הידרדרותו של רחוב הרצל בחיפה: סיפור של הזנחה והשתלטות
לפני כ-15 שנה הכריז ראש העיר יונה יהב על תוכנית גרנדיוזית לשיקום רחוב הרצל והחזרת עטרתו ליושנה. חזון זה כלל שני פרויקטים עיקריים: חפירת מנהרת תשתיות והקמת מסלול למטרונית.
אך תקוות אלו התבדו. עבודות התשתית הממושכות, שנמשכו כ-5 שנים, שיתקו את הרחוב כמעט לחלוטין. תושביו הוותיקים סבלו מרעש וזיהום בלתי פוסקים, שפגעו קשות בחייהם של רבים מהם.
עם סיום העבודות, החלה ההידרדרות האמיתית. ביטול אלפי מקומות חניה לטובת מסלול המטרונית הוביל לסגירת עסקים רבים ולפגיעה קשה בפרנסתם של אלפי אנשים.
החנויות ברובן סגורות ושוממות. לעומתן, פחי האשפה הירוקים הענקיים, שהוצבו על ידי העירייה על המדרכות הצרות, מלאים ופתוחים. דלותו של הרחוב נקטעת תדיר על ידי צפירות מחרישות אוזניים של כלי רכב, גדולים כקטנים, הגורמות נזק של ממש לבריאותם של העוברים והשבים.
אך לא די בכך. רחוב הרצל הפך לזירת התגוששות בין אוכלוסיות מוחלשות לחמולות פשע. משפחות פשע השתלטו על חצרות הבניינים, הדירו את הדיירים הוותיקים והשתלטו על נכסים. במקביל, גל הגירה של אוכלוסייה חרדית שטף את האזור. הם ניצלו את מחירי הדיור הנמוכים ורכשו דירות ובנייני ציבור רבים, שהוסבו לישיבות, אולפנות, בתי כנסת וגני ילדים.
השתלטות זו לוותה בהפרות בניה בוטות: סגירת חצרות ומרפסות, פתיחת פתחים בקירות, פיצול דירות ועוד. רחובות שלמים בצד רחוב הרצל הפכו לשכונות חרדיות סגורות, בהן מושמעת מוזיקה חרדית ברמקולים עוצמתיים, מבוקר ועד ערב, והציבור החילוני והמסורתי מדיר רגליו מהם.
השלב האחרון בהידרדרות הרחוב הוא התפוררותו הפיזית. חזיתות בניינים רבים מתקלפות ונופלות, תוך סיכון חיי העוברים ושבים. פתרונות מאולתרים, כמו גידור שטחים מסוכנים מתחת למרפסות מתמוטטות, הפכו לתופעה נפוצה, ומעידים על חוסר האונים וחוסר המעש של הרשויות.
רחוב הרצל, שהיה בעבר לב ליבה של חיפה, הפך לסמל של הזנחה, עוני ופשיעה. סיפורו הוא סיפור של כישלון חרוץ של העירייה, שנטשה את תושביה והפקירה את הרחוב לגורלו.
 |
| המראה הקבוע של פחי אשפה ברחוב הרצל |
