‏הצגת רשומות עם תוויות עני ועשיר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עני ועשיר. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 13 באוגוסט 2013

כפרי הסטודנטים ברחובות המובחרים בהדר

יונה יהב גייס סטודנטים במקום לפעול למען שכונת הדר. הוא משלם לכל סטודנט שמוכן להסתכן ולגור בשכונה סכום של כ-1500 שקל לחודש. סטודנטים רבים מאד קפצו על המציאה.

אלא שמתוך מעקב כללי אחר הפירסומים הרבים שכפרי הסטודנטים האלה מעלים לאינטרנט עולה כי הם מתרכזים ברחובות המובחרים של הדר עליון, מנורדאו ומעלה. הרחובות שמופיעים הם מסדה והילל, ארלזורוב, בר גיורא, יוסף וכדומה. 

מידי פעם שומעים כי סטודנטים אלה משקמים חצר, גן, ומסייעים לקשיש ברחובות אלה. אך אלה הם למעשה הרחובות המבוססים של הדר, עם רמת ואיכות חיים סבירים. 

רחובות המצוקה האמיתיים של הדר הם  בהדר מזרח, מרחוב הרצל ומטה. הם כוללים את רחובות יל''ג, ברזילי, השומר, סירקין ועוד. רחובות אלה הם משולש הזהב של חיפה, שבו מתרכזים סוחרי הסמים של צפון הארץ. אליהם נספחים העבריינים למיניהם, ואוכלוסיית מצוקה ממגזרים שונים. 

העזובה והאלימות שולטים ברחובות אלה. הם אינם על מפת הפיקוח והטיפוח של העיריה, ולא על סדר היום של הסטודנטים היקרים. 

יום שישי, 12 ביולי 2013

החיפאי שמכר 100 מיליון תקליטים

ג'ין סימונס נולד בחיפה בשם חיים וייץ, אך מעבר לארה"ב ושעמום הביאו אותו להקים את KISS ומשם לתואר הלשון הכי מפורסמת בהיסטוריה של המוזיקה ויותר מ-5,000 נשים איתן שכב...

הסיפור של חיים וייץ מתחיל בבית החולים רמב"ם בחיפה, אז הגיח לעולם כבן יחיד לזוג הורים ניצולי שואה. אחרי מספר שנים בהן הספיק ללמוד עברית ולפתח ישראליות, החליטה האם לעזוב את המדינה ללא בעלה ועברה יחד עם בנה הקטן לניו יורק.
עם ההגעה לארה"ב, נשלח וייץ ללמוד בישיבת 'תורה ודעת' בעיר, אז גם החליט לשנות את שמו ליוג'ן קליין. אותה תקופה הייתה זו בה החל להיחשף למוזיקה ולאחר שעבד בכמה עבודות מזדמנות כדי לעזור בפרנסת הבית, החליט להקים להקת תיכוניסטים, בעיקר כדי שתעזור לו להשיג בחורות.
אחרי כמה שנים טובות, לא מעט ניסיונות מוזיקליים שונים, ושינוי שמו בפעם האחרונה לג'ין סימונס, הקים לבסוף יחד עם חברו, הגיטריסט פול סטנלי, את להקת KISS. הלהקה, שהייתה בין הראשונות בארה"ב שיצרה רוק שנחשב לכבד הרבה יותר ממה שהיה מקובל באותם שנים, הפכה להצלחה מטורפת ונודעה בעיקר בזכות האיפור הכבד בו היו משתמשים כל חברי הלהקה וההופעות יוצאות הדופן שלה.

יום שלישי, 30 באפריל 2013

גלריית גוגל סטריט-וויו של החפירות בהרצל והחלוץ-יל''ג


לפני שסיירת גוגל תעבור שוב ברחובות אלה, להלן מראות שקלטה המצלמה מתקופת מלחמת החפירות.

לב שכונת הדר בנוי על במת הר, שמעליה ומתחתיה יש מתלול, או גלישה לואדיות. על במת ההר נסללו, ככל שהטופוגרפיה איפשרה, רחובות ארוכים מקבילים אחדים, שהבולט ביניהם הוא רחוב הרצל. מתחתיו נמצא רחוב החלוץ-יל''ג. מעל ומתחת לשני רחובות אלה לא מאפשרת הטופוגרפיה סלילת כבישים ישרים וארוכים באותה המידה. מכאן החשיבות הרבה של פתיחת שני צירים אלה לתנועה מסודרת בכל עת ולכל אמצעי התחבורה.


1. צומת הרחובות הרצל - יל''ג

רחוב יל''ג פינת הרצל

רחוב יל''ג סבל יותר מכל רחוב אחר מהחפירות להקמת התשתית והמטרונית. הוא היה הראשון שבו נחפרה מנהרת התשתית, לראשונה בישראל, ולכן סבלו התושבים מעבודות של חברה קבלנית שהיתה עדיין חסרת ניסיון בנושא. החפירות באמצעות כלים כבדים נמשכו שנים אחדות, בעיקר בלילות.


להלן מכתב בצרוף מפה שנשלח בשעתו למנהל חברת יפה-נוף מבצעת העבודות, באמצעות ירון חנן מסיעת הירוקים. תגובת המנהל, שמעידה הרבה יותר על כוונות לב מאשר על המציאות בשטח, היתה כי באזור זה כמעט ולא מתגוררים אנשים.

מסלול המטרונית ברחובות הרצל והחלוץ-יל''ג יחסום כניסת כלי רכב לכל גושי הבניניים שבאמצע

בימים אלה מתבצעות עבודות סלילת מסלול המטרונית לאורך רחובות הרצל ויל''ג.
בין רחוב הרצל לרחוב יל''ג יש בניינים רבים, אשר בהם יש מאות עסקים ומתגוררים אלפי אנשים.
האוכלוסיה באזור, שמכונה במפות שכונת 'נחלה', היא מגוונת מאד ומייצגת את כלל מדינת ישראל.
האוכלוסיה מתגוררת ועובדת בצפיפות רבה. לכן לכל פרט קטן במירקם הפיזי יש משמעות רבה.

שני הרחובות יוצרים קווים מקבילים.
לצורה הגיאומטרית יש השפעה על המבנה ההנדסי העירוני, וכתוצאה מכך גם על הפעילות האנושית.
קווים מקבילים לעולם אינם נפגשים על פי ההגדרה.
כתוצאה מכך לא מתאפשרת כל אינטראקציה בין השטח שבתוכם לבין השטח שמחוץ להם.
מסיבה זאת השטח שבין שניהם נתפש כריק.
זה עלול להיות מצבו של כל השטח בין הרחובות הרצל ויל''ג-החלוץ.

בעוד חודשים אחדים קטעים אלה, שהם באורך מאות מטרים רבים, יהיו בלתי ניתנים לחצייה במכוניות פרטיות.
את נתיב המטרונית הסטרילי לא תהיה אפשרות לחצות, ולחנות עם המכונית במדרכה או בחצר בצד השני שלו.
לאורך הנתיב המקביל למכוניות, וברחובות הצדדיים הסמוכים, ישארו עקב זאת מקומות חניה לכלי רכב מעטים בלבד, יחסית לביקוש הרב.

לרבים מדיירי השכונה יש מכוניות, וכולם משתמשים במדרכה או בחצרות לצורך חנייה. אצל כולם תחריף מאד מצוקת החניה.
אך הבעיה העיקרית תהיה במדרכה שנתיב המטרונית צמוד אליה.
המסלול יצור חיץ, מחסום בלתי עביר כמו חומה, בין המכוניות הפרטיות לבתים ברחוב הרצל וברחוב יל''ג, שימנע כניסת וחניית כלי רכב פרטיים אל סמוך לבתים.

כל גושי הבניינים שבין הרחובות הרצל-יל''ג יהפכו עקב כך למנותקים.
הסגר עלול להיות בעל משמעויות כלכליות-חברתיות חמורות.

