Cruise Between Haifa and Acre

Join us for a short but fascinating sea journey, between two ancient ports, interwoven with rich history and breathtaking scenery, on the ferry ship "Carmel Princess".

 

הפלגה בין חיפה לעכו

 מסע ימי קצר אך מרתק, בין שני נמלי עתיקים השזורים בהיסטוריה עשירה ונוף עוצר נשימה.

מנהרת רכבת מתחת לחיפה

החזון החדש של חיפה: ציר הודו-דובאי-סעודיה-עיראק-ירדן-נמל חיפה-אירופה

ציר הודו-דובאי-סעודיה-עיראק-ירדן-נמל חיפה-אירופה

קו הודו-אירופה דרך חיפה

מנהרת רכבת החוצה את חיפה בקו ישר בין תחנת חוף הכרמל לקרית הממשלה

הפיתרון הנכון  לבעית הצורך בעיבוי מסילות הרכבת החוצות את חיפה הוא הקמת מנהרה עבורן, בדומה למנהרת הכרמל לכלי רכב.

ד''ר מיכה רטנר והמהנדס שמואל גלבהרט, שני אדריכלים ומתכנני ערים בעלי ניסיון של שנים רבות והיכרות מצוינת עם חיפה, מציעים כי הרכבת תעבור במנהרה הזאת בקו ישר מתחנת חוף הכרמל עד קריית הממשלה, שבה תוקם תחנת הרכבת חיפה מרכז. כל תושבי חיפה יוכלו להגיע בקלות לתחנה, אשר תמוקם במרחק קילומטר אחד בלבד מהתחנה הקיימת, ובמקום מרכזי הרבה יותר. אין צורך בתחנת בת גלים, הנמצאת בשימוש מועט, ואפשר להגיע אליה במטרונית.

מנהרה זאת מאפשרת הקמת מספר בלתי מוגבל של מסילות לרכבות מהירות ומחושמלות. היא מאפשרת גם העברת מטענים מסוכנים מהנמל, ומכל מקום אחר, לכל רחבי הארץ.

מנהרה זאת תהיה קצרה, באורך 5 קילומטרים בלבד, כמחצית מאורך המנהרה לכלי הרכב. יתרון נוסף שלה הוא שהיא עוברת בדיוק מתחת למרכז הכרמל, מה שיאפשר הקמת תחנת רכבת בגן האם, מקושרת אל המנהרה באמצעות מדרגות נעות לגובה 250 מטרים, ממוקמות בחלקן העליון לאורך תוואי ואדי לוטם.

שתי קצות המנהרה נמצאות בנקודות מפתח בחיפה, שבהן חייבת להימצא תחנת רכבת גדולה. בנוסף לכך, מנקודת היציאה הצפונית מתחילה רשת רחבה מאד של מסילות ברזל לכיוון צפון, ומנקודת היציאה הדרומית גם יש אפשרות לעבות את מספר המסילות דרומה בלי הגבלה, לאורך התוואי הקיים.

פגיעתה של מנהרה זאת בערכי הנוף היא מינימלית. זאת כי גם בתחנות הרכבת המסילות תהיינה עדיין תת-קרקעיות, והטרמינלים בלבד יהיו על פני השטח. במקביל, ביטול התוואי הקיים יאפשר החיאת קו החוף החיפאי בסגנון הטיילת  של תל אביב, ובניית יחידות דיור חדשות רבות מאד, על בסיס תוכניות הפינוי-בינוי של שכונות החוף. 

נמל המפרץ צפוי להתחיל לפרוק ספינות לאחר פסח

הפקק בנמלים עומד כיום על כ-80 אוניות שממתינות להיכנס לפריקה, עיכוב שעולה למשק כ-40 מיליון שקל ביום ומסתכם במיליארד שקל בשנה, שמתגלגלים בסוף על צרכני הסחורות המיובאות ומעלים את יוקר המחייה.

לכתבות בנושא ב-YNET

המראה שתושבי חיפה התרגלו אליו בחדשים האחרונים: המפרץ מלא ספינות מול נמלים ריקים.

