בתקנונים המוסכמים, אם קיימים, של הבתים הספציפיים. בכל מקרה יש להסדיר לועד השכונתי מערכת חוזית מפורטת ואת זאת ניתן לבצע מכוח העובדה שועדי הבתים בשכונה רשאים להתקשר בהסכמים בשם הדיירים גם בענין זה. תוכנו של ההסכם, או התקנון, אשר יהווה את מצע העבודה הבסיסי של הועד השכונתי, יוכן ע"י יועץ משפטי, הוא יוצג תחילה בכל בית, באסיפת דיירים ולאחר שיזכה לאישור בכל הבתים אין קושי לישמו בועד השכונה.

עוד בנושא:
בחירות לוועדי שכונות: האם הן תורמות להון החברתי?

יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

ועד שכונת הדר

בהודעות העיריה, בתקשורת המודפסת וברשת האינטרנט מופיעים לעיתים תכופות השמות 'ועד שכונת הדר' ו'מנהלת הדר' כמי שמייצגים את עשרות אלפי תושבי השכונה. הם לכאורה מבטאים את רחשי ליבם, מציגים את קובלנותיהם קבל עם ועדה ובפני הרשויות, וכדומה.

'ועד הדר' הוא ועד מטעם עצמו של אדם בודד או אנשים ספורים, שקם בשעתו מתוך כוונות טובות על רקע חלל ריק, אך מעולם לא העמיד עצמו להצבעה בפני תושבי השכונה. זאת מכיוון שהצבעה כזאת אינה אפשרית מסיבה מעשית בגלל ההרכב המגוון מאד של תושבי השכונה.

'מנהלת הדר' הוא גוף ייצוגי שהוקם מטעם העיריה ונמצא במתנ''ס ביתנו. מנהלת הדר גם היא אינה אמורה לטפל בצרכי התושבים כיוון שלשם כך קיימת העיריה עצמה.

בשכונת הדר מתגוררת אוכלוסיה מגוונת מאד: חרדים, דתיים, חילוניים, ערבים, עולים חדשים, בעלי עסקים, בעלי נכסים, שוכרי נכסים ועוד. אין כל גוף בעולם שיכול לזמן יחד ולאגד את כל מגזרי האוכלוסיה האלה שלכל אחד מהם צרכים משלו.

בנוסף לכך חייבים להבדיל בין שכונת הדר המזרחית שמוכרת כשכונת נחלה והיא בין רחובות הרצל ויל''ג והרחובות הסמוכים להם, לבין שכונת הדר מערבית שהיא האזור של רחוב בן יהודה וסביבתו.
על כך יש להוסיף את גוש המבנים בין רחובות הרצל והחלוץ שהוא לב האזור המסחרי של הדר, ואת רחובות המגורים שמעל ומתחת לרחובות הרצל-החלוץ שהם אזורי מגורים בעלי אופי שכונתי בפני עצמם.

בשכונת נחלה לדוגמא, בין רחוב הרצל לרחוב יל''ג יש בניינים רבים, אשר בהם יש מאות עסקים ומתגוררים אלפי אנשים. האוכלוסיה בשכונה היא מגוונת מאד ומייצגת את כלל מדינת ישראל. האוכלוסיה מתגוררת ועובדת בצפיפות רבה. לכן לכל פרט קטן במירקם הפיזי יש משמעות רבה.

כתוצאה מכך כל ניסיון של אזרח יחיד להציג את בעיותיו בציבור כחלק מבעיה ציבורית גדולה יותר הוא בלתי אפשרי גם אם בעיות אלה הן משותפות, כיוון שהדבר עלול לגרום לתגובת שרשרת נגדית אצל שכניו.

כאשר העיריה ואמצעי התקשורת מצטטים את 'ועד הדר' ואת 'מנהלת הדר' הם אינם מייצגים את תושבי השכונה אלא פועלים מטעמי נוחות בלבד.

דבר זה הוא הרבה מעל ומעבר לאבסורד.