גם כיום יש מחסור חמור במקומות חניה ברחוב הרצל בשעות היום.
המחסור החריף לאחר הקמת סניף 'מגה' בין שני הרחובות, על מגרש פרטי גדול ששימש קודם לכן לחנייה.
מקומות החניה המעטים אשר חברת יפה-נוף מסדירה, בעיקר במפרצי חניה ברחובות ביל''ו והקישון, הם בבחינת לעג לרש בהתחשב במספר הרב של תושבים ועסקים.

מקומות החניה המעטים, במידה ויתפנו לרגע, יהיו במרחק הליכה של מאות מטרים מבתים רבים.
כתוצאה מכך תישלל מהדיירים הזכות הטבעית שיש לכל אזרח לנגישות של כלי רכב אל ביתו.
זכות זאת היא חיונית, כיוון שאין לתאר חיים בבית מודרני בעיר גדולה שאין בסמוך אליו חניה סבירה למכוניות שמאפשרת, בין היתר, הסעת מוגבלים בתנועה, הובלת חפצים גדולים וביקורי טכנאים.

במקביל תישלל כמובן למעשה כל אפשרות סבירה לטעינת ופריקת סחורות בכל העסקים בין רחובות הרצל והחלוץ-יל''ג, לכל אורכם. אלה הם חלק הארי של העסקים בהדר.

האם מותר לעיריה על פי חוק לפגוע במירקם החיים ולשלול את זכות החניה באופן כה גורף?
האם לא מוטל על העיריה, שעוסקת במבצע הנדסי כה גדול כמו המטרונית, שיש לו כמובן השלכות חיוביות מבחינת התפתחות האזור, לדאוג במקביל לחניה ראויה לתושבים?!

בכל שכונת נחלה הגדולה אין מגרש חניה ציבורי אחד. מגרשי החניה הצנועים של 'מגה' ו'מכבי' מיועדים בעיקר ללקוחותיהם.
מגרש חניה גדול ומוסדר יספק ככל הנראה את צרכי השכונה.
ניתן להקים מגרש כזה בשטח בנין הרבנות שבסוף שני הרחובות על יד 'מגה'. בניין זה עומד להתפנות בקרוב על פי התכנון.
ככל שמגרש חניה זה יהיה גדול יותר הוא יוכל לשרת אוכלוסיה רחבה יותר. מי שירצו להגיע לקצה השני של רחוב הרצל, ולמקומות אחרים בנתיב, יוכלו לחנות שם ולהמשיך במטרונית.

מן הראוי היה לקיים הליך של שיתוף הציבור בנושא שמשפיע עליו באופן כה משמעותי, ובדרך זאת לחסוך מחלוקות ושינויים הנדסיים יקרי ערך, שעלולים להתרחש במידה ויתברר כי השינוי התחבורתי שתביא המטרונית אינו הולם את צרכי השכונה.

יש לציין כי כל המפות שפורסמו ברבים של מסלול המטרונית בהדר הראו אותו עובר ברחובות יל''ג והחלוץ בלבד. רחוב הרצל נותר בהן ללא שינוי למעט בקטע שסמוך לרחוב הנביאים.

מדובר כנראה לפיכך בשינוי של הרגע האחרון, שמסביר מדוע לא שותפו התושבים בהחלטה, ומדוע לא ניתן פיתרון ראוי לבעיה.


לקריאה נוספת:


2. צומת הרחובות הרצל - בר-כוכבא

צומת הרצל - בר כוכבא לפני תחילת החפירות בשטח

אזור הומה תנועה ופעילות, עם מאות מקומות חניה מותרים ומאולתרים על המדרכות, ועצים אדירי צמרת.

כיום, חודשים ספורים לפני תחילת הפעלת המטרונית, שתעבור בצידו הימני של הרחוב בתמונה, אין כמעט מקומות חניה.

חלק מהעצים האדירים נעקרו לטובת הרחבת הכביש על חשבון המדרכות. 

העבודות בקטע זה נמשכו כשנתיים, בין 2011-2013, מתוכן יותר משנה בעיקר בשעות הלילה, באמצעות כלים כבדים.

שיטת העבודה היתה כדלקמן: הכלים נכנסו לפעולה בערך בשעה 2200 והתחילו בחפירות השונות לצורך הנחת התשתית, לעיתים עד לעומק 2 מטרים.
בקטע זה לא הוקמה מנהרת תשתית, וכל מערכת כגון חשמל, מים, ביוב וכדומה, הונחה מחדש בעומק שונה, במבנה שתי וערב סבוך. 
לאחר שהסתיימו החפירות, בחלק הראשון של הלילה, התחיל חלק ב' של הנחת התשתית עצמה.
לאחר שהסתיימה ההנחה, כיסו העובדים את השטח מחדש, כך שבבוקר יהיו העוברים ושבים מסוגלים לנוע במקום ללא הפרעה, ואפילו ללא ידיעה שבלילה התבצעו במקום עבודות אינטנסיביות.

עץ ענק על המדרכה בפינת הרצל - בר-כוכבא בתאריך יולי 2012, זמן קצר לפני שנעקר לצורך הרחבת הכביש על חשבון המדרכה.

לאחר שהעץ הגבוה נעקר קוצר רוחב המדרכה בכמטר, ומקומות החנייה המורשים שעליה בוטלו.

כיום, באפריל 2013, חודשים אחדים לפני הפעלת המטרונית, המכוניות חונות באופן מאולתר באי-התנועה שבמרכז הכביש.
במסלול המוגבהה שבימין התמונה תעבור המטרונית, שגגה כמעט ויגע במרפסת של הבנין בתמונה, ששייכת לדירה שמשמשת למגורים.


3. צומת הרחובות הרצל - סוקולוב

צומת הרצל - סוקולוב היורד לשוק תלפיות

בקטע זה, ובצומת החלוץ-סוקולוב, התבצעה הנחת צומת מנהרות תשתית, מה שהפך את העבודה לקשה, סבוכה, וממושכת הרבה יותר. קוביות הבטון שבצמתות המנהרות הן עמוקות וגדולות הרבה יותר מאשר קוביות הבטון של המנהרות עצמן, ונדרשה מיומנות מורכבת כדי לחבר בין הכל.

לקטע זה של הרחוב נוצר מראה סוריאליסטי במיוחד, שחלקו נראה בתמונה, כאשר לעוברים ושבים נדמה היה כאילו קרבי העולם התהפכו על פניהם ובטן האדמה עלתה כלפי מעלה, והם מדלגים תוך סכנת נפשות בכל צעד במקום בלתי מוכר, על גבי משעולים צרים וגשרים מאולתרים בין צינורות ומחפורות.

לסוריאליזם של החפירות נוסף גם הסוריאליזם התכנוני. בתמונה למטה אפשר לראות את מקומות החניה הנדיבים של פקידי הרבנות בבנין בית הכנסת המרכזי, סמוך לצומת הרצל - סוקולוב, לעומת תחנת האוטובוסים הצמודה שתקועה במרכז הכביש..



כך נראה המקום ביומיום. האוטובוס עוצר באמצע הכביש, והפקקים משתרכים עד לשוק תלפיות


4. רחוב הרצל על יד פסאז' תלפיות

רחוב הרצל באזור פסאז' תלפיות פינת ארלזורוב

תמונה נוספת של המקום בעת ביצוע העבודות בעברו השני של הכביש. פסאז' תלפיות בקצה הימני הרחוק.

המקום כולו נראה כמו רחוב ראשי מאובק במערב הפרוע, רגע לפני הדו-קרב בצהרי יום.

זה המראה השכיח של הרחוב בשנים האחרונות, עד היום. חצי הרחוב נמצא בעבודה, מגודר וחסום לתנועה. התנועה ברחוב מתנהלת בנתיב אחד, כאשר הפקקים הרבים מביאים נהגים רבים לחפש דרכים חלופיות.

