פארק הקישון מול נמל המפרץ

הכתם המוארך הקטן בירוק מתחת למעגן הדיג, בקטע הקטן המצולם במפה, הוא השטח המתוכנן של פארק הקישון על פי דרישת חברת נמלי ישראל

מנהרה מתחת לשפך נחל הקישון לחיבור בין נמל המפרץ לנמל חיפה

לנמל המפרץ החדש אין שטח עורפי כלל!
עקב כך, חברת נמלי ישראל זוממת להשתלט על שטחים עצומים, שיחסלו כל אפשרות לפיתוח שדה התעופה, פארק הקישון, וחוף קרית חיים.

חברת נמלי ישראל תובעת להשתלט על כל שטח הגדה הדרומית של נחל הקישון.

במקביל פרסמה חנ''י מכרז להקמה, בין הגדה הצפונית של הנחל לשדה התעופה חיפה, של כביש רב נתיבי עם מחלף לדרך חיפה-קריות, מסילת ברזל ומנהרת תשתית.

גם שטח חוות המיכלים בחוף קרית חיים מתוכנן, על פי המפות, להיות חלק של נמל זה.

כל אלה יחסלו כל אפשרות לפיתוח שדה התעופה, פארק הקישון, וחוף קרית חיים. 

פיתרון פשוט הרבה יותר, שהוא זול מאד יחסית, ואינו צורך שטחים כמעט, הוא מנהרה מתחת לשפך הקישון. המנהרה תחבר בין נמל המפרץ לנמל חיפה, ותאפשר שימוש בכל התשתית התחבורתית והלוגיסטית של נמל חיפה, ואזור התעשיה חוף שמן, בלי צורך ליצור תשתיות חדשות כלל וכלל!

אין צורך לחפור מנהרות כאלה. משתמשים בתבניות בטון מוכנות, שאותן משקיעים באפיק הנחל.

כביש מנהרה מתחת לנהר

אילוסטרציה של נמל המפרץ החדש, שמוקם מצפון לשפך נחל ונמל הקישון

תוכנית נמל המפרץ - באפור-סגול שטחי המכולות שמקיפים את נחל הקישון ושדה התעופה.
הכתם המוארך הזעיר בירוק כהה במרכז שטח זה הוא פארק הקישון.

תוכנית נמל המפרץ - מימין נראים שדה התעופה, והדרך המתוכננת לנמל המפרץ שחוסמת את התפתחותו

מעגן הדיג ופארק הקישון הצמוד, בשטח הירוק של כ-30 דונם שנבלע בשטחי נמל המפרץ המתוכנן

מפגינים בפארק הקישון למען שימור הפארק.  שטח הפארק הוא כתם זעיר בתוכנית נמל המפרץ.

הלם וחרדה בעקבות כריתת עצים בלתי חוקית

מי שרואה, בעת שהוא מגיע לביתו, עץ כרות בחצר, שצמח במלוא תפארתו עוד באותו בוקר כשיצא לעבודה, נכנס להלם ומאבד את העשתונות.

כל החוקים וכל הפקידים אינם יכולים לעזור לו.

להלן סיבות אחדות להלם ולחרדה בעקבות כריתת עץ גדול בקרבת הבית:

א. עץ גדול בחצר הבית שווה עשרות אלפי שקלים. כריתת עץ או שניים בחצר עשויה לגרום בבת אחת לירידה של מאה אלף שקל בערך הבית.

ב. העץ הגדול מלווה את התפתחות האדם ויוצר קשר רגשי עמוק, שמתפתח במשך שנים רבות. לכן כריתתו היא טראומה מידית קשה לריפוי.

ג. כריתת עצים אינה תופעה שכיחה לאדם הממוצע, לכן נוצר קושי מתסכל מאד לזכור, ברגע האמת, כשעומדים מול עץ שזה עתה ניכרת, את החוקים וההנחיות.

ד. העוסקים בכריתה עושים זאת לרוב בשעות ובימים שהמקום ריק מאדם, והם נעלמים בלי להשאיר עקבות. האזרח הנפגע שמתלונן חש ביתר שאת חוסר אונים קיומי, כי המשטרה היא חסרת אונים.

ה. הכורתים הם לרוב חבורה מלוכדת של פועלים חסוני גוף ומצוידים בכלי משחית, שאינם דוברים עברית רהוטה. התקשורת עימם מרתיעה מאד, נשים בפרט.

ו. קבלני הכריתה יוצרים אוירה של חשד כללי בשכנים, עקב תשובתם המתחמקת לשאלה מי נתן את ההוראה לכרות עצים. הם מסרבים למסור שמות, וכתוצאה מכך גם משער הקורבן שמדובר במזימת השתלטות על הנכס שלו.

ז. קיימת חוסר וודאות קבועה לגבי חוקיות הכריתה ותועלתה. היא תמיד מבצע שהנימוקים לביצועו לוטים בערפל. התשובה לשאלות: 'דרוש או לא' ו'חוקי או לא' היא בלתי אפשרית במקרים רבים, וחובת ההוכחה נופלת על הקורבן.

ח. כריתת עץ גדול היא מבצע מסוכן, מקצועי ומתוחכם, שכל טעות בביצועו עלול לגרום נזק רב לרכוש ולפגוע באדם. הדבר יוצר תחושה שהכריתה היא כוח טבע עליון, שאין שליטה עליו ואין סיכוי להתעמת מולו.