יום רביעי, 8 בנובמבר 2017

כישלון נחרץ ליונה יהב ותומכיו בתוכניתם להקמת נמל תעופה בינלאומי ברמת דויד

המועצה הארצית לתכנון ובניה קבעה, בדיון שנערך בתאריך 7.11.2017, כי היא תשוב ותבחן את החלופות להקמת שדה תעופה משלים לנתב''ג, לאחר שיוכן תסקיר השפעה על הסביבה. בדו"ח שהוגש למועצה נקבע כי העדיפות הראשונה להקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף היא ברמת דויד, והעדיפות השנייה היא בנבטים. בשני המקומות נמצאים כיום בסיסים של חיל האוויר. ‏‎תושבי עמק יזרעאל שמתנגדים להקמת השדה ברמת דויד אמרו, כי המקום המתאים לשדה תעופה הוא נבטים. גם בחברה להגנת הטבע קוראים לקדם את השדה בנבטים, שמבחינה סביבתית עדיף. לעומת זאת, נציג משרד הביטחון  טען כי בנבטים צה"ל יידרש להזיז תשתיות רבות, בהן הושקעו מיליארדים רק לאחרונה. לכתבה המלאה ב-YNET

שדה התעופה הצבאי בנבטים, שנחשב כמועמד המועדף בעיני רבים לשמש כנמל תעופה משלים נתב''ג, נפסל לכך בעקבות שתי החלטות מחודש אוקטובר 2017 להקמת שני נמלי תעופה בינלאומים בצפון הארץ, בחיפה ורמת דויד. 
ההחלטה על הרחבת השדה בחיפה התקבלה במסגרת הסכם בין משרדי, לפיו במקום שטחים שיפונו יורחב שדה התעופה. 
ההחלטה להקים שדה תעופה משלים נתב''ג ברמת דוד התקבלה בפעם השנייה, לאחר שהחלטה דומה התקבלה בשנת 2014. 
הדיון במאת''ב, אשר דחה החלטה זאת, מחזיר את הגלגל לאחור, ומותיר למעשה את חיפה כחלופה האפשרית היחידה לשמש כמשלים נתב''ג. זאת גם לאור העובדה שהשדה המשלים לנתב''ג יצטרך לשמש מטוסים צרי גוף בלבד, בעלי טווח נסיעה של עד 6 שעות, אשר הם כ-90 אחוזים מנפח התעבורה האוירית בנתב''ג כיום. מטוסים אלה דורשים מסלולי המראה ונחיתה באורך של כ-2500 מטרים כל היותר, ובחיפה ניתן בקלות להאריך את המסלולים עבורם.

יונה יהב, ראש עירית חיפה משנת 2003 ועד היום, קיבל מקודמו עמרם מצנע תוכניות מוכנות ומאושרות להקמת נמל תעופה בינלאומי בינוני במפרץ חיפה, אשר במרכזן הארכת המסלול הקיים לתוך המפרץ, בצמוד לנמל המפרץ המתוכנן. יהב התנגד לתוכנית שהוגשה לו על מגש הכסף, יחד עם סיעת הירוקים ומהנדס העיר שלמה גלבהרט. במקביל הם פעלו להקמת האיצטדיון השנוי במחלוקת בדרום העיר. יהב גם תמך בשעתו בהרחבת התעשיה הפטרוכימית במפרץ חיפה, הקמת נמל מפרץ מורחב על חשבון שטחי שדה התעופה, ופיתוח פארק קישון מצומצם בלבד. התוצאה של העברת הדגש האנושי למערב העיר על חשבון עמק זבולון גרמה למחאה חברתית-סביבתית, ובנושא התעשיה הפטרוכימית חלה אצל יהב וסיעת הירוקים תפנית משמעותית בשנים האחרונות.

יהב הוא תומך נלהב במיקום נמל התעופה ברמת דויד במקום בחיפה. העיריה בראשותו הצהירה כי חיפה לא תפסיד מכך ששדה התעופה יהיה במרחק של כחצי שעת נסיעה, ובדרך זאת גם הגליל יתפתח. 
כעת קלושים הסיכויים שברמת דויד יוקם נמל תעופה. מתברר כי התעקשותו של יהב לבלום את הקמתו בחיפה היא טעות פטאלית, אשר משמעותה הקרבת גורל צפון מדינת ישראל על מזבח תככים פוליטיים, ועתיד שלילי עבור תושבי מטרופולין חיפה-עכו, שבמסגרתו תרד העיר חיפה מהמקום ה-3 למקום 7-8 ברשימת הערים הגדולות בישראל. אזור צפון הארץ זקוק מידית לשדה תעופה בינלאומי גדול כדי לפתח את הכלכלה ואת התיירות. אם חיפה תהפוך לבסיס קבע עבור מטוסים אחדים של חברות לאו קוסט, יביא הדבר לתוספת ישירה של אלפי מקומות תעסוקה.
מקורבים לישראל כ''ץ סיפרו כי הוא פנה אל יהב בשעתו בהצעה להרחיב את שדה התעופה בחיפה אך זה סירב, העדיף במקום זאת את הקמת נמל המפרץ, וכ''ץ לא האמין למשמע אוזניו.