הסתיים שלב א׳ בפרויקט חיבורי נמל המפרץ

חברת נמלי ישראל תפתח לתנועה ביום חמישי הקרוב את המקטע הדרומי הכולל 4 גשרים המחברים בין נמל המפרץ, מספנות ישראל וקישון מזרח לכביש 75. עלות פרויקט חיבורי נמל המפרץ בכללותו הינה כ-2 מיליארד שקל.

לכתבה המלאה ב-port2port

חיבור נמל המפרץ לכביש 75

Odyssey of The Seas ספינת הטיולים החדישה והענקית הגיעה להפלגות מנמל חיפה

השפעת השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים על התובלה הבינלאומית

סרט תדמית לנמל המפרץ

חיפה היחפה

סין משתלטת על נמלי חיפה

סין משתלטת על חופי ישראל.

לכתבה המלאה בהארץ

אחרי הרכבת הקלה ומנהרות הכרמל, בשנים הקרובות צפויה סין להפעיל את הנמל הימי החדש בחיפה. אולם חרף העובדה כי היא תהיה חשופה ליכולותיה הצבאיות של ישראל, ההחלטה התקבלה ללא מעורבות המועצה לביטחון לאומי או חיל הים.

פרופסור חורב, ראש המרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, אומר "כשסין רוכשת נמלים היא עושה את זה במסווה של שמירת נתיב סחר מהאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ ועד לאירופה, כמו נמל פיראוס ביוון. האם לאופק כלכלי כזה יש השפעה ביטחונית? אנחנו לא שוקלים מספיק. אחד הבכירים האמריקאים העלה בכנס את השאלה אם הצי השישי של ארצות הברית יוכל לראות בנמל חיפה נמל בית. לנוכח השליטה הסינית, העניין יורד מסדר היום".

בארצות הברית סבורים שישראל השתגעה כשנתנה לסינים את המפתחות לנמל חיפה. חיל הים לא יוכל לבנות על המשך היחסים הקרובים עם הצי השישי מרגע שסין בתמונה.

חברת SIPG הסינית זכתה במכרז להרחבת הנמל בחיפה.

את ההחלטה קיבלו משרד התחבורה ורשות הנמלים, תוך מעורבות אפסית של המועצה לביטחון לאומי ובלי שחיל הים יהיה כלל בתמונה.

הנמל האזרחי בחיפה צמוד לנתיב היציאה של בסיס חיל הים הסמוך, שבו ממוקמת גם שייטת הצוללות הישראלית. נדמה שאיש בדרג המדיני והביטחוני לא עצר כדי לחשוב עד הסוף על המשמעויות האסטרטגיות של המהלכים הללו. סין מקבלת באמצעותם השפעה עצומה על התשתיות החיוניות בישראל, ובעקיפין גם מבט מקרוב על חלק מהיכולות הצבאיות שלה. לאורך השנים, זה יכול להעמיד לרשותה אמצעי לחץ פוטנציאליים על ישראל, אם תסכן את האינטרסים של בייג'ין.

מהפכות טכנולוגיות משבשות והתחדשות עירונית

יש מהפכות טכנולוגיות רבות אשר שינו את המציאות החברתית-כלכלית בעולמנו באופן מואץ. הוגי הדעות המודרניים מצאו שם מיוחד למהפכות אלה: משבשות - DISRUPTIVE.

מהפכה טכנולוגית משבשת מתאפיינת בכך שהמצאה טכנולוגית מהפכנית משנה את הסדר הכלכלי לחלוטין בתוך כעשר שנים.

זאת כאשר תחילתה של המהפכה הוא באינספור סטרטאפים כושלים לאורך שנים רבות, אשר במהלכן הציפיות לגביה משתנות בלי הרף, מנבואות מזהירות לתחזיות קודרות.

ההמצאה כובשת את כל השוק, ועושה זאת בצורה מטאורית, לאחר דורות שבהם בני האדם התרגלו לקיומה של טכנולוגיה מיושנת יותר.

לאחר התחלה אופקית ורדודה מאד, הגרף המאפיין את המהפכה המשבשת הוא כמעט אנכי. כאשר הטכנולוגיה המשבשת החדישה תופשת נתח שוק מסוים, בסביבות חמישה אחוזים, קיימת וודאות שהיא תשתלט על 95 אחוזים מהשוק בתוך שנים אחדות.

