‏הצגת רשומות עם תוויות סרטים חיפאיים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סרטים חיפאיים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 9 בנובמבר 2020

מגנטו - הקשר החיפאי


מגנטו (באנגלית: Magneto) הוא דמות בדיונית של מוטאנט-אנטי גיבור בעל כוחות-על המופיעה בחוברות הקומיקס אקס-מן ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת X-Men #1 מספטמבר 1963 כאויב הראשי של קבוצת האקס-מן ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי. פרקים חשובים בביוגרפיה שלו ובעלילותיו מתרחשים בעיר חיפה.
מגנטו, הידוע גם בשם אריק מגנוס לנשר, הוא מוטאנט בעל יכולות על-טבעיות לשלוט בשדה המגנטי של סביבתו. בקומיקס יכולת זו מאפשרת לו לשלוט במתכות, לרחף, להפעיל שדה כוח בלתי חדיר, לעצב חומרים כרצונו ואף להפעיל טלקינזיס. בנוסף ליכולותיו העל טבעיות המרשימות מגנטו הוא גם מדען מוכשר. כוחותיו וכשרונותיו של מגנטו הם כה אדירים עד שבעולם הקומיקס של מארוול הוא נחשב לאחת הדמויות החזקות ביותר.
דמותו של מגנטו בעלילות הקומיקס נעה בין הופעתו כנבל-על ואויבם המר של האקס-מן, לאנטי-גיבור, ואף לגיבור. במהלך עלילות הקומיקס מגנטו נחשף כיהודי ניצול שואה וכדמות מורכבת של נבל הפועל מתוך מטרה צודקת - מניעת דיכוי המוטאנטים על ידי בני האדם ה"רגילים" - בדרכים אלימות ומרושעות. מגנטו עצמו מאמין כי הוא פועל למען אוטופיה וצדק, מתוך דאגה ל"גזע" המוטאנטי. עם התקדמות העלילה עוברת דמותו של מגנטו הליך של כפרה וגאולה ובכך מעוררת דיון בדבר הצדקת פעולות על ידי מטרתן. ההיסטוריה המוקדמת של הדמות הושוותה לזו של פעיל זכויות האדם מלקולם אקס ומנהיג הימין הרדיקלי מאיר כהנא.
בהופעתו הראשונה בקומיקס הייתה דמותו של מגנטו שטחית לחלוטין, נבל המנסה להשתלט על העולם על ידי אלימות לקידום עצמו. עם הזמן והתפתחות העלילה עוצבה דמותו של מגנטו והפכה מורכבת יותר ויותר. סיפור הרקע הנרחב שנכתב עבורה היה לסדרות קומיקס בפני עצמן וגלגוליו השונים המשיכו להופיע בסדרות רבות שפוצלו מקו העלילה הראשי של "אקס-מן". קווי עלילה נוספים נוצרו בסדרות מקבילות שתיארו מציאות "אלטרנטיבית", המתרחשת ביקום מקביל. באחת מאותן סדרות, בשם "עידן אפוקליפס", מגנטו הופיע בהיפוך הגמור של דמותו הרגילה - כמוטאנט שוחר שלום הדוגל בדו קיום של בני האדם והמוטאנטים.
מגנטו נולד כמקס אייזנהארדט למשפחה יהודית באירופה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20. אביו, יעקב אייזנהארדט, היה יוצא מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1939, מקס הצעיר ומשפחתו שרדו אפליה ומצוקה כלכלית במהלך עלייתם של הנאצים לשלטון, ליל הבדולח ואישורם של חוקי נירנברג. הם ברחו לפולין אך נלכדו בעקבות פלישתם של הגרמנים לפולין ונשלחו לגטו ורשה. המשפחה ברחה מהגטו, אך נבגדה ונלכדה בשנית. אמו, אביו ואחותו הוצאו להורג על ידי חיילי האס אס אך מקס שרד, ככל הנראה בעקבות התפתחות כוחותיו המוטאנטים לראשונה. הוא נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ, שם הוא אולץ לעבוד בכפייה כזונדרקומנדו.
לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה הצליח מגנטו להימלט מאושוויץ יחד עם אישה צוענית בשם מגדה. הזוג התאהב, התחתן והתיישב בויניצה אשר באזור הרי הקרפטים, ומקס אימץ את השם "מגנוס". למגדה ולמגנוס נולדה בת בשם אניה והם חיו בשלווה עד אשר המון זועם שרף את ביתם כשאניה בפנים לאחר שכוחותיו של מגנוס התגלמו לראשונה. ההמון מנע ממנו להציל את בתו הקטנה, ומותה גרם לו לאבד את עשתונותיו. הוא השמיד את אלו אשר הפריעו לו במלאכת הצלת הנפשות הקרובות לו. בהתקף הזעם כילה מגנטו באכזריות את כל העומד בדרכו. מגדה חזתה באימה וברחה ממנו פן יהרוג גם אותה. מאוחר יותר היא הביאה לעולם את צמד התאומים המוטאנטים קוויקסילבר ומכשפת השני. לאחר שהבין את מעשיו בילה מגנטו זמן מה באלמוניות בניסיון לחפש את אשתו ולברוח מהק.ג.ב., אשר סוכניו שמעו על כוחותיו ורצו לרתום אותם למניעיהם. בעת זו אימץ את השם אריק מגנוס לנשר, שיהפוך עם הזמן לשמו ה"אמיתי" היחיד, לאחר שזהותו המקורית כבר תשכח.
לבסוף ויתר מגנטו על תקוותו למצוא את אשתו האובדת והחליט לפתוח בחיים חדשים. הוא היגר למדינת ישראל והחל לעבוד בבית חולים פסיכיאטרי בפאתי חיפה, שם עסק בשיקום ניצולי שואה. במהלך תקופה זו הוא הכיר לראשונה והתיידד עם המוטאנט רב העוצמה צ'ארלס אקסבייר, שהתנדב במקום. השניים, אף שלא גילו אחד לרעהו את מורשתם המוטאנטית וכוחותיהם העל טבעיים, נהפכו לחברים טובים. במהלך הזמן הם ניהלו דיונים רבים וארוכים על האפשרות כי יום אחד האנושות תאלץ להתמודד עם גזע חדש של אנשים בעלי כוחות על. השניים חשפו את כוחותיהם זה לזה כאשר עמדו בפני חוליית חיילים נאצים נמלטים אשר חיפשו אוצר זהב חבוי באזור חיפה. על אף שגילו את קרבתם זה לזה, התפצלו דרכיהם שכן השניים הבינו שחזונותיהם שונים מדי זה מזה; חזונו של אקסבייר דגל בדו-קיום עם בני האדם הרגילים בעוד שמגנטו סבר שמדובר במלחמה בין גזעית בה רק החזק ינצח ואם לא ילחמו - יושמדו.
הזוועות להן היה עד מגנטו בשואה, מותה של בתו, ובריחתה של אשתו מפחד כוחותיו העצומים השפיעו רבות על אופיו כאדם בוגר. במשך כל חייו הבוגרים הוא נרדף על ידי המחשבה שלו היה מודע לכוחותיו בנעוריו היה מסוגל למנוע את רציחתם של משפחתו ועמו ואכן ראיית עולמו על טיב הקשר בין ה"גזעים", המוטאנטים ובני האדם הרגילים, התעצבה בעקבות השואה. מגנטו השליך את אשר חזה במאורעות השואה למאבק הכוחות שהלך והתגבש בעולם בין אותם גזעים והאמין כי בני האדם ישתתפו בתאוות ההשמדה של הנאצים ויפנו אותה כלפי המוטאנטים. נחוש בדעתו למנוע זאת גיבש מגנטו את דרך פעולתו מתקפת מנע שתביא להשתלטות המוטאנטים על העולם.