בהקשר זה של עומס התנועה ברחוב הרצל מן הראוי לציין כי העומס פחת מאד בשנים האחרונות, ומהסיבות הבאות:
א. הקמת נתיבי אבן גבירול שמנקזים את התנועה הנכנסת ויוצאת למרכז הדר.
ב. פתיחת מנהרות הכרמל, שחוסכות מהנהגים שרוצים לנסוע מהכרמל למפרץ את חציית הדר.
ג. פתיחתו הקרובה של ציר ואדי הגיבורים תפחית במידה ניכרת עוד יותר את נפח התנועה ברחוב הרצל.

מכאן נשאלת השאלה מה הטעם לפתח את הרחוב מחדש באמצעות המטרונית.

רחוב הרצל סבל מדעיכה טבעית בעיקבות סגירת בתי הקולנוע שהיו לב הפעילות שבו, בתחילת שנות ה-1980. כיום אין בו כל מוקדי משיכה לאוכלוסיה מרחבי המטרופולין.


5. רחוב הרצל על יד קולנוע 'אורה' לשעבר

רחוב הרצל באזור קולנוע 'אורה' לשעבר. תמונה נוסטלגית מהימים לפני החפירות. 

למרות הפקקים הרבים בהמשך הרחוב, הוא בכל זאת הומה פעילות. התנועה מתנהלת בהיגיון, בכיוון אחד לאורך הכביש הלא רחב.

עם הפעלת המטרונית יהפכו רחובות הרצל והחלוץ-יל''ג לדו-סטרים, כאשר המטרונית תעבור בהם בכיוון אחד, וכלי הרכב הפרטיים בכיוון השני. 

המטרונית תעלה בהרצל, תסתובב בהנביאים, ותחזור לכיוון המפרץ ברחוב החלוץ-יל''ג.

לכלי הרכב הפרטיים יהיה נתיב אחד בלבד בימין הכביש. הנתיב שבינם לבין נתיב המטרונית יכלול ברובו איי תנועה.

מתוך אלפי מקומות חניה מותרים ומאולתרים שהיו, יישארו עשרות בודדים בלבד.

תעלת מנהרת התשתית במרכז רחוב הרצל על יד 'אורה', בחודש אוגוסט 2012

לחיצה על תצלום זה, כמו על יתר התצלומים, מראה אותו בהגדלה ניכרת.

יתכן והתצלום המקורי, כמו יתר התצלומים, שנלקחו מ'גוגל סטריט וויו', הוא התיעוד המצולם היחיד של הארועים.
[
היו כ-5 דגמי דחפורים צהובים, מקטן ועד גדול, בעלי צורות ושימושים שונים

צוות העובדים הלילי היה לא גדול. הם מנו כ-10 אנשים בלבד, שהתחלקו בעבודה עם הכלים הכבדים, ובכל צוות היו כ-2 אנשים בלבד. אחד שיושב בדחפור ומפעיל אותו, והשני שמכוון אותו למרגלותיו.
הדחפור הקטן ביותר שימש לחפירות קטנות על המדרכות, והגדול ביותר לקידוחי עומק במרכז הכביש.
2 סוגי הדחפורים הפעילים ביותר היו בגודל בינוני. אחד קטן יותר אך בעל כושר מהירות ותמרון רבים, שעיקר השימוש בו היה בכף החזיתית ששימשה לשינוע ערימות העפר. לדגם הדחפור הגדול יותר, שבמרכז התמונה למעלה, היו שתי זרועות חפירה וקידוח, מלפנים ומאחור, והוא ביצע את מרבית החפירות במהלך הפתיחות והסגירות הרבות של כל קטע.
מלבדם היו גם הכלים הענקיים המיוחדים לצורך חפירת תוואי מנהרת התשתית. כלים אלה כללו מכונת חפירה ענקית עם משור שחרצה את התוואי, ומסגרת ענקית ניידת ששינעה את קוביות הבטון שמהן נבנו המנהרות.

הקו נחפר בקטעים של כ-200 מטר כל אחד.
ככל שהתקדמו העבודות השתפר קצב הביצוע, ואם הקטע הראשון נבנה, להערכתי, במשך כשנה, הרי שהקטע האחרון נבנה בכעשירית מהזמן. 


6. רחוב הרצל על יד בית הקרנות

רחוב הרצל באזור בית הקרנות, לאחר השיפוץ ולפני המטרונית, שתעבור בנתיב הימני בתמונה.

אין ספק שהאזור בין פסאז' תלפיות לבית הקרנות הפך בשנים האחרונות למטופח הרבה יותר ונעים ללכת לאורכו.

למרות שברחוב עצמו התחושה הרבה יותר נעימה, חצרות הבתים עצמם נותרו מוזנחות.

בהיעדר פיקוח עירוני הן הפכו לתחנות סמים, מצבורי אשפה, ולשטח הפקר שבו עברייני הבנייה משתלטים.

יש לציין כי למעט בית הקרנות, דווקא הבניינים בחלקו השני של רחוב הרצל, בשכונת נחלה, הם הרבה יותר איכותיים, ובנויים בסגנון הבינלאומי היוקרתי, שבזכותו הפכה 'העיר הלבנה' בתל אביב לאתר מורשת בינלאומי.
סקר ארכיטקטוני גילה כי בשכונת הדר יש הרבה יותר בניינים כאלה מאשר בתל אביב. זה מכרה זהב, שעתיד לספק פרנסה למביני עניין למשך דורות.

להלן תמונה, קשה לציפיה, של חדר המדרגות בבית משותף בסגנון הבינלאומי בהרצל פינת בר-כוכבא, אותו הבית שהעץ בחזיתו נעקר, המדרכה קוצרה והחניה בוטלה.
בחצר הבנין המשותפת, אך הקטנה מאד, פעל בעשור האחרון, כמעט ללא הפרעה, מגרש סואן לסחר בגרוטאות מתכת מכל האזור.
בין היתר חתכו עבריינים את כבלי החשמל הירוקים החדשים, שהתקינה חברת החשמל בבנין במסגרת עבודות שידרוג התשתית.
דייר מת מוות לא טבעי במרתף הטחוב שהפך לדירה בלתי חוקית, ובעליו השתלטו על החצר המשותפת. 
בבנין מימין התנהל במשך שנים רבות מאד בית בושת משגשג באחת הדירות.
בבנין משמאל התבצע ניסיון רצח על רקע מאבק שליטה בשטח משותף. 

מזרק ושאריות פעילות נוספות של נרקומנים בחדר המדרגות


7. תחילת רחוב הרצל

תחילת רחוב הרצל בין הנביאים לשמריהו לוין.

זה המראה כיום, לאחר השלמת העבודות, וכך הוא גם ייראה בעתיד הנראה לעין.

בקטע זה של הרחוב, בניגוד לקצהו השני, כמעט ולא מתגוררת אוכלוסיה, ורוב הבתים הם ישנים מאד ונמוכים.

ייתכן שכמו בירושליים, בה הרכבת הקלה פעילה מאד בקטע שבין התחנה המרכזית לשער יפו ושוממת ביתר הקטעים, גם פה כדאי היה להתמקד בפיתוח הקטע הקטן הזה ולהפוך אותו למותר לתנועת תחבורה ציבורית בלבד, ואת יתר רחוב הרצל להשאיר כמות שהוא.

יש תושבים שזוכרים בוודאי כי במפות תוואי המטרונית הראשונות בפרסומי העיריה עבר הנתיב בהדר ברחוב יל''ג-החלוץ בלבד, כאשר הוא עולה להרצל בקטע שבתמונה בלבד, לצורך סיבוב וחזרה ליל''ג-החלוץ דרך רחוב הנביאים.

למרות שהפלייר המבוקש טרם נמצא, עדות חלקית לתוואי המקורי נמצאת במפה הבאה, שמראה את הנתיב המקורי, בתקופה שסוחרי הרחוב התעמתו עם יונה יהב בנוגע להוספת ושינוי כיוון נתיב לתחבורה פרטית.
נראה כי בתקופה זאת התבשל הרעיון להאריך את המטרונית לכל רחוב הרצל

לכן היו החפירות בקצהו השני של רחוב הרצל בבחינת הפתעה גמורה לתושבים הרבים שמתגוררים במקום, שלא הספיקו להיערך לכך מבעוד מועד.