חמישה אחוזים הם מספר גדול דיו, עבור מקבלי ההחלטות הגדולים בשוק, על מנת לקבוע שהמוצר הטכנולוגי החדיש בשל ויציב דיו, ואפשר לרכוש אותו בכמויות ענקיות, כך שיחליף את המוצר המתיישן שנמצא ברשותם, בטרם יעשו כך המתחרים. מקבלי ההחלטות הגדולים הם ציבוריים ברובם, ובראשם הצבא ורשויות ממשלתיות ועירוניות, ותאגידים ענקיים.

הדוגמא שמביאים ההוגים היא המכונית. בשנת 1905 כמעט ולא היו מכוניות ברחובות, ורוב התחבורה התנהלה באמצעות סוסים ועגלות. בשנת 1915 כמעט לא נותרו עגלות עם סוסים, והמכוניות הפכו לכמעט מאה אחוז של אמצעי התחבורה.

להלן דוגמאות בולטות נוספות:

- מהפכת המכולות הימיות התרחשה בערך בין 1970 ל-1980. לפניה היו הנמלים והספינות עתירי כוח אדם, וערי הנמל היו מוקדי הפעילות המרכזיים. בסופה הפכו הרציפים ההומים למגרשי מכולות ענקיים, ריקים כמעט מאדם.

- מהפכת המיחשוב התרחשה בערך בשנים 1980 עד 1990. המהפכה היתה עצומה, והביאה ומביאה לחיסול ענפים שהיו מעמודי התווך של הכלכלה, כמו הדפוס.

- מהפכת האינטרנט התרחשה בערך בין השנים 1990 ל-2000, והשתלבה במהפכת המחשוב. כיום כל אדם מחזיק בסמארטפון, שעימו הוא מסוגל לבצע את כל פעולות המחשב והתקשורת מכל מקום ברחבי תבל. אמצעי התיקשורת, והמסחר הקימעונאי, הם ענפים כלכליים מרכזיים שגוועים עקב זאת.

- מהפכת האנרגיה, שבמסגרתה עובר העולם, במהירות מפתיעה, לשימוש במקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה, ובראשם שמש, רוח, וגז, התחילה לפני שנים ספורות בלבד, בשנת 2015 בערך. היא תסתיים, על פי מודל המהפכות המשבשות, בערך בשנת 2025. אינספור הידיעות משנים קודמות אודות אפשרות השימוש במקורות תחליפיים עם סימני שאלה גדולים, מתחלפות כיום בידיעות אודות מדינות רבות שבהן רוב האנרגיה מגיעה ממקורות כאלה. מהפכת האנרגיה היא מסורבלת ואיטית יחסית למהפכות אחרות, בגלל התשתיות העצומות, אך היא דומה מאד אליהן במתאם הכללי.

- למהפכת האנרגיה התחליפית מתחברת טכנולוגיה משבשת נוספת, שנמצאת עדיין בראשית דרכה בימים אלה, אך צפויה להתרחש בין השנים 2020 עד 2030 לערך, וזאת מהפכת ההנעה החשמלית. חברת טסלה הודיעה לפני ימים אחדים על הקמת מפעל מכוניות חשמליות בסין, ובכך נסללה הדרך לכיבוש נתח השוק המשמעותי, שאחריו תבוא פריצת הדרך המטאורית. במקביל, עשרות חברות מובילות בעולם עוסקות בפיתוח סוללות נטענות יעילות יותר. בתוך עשור ישתלטו כלי הרכב החשמליים על כל דרכי התחבורה, אופניים, מכוניות, ומטוסים.

