יום שישי, 1 בדצמבר 2017

פסטיבל סיפור חיפאי - פורסט גאמפ ואני

קרה לכם פעם שמצאתם עצמכם מופיעים בחלק מעלילת סרט או ספר שלא ידעתם על יצירתם.

אני מניח שרבים מתלמידי בית הספר 'תחכמוני', של הישוב הישן בירושלים, מצאו את עצמם מככבים בעלילות התלמידים שפורסמו בעיתון הילדים 'הארץ שלנו'. בוודאי גם רבים מצעירי דור האספרסו של תל אביב בשנות ה-1960 מצאו עצמם שותפים לעלילות בנצי, יודה'לה וחבריהם, בסרטי 'אסקימו לימון'. 
החוויה מזכירה במקצת את הסרט 'פורסט גאמפ', שבו הגיבור מוצא עצמו מככב בארועים המרכזיים של תקופתו. 
לכן אני מתכבד להביא, בתור יליד ותושב חיפה, סקירה קצרה וחפוזה של הספרים והסרטים שבהם אני מופיע, בתפקיד זה או אחר, בלי שידעתי על כך מראש.

  • יצחק קרונזון כתב ספר בשם 'אמא, שמש ומולדת - סיפורים', אשר מתאר ילדות בהדר שהיתה דומה לשלי.
  • בסרט 'צומת וולקן', שמתרחש בקריות, אני מרגיש כמו אחד מהחבורה. 
  • בספרו של א.ב. יהושע 'המאהב', גיבורת הספר מלמדת בבית הספר עירוני ה' בו למדתי. גיורא מייזלר שמוזכר בתחילת הסרט, והיה החייל הנעלם המפורסם ביותר במלחמת יום הכיפורים, היה איתי באותה הכיתה בטירונות. 
  • בספרה של מרשה פרידמן, 'גולה בארץ המובטחת', שמתרחש בקרב הקהילה של יוצאי ארצות הברית בחיפה בשנות ה-1960 וה-1970, מופיעות דמויות שהכרתי והייתי מיודד עימן.
  • בשנות ה-1980 התחיל עמוס גיתאי, יליד חיפה, ביצירת סרטים רבים שעוסקים בחיפה, ובמלחמת השחרור. מצאתי את עצמי, ואת הוריי, ברקע של אחדים מסרטים אלה. לדוגמא, את ילדותי העברתי באזור ואדי רושמיה, שגיתאי יצר אודותיו טרילוגיה של שלושה סרטים דוקומנטריים. הסרט 'קדמה' אודות מלחמת השחרור וקרבות לטרון הוא גם, בחלקו, סיפורו של אבי שעלה לארץ באוניה זאת. 
  • בסרט 'כנפיים שבורות', שמתרחש בחיפה בשנות ה-1990, יש קטע מרכזי שמתרחש בחורבות בריכת 'הפועל', שהיא אתר שאני עובר לידו כמעט מידי יום.
  • בפסטיבל 'סיפור חיפאי' האחרון מצאתי את עצמי מופיע בעוד יצירות אחדות. ביניהן אלה על ואדי שיח, חסידות חיפה, הסרט 'היורד למעלה', ועוד. בכולן מופיעים קטעי עלילה, דמויות ומקומות שהם חלק מהווית חיי. 
  • סופרים נוספים, כמו יהודית הנדל ואמיר גויטפרוינד, כתבו יצירות על חיפה, אשר אפשר לשבץ אותן בביוגרפיה האישית שלי.

את פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה אני מלווה מימיו הראשונים, בתור אחד מראשוני המנויים לסינמטק בישראל, ועוקב אחר ההתפתחות שלו מתוך השאלה עד כמה הוא מייצג את המציאות האמיתית. לא מעט מסרטי הפסטיבל עוסקים בעיר ובאנשיה, באורח ישיר ועקיף. במסגרת נושאים רבים שהפסטיבל עוסק בהם אפשר למצוא התיחסות בררנית למציאות החיפאית, ולדוגמא: איכות הסביבה, ים, חופים, שואה, עיר, רחוב, הר, הגירה, פולקלור, מיעוטים, וכדומה. גם הסרטים שעוסקים ברגשות אישיים נתפשים לעיתים במסגרת הפסטיבל כנצפים דרך הפריזמה החיפאית המיוחדת, ועלילתם מתאימה להתרחש בחיפה.

