חשיבות שדה תעופה חיפה לרשות שדות התעופה

הדמית שדה תעופה בין לאומי גדול במפרץ חיפה בגודל ממוצע.
בשיא הגודל יכול שדה זה להיות באורך של כ-3.2 ק''מ, עד קצה המדף היבשתי.

גודל זה מתאים לנחיתת מטוסי בואינג 747.

לפני ימים אחדים התקיים במרכז הארץ כנס גדול בנושא בטיחות בתעופה. המרצה החשוב בכנס היה יואל פלדשאו, המנהל החדש של רת''א - רשות התעופה האזרחית. חלק נכבד בהרצאתו התיחס לעתידם של שדות התעופה האזרחיים בישראל, ושל חיפה בפרט.

להלן דברי יואל פלדשאו:

השדות התעופה הרצליה ושדה דב נמצאים לפני חיסול, שיתרחש במהלך השנים הקרובות לטובת שכונות מגורים.

השדות: חיפה, מגידו, שדה תימן, הם בבחינת ''בונקר'' עבור רת''א, והם יעמדו על הרגליים כדי שלא יגעו בהם.

לגבי חיפה, המגמה היא ''לשמר את הקיים''.

פלדשאו ציטט את הערתו המעליבה של יהב: ''אנחנו לא רוצים את הזבל של הרצליה בחיפה'', וניכר היה שיהב העליב אותו אישית, כי הוא טייס אזרחי ורבים מחבריו הטובים הם טייסים מהרצליה.

פלדשאו הביא את הנתון של חלק סקטור התעופה בסינגפור בתל''ג של העיר-מדינה הזאת, שהוא כ-20 אחוז, כדוגמא לחשיבות שיש לפיתוח התעופה האזרחית בישראל.

הגוף שהוא עומד בראשו אחראי כרגולטור על על כל הנושא, מכתבמי''ם ומצנחי רחיפה ועד הקמת שדות תעופה.

הצוות של רת''א, שאותו שיבח כמקצועי ביותר, מתיייחסים במלוא תשומת הלב לכל רעיון שבא מהשטח ולכל מה שקורה בכלל.

עד כאן דברי פלדשאו.

כיוון שרת''א היא הגוף שמעוניין בפיתוח שדות התעופה בישראל, כדאי להפנות את תשומת ליבו למתרחש בחיפה, כולל ההשלכות השליליות של תוכניות ''נמל המפרץ והרחבת המפעלים הפטרוכימיים'' על עתידה של העיר. כדאי, במקביל, לתאר את הפוטנציאל החיובי והמעשי של הגדלת השדה הקיים במקביל לחשיבות סילוק המתקנים הפטרוכימיים.

את כל המתקנים הפטרוכימיים במפרץ חיפה יש לסלק בהדרגה, כמו שהוציאו מישראל את תעשיית הטכסטיל לארצות מתפתחות ואת בסיסי ומפעלי צה''ל ממרכז הארץ. המתקנים האלה מהווים סיכון בריאותי, בטיחותי ובטחוני ממדרגה ראשונה. הם נמצאים על קרקעות יקרות ערך, שמתאימות להקמת אזורי דיור ותעסוקה מתקדמים.

תוכניות פיתוח נוכחיות יביאו להגדלת המתקנים ולהקמת ''נמל המפרץ'', שיהיה בעיקרו מגרש מכולות מכוערות ענק על השטח המיובש שמתאים להרחבת שדה התעופה.

ברמת דויד לא בונים שדה חדש, אלא ישתמשו באחד המסלולים הקיימים של השדה הצבאי. החלופה של שדה תעופה רמת דויד היא מצוינת לטווח קצר: במחיר של בוטקה לתחנת רכבת העמק ולטרמינל יוצרים בהרף עין שדה תעופה בינלאומי לצפון המדינה.

הפיתרון של שדה תעופה חיפה הוא מקביל, ולטווח ארוך יותר. הרחקת המתקנים הפטרוכימיים תתבצע במשך דור שלם, וכמוה גם הרחבת שדה התעופה עד לשיא גודלו: מסלול כפול שמתאים למטוסי ג'מבו. לאור הביקוש הרב שיש לשדות תעופה בינלאומיים במטרופולינים עתירי ידע, ולאור יכולת ההתרחבות המצומצמת של רמת דויד, חייבים כעוד היום להתחיל בפיתוח השדה בחיפה. בשטחים הנרחבים שיש סביבו במפרץ יוקמו מפעלי תעשיה אוירית ומוסכי מטוסים, קריות הייטק ועסקים בין לאומים, וטרמינלים לתיירים והובלה אוירית.

בתוכנית המתאר החדשה חלק נכבד מהעיר, שכולל את נמל חיפה, שדה התעופה, וחוות המיכלים, הוא מחוץ לשליטת המתכנן. החלק החשוב ביותר של העיר מבחינה גיאוגרפית וכלכלית הוא המפרץ הימי וחופיו, והם אינם כלולים כמעט בתוכנית, אלא כדי 'לצאת ידי חובה'. עובדה זאת קוברת למעשה את התוכנית. זאת מכיוון שחיפה בנויה כמניפה, אמפיתאטרון טבעי שבו כל תזוזה קלה בחלק התחתון משפיעה בעוצמה הולכת וגוברת על כל העיר והפריפריה שלה.

אפשר לקרוא עוד בנושא תכנון במטרופולין חיפה בבלוג: החצר האחורית של חיפה.

הדמיה של מפרץ חיפה בעתיד על פי הבלוג אפשר לראות בקישור הבא:
http://www.holylandmap.net/haifa/haifabay.jpg