‏הצגת רשומות עם תוויות חזית ים עירונית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חזית ים עירונית. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 27 בדצמבר 2012

נחל לוטם

נחל לוטם

מתחת לשדרות הנשיא נמצא גן האם. מתחת לגן האם נמצא גן החיות. מתחת לגן החיות נמצא נחל לוטם שמוליך אל הים, שנשקף בתמונה כמשולש הפוך תלוי בין שמיים וארץ. הטיול בואדי הוא טיול קסום ומושא לגעגועים שנמשכים זמן רב לאחר שעוזבים את המקום.

נחל לוטם הוא ציר ההליכה הקצר והטבעי ביותר ממרכז הכרמל לחוף הים.

אורך ערוץ נחל לוטם בקו אוירי הוא כ-3 קילומטרים. משך ההליכה בשביל בתחתית האפיק להולך מנוסה הוא כשעה ומחצה. משך ההליכה למי שאינו מנוסה יכול להיות כחצי יום. המורד התלול יוצר מעבר חד מאזור בנוי לחיק הטבע המיוער, שאין בו נפש חיה והוא מלא במכשולים. למרבה המזל יש קליטה טובה לסלולאריים לכל אורך המסלול.

נגישותו הרבה של הנחל לציבור הרחב, בזכות תחילתו במרכז הכרמל וסיומו בפארק הכט בחוף הים, עושה אותו ראוי לפיתוח אינטנסיבי בשלבים זהירים.


כיום מוזנח הואדי ומסוכן לטייל בו. זאת למרות שהוא מוגדר כ'ריאה ירוקה' - שימוש קרקע המיועד לנופש בחיק הטבע.
פיתוח דרכים וגנים עשוי להפוך אותו לשכיית חמדה, ולא לעוד מקום שעוברים לידו מידי יום מבלי לשים לב לקסם שעשוי להסתתר בו.

מסלול ההליכה היחיד בנחל זה במתכונתו הנוכחית אינו נגיש אלא למיטיבי לכת מאד. הוא אינו מתאים לציבור הרחב ובוודאי שלא למשפחות. אין אפשרות לבצע בו חילוץ אלא במסוק בלבד לכל אורך מסלול ההליכה, כך שגם מי שנוקע רגל מסתכן בנפשו.


יש להתפלא על ההתעקשות של נציגי החברה להגנת הטבע ושוחרי טבע נוספים על שמירת תוואי השביל בתחתית הערוץ בצורתו הנוכחית, וזאת עוד תוך פירסומו בציבור הרחב כמסלול טיול.

מן הראוי להכריז על פיתוח שבילי הנחל להולכי רגל, על שמירתו מפני כוונות פיתוח של יזמי בניה, או לחילופין על סגירתו מחמת הסכנה, אך מתברר שהכוונה היא להנציח את ההזנחה וחוסר הניצול של המקום הנפלא.

מספר המטיילים שהולכים בו כיום הוא כנראה אחדים בלבד מידי יום. גם בין אלה יש רבים שניקלעים לדרך בלתי עבירה מבחינתם במהלך המסלול.


נגישותו הרבה של הנחל לציבור עושה אותו ראוי לפיתוח אינטנסיבי בשלבים זהירים. השביל, בקטעים בהם נישמר עדיין, מתאים כיום בקושי רב להליכה של מטייל בודד. אפשר להרחיב אותו, מבלי לפגום בטבע, להליכה בטוחה של משפחות מטיבות לכת.

מדובר בשביל שיורד ישירות משדרות הנשיא וגן האם, שהם מהמוקדים העירוניים הומי האדם ביותר, כך שכל מי שרוצה להתרחק מעט מהמולת העיר עלול להתפתות ולרדת בו, עד לנקודה שאין ממנה חזרה.

גן האם הוא מוקד פעילות מרכזי למשפחות רבות מאד עם ילדים קטנים. משפחות אלה עלולות להמשיך את פעילותן באורח טבעי בתחילתו המפותחת של שביל נחל לוטם שהיא בגן האם, וקיים חשש מתמיד שימשיכו לרדת בערוץ עד לנקודה שממנה יתקשו לחזור.

הפיכת השביל המשובש לציר טיול רחב וסולידי יותר תתרום רבות לשימורו ופיתוחו של הנחל. היא תאפשר פילוס והרחבת השביל, הקמת מדרגות טבעיות, הצבת קירות תמך, נטיעות וכדומה. אפשר לחדש גם זרימת מים באפיק היבש.

יש לעשות זאת באמצעות משאבים מתאימים, שאין אפשרות לשנע אותם אלא באמצעות כלי רכב כלשהו כמו טרקטורון צר, שינוע בשביל למטרה זאת בלבד.


נחל לוטם מתחלק לשלושה חלקים: עליון, אמצעי ותחתון, שנבדלים זה מזה בתנאי ההליכה:
החלק העליון הוא המפותח יותר. בתחילתו יש מספר ספסלי מנוחה ומדרגות. השביל הכבוש היטב מאפשר הליכה מהירה בין העצים והמטיילים מתנתקים בתוך דקות אחדות מהציביליזציה.
החלק האמצעי הוא מסולע וקשה מאד להליכה. קל מאד להיתקע, לאחר כמחצית השעה של הליכה, בקטע מסולע במיוחד בתוך ערוץ הנחל, שיש בו רצף בלתי פוסק של מיסלעות בלתי עבירות כמעט. מי שחוצה את המיסלעות הראשונות אינו יודע כי מצפים לו עוד מכשולים רבים כאלה. החלק האמצעי מתאפיין בנוסף בהליכה אקרובטית לאורך שולי הערוץ המפותלים על גבי שביל צר ומפותל מאד כבוש באדמה, שעובר מגדה לגדה ושנקטע פעמים רבות מחמת הסחף הרב.
החלק התחתון הוא מישורי יותר ואליו התנקזה כל האדמה שנסחפה. הוא מגיע לשכונת מגורים שמפרידה בינו לבין חוף הים. בקטע זה קשה יותר למצוא את המסלול בגלל רוחבו של האפיק.

מי שמסיים את ההליכה באפיק הטבעי מגיע לגן ציבורי גדול ונאה בין בתי שכונת קרית שפרינצק.
גן זה והשכונה עד לחוף הים בנויים על שפך האפיק. לכן מומלץ מאד להמשיך בטיול עוד מאות מטרים אחדים ולחצות את השכונה עד לחוף הים. בדרך זאת אפשר לגלות את מלוא היופי והפוטנציאל התיירותי והספורטיבי של נחל לוטם.
חוצים את השכונה דרך רחבות מרוצפות בין בניני מגורים וגן ציבורי נוסף, עד שמגיעים למנהרה שמתחת לכביש החוף שמוליכה לפארק הכט. חוצים את הפארק ועוברים דרך מנהרה שניה מתחת למסילת הרכבת עד לחוף הים, שבו נבנתה לאחרונה טיילת הליכה רחבה שמושכת קהל רב. טיילת זאת צריכה לשמש קנה מידה לטיילת שתוקם בחלקו הגבוה של אפיק נחל לוטם, ותיצור את הרצף התיירותי בין מרכז הכרמל לחוף הכרמל יחד עם השביל הנוכחי בתחתית הערוץ.