יום שלישי, 31 במרץ 2020

חיים חולפים בחיפה




חיפה נמצאת כיום במצב של הגירה שלילית, אפס צמיחה בתעסוקה, ומה שהולך להיות בעתיד הוא עוד יותר גרוע. מה שמתרחש בחיפה מתרחש במאות ערי נמל ברחבי תבל , עם המעבר לכלכלת המכולות, שתרמה רבות לגלובליזציה. כיום אפשר לשנע סחורות במהירות רבה מכל מקום. אבל ערי הנמל, שהיו פעם מוקדי התרבות והתעסוקה ברחבי תבל, הוזנחו לגמרי.
בערי הנמל, בגלל מגבלות התובלה, התרכזו בעבר מוקדי המסחר, התעשיה והשירותים. הן היו ערש הציביליזציה. כיום כל זה התחלף בשממה אורבאנית של מגרשי מכולות ורציפים ענקיים לספינות המכולות, שפועלים כמעט באוטומציה מלאה ואפס כמעט של כח האדם.
המעבר לספנות המכולות התרחש החל משנות ה-1970. בשני העשורים שקדמו לתקופה זאת התרחש המעבר לתחבורה האוירית במטוסי נוסעים.
המצב כיום הוא פרדוקס. הפיתרון המעשי היחיד להחייאת ערי הנמל הוא העיר האוירית. עיר אוירית היא עיר שממוקמת סביב נמל תעופה. נמל תעופה הוא כיום, עם קרית נמל התעופה שסביבו, מוקד הפעילות האנושית ברחבי תבל.