מהפכה טכנולוגית משבשת חשובה, שנשארת ממתינה להתרחש, ככל הנראה בעוד כשלושים שנה, היא מהפכת הבניה. במהלך השנים מאז תחילת מהפכת העיור, במאה התשע עשרה, לא השתנה הדפוס של כיבוש קרקע פנויה ובניה עליה, תוך סלילת דרכים באופן שלמעשה חבלי ארץ עצומים בגודלם, בעיקר לאורך חופי הימים, הפכו לערים ענקיות ומבוזרות, עד שלא נותר אף שעל אדמה פנוי. חוסר האפשרות בימינו להמשיך ולהתרחב בקלות גרם לכך שהערים החלו להתנוון, ובמקביל נוצרה תופעה של בניה בלתי חוקית נרחבת בשוליהן. על המין האנושי מוטל להתמודד עם התקופה שנדרשת לגישור עד שתגיע המהפכה, שתהיה בדמות בניה באמצעות רובוטים ומדפסות תלת מימד ענקים ומהירים, וחומרי בניה חדשניים. המין האנושי נדרש למלוא כושר האילתור לצורך תקופת גישור זאת. בינתיים המחסור בדיור הולך ומחריף. הצעירים נידונים לחיות בידיעה שהם לא יזכו לדירת מגורים משלהם. הדבר משפיע גם על דרך התנהלותם והתבטאותם.

סערה במפרץ חיפה 19012018

בסערה העזה במפרץ חיפה בבוקר יום שישי 19/01/2018 הגלים הגיעו עד לגובה של כעשרה מטרים. נזק רב נגרם לחופי הרחצה. ספינה גדולה נסחפה לחוף קרית ים. יתכן וחול רב הצטבר בין שוברי הגלים מול העיר התחתית.

סכימת שילוב בין נמל ימי לאוירי במפרץ חיפה

האיור מראה את הפוטנציאל לשילוב יעיל בין נמל אוירי לנמל ימי במפרץ חיפה, על בסיס התשתיות הקיימות. מטרופולין חיפה-עכו לא יצליח להתרומם מבחינה כלכלית בלי נמל תעופה, מכיוון שמהפכת המכולות הימיות גרמה לכך שהפעילות הכלכלית התרחקה ממנו. הבסיס בימינו לשגשוג כלכלי הוא נמל תעופה, שמביא איתו את ההון האנושי, שהוא הגורם המרכזי לשגשוג. בדרך כלל נתפסים נמלי תעופה ונמלים ימיים כישויות נפרדות, או כאלה שמתחרות ביניהן על שימושי קרקע. 
האיור מבליט את הפוטנציאל לשילוב בין תשתיות משותפות כמו: שטחים מיובשים בתוך הים ושוברי גלים, עורקי תחבורה משותפים כמו רכבות וכבישים, ושירותים לוגיסטיים משותפים כמו מכס, בטחון, אחסון והובלה.

אין צורך להאריך לאלתר את השדה בחיפה אל מעבר לקו המים על מנת להתאימו לטיסות לכל רחבי אירופה. בהארכה עד קו המים יהיה אורך המסלול כ-2,000 [אלפיים] מטרים. אורך זה מתאים עבור מטוס הנוסעים הנפוץ ביותר בעולם, הבואינג 737. מטוס זה, ומקבילו של חברת איירבוס, הם הנמכרים ביותר כיום לחברות התעופה ברחבי תבל. הדבר מעיד, בין היתר, גם על המגמה לעבור לשדות תעופה קטנים ועירוניים.

מטוסי בואינג 737, בגרסאות שונות, יוצרו מאז שנת 1967 וייצורם נמשך גם כיום. במהלך השנים התקבלו הזמנות רבות למטוס, ומתוכן סופקו כ-8,000. זה מטוס הנוסעים הסילוני שצבר את המספר הגדול ביותר של הזמנות, ויוצר במספר הרב ביותר של עותקים בכל הזמנים. בואינג 737 MAX הוא הסדרה החדשה, שנכנסה לשוק השנה, ומובילה בראש רשימת המכירות של מטוסי הנוסעים.
הבואינג 737 שייך לקטגוריה של מטוסי נוסעים בעלי 6 מושבים בשורה, עם קיבולת של כ-200 נוסעים וטווח של כ-5,000 קילומטרים, בהתאם לסדרת היצור. חברות התעופה מעדיפות אותם כיום, באורח מובהק, על פני המטוסים רחבי הגוף הגדולים, שהם בעלי 9 מושבים ויותר בכל שורה, וקיבולת נוסעים וטווח כפולים.
לפיכך, הארכת השדה בחיפה עד לאורך שמתאים עבור הבואינג 737 תפחית מיד את הלחץ על נתב''ג, ותמנע את הצורך להשקיע הון עתק במסלולים וטרמינלים ענקיים.