לאור חשיבותם הרבה של ערוצי הכרמל בחיפה כחלק מהמירקם העירוני, מן הראוי גם להקים במקביל לשביל המטיילים הצר שתואר, גם טיילת הליכה סלולה ורחבה בחלקו הגבוה של אפיק נחל לוטם, שתצא מרחוב התישבי כהמשך וכפיתוח של נתיב צינור הביוב שנחפר ביד גסה מתחת לרחוב זה.

שביל הליכה סלול זה יאפשר הליכה נינוחה של כ-45 דקות ממרכז הכרמל לחוף הים. הוא עשוי להפוך לאטרקציה תיירותית וספורטיבית, בדומה לרחובות המדרגות בחיפה ולטיילות לאורך חוף הים.

אין לחשוש מהצפה של מטיילים בשבילים שיפותחו בנחל לוטם. כיום, גם ברחובות המדרגות שעוברים בשכונות הצפופות ביותר בחיפה מספר הצועדים הוא נמוך, ועומד על עשרות ומאות בודדים בלבד מידי יום.

במסלול ההליכה הפופולארי ביותר במורד הכרמל, מסטלה מאריס לבת גלים דרך מערת אליהו, אין בממוצע יותר ממאות אחדות של מטיילים בסופי שבוע.

נחל לוטם, בשל מסלול ההליכה הארוך והקשה יחסית והיעדר יעד סיום הומה אדם, לא ימשוך מספר רב של מטיילים גם אם יפותחו בו שני שבילי ההליכה.

אין לחשוש מהרס הטבע. מי שמשתמש ברחובות המדרגות, כדוגמת מדרגות אהבת ציון שמחברות בין רחוב רמב''ן לרחוב הפועל, רואה כי פיתוח השבילים הסלולים וגרמי המדרגות תורם לנוף הטבעי של הואדי ומדובר בשילוב מוצלח של אדם וטבע.

השבילים הסלולים שומרים על תוואי הוואדי למרות השטפונות, הם משמשים כטראסות שהאדמה והצמחיה מצטברים בצידן, והם מאפשרים ניקיון של הואדי על ידי עובדי העיריה.

ראוי להעיר כאן כי על אף שרחובות המדרגות בתוך העיר הם שימושיים ותפקודיים, עדיין יש הרבה מאד לעשות למען טיפוחם.
לדוגמא, מדרגות אהבת ציון נקטעות ברחוב רמב''ן למרות שיש להם המשך במעלה הערוץ עד לרחוב וינגייט. בהשקעה קטנה אפשר לפתח את המדרגות ולהפוך אותן לציר הליכה ראוי.

יש לממש גישה דומה גם בואדיות נוספים בחיפה. עם זאת, נחל לוטם חייב לשמש כדוגמא בנדון, בזכות הפרדוקס שבין מיקומו המרכזי ופירסומו כמסלול הליכה לציבור הרחב, לבין מצבו הנוכחי של השביל הצר בתחתית הערוץ, שאינו מאפשר הליכה אלא למיטיבי לכת ביותר.


המצב הנוכחי אינו מגובה ב'אידיאולוגיה תכנונית' ראויה לשמה, שכן מדובר בשטח פתוח עירוני באחריות העיריה, שפ''ע שמזמין אליו את כלל תושבי העיר ומקובל שהעיריה תפתח אותו תוך שמירת ערכי הטבע.

שמורות הטבע הרחוקות ביותר מהערים, כדוגמת היערות, זוכות כיום לפיתוח דרכים ונטיעות. גם במרחבי הספארי העצומים באפריקה מגדלים חיות בר באורח מבוקר. לולא כן היו חיות הבר נכחדות במהרה מיד אדם או בשל איתני הטבע.
אין כל סיבה שדווקא בלב העיר יישאר שטח 'טבעי לחלוטין', ועוד כאשר הטבע מושחת בו בלי הרף על ידי הסובב אותו, בין היתר על ידי שטפונות עזים שנוצרים בו עקב השטחים הבנויים שמקיפים אותו.

מזוית ראיה מסוימת מדובר כאן בניכוס לטובת צרכים פרטיים של אחד מנכסי הטבע החשובים והזמינים ביותר בעיר חיפה. קיים חשש כי נחל לוטם, במצבו המוזנח כיום, יהפוך בזכות מיקומו האטרקטיבי במיוחד יעד מבוקש ליזמים, אשר יבקשו לחכור אותו מהעיריה כדי להקים בו פארק שעשועים עמוס במרכזי מסחר ובנייני מגורים.

כנס טבע אורבאני בישראל

יום שני, 9 ביולי 2012

חישמול רכבת ישראל

בימים אלה אנו נמצאים בעיצומו של המאבק נגד חישמול הרכבת בחיפה.

החישמול העילי בחיפה יביא להצבת עמודים ומתיחת כבלי חשמל לאורך נתיב המסילה ובכך יחסום את מראה הנוף, יכער, ובנוסף יצור קרינה מסוכנת על סביבתו.

חיפה נבחרה משום מה להיות המקום הראשון בישראל שבו ייבנה מערך החישמול של הרכבת.

זאת דווקא בשעה שהעיר זכתה לאישור לפתיחת חזית הים העירונית, ומבקשת למצב את עצמה כעיר תיירותית שנפתחת לים כדוגמת ברצלונה.

זאת איוולת ממדרגה ראשונה מצידו של שר התחבורה להתחיל תוכנית זאת בחיפה.

אך איוולת עוד יותר גדולה היא עצם התוכנית לחשמל את כל רכבת ישראל באמצעות עמודים.

מדינת ישראל היא ארץ תיירותית קדושה והחישמול העילי יעניק לה מראה מכוער של פרבר תעשייתי נידח.

אין חולק על כך כי החישמול יזניק את הרכבת קדימה, אך אסור לעשות זאת על חשבון מראה הנוף של ארץ הקודש.

כל עמוד חשמל יהיה בבחינת מסמר בארון המתים של עתידה התיירותי של ארץ ישראל.


הפיתרון הנכון הוא להשתמש בפס שלישי לחישמול המסילה. פס שלישי הוא קו מתח בגובה הפסים וביניהם. בזכות זאת החישמול אינו פוגם במראה הנוף.