8. צומת הרחובות החלוץ - הנביאים

תחילת רחוב החלוץ בפינת רחוב הנביאים.

זה המצב כיום, אך בכל הצד הימני שבו חונות המכוניות, ונמצאת תחנת המוניות לתל אביב יחד עם עוד עסקים רבים עומד לעבור בקרוב מאד נתיב המטרונית.

צומת הנביאים - החלוץ הפכה למסוכנת לחציה גם במעברי החצייה המרומזרים, בגלל תנועת כלי הרכב מכל הכיוונים.

מראה בהגדלה של הנתיב הימני, בו חונות כיום מכוניות ובקרוב יעבור נתיב המטרונית

צומת זאת משקפת יותר מכל את התסבוכת שאליה נקלעה העיריה עם תוכנית המטרונית.

לענין זה כדאי להשתמש בתסריט ה'הראשומון' ולהציג את הנושא מנקודות מבט אחדות:

א. נקודת המבט של העיריה - לצרכי שיפור פני העיר יתבצעו במקום עבודות בניה במהלך חודשים אחדים ועם התושבים הסליחה.

ב. נקודת המבט של העוברים ושבים - הפסקנו לעבור ברחוב כי עובדים בו, וממילא יש דרכים חלופיות חדשות

ג. נקודת המבט של בעלי העסקים - לקחו לנו את מקומות החניה ואת הפרנסה מהיום שהתחילו בעבודות.

ד. נקודת המבט של הדיירים המתגוררים ברחוב - גיהנום בלתי נסבל בלילות. מחדל בריאותי חמור שמשתקף בוודאי היטב בסטטיסטיקה של שירותי הבריאות. התושבים לא נלחמו כי: א. הם הופתעו ב. הם ברובם אוכלוסיה קשישה וקשת יום. ג. קשה להילחם במה שמתואר כשיפור התנועה.

ה. נקודת המבט של תיאורית הקונספירציה - העיריה מייבשת את הרחוב ומגרשת את התושבים כדי להכשיר אותו ליזמים חדשים.


9. צומת הרחובות החלוץ - ברוולד

צומת החלוץ - ברוולד לפני פתיחת נתיב המטרונית והתחבורה הציבורית בהמשך החלוץ לכיוון המפרץ

זה המראה שאותו ראו בוודאי במשך שנים אחדות בכירי העיריה בדרכם להיכל העיריה הסמוך.

הפקקים פשוט עברו, כהרגלם, ממקום אחד למקום שני.

מעבר לכך מבטאת תמונה זאת יותר מכל את הכלל שאין דבר ניצחי יותר מאשר הזמני.

במשך שנים אחדות התנהלה התנועה בקטע זה כמתנגשת משני הכיוונים.

מן הראוי לציין כי עבור כל הנוסעים בתחבורה הציבורית מכיוון קרית אליעזר והעיר התחתית לעבר הדר ושכונות הכרמל ונווה שאנן, ומרכזיית המפרץ, התקצר מאד משך הנסיעה. זאת בעיקר בזכות פתיחת נתיב המטרונית ברחוב העצמאות.

זאת למרות שזה נתיב ארוך ומפותל, שבו יש קטעים רבים, בפרט במעלה רחוב שיבת ציון, שאינם מנוצלים.

ניתן היה לקצר ולייעל עוד יותר את הנתיב הציבורי בין העיר להדר לו היו סוללים אותו בואדי ניסנאס, במעלה רחוב חורי מכיוון הכיכר בצומת הרחובות אלנבי - הציונות לעבר היכל העיריה. אך במקום זה נכנעה העיריה ללחצי התושבים, והותירה את ההזנחה התחבורתית כמו שהיא, וגם האוטובוסים הבודדים שעוברים נתקעים בפקק העצום שגורמים הרחובות הצרים ועמוסי התנועה.

רחוב חורי בעליה לכיוון היכל העיריה, שנמצא במרחק מאות מטרים ספורים


















10. רחוב החלוץ על יד 'אמפי'

רחוב החלוץ על יד קולנוע 'אמפי' לשעבר

כיום כבר עובר נתיב התחבורה הציבורית בנתיב הימני, שנמצא עדיין בעבודות בעת הצילום.

התחבורה הציבורית עוברת לכיוון המפרץ, כיוון הפוך לזה של כלי הרכב הפרטיים שממשיכים לכיוון רחוב הנביאים.

זקני העיר מגרדים בוודאי בפדחתם בשאלה 'מה העיריה רוצים ממני', לנוכח הזנחת מבנה הקולנוע הישן שמן הראוי היה להפכו, כמו את יתר בנייני הקולנוע הנטושים, למגדל גבוה שמשלב בקומותיו הרבים, מלמטה עד למעלה, חנייה, ספורט, מסחר, משרדים, מגורים ומלונאות.

הפוטנציאל של מגדל רב תכליתי על גבי חורבות קולנוע 'אמפי' הוא רב מאד, בין היתר כיוון שהמגרש גובל בצידו האחורי, ברחוב סירקין, עם נתיבי אבן גבירול.

המגרש ברחוב סירקין שעליו עמד קולנוע 'אמפי'



















11. צומת הרחובות החלוץ - יחיאל

רחוב החלוץ פינת רחוב יחיאל - בין שוק תלפיות לפסאז' תלפיות בעת ביצוע עבודות התשתית

אין ספק שעבודות התשתית היו בבחינת המסמר האחרון בארון המתים של שוק תלפיות, אך זה מגלה חיוניות מופלאה ושורד למרות הכל.

זאת בין היתר בזכות פרדוקס תחבורתי שהפך אותו לצומת סואנת: העליה מנתיבי אבן גבירול המהירים לעבר רחוב ארלזורוב ושכונות הכרמל חוצה את השוק ברחוב יחיאל.

יש להכריז קבל עם ועדה כי מבחן העבודות הציבוריות הוא גם בתהליך, ולא בתוצאה בלבד.

על ביצוע העבודות להיות יעיל, מהיר, ובעיקר ללא הפרעה לציבור.

יתכן שהמטרונית תיצלח ותביא לשגשוג מחודש של הדר, אך הדבר יקח בוודאי עוד שנות דור, וספק אם המעטים שורדי התקופה יצליחו ליהנות מכך.


12. צומת הרחובות החלוץ - סוקולוב

רחוב החלוץ פינת סוקולוב. ברקע רחוב יל''ג החסום לתנועה

צומת יל''ג-סוקולוב בהגדלה


האם כל זה היה כדאי?!

יש חוק מארפי שאותו לומד כל סטודנט שנה א' לתחבורה:

העלות של הקמת תשתית תחבורה ציבורית כלשהיא היא פי שלוש מאשר תוכנן תחילה, משך ההקמה הוא פי שניים מאשר תוכנן, ומספר הנוסעים הוא מחצית מהתכנון המקורי.

למתבונן מהצד נראה כי 'יודעי חן' בעיריה מכירים היטב את הנוסחא...


13. צומת הרחובות יל''ג - הקישון

רחוב יל''ג חסום לתנועה משך שנים אחדות. מראה מפינת רחוב הקישון בשנת 2011

קטע מוגדל של התמונה, שמראה כי שגרת החיים נמשכת. מצד ימין מכונית פורקת סחורה, ומצד שמאל אנשים יושבים בפתח החנות.

הכך ייעשה לדיירי רחוב שבו יש מאות דירות בעשרות בניני מגורים?!!!

זאת סגירת המעגל. ללא מילים.

יום רביעי, 16 בינואר 2013

ועד השכונה בישראל

ועד שכונתי מטפל בנושאים כבדי משקל. למרות זאת, בעיר חיפה ועדי רוב השכונות מורכבים ממתנדבים בלבד. מתנדבים אלה זוכים להכרה רשמית מהעיריה ובנוסף הם מתראיינים לתקשורת לעיתים תכופות.