אורך המסלול בחיפה עד קו המים הוא 1.9 קילומטרים

הצטברות חולות במפרץ חיפה כתוצאה מהקמת נמל המפרץ - אפריל 2017

חשש להצטברות חולות בנמל חיפה וסביבתו. החולות נראים היטב בעין בלתי מזוינת, כולל גלים שנשברים עליהם. הם מצטברים גם לאורך שובר הגלים של הנמל הצבאי החדש, באופן שיתכן ויגרום להשבתתו.

החול הרב עלה לפני השטח בעקבות גלים ישירים מכיוון צפון, אשר סחפו אותו לעבר שובר הגלים הארוך שמול העיר התחתית. כאשר המים שקטים, או כשהגלים מכיוון מערב, החול שוקע או נסחף לחוף הרדוד במזרח המפרץ.

שובר הגלים החדש של נמל המפרץ, שהוא הארכה של שובר הגלים הארוך, הוא אשר מסיט את כיוון הגלים. הגלים, שהיו בעבר ברובם בכיוון כללי ממערב למזרח ודעכו בחופי הקריות, התחילו לשנות את כיוונם הכללי לצפון - דרום, לעבר העיר התחתית. 

היקף התופעה רחב הרבה יותר מאשר בשטח המצומצם של שובר הגלים החדש שנבנה כעת, כך שהטיעון שהחולות הם תוצאה של עבודות הבניה אינו נכון.

בעבר, כאשר הוקמו שוברי גלים ורציפים במפרץ חיפה, נהגו מקבלי ההחלטות לפרסם כי התוכניות עברו בדיקות מעבדה מקבילות בשני מכונים לפחות: בהולנד ובטכניון, והן יצאו לפועל לאחר שהתקבל אישור מהם. במקרה של נמל המפרץ, לא ברור אם אכן בוצעו שתי בדיקות המעבדה הנדרשות.

יתכן ועד כה נשאב החול העודף ליצירת הרציף הענק של נמל המפרץ, ובניתו הושלמה בדרך זאת במהירות שיא. חול נוסף שימש למילוי החסר בחופי קרית חיים, שגם נבע מחלקו משינוי משטר הזרימה. אלא שכעת אין לו יותר שימוש, והחול הרב מצטבר על דופן כל שוברי הגלים במפרץ.

תופעת הצטברות החולות לאורך חופי ישראל מוכרת היטב, ומנוצלת בעיקר ליצירת שוברי גלים שמגדילים את שטח חופי הרחצה. התופעה היא עונתית ופתאומית, באופן שבלתי אפשרי לחזות אותה מראש. יתכן ובשנה הבאה נחזה, כרעם ביום בהיר, בדיונות חול בין שוברי הגלים של נמל חיפה.
בסופו של דבר יתכן והצטברות החולות בין שוברי הגלים תיצור מעין מפרץ חולי בצורת חצי קשת. זאת בדומה לחוף הרחצה של נתניה, שגם הוא נוצר בין שני שוברי גלים. 

הסיבה לשינוי הפתאומי עשויה להיות הגלים העוצמתיים שמגיעים בחורף מכיוון מערב, ויתנגשו במבנה המסורבל של שובר הגלים של נמל המפרץ, אשר נבנה בניצב לכיוונם. השובר יתקשה לעמוד בגלים גבוהים, לכן הוא נבנה באופן מסיבי ביותר, מה שהביא להסחת תשומת הלב מהשפעתו על שינוי תנועת הגלים בסביבתו. במקביל צפויה ארוזיה קשה של החוף בקרית חיים.
התוספת הכבירה של השובר לתוך עומק המפרץ, כניצב בולם לזרמים, עלולה להיות בעלת השפעה גם חופי דרום חיפה אשר יחסמו בחול. מדובר לפיכך בצונאמי סביבתי.
בערוץ 10 התפרסמה בתאריך 4 למאי 2017 כתבה ראשונה בנושא מפגעי נמל המפרץ, שאחד המשפטים החשובים בה הוא: שינויים קיצוניים בתנודות הקרקע.

מומחי הגיאומורפולוגיה הימית של אוניברסיטת חיפה טרם השמיעו את עמדתם בנושא. 