פס שלישי מקובל במרבית מסילות המטרו של ערי תבל.

הוא אינו מקובל עדיין כיום במסילות הבינעירוניות.

אך יש לזכור כי מדינת ישראל ברובה היא מטרופולין אחד מבחינת גודלה, ולכן היישום של פס שלישי מתאים עבורה.


ראוי לציין כי המתנגדים לחישמול העילי של הרכבת בחיפה מבקשים למנהר אותה לכל אורך הדרך, וכי הפיתרון של פס שלישי אינו נמצא כלל על סדר היום שלהם.

עירית חיפה הצליחה, לאחר משא ומתן מתיש, להשיג שיקוע של הרכבת בקטע קצר בלבד לאורך פארק החוף שלה.

זה הישג בטל בשישים לעומת הנזק הגורף שייגרם לחיפה.

מעבר לכך, המינהור יעלה מיליארדי שקלים, הוא יבטל את חווית הנסיעה ברכבת בחיפה, ובעיקר - לא ברור אם הוא כלל אפשרי מבחינה הנדסית.

זאת מכיוון שמנהרה על ציר הרכבת תיבנה לאורך אקוויפר המים של החוף.
המנהרה תיבנה בתנאים של הצפת מים מתמדת, וגרוע מכך: המנהרה תחסום את זרימת מי התהום מהר הכרמל לעבר הים ובכך תיצור בכל האזור שמצידה אדמה רוויה במים שעלולה להביא לשקיעת הבנינים לאורך הציר.


במדינת ישראל הסתיים לא מכבר פיתוחה של מכונית מהפכנית חשמלית. אין ספק כי נמצאים בה המוחות והיכולות לפתח את הפס השלישי לרמה המתאימה, ובכך להפוך אותה למדינה ירוקה מובילה.

פס שלישי לחישמול הרכבת מציב אתגרים טכנולוגיים ובטיחותיים. אך זול יותר בהרבה להקים אותו לעומת עמודי החשמל, ולכן השקעה בפיתוחו עשויה להשתלם גם מבחינה כלכלית.


שיקוע ומינהור בציר המסילה בחיפה צריכים להתבצע במקומות נקודתיים בלבד, שבהם כבר קיים ממילא מתלול בין ההר לים שמאפשר גישור טבעי.
המקום הבולט בו קיימת טופוגרפיה כזאת הוא בראש הכרמל, באזור מערת אליהו.
אפשר ליצור גישור טבעי דומה, באמצעות שיקוע והגבהה מינימליים, בנקודות אחדות נוספות לאורך ציר המסילה.
בדרך זאת תתאפשר גישה נוחה וזולה לים במספר צירי תנועה.
כמובן שגישור טבעי אפשרי עם קו מתח תחתי בלבד.

בשלב זה אפשר להסתפק בישראל בטכנולוגיה הקיימת, ובאזור חיפה להקים שילובים בין קו תחתי לעילי, מכיוון שהמהירות של הרכבת באזור העיר היא ממילא איטית יותר.

השילוב בין קו מתח תחתי לקו מתח עילי הוא אתגר תכנון נופי והנדסי, ויתכן שהדבר מרתיע את משרד התחבורה ששואף לפשט את תהליך החישמול.


השילוב בין שני סוגי החישמול, תחתי ועילי, קיים במקומות רבים מאד בעולם, ולדוגמא בכל מקום שרכבת מטרו נכנסת למנהרה.
ברכבת ישראל צריך לשלב בין חישמול תחתי לחישמול עילי, ולהניח קו מתח תחתי בכל מקום בארץ שחישמול עילי גורם לפגיעה בנוף ובאיכות החיים.
אם מנתחים את המקומות בהם עוברת מסילת הרכבת בישראל נראה שפגיעות כאלה יתרחשו לאורך כל המסילות בין נהריה לבאר שבע.
כדאי להשקיע בטווח הארוך בקו מתח תחתי שיתאים לכל הקווים הבינעירוניים. אלה הם ממילא בישראל קווים שהמהירות המתוכננת להם היא 200 קמ''ש לכל היותר, מהירות אפשרית גם כיום בפס התחתי.
יתכן ש'מכרו' למשרד התחבורה את רעיון 'רכבות הקליע'. אך לא מתוכננות כרגע לישראל 'רכבות קליע', שמהירותן הרבה אינה מאפשרת את השימוש בקו מתח תחתי, שמגביל את המהירות.

יום שני, 26 בדצמבר 2011

ואדי ניסנס

בתים כמו ספינות שעלו ליבשה בדרך נס, 
וניסים מתנפנפים עליהם כשהם ממשיכים להפליג במעלה ההר, 
עם הצוות של 'אולי תרדו שם'.

יום שבת, 23 באפריל 2011

פס שלישי מהדור החדש

לצורך חישמול הרכבת, הפיתרון שניבחר למקומות רבים שבהם התיירות היא חשובה הוא שימוש ב'פס שלישי מהדור החדש'.

פס שלישי הוא קו חשמל בגובה פסי הרכבת.

יש לו חסרונות בטיחותיים, כלכליים, ותפעוליים. בפס השלישי מרבים כיום להשתמש במסילות רכבות בעיקר במקומות בהם מראה הנוף הוא חשוב. ביתר המסילה הרכבת עוברת לשימוש בקו עילי.

על סכנת ההתחשמלות מתגברים ב'פס שלישי מהדור החדש' בפטנט שבאמצעותו יש זרם חשמל במקומות בהם נוגעת הרכבת בלבד, והזרם מנותק בכל יתר הקו.

דוגמא בולטת לשימוש בפס שלישי מהדור החדש היא העיר בורדו בצרפת.

נראה כי גם לעיר חיפה ולמקומות תיירות אחרים בישראל זהו הפיתרון המתאים ביותר.

ירון חנן מדבר על חשמול הרכבת



חבר מועצת העיר מטעם סיעת הירוקים, מסביר את הסכנות הכרוכות בפרויקט:

חברים יקרים,

התגייסנו להובלת המאבק נגד החישמול העילי של מסילת הרכבת בחיפה.
בסירטון המצורף אני קורא להתגייס שכם אל שכם למאבק חוצה מחלוקות וסיעות של כל תושבי חיפה כנגד חישמול עילי למסילת הרכבת בחיפה ולבחור בחלופה הטובה ביותר בין החלופות האפשריות:

1. מינהור המסילה
2. שיקוע המסילה
3. הזזת המסילה

ובכל מקרה חובתנו להתנגד ולהיאבק כנגד החלטות המתקבלות במדינת תל-אביב, להנצחת החיץ בין חיפה לחוף הים ולשכונות הימיות של העיר, לעשרות שנים קדימה!