עו''ד בר סמכא בנושא קובע כי ועד השכונה הוא גוף בעל חשיבות רבה שמטפל בנושאים בכבדי משקל. ועד שכונתי מטפל באינטרסים כספיים ובזכויות קנייניות של מאות ואלפי דיירים. זאת אחריות כבדה, שמחייבת חשיבה והתאמת מסגרת ברורה לפעילות תוך קבלת יעוץ וליווי של אנשי מקצוע. יש להסדיר לועד השכונתי מערכת חוזית מפורטת על ידי יועץ משפטי שתהיה מצע העבודה הבסיסי של הועד השכונתי.

מומחים לעבודה סוציאלית בנושא ועד השכונה קובעים כי כדי שציבור האזרחים יהיה שותף להחלטות על העיריות ליזום בחירות שכונתיות על בסיס קבוע לטווח ארוך. זאת כדי להטמיע את הנושא ולהעצים בכך את האזרחים. לאירוע בחירות יש פוטנציאל להגדלת ההון החברתי של שכונה, פוטנציאל שעשוי להתממש אם הבחירות תהיינה חלק מהתערבויות מתמשכות שמכוונות לפיתוח דמוקרטיה מקומית. נדרש מאמץ מתמשך ומקיף לחיזוק האמון וקשרי הגומלין במעגלים השונים של חיי הקהילה. שגרה של בחירות במועדים קבועים עשויה להשתלב במאמצים אלה, ולתרום להזדהות התושבים עם שכונות מגוריהם ליחסי אמון בינם לבין נציגיהם, למעורבות בחיי הקהילה, וליחסי אמון ושיתוף פעולה בין השלטון העירוני לאזרחים.

בישראל, סכנות מלחמת הטילים המודרנית הופכות את העורף לפגיע יותר מהחזית ואת האזרחים ללוחמים האמיתיים. ההבדל בין אזרח לחייל היטשטש וכמעט נעלם. מתקפת טילים מסיבית על ישראל תיפגע במוקדי הליבה של הכלכלה ותיגבה את חייהם של אזרחים רבים מאד. בהמשך לכך הטילים יזרעו באוכלוסיה בהלה, חוסר סדר חברתי ותבוסתנות שיערערו את יציבות השלטון. המלחמה תהפוך עקב כך למלחמת עצבים מתישה. המדינה שתנצח תהיה זאת שתהיה לה מוכנות פסיכולוגית רבה יותר. האזרחים יהיו לפיכך לא הקורבנות הרבים ביותר בלבד, אלא גם הלוחמים החשובים ביותר, האחראים על הסדר החברתי, העלאת המוראל, והערכות למתקפת הטילים הבאה. הגנה אזרחית ראויה מחייבת שכונות מאורגנות, מסודרות ומוכנות, שבראשן עומדים אנשים בעלי הכשרה, ניסיון ותמיכה ציבורית מלאה.

למרות זאת בעיר חיפה אין ועדי שכונות נבחרים ברוב השכונות אלא ועדים מתנדבים.
חלקם משמשים בהתנדבות זאת שנים רבות.
מתנדבים אלה הם לעיתים בעלי משרד, אתר אינטרנט, וחבורת עוזרים, מה שמעניק לפעילותם משנה תוקף ושררה.

בלעדי בחירות מתאימות מתנדבים אלה הם:
חסרים סמכות לטיפול בבעיות
חסרי הכשרה
חסרים כלים מתאימים
הם פעילי מפלגות
פעילותם בלתי מחייבת ושולית.
הם אינם משקפים את המבנה הדמוגרפי של השכונה
הם אינם מבטאים את בעיות השכונה.
מחלוקת עימם אינה ברת פיתרון אובייקטיבי
תושבי השכונה אינם מתייחסים אליהם
הם צוברים ותק רב שנותן להם כוח אישי
לא ניתן להחליף אותם
הם מסווים את חוסר יעילות שיתוף הציבור של העיריה עם התושבים
זאת הונאת הציבור כאשר אדם מודיע על עצמו ברבים בתור ועד נבחר
בהיעדר מנהיגות מקומית העבריינות המקומית מרימה ראש

למרות כל אלה, בעיר חיפה הועדים המתנדבים זוכים להכרה רשמית של העיריה והם מופיעים ברשומות כראשי ועד שכונה.
הם מצוטטים בהודעות העיריה כראשי השכונה וכדובריה.
הם מתראיינים תכופות לתקשורת אשר מצטטת אותם בהרחבה.

בעיר חיפה קובלים תושבים רבים על הזנחה בשכונות. גם מתנדבי השכונות משמיעים את קולם. אך כיוון שאין כוח ציבורי מאורגן מאומה אינו משתנה.
ועד שכונה צריך להיות כלי שמשתמשים בו בשיגרה ובחירום לקידום פיתוח השכונה. הועד צריך להיות החוליה המקשרת לעירייה עבור תושבי השכונה.
במקרה שהעיריה מתלבטת האם להשקיע בפרוייקטים גדולים בעלי משמעות לעיר כולה אפשר לזמן את ועדי השכונות ולתת להם להצביע יחד עם חברי מועצת העיר כשיתוף הציבור.

יתכן ואין הגדרות בחוק ולא בתקנות עזר מה הם ועדי השכונות: איך ייבחרו, איזה תקציב יקבלו לפעילות, איך יבוצע איתם שיתוף הציבור בפרויקטים שנוגעים לשכונה, מה יהיה גודלו של הועד ואיך תושבים יכולים לפעול בתוכו.

יתכן ונוח לעיריות שזה המצב. צמצום כוחם של ועדי השכונות וצמצום הקשר עם הבוחר טוב לקואליצית העסקנים במועצת העיר. המצב משרת את האינטרסים שלהם. כאשר התושבים אינם מאורגנים אפשר לערוך בהם הפרד ומשול ולהבטיח הבטחות סרק. נוח לראש העיר כאשר ציבור התושבים אילם והוא עושה בתקציב כרצונו. נוח לו שיש אנשים שלקחו על עצמם ייצוג של ועד, אך פועלים לבדם ומטעם מפלגות פוליטיות ולא התושבים.

זה מצב שיוצר קפאון והתדרדרות באיכות החיים בעיר. במצב כזה הגופים המאורגנים היחידים שאליהם זורמים כספים הם חברות כלכליות גדולות שהעיריה מתקשרת איתם בחוזים.

אפשר לחייב בחוק עיריות לקבוע חלוקת משנה לאזורים ולשכונות ולהקים ועדי שכונות.
במצב אידאלי, מתוך אותם פעילים בועדי שכונות ייבחרו חברי מועצת העיר. זה מודל נכון לפעילות וייצוג עירוני וגם כלל ארצי, בבחירות שבחלקן הן אזוריות.

ועד השכונה אינו מסוגל לפעול בהתנדבות. העבודה היא רבה ומקצועית. עלות ניהול ועד שכונה מתפקד היא זניחה. עיר שתקציבה הוא מיליארדי שקלים יכולה להרשות לעצמה לתקצב ועדי שכונות בסכום של מיליוני שקלים אחדים בשנה ולאזן את סדר העדיפויות הלקוי.

יום שבת, 29 בדצמבר 2012

האם יש צורך בבתי קולנוע בימינו

למרות ששכונת הדר בחיפה עברה דעיכה נוראית לאחר שבתי הקולנוע שבה ננטשו בתחילת שנות ה-1980, הרי שמדובר בתהליך טבעי.

בתחילת שנות ה-1980 נכנס הוידיאו לכל בית בישראל, ואנשים התחילו לצפות בסרטים חדשים דרך קלטות.
יחד עם הוידיאו נכנסה הטלוויזיה הצבעונית לבתים.
בתחילת שנות ה-1990 חדרו ערוצי הטלוויזיה בכבלים או בצלחת לווין לכל בית.
בסוף שנות ה-1990 היה זה האינטרנט שהפך בהדרגה למוקד המדיה הביתית.
בשנות ה-2000 הפכו מסכי הענק הגדולים והשטוחים את חווית הצפיה בבית לטובה יותר מאשר בבתי הקולנוע.
כיום, בשנות ה-2010 אפשר לצפות בבית באמצעות האינטרנט בכל סרט חדש על מסך ענק תוך דקות מרגע הפצתו, יחד עם כל התוספות שבהם מעוניינים: להאיץ, להאט, להשלים, להרחיב, לחפש ולשמור, לשנות, להחליף חוויות, וכדומה.