חיפה היתה, בימי תור הזהב של אולמות הקולנוע, עד המצאת הוידיאו הביתי בשנות ה-1980, שיאנית העולם במספר המושבים לנפש באולמות.  יש דמויות בינלאומיות מפורסמות שהיו קשורות לענף המקומי, כמו אישתו של שלדון אדלסון שהוריה היו מבעלי בית קולנוע בעיר. 

אני בטוח שתחושה דומה לתחושת ה'פורסט גאמפ' קיימת גם אצל תושבים חיפאיים ערבים רבים, מכיוון שיש יצירות רבות של מגזר זה שעוסקות בחיפה. 

אם מניחים את חיפה, והיצירות שמתרחשות בה, על גרף ציר הזמן בשני קווים נפרדים, רואים שהסרטים והיצירות האמנותיות האחרות הופכים להיות אישיים יותר, בעוד שהמציאות הופכת להיות בלתי אישית. 
בשנות ה-1950 וה-1960 סרטים כמו 'אקסודוס', עסקו באתוס הציוני והחברתי,  שבו כמעט ולא היה מקום לאישי. חיפה, כחלק מהנוף הארץ ישראלי, היתה, לעומת זאת, עיר נמל ציורית טובלת בירק עם ניחוח ים תיכוני וכנעני, שכל אחד יכול היה למצוא את הפינה האישית הקסומה,  כמו ביצירות הרמן שטורק. 
בימינו, הסיפורים הם אישיים בלבד, כאשר בשיאם החיפוש אחר האמת הפנימית. הנוף החיפאי, לעומת זאת, הפך להיות תעשיתי ומזהם, כוחני ובלתי אישי לחלוטין. ערוגות המכולות בנמל חיפה, יחד עם  המפעלים המזהמים, ותוכניות הבינוי חסרות הרגישות, הפכו להיות חלק מרכזי מהשיח החברתי והביטוי היצירתי האישי.


האם עינו של האח הגדול פקוחה עלי?
משך שנים רבות הרהרתי אם לכתוב, גם אני, אוטוביוגרפיה עלילתית שמורכבת מסיפורים חיפאיים מסמרי שיער שאני מכיר. החלטתי להניח לעצמי ולזולתי בשלב זה.  

מראה האמפיתיאטרון המרהיב של מפרץ חיפה מעורר תחושה של אויר פסגות, ויוצר בקרב החיים בו גירוי מתמיד לפעולה, שלעיתים היא חפוזה מידי ומתבטאת במעשים ותוכניות בלתי סבירים, בפרט לנוכח האתגרים הסביבתיים.



רשימה של אישים חיפאיים מפורסמים

מדריך רחובות חיפה

אתר נוסטלגיה

יום חמישי, 30 בנובמבר 2017

היכן צריך להיות ממוקם השוק העירוני של חיפה

מידי פעם עולה מחדש שאלת עתידו של שוק תלפיות. יש מי ששוללים את התוכניות לשידרוגו, ויש מי שתומכים בהן, כמו עינת קליש רותם
עינת אף מצוטטת בהרחבה, יחד עם גורמים נוספים שמעורבים בנושא בחיפה, במסגרת כתבה בדה מרקר נדל''ן אודות התוכנית הסודית להצלת מרכזי הערים - 'ברשויות המקומיות החליטו להפוך את השוק העירוני למוקד בילוי שסביבו ייבנו מגדלי מגורים'.

כמי שמכיר את שוק תלפיות היטב, אני סבור שאין טעם להשקיע בו, למרות הבנין האדריכלי המהודר שהיה פעם ליבו. המגבלה העיקרית שחוסמת את אפשרות פיתוח השוק היא טופוגרפית. הוא ממוקם על מורד תלול, והדבר מקשה מאד על שינוע הסחורות בו.