חיפה- העיר היחידה בה עוברת המסילה במקום הכי לא נכון ומונעת את פיתוחה הכלכלי והנופי של העיר וחיבורה לכיוון הנכס הטבעי שלה: הים, הטיילת, הנמל המערבי !

נדגיש שוב: איש אינו מתנגד אצלנו לעצם חישמול המסילה שהוא מבורך כשלעצמו, אך לא יוצרים משהו חיובי ע"י יצירת אסון עירוני ונופי, על חשבונה של העיר ופיתוחה.

יום ראשון, 20 במרץ 2011

בוטלה ההתנגדות לחישמול עילי של הרכבת באזור חיפה


נסללה הדרך לפרוייקט חישמול הרכבת.

בוטלה החלטת הועדה לשמירה על הסביבה החופית המתנגדת לחישמול עילי של הרכבת באזור חיפה. בכך התקבל ערר רכבת ישראל כנגד החלטת הולחו''ף.

ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ביטלה אתמול (יום א') את החלטת הועדה לשמירה על הסביבה החופית (הולחו''ף) המתנגדת לחישמול עילי של הרכבת בחיפה, מחוף הכרמל ועד קריית חיים.

ועדת המשנה לעררים קיבלה בכך את הערר שהגישה חברת רכבת ישראל כנגד החלטת הועדה לשמירה על הסביבה החופית בטענה כי הולחו''ף לא הייתה מוסמכת להחיל את סמכותה מעבר לקטעים המצויים בתחום הסביבה החופית.

ועדת המשנה לעררים קבעה כי ''החלטת הולחו''ף שלפיה אין לאשר את תכנית חישמול הרכבת ביחס למקטע חיפה, דינה להתבטל, משהיא אינה מאוזנת דיה ופוגעת באופן לא מידתי בציבור הרחב ובאינטרסים ברמה הלאומית''.

התוכנית לחישמול הרכבת נדונה בועדה לתשתיות הלאומית (וות''ל) אולם הצריכה אישור של הולחו''ף למיזם מאחר שמסילת הרכבת לחיפה עוברת בתחום העיר במרחק של כ-300 מטר מקו החוף.

מעיריית חיפה נמסר כי: "עיריית חיפה רואה בהחלטת ועדת הערר פגיעה קשה המתעלמת מהמציאות ומתבססת על נתונים מופרכים שהוצגו בפניה. ביסוד ההחלטה עומד ניגוד העניינים המתקיים במצב בו מדינת ישראל היא היזם ומדינת ישראל היא גם זו שצריכה להחליט אם לדרוש מעצמה את שהיא דורשת בלי היסוס - מיזמים פרטים.

"מצער מאוד שבניגוד לוולחו"ף, ועדת הערר לא עמדה בלחצים ובמניפולציות שהופעלו כלפיה על ידי פקידי הרכבת ועשתה פלסתר מסעיף מאוד קטגורי בחוק האומר:
'לא תאשר הוועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי...'.

"מי שמקבל את עמדת הרכבת שאין תחליף לחשמול עילי בחופי העיר חיפה, זורה חול בעיניי הציבור וכופר בשמירת האיזון בו מחויבת ועדת ערר. החלטת ועדת הערר היא ארון הקבורה של הולחו"ף . אין ולא תהיה פגיעה נופית קשה יותר מיצירת רשת כבלים שתגדר את חופי חיפה. הקמת הולחו"ף נועדה למנוע פגיעה כזו בדיוק , והנה ועדת הערר מבהירה בהחלטה הזויה שאין צורך בקבלנים ומגדלים בכדי להרוס את החוף בישראל . עיריית חיפה תפעל בכל דרך להמשיך ולמנוע את האיוולת שמייצרת החלטת ועדת הערר" .

השר כץ: חישמול הרכבת יצמצם את זיהום האוויר ויאפשר להגביר את התדירות ורמת הדיוק של הרכבת.

מעיריית חיפה נמסר כי: "עיריית חיפה רואה בהחלטת ועדת הערר פגיעה קשה המתעלמת מהמציאות ומתבססת על נתונים מופרכים שהוצגו בפניה. ביסוד ההחלטה עומד ניגוד העניינים המתקיים במצב בו מדינת ישראל היא היזם ומדינת ישראל היא גם זו שצריכה להחליט אם לדרוש מעצמה את שהיא דורשת בלי היסוס - מיזמים פרטים.

"מצער מאוד שבניגוד לוולחו"ף, ועדת הערר לא עמדה בלחצים ובמניפולציות שהופעלו כלפיה על ידי פקידי הרכבת ועשתה פלסתר מסעיף מאוד קטגורי בחוק האומר:
'לא תאשר הוועדה לשמירת הסביבה החופית, תכנית או היתר הטעונים אישורה בתחום חוף הים, אלא לאחר שבחנה את ההצדקה באישורם אל מול ההכרה בערך של השמירה וצמצום הפגיעה בסביבה החופית לתועלת הציבור ולהנאתו ובערך של שמירת ערכי הטבע, הנוף והמורשת, ובאופן שלא יהיה בו כדי לגרום לפגיעה במידה העולה על הנדרש בזכות הציבור למעבר חופשי...'.

"מי שמקבל את עמדת הרכבת שאין תחליף לחשמול עילי בחופי העיר חיפה, זורה חול בעיניי הציבור וכופר בשמירת האיזון בו מחויבת ועדת ערר. החלטת ועדת הערר היא ארון הקבורה של הולחו"ף . אין ולא תהיה פגיעה נופית קשה יותר מיצירת רשת כבלים שתגדר את חופי חיפה. הקמת הולחו"ף נועדה למנוע פגיעה כזו בדיוק , והנה ועדת הערר מבהירה בהחלטה הזויה שאין צורך בקבלנים ומגדלים בכדי להרוס את החוף בישראל . עיריית חיפה תפעל בכל דרך להמשיך ולמנוע את האיוולת שמייצרת החלטת ועדת הערר" .

גשר קשתות לרכבת בין הנמל למושבה הגרמנית


רכבת חשמלית על גשר ויאדוקט


אין חולק על כך שהרכבת החשמלית יעילה הרבה יותר מרכבת הדיזל בקווים המהירים והקצרים כאחד.

אך כאשר בוחנים את התמונות הרבות שיש באינטרנט של רכבות חשמליות בעלות קו עילי רואים בברור כי הנזק הנופי הוא רב מאד, ובעל משמעויות כלכליות כבירות לענף התיירות.

בעיר חיפה, שחלק גדול מהכלכלה שלה יתבסס בעתיד על תיירות, ייפגע מאד מראה חזית הים העירונית.

במסגרת התכנון של חזית ים עירונית בנמל חיפה המערבי שאלת עיצוב המעבר המרכזי מהעיר לים דרך פסי הרכבת בתחילת שדרות בן גוריון נראית לכאורה זניחה. היא נפתרה באורח חפיף ע''י המתכננים באמצעות צמד גשרים עיליים להולכי רגל.