זאת חלק מהמהפכה במדיה ושאליה יש להוסיף את הטאבלט והסמארטפון, הדיסק און קי והווייפיי ועוד, שכולם מיועדים למעשה במידה רבה לצפיה בסרטים וקליפים.
בנוסף, חלק נכבד כיום מהשהיה מול המסך הגדול מוקדש למשחקי מחשב שהם אמנם סימולטורים אך מספקים חווית קולנוע אינטראקטיבית מדהימה.
חלק אחר מהזמן מוקדש ליוטיוב ולסרטים האישיים המדהימים שבו.
העיסוק בגרפיקה ממוחשבת הוא כיום נחלת כל אחד, ולכולם יש תוכנות עיצוב גראפי ואדריכלי, אנימציה, עריכת וידיאו ותמונות וכדומה.

כמעט בכל חדר מגורים יש מרכז מדיה ביתי עם מסך ענק שאליו מחוברים האינטרנט, הכבלים, המחשב, קונסולת המשחקים והדיוידי.
בזמן שאיננו משתמשים במרכז המדיה מוקרנות על המסך תמונות מתחלפות שצילמנו במצלמה הדיגיטלית, או כל תצוגת רקע מרהיבה אחרת שבחרנו, בלווית מוזיקה ממערכת הרמקולים ההיקפית.
כל זאת בהשקעה כספית לא גדולה, במיומנות טכנית לא רבה, ובחלל לא גדול.
ילדים, נוער ומבוגרים משחקים ומתקשרים זה עם זה מול המסך, והם יכולים לעשות זאת באותו החדר או כשכל אחד בקצה אחר של העולם.

הסינמטק ופסטיבל הסרטים שסביבו הם כיום ארכאיים מסיבות אלה.

את בתי הקולנוע הנטושים בהדר יש להפוך לרבי קומות שמשלבים חניה, ספורט, מסחר, משרדים ומגורים.

יום חמישי, 27 בדצמבר 2012

נחל לוטם

נחל לוטם

מתחת לשדרות הנשיא נמצא גן האם. מתחת לגן האם נמצא גן החיות. מתחת לגן החיות נמצא נחל לוטם שמוליך אל הים, שנשקף בתמונה כמשולש הפוך תלוי בין שמיים וארץ. הטיול בואדי הוא טיול קסום ומושא לגעגועים שנמשכים זמן רב לאחר שעוזבים את המקום.

נחל לוטם הוא ציר ההליכה הקצר והטבעי ביותר ממרכז הכרמל לחוף הים.

אורך ערוץ נחל לוטם בקו אוירי הוא כ-3 קילומטרים. משך ההליכה בשביל בתחתית האפיק להולך מנוסה הוא כשעה ומחצה. משך ההליכה למי שאינו מנוסה יכול להיות כחצי יום. המורד התלול יוצר מעבר חד מאזור בנוי לחיק הטבע המיוער, שאין בו נפש חיה והוא מלא במכשולים. למרבה המזל יש קליטה טובה לסלולאריים לכל אורך המסלול.

נגישותו הרבה של הנחל לציבור הרחב, בזכות תחילתו במרכז הכרמל וסיומו בפארק הכט בחוף הים, עושה אותו ראוי לפיתוח אינטנסיבי בשלבים זהירים.


כיום מוזנח הואדי ומסוכן לטייל בו. זאת למרות שהוא מוגדר כ'ריאה ירוקה' - שימוש קרקע המיועד לנופש בחיק הטבע.
פיתוח דרכים וגנים עשוי להפוך אותו לשכיית חמדה, ולא לעוד מקום שעוברים לידו מידי יום מבלי לשים לב לקסם שעשוי להסתתר בו.

מסלול ההליכה היחיד בנחל זה במתכונתו הנוכחית אינו נגיש אלא למיטיבי לכת מאד. הוא אינו מתאים לציבור הרחב ובוודאי שלא למשפחות. אין אפשרות לבצע בו חילוץ אלא במסוק בלבד לכל אורך מסלול ההליכה, כך שגם מי שנוקע רגל מסתכן בנפשו.


יש להתפלא על ההתעקשות של נציגי החברה להגנת הטבע ושוחרי טבע נוספים על שמירת תוואי השביל בתחתית הערוץ בצורתו הנוכחית, וזאת עוד תוך פירסומו בציבור הרחב כמסלול טיול.

מן הראוי להכריז על פיתוח שבילי הנחל להולכי רגל, על שמירתו מפני כוונות פיתוח של יזמי בניה, או לחילופין על סגירתו מחמת הסכנה, אך מתברר שהכוונה היא להנציח את ההזנחה וחוסר הניצול של המקום הנפלא.

מספר המטיילים שהולכים בו כיום הוא כנראה אחדים בלבד מידי יום. גם בין אלה יש רבים שניקלעים לדרך בלתי עבירה מבחינתם במהלך המסלול.


נגישותו הרבה של הנחל לציבור עושה אותו ראוי לפיתוח אינטנסיבי בשלבים זהירים. השביל, בקטעים בהם נישמר עדיין, מתאים כיום בקושי רב להליכה של מטייל בודד. אפשר להרחיב אותו, מבלי לפגום בטבע, להליכה בטוחה של משפחות מטיבות לכת.

מדובר בשביל שיורד ישירות משדרות הנשיא וגן האם, שהם מהמוקדים העירוניים הומי האדם ביותר, כך שכל מי שרוצה להתרחק מעט מהמולת העיר עלול להתפתות ולרדת בו, עד לנקודה שאין ממנה חזרה.

גן האם הוא מוקד פעילות מרכזי למשפחות רבות מאד עם ילדים קטנים. משפחות אלה עלולות להמשיך את פעילותן באורח טבעי בתחילתו המפותחת של שביל נחל לוטם שהיא בגן האם, וקיים חשש מתמיד שימשיכו לרדת בערוץ עד לנקודה שממנה יתקשו לחזור.

הפיכת השביל המשובש לציר טיול רחב וסולידי יותר תתרום רבות לשימורו ופיתוחו של הנחל. היא תאפשר פילוס והרחבת השביל, הקמת מדרגות טבעיות, הצבת קירות תמך, נטיעות וכדומה. אפשר לחדש גם זרימת מים באפיק היבש.

יש לעשות זאת באמצעות משאבים מתאימים, שאין אפשרות לשנע אותם אלא באמצעות כלי רכב כלשהו כמו טרקטורון צר, שינוע בשביל למטרה זאת בלבד.


נחל לוטם מתחלק לשלושה חלקים: עליון, אמצעי ותחתון, שנבדלים זה מזה בתנאי ההליכה:
החלק העליון הוא המפותח יותר. בתחילתו יש מספר ספסלי מנוחה ומדרגות. השביל הכבוש היטב מאפשר הליכה מהירה בין העצים והמטיילים מתנתקים בתוך דקות אחדות מהציביליזציה.
החלק האמצעי הוא מסולע וקשה מאד להליכה. קל מאד להיתקע, לאחר כמחצית השעה של הליכה, בקטע מסולע במיוחד בתוך ערוץ הנחל, שיש בו רצף בלתי פוסק של מיסלעות בלתי עבירות כמעט. מי שחוצה את המיסלעות הראשונות אינו יודע כי מצפים לו עוד מכשולים רבים כאלה. החלק האמצעי מתאפיין בנוסף בהליכה אקרובטית לאורך שולי הערוץ המפותלים על גבי שביל צר ומפותל מאד כבוש באדמה, שעובר מגדה לגדה ושנקטע פעמים רבות מחמת הסחף הרב.
החלק התחתון הוא מישורי יותר ואליו התנקזה כל האדמה שנסחפה. הוא מגיע לשכונת מגורים שמפרידה בינו לבין חוף הים. בקטע זה קשה יותר למצוא את המסלול בגלל רוחבו של האפיק.