הכיכר המרכזית בשוק תלפיות


בנין שוק תלפיות במיקום נחות, במורד רחוב צדדי בפאתי השוק


כדאי מאד להתרשם מסרטוני תיירים ביוטיוב אודות שוקי הכרמל ומחנה יהודה. תיירים נהנים מאד מביקור בשווקים אלה בזכות ההיצע הרב שלהם, ובזכות הנגישות הנוחה, שמאפשרת להם להתמצא בקלות. במפגשים עם תיירים בשוק תלפיות עולה התחושה של חוסר התמצאות ומבוכה. התיירים חוששים להסתובב בשוק ומסתפקים בגיחה קצרה ככל האפשר. גם קונים ותיקים בשוק תלפיות אינם מכירים אותו כהלכה. השוק מלא במדרגות ובמורדות, ואין לו מבנים, רחובות, מדרכות ודוכנים מסודרים. מסיבה זאת כל טעות בניווט עלולה להסתיים באסון. 


הכניסה הראשית לשוק מחנה יהודה בירושלים.
גם חיפה זכאית לשוק דומה עם כניסה יפה.


כמו בשוק הכרמל בתל אביב, ובשוק מחנה יהודה ירושלים, עדיף שגם השוק העירוני בחיפה יהיה ממוקם לאורך ציר מישורי מרכזי ארוך, אשר יתפצלו ממנו צירי רוחב קצרים. המקום המתאים לכך הוא הוא השוק הסיטונאי ברחוב קיבוץ גלויות, אשר כיום עומד שומם. 
מבנה השוק הסיטונאי ברחוב קיבוץ גלויות נמצא במרחק כ-250 מטרים בלבד בקו אוירי מבנין שוק תלפיות. בזכות צירי התנועה החדשים של המטרונית בקו 1 ונתיבי אבן גבירול, נמצא מבנה השוק הסיטונאי בצומת על הציר המרכזי של חיפה. לכך יש להוסיף שמעברו השני נמצא חוף שמן הבלתי מפותח, אך בעל הפוטנציאל לשמש כחלק מהטילת שלאורך חופי חיפה, וכחוליה מחברת לפארק הקישון. גם רחוב קיבוץ גלויות עצמו הוא בלתי מפותח יחסית. בקצה האחד, לכיוון קרית הממשלה, הוא גובל בשוק הפשפשים. בקצה השני, לכיוון גשר פז, נבנים כיום מרכזי מסחר חדשים. על ציר זה זה ניתן להקים גם מאות מקומות חניה. 


המבנה הארוך של השוק הסיטונאי הישן והסגור ברחוב קיבוץ גלויות בחיפה

לשוק תלפיות היו כל ההזדמנויות להתפתח על פי כלכלת השוק, אך למרות זאת חלקים נרחבים ממנו עומדים שוממים, ולראיה רחוב סירקין, וכמובן בנין השוק עצמו. לגבי בנין השוק, לא ברור עד כמה היעדר הפיתוח שלו נובע מהיותו מבנה מסוכן, או מכך שאין ביקוש לחנויות ולדוכנים שבו בקומת הכניסה.
למרות דעיכת הדר כמרכז מסחרי המשיך השוק לפעול גם בשנים הקשות של הקמת המטרונית ומנהרות התשתית. זאת בזכות נתיבי אבן גבירול שבמורדו, ובזכות מגרשי החניה הרבים שהוקמו בצידו. אך גם לכך יש מגבלות, ונראה כי למרות זאת השוק לא התפתח כמצופה.


חתולים במסדר בבנין השוק בהדר בחודש נובמבר 2017

רחוב החלוץ הפך במהלך השנים לשער הכניסה אליו ולחלק מרכזי שלו, עם חנויות אטרקטיביות. כיום רחוב החלוץ סובל מהדרדרות לכל אורכו, כתוצאה מהירידה הכללית במספר העסקים בהדר. למרות הקניונים בשולי חיפה, נהנה לב הדר מפריחה כלכלית יחסית עד להקמת ציר המטרונית לאורך רחובות החלוץ והרצל. זאת כיוון שהיו בו אלפי מקומות חניה מאולתרים למכוניות פרטיות. בעקבות הקמת המטרונית נותרו מקומות חניה ספורים בלבד, ומרבית החנויות שוממות.