למעשה, בזכות המשקל האסתטי הרב שמיוחס לכל פעילות תיכנונית במקום קטן זה, זאת נקודת מוצא מתאימה גם לדיון בנושא החישמול הארצי של רכבת ישראל.

אפשר אף לומר כי הגשר המקומי והחישמול הארצי תלויים זה בזה: חישמול באורח אסתטי של רכבת ישראל יאפשר חזית ים עירונית לחיפה. גשר שישדרג את תפישתנו לגבי הרכבת כחלק מהנוף יאפשר חישמול לכל רכבות ישראל.

נוף הרמוני של רכבת, ים, ועיר, הוא קשה להשגה.

מה שנידרש לצורך זאת הוא יצירת אפקט ציפה של הרכבת, כאילו היא מרחפת מעל המים בין ההר לים.

הויאדוקט הוא גשר קשתות בסגנון גשר רושמיה. זהו מוטיב תחבורתי עתיק יומין, שיוצר מיקצב מרגיע בנוף. הוא מתאים מאד למקומות הרריים.

יש בעולם ויאדוקטים רבים מאד שמשמשים כגשרי רכבות, וניתן לראות תמונות רבות שלהם באינטרנט.

בחיפה, ויאדוקט לרכבת שמתחתיו יעברו נתיבי העוברים ושבים בין הנמל למושבה הגרמנית, יעניק את המראה התכנוני ההולם לכניסה הראשית לנמל המערבי.

אין ספק שמראהו של ויאדוקט זה ייפגם מאד אם יהיו על גביו עמודי חשמל לשניים או ארבעה קווי מתח עיליים לרכבות. המראה הסופי יהיה של רשת קורים מסובכת שמשתלטת על כל הנוף.

הפיתרון שניבחר למקומות רבים שבהם התיירות היא חשובה הוא שימוש ב'פס שלישי מהדור החדש'.

פס שלישי הוא קו חשמל בגובה פסי הרכבת.

יש לו חסרונות בטיחותיים, כלכליים, ותפעוליים. בפס השלישי מרבים כיום להשתמש במסילות רכבות בעיקר במקומות בהם מראה הנוף הוא חשוב. ביתר המסילה הרכבת עוברת לשימוש בקו עילי.

על סכנת ההתחשמלות מתגברים ב'פס שלישי מהדור החדש' בפטנט שבאמצעותו יש זרם חשמלי במקומות בהם נוגעת הרכבת בלבד, והזרם מנותק בכל יתר הקו.

דוגמא בולטת לשימוש בפס שלישי מהדור החדש היא העיר בורדו בצרפת. נראה לי כי גם לעיר חיפה ולמקומות תיירות אחרים בישראל זהו הפיתרון המתאים ביותר.

מקור תמונה: פליקר

יום שישי, 18 בפברואר 2011

פארק נחל קישון הוכרז כפארק לאומי




ראש הממשלה בנימין נתניהו חנך השבוע את פארק נחל הקישון.

על פי התוכנית הפארק יקושר אל הפארק המטרופוליני במעלה הנחל ויהפוך לריאה הירוקה של המטרופולין הצפוני ולמרכז בילוי רחב ידיים בו פעילות פנאי ונופש.

הפארק יתפרש על כ- 600 דונם ויהיה נגיש לכלי רכב, אופניים והולכי רגל כאשר השלב הראשון בפיתוחו הוא שיקומה של רצועת הנחל שיחל כבר בקיץ הקרוב. השיקום כולל חפירה וניקוי קרקעית הקישון המזוהמת, פרויקט המוערך בכ- 200 מליון ₪.

האגמים בפארק המטרופוליני ישמשו לספורט מים. בפארק יפתחו מיזמים מסחריים התואמים את אופי הפארק וכן מוקדי ספורט עממי. הפארק יכלול רשת מסלולי הליכה, ריצה ורכיבת אופניים בשילוב עם רצועת הנחל. במקום יוקם אמפיתיאטרון ציבורי. שטחים נרחבים יוקצו לחקלאות נופית תיירותית עם משתלה, מטעי פרי, שוק לתוצרת חקלאית ועוד.

ראש הממשלה ציין כי: "למעשה אנו מקימים שלושה פארקים מטרופוליטניים, אחד פה בצפון, פארק נחל הקישון, אחד במרכז, פארק אריאל שרון ואחד בלב באר -שבע."

מטרת השיקום נועדה לשפר את איכות החיים במטרופולין חיפה ושינוי פני המרחב. שיקום שיהווה תיקון לעוול סביבתי מתמשך וישפר את איכות החיים באזור חיפה והקריות. נחל הקישון עבר בשנים האחרונות תהליך שיקום נרחב, בהתאם לתכנית אב ארוכת טווח שאומצה על ידי ממשלת ישראל עוד בשנת 2001. מאז חלה ירידה משמעותית בהזרמות שפכים אל הנחל. חל גם שיפור ניכר באיכות המים הזורמים בקישון שהביאה לחזרתם של בעלי חיים לנחל.

נותר אך לקוות כי פרנסי העיר ישכילו לשלב בפארק גם קריית ספורט מטרופולינית שבמרכזה איצטדיון כדורגל אולימפי, במקום זה המוקם בטעות בדרום העיר.


יום רביעי, 5 בינואר 2011

אין מדרכה בחזית ממגורות דגון


בחזית הממגורות, לאורך כל הגדר שרובה נראית בתמונה, אין כלל מדרכה.


מי שרוצה להמשיך ללכת ברחוב העצמאות מתחנת הרכבת למושבה הגרמנית חייב לחצות את הכביש.

הגדר גובלת במסלול הימני של הכביש, ומי שמתפתה להמשיך את דרכו לצידה מחרף את נפשו!

אין אפילו די שוליים בטיחותיים לכלי הרכב. מי שעושה זאת הולך על אספלט שמיועד לכלי רכב.

זאת הזנחה רבת שנים של העיריה, בקרן השפע של העיר.

משקיעים כל כך הרבה במדרחובים, מחלפים ומטרוניות, ודבר כל כך פשוט וחשוב דוחים עד לקץ הימים.

גם בצד השני של הכביש המראה לא מרנין במיוחד כי יש קטע שגובל בבית קברות ישן, אך המדרכה לפחות חדשה.

בתחילת הקטע נטול המדרכה בחזית ממגורות דגון אין כלל שלטי אזהרה או מחסומים להולכי רגל!

המשטרה והעיריה לא טרחו במאומה להסב את תשומת לב העוברים ושבים לסכנה האורבת להם, לא מצד תחנת הרכבת, לא מצד המושבה הגרמנית, ולא לאורך הקטע.