מי שמסיים את ההליכה באפיק הטבעי מגיע לגן ציבורי גדול ונאה בין בתי שכונת קרית שפרינצק.
גן זה והשכונה עד לחוף הים בנויים על שפך האפיק. לכן מומלץ מאד להמשיך בטיול עוד מאות מטרים אחדים ולחצות את השכונה עד לחוף הים. בדרך זאת אפשר לגלות את מלוא היופי והפוטנציאל התיירותי והספורטיבי של נחל לוטם.
חוצים את השכונה דרך רחבות מרוצפות בין בניני מגורים וגן ציבורי נוסף, עד שמגיעים למנהרה שמתחת לכביש החוף שמוליכה לפארק הכט. חוצים את הפארק ועוברים דרך מנהרה שניה מתחת למסילת הרכבת עד לחוף הים, שבו נבנתה לאחרונה טיילת הליכה רחבה שמושכת קהל רב. טיילת זאת צריכה לשמש קנה מידה לטיילת שתוקם בחלקו הגבוה של אפיק נחל לוטם, ותיצור את הרצף התיירותי בין מרכז הכרמל לחוף הכרמל יחד עם השביל הנוכחי בתחתית הערוץ.


לאור חשיבותם הרבה של ערוצי הכרמל בחיפה כחלק מהמירקם העירוני, מן הראוי גם להקים במקביל לשביל המטיילים הצר שתואר, גם טיילת הליכה סלולה ורחבה בחלקו הגבוה של אפיק נחל לוטם, שתצא מרחוב התישבי כהמשך וכפיתוח של נתיב צינור הביוב שנחפר ביד גסה מתחת לרחוב זה.

שביל הליכה סלול זה יאפשר הליכה נינוחה של כ-45 דקות ממרכז הכרמל לחוף הים. הוא עשוי להפוך לאטרקציה תיירותית וספורטיבית, בדומה לרחובות המדרגות בחיפה ולטיילות לאורך חוף הים.

אין לחשוש מהצפה של מטיילים בשבילים שיפותחו בנחל לוטם. כיום, גם ברחובות המדרגות שעוברים בשכונות הצפופות ביותר בחיפה מספר הצועדים הוא נמוך, ועומד על עשרות ומאות בודדים בלבד מידי יום.

במסלול ההליכה הפופולארי ביותר במורד הכרמל, מסטלה מאריס לבת גלים דרך מערת אליהו, אין בממוצע יותר ממאות אחדות של מטיילים בסופי שבוע.

נחל לוטם, בשל מסלול ההליכה הארוך והקשה יחסית והיעדר יעד סיום הומה אדם, לא ימשוך מספר רב של מטיילים גם אם יפותחו בו שני שבילי ההליכה.

אין לחשוש מהרס הטבע. מי שמשתמש ברחובות המדרגות, כדוגמת מדרגות אהבת ציון שמחברות בין רחוב רמב''ן לרחוב הפועל, רואה כי פיתוח השבילים הסלולים וגרמי המדרגות תורם לנוף הטבעי של הואדי ומדובר בשילוב מוצלח של אדם וטבע.

השבילים הסלולים שומרים על תוואי הוואדי למרות השטפונות, הם משמשים כטראסות שהאדמה והצמחיה מצטברים בצידן, והם מאפשרים ניקיון של הואדי על ידי עובדי העיריה.

ראוי להעיר כאן כי על אף שרחובות המדרגות בתוך העיר הם שימושיים ותפקודיים, עדיין יש הרבה מאד לעשות למען טיפוחם.
לדוגמא, מדרגות אהבת ציון נקטעות ברחוב רמב''ן למרות שיש להם המשך במעלה הערוץ עד לרחוב וינגייט. בהשקעה קטנה אפשר לפתח את המדרגות ולהפוך אותן לציר הליכה ראוי.

יש לממש גישה דומה גם בואדיות נוספים בחיפה. עם זאת, נחל לוטם חייב לשמש כדוגמא בנדון, בזכות הפרדוקס שבין מיקומו המרכזי ופירסומו כמסלול הליכה לציבור הרחב, לבין מצבו הנוכחי של השביל הצר בתחתית הערוץ, שאינו מאפשר הליכה אלא למיטיבי לכת ביותר.


המצב הנוכחי אינו מגובה ב'אידיאולוגיה תכנונית' ראויה לשמה, שכן מדובר בשטח פתוח עירוני באחריות העיריה, שפ''ע שמזמין אליו את כלל תושבי העיר ומקובל שהעיריה תפתח אותו תוך שמירת ערכי הטבע.

שמורות הטבע הרחוקות ביותר מהערים, כדוגמת היערות, זוכות כיום לפיתוח דרכים ונטיעות. גם במרחבי הספארי העצומים באפריקה מגדלים חיות בר באורח מבוקר. לולא כן היו חיות הבר נכחדות במהרה מיד אדם או בשל איתני הטבע.
אין כל סיבה שדווקא בלב העיר יישאר שטח 'טבעי לחלוטין', ועוד כאשר הטבע מושחת בו בלי הרף על ידי הסובב אותו, בין היתר על ידי שטפונות עזים שנוצרים בו עקב השטחים הבנויים שמקיפים אותו.

מזוית ראיה מסוימת מדובר כאן בניכוס לטובת צרכים פרטיים של אחד מנכסי הטבע החשובים והזמינים ביותר בעיר חיפה. קיים חשש כי נחל לוטם, במצבו המוזנח כיום, יהפוך בזכות מיקומו האטרקטיבי במיוחד יעד מבוקש ליזמים, אשר יבקשו לחכור אותו מהעיריה כדי להקים בו פארק שעשועים עמוס במרכזי מסחר ובנייני מגורים.

כנס טבע אורבאני בישראל

יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

משקיעי דירות בעת טראומת טילים שילשו את ערכן

המלחמות בצפון הארץ ובדרומה הורידו את מחירי הדירות באזורים אלה בעשרות אחוזים למשך כמה חודשים; משקיעים זריזים שזיהו את ההזדמנות רכשו אז נכסים במחירים מצחיקים, והרוויחו תשואות של מאות אחוזים בתוך שנים ספורות.


ברחוב חטיבת כרמלי בחיפה, נמכרו בבנין אחד בעשור האחרון כמה דירות בשטח של 57 מ"ר. ב-1998 נמכרה דירה ב־440 אלף שקל;  ב-2005 נמכרה דירה ב־304 אלף שקל; ב-2007 נמכרה בקומה השלישית דירה ב־138 אלף שקל; השנה נמכרה בבניין דירה ב־231 אלף שקל. כלומר, 
הירידה החדה ביותר במחיר חלה בין השנים 2005 ל־2007, אז צנחו מחירי הדירות בבניין בלא פחות מ־55%, ועם מחיר של 138 אלף שקל לדירה בחיפה קשה להתווכח - זו באמת התחתית של התחתית.
מאז 1998 ירדו מחירי הדירות בבניין בכ־48%.

הדירות שמחיריהן ירדו בצורה דראסטית לאחר מלחמה נמצאות בשכונות מיושנות, חלשות ולא מבוקשות, והן אלה שהגיבו באופן הקשה ביותר לטראומת המלחמה. ייתכן מאוד שתושבי השכונות האלה היו נתונים במצוקה כלכלית עקב המלחמה, ולכן נאלצו למכור את דירותיהם גם במחירים מצחיקים. בשכונות הנחשבות לטובות ביישובי הצפון ירדו מחירי הדירות בשיעור קטן מאוד ולמשך תקופה קצרה.

לכתבה בדהמרקר:
http://www.themarker.com/magazine/1.1879227

יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

ועד שכונת הדר

בהודעות העיריה, בתקשורת המודפסת וברשת האינטרנט מופיעים לעיתים תכופות השמות 'ועד שכונת הדר' ו'מנהלת הדר' כמי שמייצגים את עשרות אלפי תושבי השכונה. הם לכאורה מבטאים את רחשי ליבם, מציגים את קובלנותיהם קבל עם ועדה ובפני הרשויות, וכדומה.