חנויות נטושות ברחוב החלוץ סמוך לבנין העיריה

חנויות ריקות ברחוב החלוץ, קרוב לרחוב הנביאים

חנויות נטושות ברחוב הרצל מול פסאז' תלפיות מעל השוק.
עד לפני שנים אחדות היו אלה חנויות מפוארות.


כדאי לחשוב על שוק מרכזי בחיפה לטווח ארוך, כאבן שואבת לתיירים. מי שסבור כי לבנין שוק תלפיות יש עדיין ערך יכול לתכנן הסבה שלו לקניון עירוני, אשר סביבו יוקמו בניני מגורים. השינויים שמתרחשים בשכונת הדר הורידו את חשיבות הדיון אודותיו.

יום שלישי, 28 בנובמבר 2017

נתיב המטרונית בהדר - ואדי ניסנאס

לרגל תחילת העבודות על קו המטרונית בין נשר להדר התפרסמה מפת הקווים החדשה.

המפה החדשה של קווי המטרונית

הקטע המעניין במפה הוא המרובע הזעיר בפאתי הדר.
ברחובות הרצל, הנביאים והחלוץ, מסתובבת וחונה כיום המטרונית של קו 3, תוך שהיא חונקת את התנועה.
מלכתחילה היו צריכים להמשיך את הקו הלוך וחזור דרך ואדי ניסנאס.

באדום - נתיב מטרונית קו 3 סביב ואדי ניסנאס
בירוק - ציר ההליכה בואדי
על פי פרסומי העיריה אין כל אפשרות להמשיך את נתיב המטרונית על פני השטח באזור ואדי ניסנאס, ויש צורך בחפירת מנהרה לשם כך. המפה מראה כי קו 3 של המטרונית יכול להמשיך ולרדת מרחוב הרצל לרחוב שבתאי לוי, ומרחוב שבתאי לוי להמשיך ולרדת ברחוב הציונות, ומשם להגיע לשדרות המגינים ולהתחבר לקוים 1 ו-2.
מרחוב המגינים יכול קו 3 לעלות לרחוב חורי ולהתחבר לנתיב המטרונית ברחוב החלוץ.
האם המרובע הזעיר הירוק במפת הקוים החדשה מרמז על כך?!

נתיב המטרונית ברחוב הרצל, שבו יש בנינים מהודרים רבים בסגנון הבינלאומי היוקרתי, נסלל תוך הפקעת שטחי מדרכה וחנייה ועבודות תשתית שנמשכו שנים רבות, גם במהלך הלילות, וגרמו סבל רב ונזק בלתי הפיך לתושבים. עבודות התשתית של יצירת מסלולי התחבורה הציבורית החדשים נעצרו, כבמטה קסם, בשולי שכונת ואדי ניסנאס שבמרחק מטרים ספורים מהיכל העיריה המפואר, למרות שבשולי ציר ההליכה בואדי, ברחובות חורי והציונות, עובר נתיב התחבורה החיוני, הקצר והיעיל ביותר, בין העיר התחתית להדר. התכנון העירוני קפא במקום מקידמת דנא. ציבור המשתמשים בתחבורה הציבורית בין הדר לעיר נאלצים לעקוף את הואדי בדרכים פתלתלות, מה שמאריך ומסרבל מאד את נסיעותיהם היומיומיות של תושבים רבים.
ההשקעה הנדרשת על מנת להפוך את השכונה לפינת חמד של תחבורה ציבורית היא מינימלית, ומסתכמת בעיקר בביטול מקומות חניה לאורך הצירים הפקוקים. בנוסף, בואדי ניסנאס רוב הבתים הם ישנים מאד, בעלי קומה אחת ומראה של סלאמס, ונדרשת באזור תוכנית התחדשות עירונית. למרות זאת ראש העיר העדיף להתעלם מהנושא ולהשאיר את המצב על כנו.

צומת הרחובות הציונות וחורי.
המטרונית יכולה לרדת ברחוב הציונות ולעלות ברחוב חורי.

פקק של אוטובוסים בנתיב המטרונית בתחילת רחוב החלוץ,
לפני תחנת העיריה

חפירות מנהרות התשתית ונתיב המטרונית בלב הדר