בשנים האחרונות פרח נמל התעופה הקטן בחיפה, על אפם ועל חמתם של המתנגדים, והחלו לצאת ממנו טיסות ליוון וקפריסין. הטיסות היו בבחינת בשורה עבור אזרחי ישראל אשר חוו עד אז נסיעה ממושכת, פקקים ארוכים וחניה יקרה בנתב''ג. בשנים 2016-2017 המריאו מחיפה כ-40,000 נוסעים באמצעות חברת התעופה טוס-איר, תוך גידול של מאות אחוזים בשנה. חברת התעופה הפסיקה טיסותיה מחיפה בסוף עונת התיירות של 2017, למרות שהיו רווחיות ופופולריות. התברר שהשדה אינו ערוך דיו לפעילות בינלאומית מסיבות שונות, וביניהן כי הוא נסגר מידי ערב בשעה 20:00. יש לקוות כי רשות שדות התעופה תיענה בהקדם לצרכים של השדה המתפתח, כיוון שגם חברות תעופה אחרות מבקשות להיכנס לשדה.

הקמת נמל תעופה בינלאומי בחיפה מחייבת גם העתקת הטרמינל למיקום צמוד למסילת הרכבת חיפה-עכו. הדבר יקרב את תל אביב למרחק של כשעת נסיעה בלבד. בנוסף, לכל נמל תעופה משני רצוי מאד שיהיה קו רכבת לנמל התעופה הראשי, למקרה שאחד השדות אינו שמיש. בתקופת מבצע ''צוק איתן'' היה נתב''ג משותק למעשה במשך ימים אחדים. 
תחנת רכבת שמתאימה לשרת את שדה התעופה בחיפה כבר קימת בפועל. זאת עשויה להיות תחנת חוצות המפרץ שנמצאת באזור צומת וולקן, מרכזית המפרץ שנמצאת באזור הצ'קפוסט, או תחנת ביניים באזור בית הספר הטכני. 
שירות הסעות באוטובוסים יכול לפעול לאלתר ממרכזית המפרץ אל הטרמינל הקיים. המרחק הוא כ-5 קילומטרים, ומשך הנסיעה הוא כ-10 דקות בלבד. כיום נדרשים עדיין הנוסעים שמבקשים להגיע לטרמינל באמצעות תחבורה ציבורית לנסוע מצומת קרית אתא, בקו שחוצה את אזור התעשיה של מפרץ חיפה במשך כחצי שעה.

תחנות רכבת לנמל התעופה בחיפה

יום שני, 6 בנובמבר 2017

2 החלטות ממשלתיות ברצף להקמת נמלי תעופה בינלאומים בצפון

בחודש אוקטובר 2017 קיבלה ממשלת ישראל ברצף שתי החלטות להקמת שני נמלי תעופה בינלאומים בצפון הארץ, בחיפה ורמת דויד. עולה מקריאתן כי אין מדובר בהקמת שדה אחד מתוך השניים בלבד, אלא שהממשלה מעונינת בהקמת שני נמלי התעופה גם יחד ובאותו הזמן, כאשר רמת דויד יהיה משלים לנתב''ג, וחיפה יהיה שדה עירוני-אזורי, שישמש לטיסות בטווחים קצרים ובינוניים לרחבי באירופה.

ההחלטה הראשונה שהתפרסמה, על הרחבת השדה בחיפה, התקבלה במסגרת הסכם היסטורי בין משרדי האוצר, הביטחון, רשות שדות התעופה, רשות מקרקעי ישראל, חברת נמלי ישראל ועיריית חיפה לפינוי בסיס חיל האוויר במפרץ חיפה. התכנית כוללת הסכם רחב לפיו, במקום השטחים שיפונו, יורחב שדה התעופה אשר יאפשר טיסות ליעדים נוספים באירופה, כגון איטליה וטורקיה. כמו-כן בשטחים שיפונו יוקם פארק לוגיסטי לנמל המפרץ החדש ופארק תיירותי במורד נחל הקישון. בנוסף, כולל ההסכם תוכנית מעשית וביצועית ליישום חזית הים העירונית, אשר תפתח את הגישה לנמל חיפה ותכלול מרכזי תיירות, בילוי, מסחר ופנאי. לכתבה המלאה ב-YNET