לאורך הגדר יש פס ירק צר, דבר שגורם למתקרבים למקום אשלייה כאילו יש שם נתיב הליכה.

מי שהולך במדרכה של ציר התנועה המרכזי של העיר - רחוב העצמאות, בין שני מוקדי בילוי עיקריים - קמפוס הנמל והמושבה הגרמנית, מוצא עצמו לפתע בסכנת דריסה מיידית.

פיתוחו של ציר הליכה ראוי לשמו בחזית ממגורות דגון יתרום לשיפור מיידי בפעילות בעיר התחתית, שכיום יש בה שני מוקדי בילוי גדולים שמנותקים זה מזה.

בהמשך מתחיל גם רחוב יפו, עם בית הקברות היהודי הישן שאליו מגיעים מידי יום מתפללים רבים לקבר ר' אבדימי.

הפוטנציאל הקיים בקטע הוא רב מאד, והוא יכול להוות מקור משיכה להולכי רגל רבים, כולל כציר טיול עד לבת-גלים, וכאבן הפינה לחזית הים העירונית.

אני מודע לפועלו הרב של ראובן הכט ז''ל למען העיר חיפה, וסבור כי מעבר להולכי רגל בחזית הממגורות יוכל להעניק לעסקיו ערך מוסף גם מבחינה כלכלית, בצורת שטחי פרסום ומסחר במקום.

יום שבת, 25 בדצמבר 2010

מנהרות הכרמל והאיצטדיון העירוני החדש



הדמיה של איצטדיון בינלאומי בסמוך ליציאה ממנהרות הכרמל בצ'קפוסט


מראה של אזור תעשייתי ומסחרי בלתי מעוצב נראה ליוצאים ממנהרות הכרמל בצ'קפוסט.
מראה זה מחזק את הצורך בפיתוחו האינטנסיבי של פארק הקישון הסמוך.

איצטדיון סמוך לצ'קפוסט ייראה היטב לעיני הצופים מהכרמל לעבר המפרץ כמרכיב מרתק בנוף.
איצטדיון זה ישתלב היטב בתכונתו הגיאוגרפית של מפרץ חיפה כאיצטדיון טבעי שמוקף הרים.

כל האיצטדיונים הקיימים של חיפה: קרית-אליעזר וקרית-חיים, ובנוסף האיצטדיון בנשר, ניבנו בתוך תחומי האיצטדיון הטבעי של מפרץ חיפה.

עובדה זאת הוסיפה להתלהבותו ונאמנותו של ציבור אוהדי הכדורגל לקבוצות המקומיות.


מיקום האיצטדיון, בין דרך בר יהודה לשדרות ההסתדרות ולנתיבי המפרץ, יהיה קרוב מאד לצירי תחבורה מרכזיים קיימים, ובמרחק הליכה קצר מתחנות תחבורה ציבוריות מרכזיות: האוטובוסים במרכזית המפרץ והרכבת בלב המפרץ.

איצטדיון במקום זה ישתלב היטב בכל מערכות התחבורה המטרופוליניות של האזור ויביא לשידרוגן החיוני.

מיקומו יביא לכך שהתחבורה המוטורית סביבו תהפוך אותו למוקד זרימה: הוא יהיה מעין כיכר ענקית שהתנועה תזרום סביבה.


איצטדיון זה יהיה דומה מאד במיקומו המוצלח לאיצטדיון רמת-גן שצמוד לפארק הירקון.

בפארק הקישון יש שפע שטחים פתוחים ומישוריים, מה שיאפשר הקמת קריית ספורט אולימפית שלמה.


הקרקע שעליה תיבנה קרית ספורט זאת היא זולה מאד ואינה מתאימה למגורים, עקב זאת שהיא מזוהמת ונמצאת באיזור תעשיתי.


מובן מאליו כי איצטדיון בפארק הקישון ישמש כמנוף ראשי לשיפור איכות הסביבה במפרץ.

ברמת הקהילה, הוא ישפר מאד את הקשר בין חיפה לפריפריה הגדולה שלה מצפון וממזרח וישמש כגורם מאחד.


לעומת זאת, אופיו של אזור ההייטק היוקרתי הטובל בירק סמוך לטירת הכרמל ייפגם מאד לאחר שייבנה בשוליו, על שטח צר צמוד לצלע ההר, האיצטדיון העירוני.

איצטדיון במקום זה יהפוך את האזור, שצפוף מאד גם כיום, לצפוף במידה בלתי נסבלת.

מקום זה נמצא מחוץ לתחומי האיצטדיון הטבעי של מפרץ חיפה, וכתוצאה מכך לא יתווסף כמעט עניין לנוף.

מבחינה תחבורתית, במיקום זה האיצטדיון צמוד לציר תנועה גדול אחד בלבד, הכביש לטירת הכרמל. הוא מרוחק מידי מתחנות האוטובוס והרכבת של חוף הכרמל ותידרש תחבורה מיוחדת מהן אליו. התנועה אליו עלולה לפקוק את צומת הכניסה הראשית לחיפה מדרום.


מיקום זה רחוק ממרכזי אוכלוסיה גדולים. אמנם מנהרת הכרמל מקצרת את הדרך, אך במדינת ישראל יש גם לקילומטרים אחדים של מרחק משמעות רבה.

מבחינה אסטרטגית, משמעות הקמת איצטדיון בפארק הקישון היא הפגנת ביטחון אל מול אויבינו מצפון. הקמת איצטדיון מדרום לעיר פירושה התקפלות, נסיגה והסתתרות מפחד הטילים המאיימים עלינו.


הקרקע עליה נבנה איצטדיון זה היא קרקע יקרה מאד, שמתאימה בזכות איכותה ומיקומה לבנייה רוויה של רבי קומות למגורים, דבר שמעורר שאלות נוספות לגבי בחירת המיקום.


עדיין לא מאוחר מידי לשנות את רוע הגזירה, ולהעתיק את האיצטדיון העירוני החדש למקומו הראוי.

מנהרות הכרמל הן חווית נסיעה מחוף אל חוף



הנסיעה במנהרות הכרמל בין חוף הכרמל במערב לחופי מפרץ חיפה במזרח היא חווית נסיעה מחוף אל חוף בכל המובנים.

זה גם מעבר מנופי תעשיית ההייטק הטובלים בשטחים ירוקים במערב, אל אזור מסחרי ותעשייתי מוזנח במזרח.


יום שבת, 18 ביולי 2009

מיליוני בהאים מתנגדים לבניית הפולינום


כתבה זאת בידיעות חיפה מתארת את חששותיהם של המאמינים הבהאים מהאפשרות לסכנה ביטחונית במרחק קצר מהמקום הקדוש ביותר עבורם ומהפגיעה בתדמית המקום שמשדר אמונה ושלווה.