יום ראשון, 21 בינואר 2018

סערה במפרץ חיפה 19012018

בסערה העזה במפרץ חיפה בבוקר יום שישי 19/01/2018 הגלים הגיעו עד לגובה של כעשרה מטרים. נזק רב נגרם לחופי הרחצה. ספינה גדולה נסחפה לחוף קרית ים. יתכן וחול רב הצטבר בין שוברי הגלים מול העיר התחתית.


יום שישי, 1 בדצמבר 2017

פסטיבל סיפור וסרט חיפאי - פורסט גאמפ ואני

קרה לכם פעם שמצאתם עצמכם מופיעים בחלק מעלילת סרט או ספר שלא ידעתם על יצירתם?

אני מניח שרבים מתלמידי בית הספר ''תחכמוני'', של הישוב הישן בירושלים, מצאו את עצמם מככבים בעלילות התלמידים שפורסמו בעיתון הילדים ''הארץ שלנו''. בוודאי גם רבים מצעירי דור האספרסו של תל אביב בשנות ה-1960 מצאו עצמם שותפים לעלילות בנצי, יודה'לה וחבריהם, בסרטי ''אסקימו לימון''. 
החוויה מזכירה במקצת את הסרט ''פורסט גאמפ'', שבו הגיבור מוצא עצמו מככב בארועים המרכזיים של תקופתו. 
לכן אני מתכבד להביא, בתור יליד ותושב חיפה, סקירה קצרה וחפוזה של הספרים והסרטים שבהם אני מופיע, בתפקיד זה או אחר, בלי שידעתי על כך מראש.
בהמשך לפוסט הראשוני נוספה רשימה מעודכנת, שכוללת את כל הסרטים הידועים בנושא, ובדרך זאת נוצרה כאן פילמוגרפיה מלאה של הסרטים שנוצרו בחיפה, עכו והקריות.

  • יצחק קרונזון כתב ספר בשם ''אמא, שמש ומולדת - סיפורים'', אשר מתאר ילדות בהדר שהיתה דומה לשלי.
  • הסרט ''פעם הייתי'' [2010], של אבי נשר, מתאר את תקופת ההתבגרות שלי בסוף שנות ה-1960, בקרב ניצולי שואה, תנועת הצופים, ותחילת עידן הסיקסטיס. 
  • בסרט ''צומת וולקן'' [1999], שמתרחש בקריות, ומתאר את תקופת ערב מלחמת יום הכיפורים, אני מרגיש כמו אחד מהחבורה. 
  • בספרו של א.ב. יהושע ''המאהב'', גיבורת הספר מלמדת בבית הספר עירוני ה' בו למדתי. גיורא מייזלר שמוזכר בתחילת הספר/סרט, והיה החייל הנעלם המפורסם ביותר במלחמת יום הכיפורים, היה איתי באותה הכיתה בטירונות. 
  • בספרה של מרשה פרידמן, ''גולה בארץ המובטחת'', שמתרחש בקרב הקהילה של יוצאי ארצות הברית בחיפה בשנות ה-1960 וה-1970, מופיעות דמויות שהכרתי והייתי מיודד עימן.
  • בשנות ה-1980 התחיל עמוס גיתאי, יליד חיפה, ביצירת סרטים רבים שעוסקים בחיפה, ובמלחמת השחרור. מצאתי את עצמי, ואת הוריי, ברקע של אחדים מסרטים אלה. לדוגמא, את ילדותי העברתי באזור ואדי רושמיה, שגיתאי יצר אודותיו טרילוגיה של שלושה סרטים דוקומנטריים. הסרט ''קדמה'' אודות מלחמת השחרור וקרבות לטרון הוא גם, בחלקו, סיפורו של אבי שעלה לארץ באוניה זאת. 
  • בסרט ''כנפיים שבורות'' [2002], שמתרחש בחיפה בשנות ה-1990, יש קטע מרכזי שמתרחש בחורבות בריכת ''הפועל'', שהיא אתר שאני עובר לידו כמעט מידי יום.
  • בפסטיבל ''סיפור חיפאי'' האחרון מצאתי את עצמי מופיע בעוד יצירות אחדות. ביניהן אלה על ואדי שיח, חסידות חיפה, הסרט ''היורד למעלה'' [2015], ועוד. בכולן מופיעים קטעי עלילה, דמויות ומקומות שהם חלק מהווית חיי. 
  • סופרים נוספים, כמו יהודית הנדל ואמיר גויטפרוינד, כתבו יצירות על חיפה, אשר אפשר לשבץ אותן בביוגרפיה האישית שלי.
  • ''מגנטו'' הוא נבל העל שמככב בחוברות הקומיקס והסרטים של חברת ''מארוול'' עוד משנות ה-1960, לצד גיבורי על כמו סופרמן וספיידרמן, כמנהיג המוטנטים שנאבקים באפליה מצד המין האנושי. מגנטו הוא בעברו יהודי ניצול שואה, אשר שיקם את חייו לאחר השואה כרופא בבית חולים לחולי נפש בפאתי חיפה.