חולות שמצטברים בצד שובר הגלים שנבנה לנמל המפרץ

החולות מצטברים גם בצד שוברי הגלים של הנמל הצבאי החדש

חוף נתניה - צורת העתיד של נמל חיפה?

תריסר סיבות מדוע נמל המפרץ הוא מיותר

נמל המפרץ הפרטי הוא מיותר, וזאת מהסיבות הבאות:

א. ירדן לא תסכים שמכולות מישראל יגיעו אליה

ב. קיים כושר קיבולת גדול בנמלים הקיימים

ג. צפויה ירידה בהובלת המטענים הימיים במזרח הים התיכון

ד. תוספת מקומות עבודה לישראלים לא תהיה

ה. חיסכון כספי לא יהיה ויתכן גם הפסד

ו. יש כבר נמל פרטי באשדוד ואפשר להסתפק בו

ז. הרציף הארוך בנמל חיפה מתאים לספינות הגדולות ביותר

ח. נמלי ענק מתחרים נבנו ביוון ובמצרים

ט. מבנה הנמל מסורבל ויקשה על הפעלתו

י. השטח העורפי של הנמל הוא של שדה התעופה
יא. בסיס חיל הים לא צריך מקום חדש
יב. לא תהיה תוספת תעסוקה בשירותים לוגיסטיים   

פירוט:

א. בירדן יש חוק שאוסר על כניסת מכולות בדרך הים שלא דרך נמל עקבה. הסיבה היא הרצון לשמר ולפתח את שער הכניסה הימי היחיד של המדינה. במסוף בבית שאן מועברים במלגזות כל המטענים מישראל למכולות ירדניות. כל הדיבורים של שרי הממשלה על הובלה לירדן כגורם לפיתוח רכבת העמק ונמל המפרץ הם הטעיה של הציבור.

ב. בנמלי חיפה ואשדוד יש די קיבולת עבור כל נפח ההובלה הימית של ישראל למשך עוד שנים רבות מאד. שיעור הצמיחה, של 1-2 אחוזים לשנה, אינו מצדיק הוספת רציפים בעתיד הנראה לעין.

ג. תעלת פנמה המורחבת מסיטה מחיפה את כל תנועת הספינות הגדולות שבין המזרח הרחוק לחוף המזרחי של יבשת אמריקה, שעד כה היו עוברות בתעלת סואץ. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על מעמדם הגיאופוליטי של ישראל והאזור.

ד. הנמל הפרטי יתופעל, כמקובל בעולם, על ידי חברה בינלאומית שמתמחה בתפעול טרמינלים. החברה תעדיף לשכור עובדים מיומנים בעלות שכר נמוכה, ואלה נמצאים בעיקר במזרח הרחוק.

ה. ההצדקה העיקרית להקמת הנמל הפרטי במפרץ, יחד עם אחיו באשדוד, היא התקווה לירידה בעלויות המשכורות והגברת התפוקה. עלות המשכורות של כ-2500 עובדי נמלי חיפה ואשדוד הממלכתיים היא כמיליארד שקלים בשנה. המשכורות הן כ-50 אחוז מהוצאות התפעול של הנמלים. התפוקה למנופאי מכולות בישראל היא כשני שליש לעומת שיאני היעילות בעולם. ההנחה היא שעובדי הנמל הפרטי, אשר ירוויחו פחות ויהיו בעל הספק גדול יותר, יביאו לחיסכון משמעותי למדינה. אך הנמלים הפרטיים יתמקדו במסופי מכולות, שהן חלק בלבד מסך כל פעילות הנמלים הממלכתיים, והיקף החיסכון יהיה בהתאם. בנוסף, משכורות המנהלים בנמלים הפרטיים יהיו גבוהות מאד, הם יישרו קו עם הנמלים הממלכתיים באופן שיציעו מחירים נמוכים אך במעט, ישתמשו בתרגילי מס, ועוד. לרציפים החדשים יהיו עלויות תפעול קבועות, שעלולות להביא גם לכך שנשלם יותר עבור אותה כמות מכולות שתיכנס למדינה. הממשלה, כתוצאה ממאבק ''ראש בראש'' בועדי העובדים החזקים של הנמלים, החליטה לשבור אותם בכל מחיר, על גבו של הציבור.