החלטת המדינה להקים שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד התקבלה בפעם השנייה, על ידי ועדה בין-משרדית שהוקמה בשנת 2016 כדי לאתר מיקום משלים לנתב"ג, לאחר שהחלטה דומה התקבלה בשנת 2014. הוועדה איתרה 21 אתרים פוטנציאליים ראשוניים, ולאחר בדיקת תנאי סף קרקעיים ואוויריים נותרו 6 אתרים רלוונטיים: עמק זבולון, רמת דוד, בקעת נטופה, נבטים, תמנע ועובדה. חלופות אלה נבחנו ולאחר סינון נוסף נותרו שני אתרים: רמת דוד ונבטים. הוועדה ערכה בדיקת מיקרו ליתרונות ולחסרונות של כל אתר, והבדיקה העלתה כי לאתר רמת דוד יתרונות משמעותיים הן מבחינת המרחב האווירי והן מבחינה כלכלית. השדה יחל לפעול בשנת 2025. הוועדה קבעה כי בשנת 2050 התנועה השנתית תהיה 20 מיליון נוסעים.  עוד קבעה הוועדה בדו"ח כי השדה המשלים ישמש לטיסות ליעדים קצרים של עד 6 שעות, לאור המגמה להגדלת נתח פעילות זה. בהחלטתה מ-2014 קבעה הממשלה כי שדה התעופה האזרחי המשלים לנתב"ג יוקם ויופעל באמצעות המגזר הפרטי. לכתבה המלאה ב-THE MARKER

מה שמתברר משתי ההחלטות באופן נחרץ הוא כי שדה התעופה הצבאי בנבטים, שנחשב עד כה כמועמד המועדף בעיני רבים לשמש כנמל תעופה משלים נתב''ג, נפסל לכך. הסיבה המרכזית היא, ככל הנראה, צרכיו של חיל האויר, שמייעד את הבסיס לצרכים צבאיים בלבד. נפסלו גם אלטרנטיבות נוספות כמו הרחבת נתב''ג באמצעות מסלול רביעי, אי מלאכותי מול חופי הארץ ועוד. 

שדות תעופה מהווים כיום עוגן למודל 'העיר האוירית כמוקד של פיתוח כלכלי', שמעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 באופן דומה לזה שהערים הימיות עשו בעבר. במהלך 20 השנים הקרובות יוכפל מספר המטוסים האזרחיים. תנועת הנוסעים תמשיך לגדול בקצב שנתי של כ-5 אחוזים וגם תעבורת המטענים תצמח בכ-5% בשנה. שוק המטוסים צרי הגוף ימשיך להיות הצומח והגדול ביותר, עם ביקוש מוערך של כ-30,000 מטוסים. מטוסים אלה מהווים את הבסיס של ציי החברות בעולם. הסבת השדה ברמת דויד עבור המטוסים צרי הגוף אינה מחייבת השקעות מסיביות בתשתית, שכן המסלולים שבו מתאימים באורכם. היא תשחרר את הלחץ מנתב''ג, שכיום כ-90 אחוז מהתעבורה בו היא של מטוסים צרי גוף, והוא עתיד להגיע לשיא קיבולתו בתוך שנים ספורות.

התרחבות הביקושים הצפויה בתחבורה האווירית בתבל צריכה להתחבר לצורך בפיתוח צפון מדינת ישראל. ההחלטה על הקמת שני השדות במקביל מאפשרת פיתוח זהיר של האזור כולו, ובפרט מפרץ חיפה, תוך מתן דגש לשיקולים סביבתיים. במידה ורוצים להקים שדה תעופה בינלאומי במקום כלשהו חייבים לחשוב על משתנים רבים, שלא כולם ניתנים לניבוי. במידה ואחד משני השדות יתברר כמוצלח יותר, ניתן יהיה להרחיב את ההשקעה בו על חשבון השני. 

מדובר בבשורות משמחות עבור תושבי צפון מדינת ישראל ומטרופולין חיפה-עכו בפרט. אוכלוסיית הצפון, של בערך 2.5 מיליון איש, צריכה כיום לנסוע לאזור נתב''ג, ולמטרופולין גוש דן שצמח סביבו, לא לטיסות וסידורים שונים בלבד, אלא גם לעבודה היומיומית. 

יום חמישי, 26 באוקטובר 2017

קְצָת חֲתוּלִים מִתְחַמְּקִים

קְצָת חֲתוּלִים מִתְחַמְּקִים
קוֹלוֹת אוֹרוֹת וּצְלָלִים
בְּלִי אֲנָשִׁים רָבִים

יוֹרֵד בַּמַּדְרֵגוֹת לֶהָדָר
שֶׁאוֹתָהּ עִצֵּב זָר
לְאֶרֶץ בְּנֵי נֵכָר

אוֹחֵז בְּמַעֲקֶה קָצָר
וְרַגְלַי פֹּה וָשָׁם
בֵּין עֵץ לְיָם