את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה אני מלווה מימיו הראשונים, בתור אחד מראשוני המנויים לסינמטק, ועוקב אחר ההתפתחות שלו מתוך השאלה עד כמה הוא מייצג את המציאות האמיתית. לא מעט מסרטי הפסטיבל עוסקים בעיר ובאנשיה, באורח ישיר ועקיף. במסגרת נושאים רבים שהפסטיבל עוסק בהם אפשר למצוא התיחסות בררנית למציאות החיפאית, ולדוגמא: איכות הסביבה, ים, חופים, שואה, עיר, רחוב, הר, הגירה, פולקלור, מיעוטים, וכדומה. גם הסרטים שעוסקים ביחסים אישיים נתפשים לעיתים, במסגרת הפסטיבל, כנצפים דרך הפריזמה החיפאית המיוחדת, כי עלילתם מתאימה למתרחש בחיפה כעיר תלושה מהמציאות.

אני משוכנע שתחושה דומה לתחושת ה''פורסט גאמפ'' קיימת גם אצל תושבים חיפאיים ערבים רבים, מכיוון שיש יצירות חשובות של מגזר זה שעוסקות בחיפה. 

חיפה היתה, בימי תור הזהב של אולמות הקולנוע, עד המצאת הוידיאו הביתי בשנות ה-1980, שיאנית העולם במספר המושבים לנפש באולמות. יש דמויות בינלאומיות מפורסמות שהיו קשורות לענף המקומי, כמו ד''ר מרים אדלסון, שהוריה היו בעלי בית הקולנוע הקטן ''מירון'' בהדר. מנחם גולן הוא טברייני אשר נולד בחיפה. יוצאי חיפה רבים השתלבו בתעשיית הסרטים בהוליווד, ובולטות ביניהם היפהפיות החיפאיות, מדליה לביא עד מורן אטיאס. בתעשיית המדיה המקומית יש יוצרים רבים שגדלו בחיפה, וביניהם גיל זייד ונירו לוי.

אם מניחים את חיפה, והיצירות שמתרחשות בה, על גרף ציר הזמן בשני קווים נפרדים, רואים שהסרטים והיצירות האמנותיות האחרות הופכים להיות אישיים יותר, בעוד שהמציאות הופכת להיות בלתי אישית. 
בשנות ה-1950 וה-1960 סרטים כמו ''אקסודוס'', עסקו באתוס הציוני והחברתי,  שבו כמעט ולא היה מקום לאישי. חיפה, כחלק מהנוף הארץ ישראלי, היתה, לעומת זאת, עיר נמל ציורית טובלת בירק עם ניחוח ים תיכוני וכנעני, שכל אחד יכול היה למצוא את הפינה האישית הקסומה,  כמו ביצירות הרמן שטורק. 
בהדרגה הסיפורים הפכו להיות אישיים יותר, ובימינו הם אישיים בלבד, כאשר בשיאם החיפוש אחר האמת הפנימית. הנוף החיפאי, לעומת זאת, הפך להיות תעשיתי ומזהם, כוחני ובלתי אישי לחלוטין. מגרשי המכולות הענקיים סביב נמל חיפה, יחד עם  המפעלים המזהמים, ותוכניות הבינוי חסרות הרגישות, הפכו להיות חלק מרכזי מהשיח החברתי והביטוי היצירתי האישי.
טרם ניתן ביטוי בסרטים החיפאיים להשתלטות הטייקונים על המרחב המטרופוליני, באמצעות פרויקטים מגלומניים פרטיים, שהם המשך סוריאליסטי של התפנית לעבר ה''אישי''. 

התחושה היא שלאנשים אין, לעיתים, מה לעשות אלא להלשין אחד על השני, גם אם הם עושים זאת במסווה של יצירה אמנותית. 
האם עינו של האח הגדול פקוחה עלי?
משך שנים רבות הרהרתי אם לכתוב, גם אני, ביוגרפיה עלילתית שמורכבת מסיפורים חיפאיים מסמרי שיער שאני מכיר. החלטתי להניח לעצמי ולזולתי בשלב זה.  