'ועד הדר' הוא ועד מטעם עצמו של אדם בודד או אנשים ספורים, שקם בשעתו מתוך כוונות טובות על רקע חלל ריק, אך מעולם לא העמיד עצמו להצבעה בפני תושבי השכונה. זאת מכיוון שהצבעה כזאת אינה אפשרית מסיבה מעשית בגלל ההרכב המגוון מאד של תושבי השכונה.

'מנהלת הדר' הוא גוף ייצוגי שהוקם מטעם העיריה ונמצא במתנ''ס ביתנו. מנהלת הדר גם היא אינה אמורה לטפל בצרכי התושבים כיוון שלשם כך קיימת העיריה עצמה.

בשכונת הדר מתגוררת אוכלוסיה מגוונת מאד: חרדים, דתיים, חילוניים, ערבים, עולים חדשים, בעלי עסקים, בעלי נכסים, שוכרי נכסים ועוד. אין כל גוף בעולם שיכול לזמן יחד ולאגד את כל מגזרי האוכלוסיה האלה שלכל אחד מהם צרכים משלו.

בנוסף לכך חייבים להבדיל בין שכונת הדר המזרחית שמוכרת כשכונת נחלה והיא בין רחובות הרצל ויל''ג והרחובות הסמוכים להם, לבין שכונת הדר מערבית שהיא האזור של רחוב בן יהודה וסביבתו.
על כך יש להוסיף את גוש המבנים בין רחובות הרצל והחלוץ שהוא לב האזור המסחרי של הדר, ואת רחובות המגורים שמעל ומתחת לרחובות הרצל-החלוץ שהם אזורי מגורים בעלי אופי שכונתי בפני עצמם.

בשכונת נחלה לדוגמא, בין רחוב הרצל לרחוב יל''ג יש בניינים רבים, אשר בהם יש מאות עסקים ומתגוררים אלפי אנשים. האוכלוסיה בשכונה היא מגוונת מאד ומייצגת את כלל מדינת ישראל. האוכלוסיה מתגוררת ועובדת בצפיפות רבה. לכן לכל פרט קטן במירקם הפיזי יש משמעות רבה.

כתוצאה מכך כל ניסיון של אזרח יחיד להציג את בעיותיו בציבור כחלק מבעיה ציבורית גדולה יותר הוא בלתי אפשרי גם אם בעיות אלה הן משותפות, כיוון שהדבר עלול לגרום לתגובת שרשרת נגדית אצל שכניו.

כאשר העיריה ואמצעי התקשורת מצטטים את 'ועד הדר' ואת 'מנהלת הדר' הם אינם מייצגים את תושבי השכונה אלא פועלים מטעמי נוחות בלבד.

דבר זה הוא הרבה מעל ומעבר לאבסורד.

יום ראשון, 19 באוגוסט 2012

יום שישי, 23 בדצמבר 2011

הדו"ח החמור של מבקר המדינה על כשלי הועדה המקומית

התקבל מאת:
ירון חנן     הירוקים של חיפה       yaronha@haifa.muni.il |3997696 – 052
חברים יקרים
שלום רב, 
השבוע פורסם סוף סוף דו"ח מבקר המדינה על עבודת הועדה המקומית בחיפה, דו"ח שייחלנו לו מזמן.
זהו דו"ח המסכם שנתיים (2008-2010) בעבודת הועדה המקומית חיפה בראשות עו"ד יונה יהב וממלאת מקומו תא"ל (מיל.) חדוה אלמוג.
מהרגע הראשון, לאחר שראשות הועדה עברה לאנשים הנ"ל, הבנו שכללי המשחק השתנו לחלוטין:
שלטון החוק זז כמעט לגמרי הצידה, שיקולים תועלתניים צרים של יזמים, מקורבים למיניהם ואנשים בעלי עוצמה, קיבלו עדיפות מירבית, על חשבון טובת הציבור וכלל תושבי העיר. נציגי הקואליציה בועדה ולצערי לא פעם בצירוף מספר חברי אופוזיצייה, פעלו בצורה צינית לטובת אותם שיקולים זרים. סיפורים רבים ונוגעים ללב של תושבים שהביעו מחאה והובאו על ידנו  בפני חברי הועדה, על הסבל שנגרם לאותם תושבים כתוצאה מעוולות שגרמו להם אותם גורמים וכתוצאה מעוולות ומחדלי הועדה והפיקוח על הבנייה, לא עשו רושם על אף אחד מהם.
כל ליקוי שהיה גם בעבר הועצם בעשרות מונים, וכל החלטה ומעשה חמור שפעם היה קורה באופן חריג, מתרחש באורח שיגרתי כמעט בכל ישיבה של הועדה.
למותר לצין כי כל פניותינו ליו"ר ועדת המשנה ומ"מ ראש העירייה הגב' חדוה אלמוג וכן ליועץ המשפטי של העירייה עו"ד רשף חן (שהוא ואנשיו מודעים היטב לנעשה בועדה ובפיקוח על הבנייה) נותרו כלא היו.. כנ"ל נסיונותינו לעורר את חברי הקואליציה, שקיוינו כי מעט יושר ציבורי עוד נותר אצלם. אך כמובן, גם פניה אליהם נדונה כצפוי לכישלון.
כבר בחודשים הראשונים התרענו כל חברי סיעת "הירוקים של חיפה" על הנעשה בועדה הזו העברנו חומרים רבים הן לכלי התקשורת והן למבקר המדינה ובמספר מקרים גם למשטרה (שלצערנו כרגיל "לא גילתה עניין ציבורי" בכך). נפגשנו עם הממונה על המחוז והתרענו על הדברים, כתבנו בלי סוף ליועץ המשפטי של משרד הפנים ולמנכ"ל המשרד, כתבנו ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת וניסינו לעורר אותם לפעול או לפחות לבחון מה קורה בועדה הזו.
יש להזכיר כי ועדת הערר המחוזית ובתי המשפט היתרו פעם אחר פעם בחברי הועדה המקומית על החלטות שגויות ועל דרך פעילותם, אך הם בשלהם, ו..."השיירה עוברת" כמאמר הפתגם.
בסופו של דבר לשמחתנו, מבקר המדינה ומשרדו בחיפה הם אלה שהרימו את הכפפה ובגדול. נודע לנו בעקיפין כי הצוות שלהם נכנס לעובי הקורה ובמשך תקופה ארוכה הפכו כל אבן כדי לחקור את תלונותינו על שורה ארוכה של תופעות חמורות עליהן התרענו שוב ושוב!
והתוצאה לפניכם בכתבה המצורפתכל טענותינו אומתו ע"י המבקר, אחת לאחת.   צוות המבקרים הצליח בעבודת קודש יסודית לרדת לשורשם ולחשוף את מידת חומרתם,באומץ לב ובנחישות ועל כך מגיעה להם ברכת יישר כח ותודת כל תושבי העיר לעמלם!
קיים דו"ח נוסף, שפורסם השבוע וחמור לא פחות, על כשלונה של עיריית חיפה בתחוםהפיקוח על הבנייה ונושא הפיקוח על המפעלים המסוכנים במפרץ חיפה.
לצערנו הדו"חות הנ"ל לא הסתיימו בציון אחריות אישית של נושאי משרה לממצאים החמורים ולעבירות על החוק, אך אין לנו ספק כי אם הליקויים לא יתוקנו באופן המלא והמושלם, לא יחשוש המבקר להטיל אחריות אישית ואולי אף פלילית על כמה מחברי הועדה והעומדים בראשה.

ראו נא כתבה מצורפת, שאמנם לא צויינה בה תגובתנו, למרות שהתבקשנו להגיב, אך היא חשובה ביותר לידיעת תושבי העיר!
בברכה,
חברי סיעת הירוקים של חיפה
במועצת העיר


קישור: כתבה מצורפת