להלן מקצת מדבריהם:

אחדים מעיקרי האמונה שלנו הם היופי, השלמות והעיצוב, אשר מקדמים אותנו.

כל המקדש בנוי כך שיישמרו הקווים הישרים.

הכל מתוכנן עד לפרט האחרון.

והנה מחוץ למקדש המדינה בונה מבנה שכזה. פשוט חבל.

השבוע קיבלה הקהילה הבהאית תעודת הכרה של אונסק''ו שהכריז על האתרים הבהאים בחיפה ועכו כאתר מורשת עולמית. התעודה קובעת כי האתרים הבהאיים מייצגים 'ערכים אוניברסליים ייחודיים' ועל כן הם ראויים להיכלל ברשימת המורשת התרבותית של האנושות.

כמו שתואר ברשימה קודמת בבלוג זה, פרוייקט מגדלי מגידו יכער את קו הרכס בקירבת הגנים בקיר בניינים גבוה, ארוך, וחסר כל ערך אסתטי, שיעכיר את התרשמותם של המאמינים הבהאיים מהמקדש.

יום ראשון, 12 ביולי 2009

דג הזהב וכיפת הזהב




עד היום לא נערך דיון בשאלה כיצד צריך להיראות באמת קו הרכס של הכרמל החיפאי.

לאור החששות מצד שוחרי איכות החיים והסביבה הונמך הגובה המכסימלי של הבנינים לתשע קומות בתוכנית המתאר.

היתה זאת בעיקר תגובת נגד לחשש כי גב ההר יתכער מחמת גורדי שחקים שיוקמו עליו.

לא היה זה ניסיון לגילוי יצירתיות בנושא המראה האופטימלי.

יתכן כי ניתן לשלב על קו הרקיע גם גורדי שחקים מעוצבים, כדוגמת אלה שנבנו לאורך נתיבי איילון.

דיון כזה צריך להתחיל ברישום הצללית של הר הכרמל כמו שהוא נראה מעבר למפרץ.

לאחר מכן ניתן להעלות ביד חופשית את התוספות השונות על קו הרכס אשר משפרות את המראה הטבעי.

מהלך מחשבה זה עומד מאחורי התמונה למעלה.

הצללית הטבעית של ההר הירוק היורד אל הים התגלגלה בדימיון עד שהפכה לצורת דג.

החיפאים הותיקים זוכרים בודאי כי בראשית שנות ה-1960 ניצבה עדיין למרגלות ראש הכרמל, במקום בו נמצא כיום הרכבל, מסעדת הליוויתן.
המסעדה היתה מבנה מבטון בצורת ליוויתן, באורך כעשרה מטרים.
הפה, במידות של חדר גדול, היה פתוח לרווחה, ובתוכו היו מוצבים שולחנות וכיסאות.
בעומק הפה היה דלפק הההגשה.
היה זה ציון דרך לכל היוצאים מחיפה דרומה באותם ימים.
יצירה זאת היא גם מחווה למסעדת הליוויתן.

יום ראשון, 25 בינואר 2009

ניצני תוכנית אדריכלית למניפת שוברי גלים בחיפה



  • השרטוטים למעלה מציגים השוואה בין מתווה של מניפת שוברי גלים [שרטוט עליון] שפורסם בעבר בבלוג זה, לבין תוכנית למרינה אזרחית על גב שובר הגלים הקיים של נמל חיפה [שרטוט תחתון] שהכין משרד האדריכלות של הפרופ' יגאל צמיר.

  • הרעיון מאחורי מניפת שוברי הגלים הוא בניה של שני שוברי גלים נוספים מעל השובר הקיים באופן שישתלבו עימו מבחינת הגודל והמראה לכלל שלמות הרמונית שמזכירה מעט בצורתה מניפה מתקפלת.
    המשמעויות התכנוניות מאחורי רעיון זה הן רבות:
    א. הדבר מגדיל במידה רבה מאד את שטחי הנמלים במפרץ חיפה.
    ב. הפגיעה בערכי הנוף היא מינימלית.
    ג. קיימת אפשרות התרחבות בשלבים לעומק המפרץ.
    ד. ניתן להשתמש בנמל האמצעי מבין השלושה כנמל צבאי, ולפנות את השטח הצבאי מהנמל הקיים. כך אפשר להשיג פשרה עם הנהלת נמל חיפה לגבי השימוש בקרקע בחלק המערבי של הנמל הקיים למטרות תיירות. במידה ותושג הסכמה לגבי פינוי מעגן חיל-הים למקום אחר יהיה אפשר להשתמש בנמל החדש למטרות אזרחיות.
    ה. המרינה האזרחית תוקם בנמל השלישי והקטן ביותר. מיקומה זה מבטיח מים שקטים, וחיבור פיזי עם הנמל הגדול. זאת בניגוד לחוף המערבי של בת-גלים, המקום בו היא מתוכננת להקמה על פי תוכניות אחדות, אשר מנותק מהנמל הקיים ופונה לכיוון מערב שגלי הים הבאים ממנו חזקים הרבה יותר.
    ו. יבוש הקרקע מהים יוגבל למינימום המתחייב לצורך תפעול הנמלים, שלא כמו בתוכניות הקיימות הגורסות יבוש נרחב של שטחי מעגן יקרי ערך לצרכי הקמת בניינים.
    ז. השטחים לבניה רחבת היקף באזור יושגו מתוך שטח הרציפים הקיימים במערב נמל חיפה בשילוב עם שטחי 'שכונת הרכבת' שמצפון לרחוב יפו. שטחים אלה ישולבו ליצירת מתחם עירוני חדש ורצוף שישתרע מפאתי המושבה הגרמנית ועד שכונת בת גלים.
    ח. ציר תנועה חדש, תחבורתי ותיירותי כאחד, יחבר באמצעות גשר מעל מסילת הרכבת בין המושבה הגרמנית בתחילת שדרות בן גוריון אל שטחי הנמלים. משם יעקוף ציר זה את בית החולים רמב''ם לאורך חוף הים, ויתחבר אל טיילת בת-גלים.
  • יום שבת, 9 באוגוסט 2008

    מתווה למניפת שוברי גלים בחיפה



    הביקורת על הקמת מעגן חיל הים על גבי שובר הגלים של נמל חיפה מתעלמת מהאפשרות להעתיק אליו את כל בסיס חיל הים.

    על גבי מעגן חיל הים ניתן לבנות את מעגן השיט האזרחי של חיפה.

    שלושת שוברי הגלים, של הנמל, מעגן חיל הים, והמרינה האזרחית, יתפרשו כמניפה שבסיסה הוא ראש הכרמל.