מראה האמפיתיאטרון המרהיב של מפרץ חיפה מעורר תחושה של אויר פסגות, ויוצר בקרב החיים בו גירוי מתמיד לפעולה, שלעיתים היא חפוזה מידי ומתבטאת במעשים ותוכניות בלתי סבירים, בפרט לנוכח האתגרים הסביבתיים.

מטבע הדברים רשימת הסרטים בנושא זה מתעדכנת מעת לעת, ואפשר להוסיף לרשימה את:
  • ''השיבה לחיפה'' [1982] - זוג פליטים פלסטינאים משכונת חליסה פוגשים מחדש את בנם אשר ננטש כשתינוק כשברחו, ואומץ על ידי משפחה יהודית. 
  • ''קשר עיר'' [1998] - סרטו של יהונתן סגל, שמתרחש בחיפה, אודות התפוררות תא משפחתי המעורער ממילא, מחמת הצימאון לאהבה נוספת. 
  • ''יום יום ''[1998] - קומדיה של עמוס גיתאי על החיים האפורים של צעיר בצל אימו בחיפה האפורה. 
  • ''בקרוב יקרה לך משהו טוב'' [2006] -  נער בורח מביתו במושב בחיפוש אחר אחותו שמתגוררת בחיפה ועובדת כדיילת בספינת שעשועים.
  • ''ציון ואחיו'' [2009]על רקע שכונה קשה בפרבר של חיפה, הסרט מספר את סיפורו של ציון, נער כבן 14 ואחיו הגדול אשר להם מערכת יחסים הדוקה. 
  • ''התפרצות X'' [שנת 2010] - פרופסור בטכניון מגלה כי לאשתו יש מאהב, עושה מעשה נורא, ונאלץ להתמודד עם התוצאות.
  • ''שיר ערש לאבי'' [2011] - סירטו הביוגרפי של עמוס גיתאי, בכיר יוצרי הקולנוע החיפאיים, אודות אביו האדריכל שהיה ממתככנני חיפה. 
  • ''לצוד את הזמן'' [2012] של ערן ברק, שעוסק בחוויותיו כצעיר שעבר לגור בחיפה ופוגש בציד הנאצים החיפאי המפורסם טוביה פרידמן. 
  • ''הגנן'' [2012] - סרטו של הבמאי האיראני הידוע מוחסן מחמלבאף, שמתרחש בגנים הבהאיים בחיפה.
  • ''את לי לילה'' [2014] - צעירה חיננית מקריבה את חייה לטובת טיפול באחותה המפגרת. הסרט מתרחש בשכונת נווה יוסף בחיפה. 
  • ''ארץ פצועה'' [2016] - שוטר חיפאי מפליל את מפקדו המושחת על רקע פיגוע דמים שמתרחש בעיר.
  • ''ואז היא הגיעה'' [2017] - סיפור אהבה של צעיר ממשפחה חיפאית ידועה עם נערה ירושלמית שפגש במקרה. 
  • ''זונה כמוני'' [2019] - זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר. ויקטור, סוחר הנשים שדמותו מככבת בסרט, מוכר לי היטב כבנם של השכנים. 

ברשימת משנה אפשר לכלול את הסרטים אודות עכו והקריות:
  • ''בגלל המלחמה ההיא'' [1988] - קורות חייהם של שני ניצולי שואה, האחת סופרת אינטלקטואלית מתל אביב והשני איש עמל מחוספס מהקריות. 
  • ''חולה אהבה בשיכון ג'' [1995] - צעיר שמפעיל תחנת כבלים פיראטית בקרית ים מתאהב ביפהפיה בלתי מושגת. סרטו של שבי גביזון שנולד וגדל בקריה. 
  • ''חצוצרה בואדי'' [2002] - רומן בין סטודנט יהודי לצעירה ערביה שמתרחש בואדי ניסנאס. על פי ספרו של סמי מיכאל. 
  • ''ולקחת לך אישה'' [2004] - הסרט הראשון בטרילוגיה של רונית ושלומי אלקבץ, אודות משפחה מסורתית ממוצא מרוקני המתגוררת בקרית ים. 
  • ''געגוע'' [2017] - סרטו של שבי גביזון על שני תלמידי תיכון מעכו שנפטרו בדמי ימיהם.
  • ''מונטנה'' [2017] - סיפור אהבה בין שתי נשים שמתרחש בעכו. 
  • ''אין בתולות בקריות'' [2018] - חוויות התבגרות של נערה מקרית ים.

סרטים בקטגוריות נוספות שקשורים לבירת הצפון הם בנושאים הבאים: לבנון, גליל, עמק.