    יום רביעי, 16 באפריל 2008

    ממגורת דגון והנוף

    ממגורת דגון שולטת בנוף של העיר התחתית, הנמל, ומפרץ חיפה.

    בעבר, בראשית עידן המכולות, ניתן היה לדמיין אותה כמכולה ענקית המבשרת עידן חדש.

    כיום היא נראית כעצם ענק ומסורבל, שאינו משתלב בקווי הנוף.
    לא נעשה מאמץ מצד הרשויות לשלב אותה בדרך כלשהיא בנוף.
    לעיתים, בשעות הדמדומים, הממגורה נראית כאוניה ענקית העומדת להפליג.
    זה הכיוון לפיו צריך לעצב אותה וסביבתה הקרובה.
    בתוספת מבנים וצבעים ניתן לשוות לממגורה מראה גלי, זורם ומשתלב.

    יום שני, 7 באפריל 2008

    הפיכת חלק מנמל חיפה למעגן שיט תיירותי עם טיילת


    נמל חיפה במקום הנראה בתמונה עשוי להיות מתוכנן מחדש, כך שיפתח לציבור הרחב, ויווצר רצף להולכי רגל מהמושבה הגרמנית ועד לחוף הים.
    במקום יוקמו מעגן שיט תיירותי עם טיילת.
    הדבר כרוך בפינוי חלק מהמתקנים באזור.

    יום רביעי, 2 באפריל 2008

    מבט פנורמי למיקום קריית הספורט במפרץ

    תמונה זאת צולמה מטיילת פנורמה.
    לחיצה על התמונה מביאה להגדלה מלאה בפירוט רב.
    השטח הירוק שמימין למרכז התמונה הוא המתאים ביותר לקריית הספורט במפרץ.
    שטח זה נמצא בין שדרות ההסתדרות לנתיבי המפרץ.
    כיום נמצאים בו מסוף המכולות העורפי של נמל חיפה והמזבלה העירונית הישנה.
    מרכז השטח הוא במרחק 250 מטר בלבד מתחנת הרכבת של לב המפרץ.
    המיקום מרוחק דיו מנתיב הגישה של המטוסים לשדה התעופה חיפה.
    לא רחוק מהמקום, סמוך יותר לבתי הזיקוק, נמצאים שדות רחבים, שניתן לבצע באמצעותם החלפת שטחים עם רשות הנמלים, אשר לה שייך השטח.
    המקום קרוב מאד לשפך נחל הקישון, ויוכל להשתלב היטב בפרק נופש קישון.
    ניתן לאתר את המקום בקלות באמצעות מפת חיפה ב-YMEP

    יום רביעי, 26 במרץ 2008

    להקים את קריית הספורט במפרץ חיפה



    סוגיית הבעיות התחבורתיות עמדה במרכז ההתנגדויות לתוכנית האיצטדיון, שהוגשו בתאריך 18 למרץ 2008 לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

    תושבי שכונות רכס הכרמל הסמוכים לאזור, הגישו התנגדויות מנומקות ומשכנעות, אשר הבהירו כי איצטדיון בדרום העיר משול לעב''מ ענק שנחת בלב אזור מגורים צפוף מבלי שקיימת כלל תשתית מתאימה לקליטתו.

    מנגד ענו יזמי התוכנית, ראשי החברה הכלכלית לחיפה וחברת יפה-נוף העוסקת בפרוייטקים תחבורתיים בעיר, כי המיקום המוצע הוא בבחינת הרע במיעוטו, לנוכח הצורך הדחוף באיצטדיון חדש למכבי חיפה.

    הדיון גלש, ויש לומר אף התחמק, לפרטים מינוריים של בעיות נסיעה וחנייה אישיות של המשתתפים המכובדים, תוך הצעת פתרונות כאלה ואחרים.

    השאלת החשובה, האם המיקום עצמו אינו שגוי, הועלתה על ידי כותב שורות אלה בלבד, אשר העלה בפני הנוכחים את ההצעה להקימו במפרץ, במילים הבאות:

    ההחלטה להקים את קריית הספורט בדרום העיר, הנובעת לכאורה משיקול מוניציפאלי תמים, היא תוכנית שעשויה להשפיע על גורל תושבי צפון מדינת ישראל והמדינה בכלל. למיקום הנכון יש גם השלכות בינלאומיות, בשל חשיבותה של ארץ הקודש למאמינים ברחבי תבל.

    מקומו הטיבעי של האיצטדיון החדש הוא בלב המטרופולין, בין חיפה לקריות, באזור פארק הקישון המשוקם, בפארק ספורט רחב ידיים שיכיל גם מגרשי אימון, מתקנים של ענפי ספורט אחרים וכדומה, ואשר ישתלב בשימושי הקרקע הקיימים של התעשייה הפטרו-כימית באמצעות תכנון גנים ונטיעות.

    פנג שוי, תורת העיצוב הסינית, הוטמעה כיום בחברות רבות ברחבי תבל. תורה זאת בוחנת את זרימת האנרגיה האנושית למבנים ובתוכם. מן הראוי שפרוייקט קריית הספורט יזכה לחוות דעת מקצועית מתחום זה.

    באזור המיקום המוצע, בדרום חיפה, המרחק בין ההר לים הוא קילומטר אחד בלבד. האיצטדיון יהיה צמוד להר, התלול כחומה. מראה ההר כקיר ניצב יעיק על הצופים, ויצור תחושת מחנק.

    מנגד, מראה האיצטדיון במפרץ יהפוך לציון נוף מרהיב עין, שישתלב בנוף המרהיב של המפרץ.

    ההשתלבות הטבעית בנוף תועצם באמצעות עיצוב מתאים. בעת המשחק עצמו, יחוש הציבור כמו בחיק הטבע.

    שיתוף פעולה בנדון הוא אינטרס עליון של כל הרשויות המקומיות באזור. בכנסת ישראל חייב לקום לובי של חברי כנסת צפוניים מכל הסיעות, וממשלת ישראל חיבת לראות בנושא פרוייקט לאומי.

    לאגודות הספורט החיפאיות, ובפרט למכבי חיפה, חייב להיות עניין רב יותר בנושא מאשר כל גורם אחר. מבחינה כלכלית, מיקום זה ימשוך קהל רב יותר. המיקום יתרום כמובן מאד להעלת רמת איכות הסביבה ולפיתוח האזור. אך לא זאת בלבד. יהיה זה אתר למען הדורות הבאים, שישדרגו וירחיבו אותו. לכן תמיכתה של מכבי חיפה תהפוך אותה לנושאת הדגל של הספורט הישראלי והבינלאומי.
    חיפה תוכל להיות העיר הראשונה בישראל שתארח את המשחקים האולימפיים, במידה וקריית הספורט תשתלב בצורה מוצלחת באזור התעשייה במפרץ.