ו. אפשר להסתפק גם בנמל פרטי אחד, זה שהוקם באשדוד, אשר יציע מחירים נמוכים יותר ותפוקה יעילה יותר לחברות הספנות שמגיעות לארץ, ויאפשר גם עגינה לספינות הענק הבודדות אשר הנמלים הקיימים אינם מסוגלים להעגין.

ז. לטענת האדריכל מיכה רטנר, אין גם צורך פיזי בהקמת נמל המפרץ, כיוון שרציף המכולות החיצוני הארוך שקיים בנמל חיפה כיום מתאים, לאחר העמקה, גם לאוניות המכולות הגדולות ביותר. אפשר להיווכח בכך כאשר צופים ממרומי חיפה, ורואים את השטח הימי הנרחב שבין נמל הכרמל לנמל הקישון.

ח. נמלי ענק פרטיים למכולות ניבנו ומתופעלים על ידי הסינים ביוון ובמצרים. נמלים אלה מתחרים עם נמלי ישראל על נתח השוק של שטעון מכולות בין ספינות גדולות לקטנות, ועלויות התפעול שלהם הן נמוכות יותר.

ט. נמל המפרץ נבנה בניצב לכיוון הגלים שמגיעים ממערב, ושובר הגלים שלו יתקשה לעמוד בגלים גבוהים. צפויה גם ארוזיה קשה של החוף בקרית חיים.

י. המחיר הכלכלי שמשלם מטרופולין חיפה עבור הקמת נמל המפרץ הוא עצום. זאת באובדן שטחים יקרי ערך בעורפו, ובעיקר בשיתוק הפיתוח של נמל התעופה הבינלאומי במפרץ.
יא. בשלב ג' של נמל המפרץ מתוכננת בו הקמה של בסיס חיל הים. הנמל הצבאי החדש שכבר הוקם, שצמוד מצפון לבסיס הקיים, מתאים לכך לאין ערוך יותר.
יב. נמל המפרץ לא יוסיף מקומות תעסוקה במסגרת ענף השירותים הלוגיסטיים, שיקום לכאורה בשטחים נרחבים בשטח של מאות דונמים בעורף הנמל. השרותים הלוגיסטיים במדינת ישראל מרוכזים באזור מרכז הכובד של האוכלוסיה, שהוא ליד נתב''ג. הם ממוקמים בקרית שדה התעופה ובסביבתה. התובלה האוירית היא גורם הצמיחה המרכזי בענף זה.

השפעת הרחבת תעלת פנמה על תנועת הספינות במזרח הים התיכון

היום נפתחה תעלת פנמה המורחבת, אשר ישוטו בה ספינות מכולות בנפח גדול עד פי שלושה מאשר הנפח המכסימלי שהיה אפשרי עד כה. גם פקקי הספינות שהמתינו בתור לחצית התעלה צפויים להשתחרר. תעלת פנמה היא המתחרה העיקרית של תעלת סואץ, לכן יש להרחבה השפעה רבה על כל הנעשה באזורנו.

כיוון שתעלת פנמה היתה עד היום צרה מכדי שספינות מכולות גדולות יוכלו לעבור בה, שטו עד כה ספינות אלה מניו יורק לשנחאי דרך תעלת סואץ. בדרך הן עצרו גם בנמלי ישראל. החל מהיום המצב שונה לחלוטין.

כדי לראות את מידת ההשפעה שתהיה להרחבת תעלת פנמה על תנועת הספנות באזורנו נבדקו, באתר שמודד מרחקים ימיים בין נמלים ברחבי תבל, מרחקי ההפלגה בין שנחאי לניו יורק. 

החישובים מראים כי השיט בין ניו יורק לשנחאי דרך תעלת פנמה קצר במידה משמעותית מאשר דרך תעלת סואץ:

א. שנחאי-פנמה-ניו יורק = 10582 מייל ימי.

ב. שנחאי-סואץ-ניו יורק = 12370 מייל ימי.

משך הנסיעה בנתיב א', במהירות של 20 מייל ימי לשעה, הוא 22 יום ושעה אחת. משך הנסיעה בנתיב ב' הוא 25 יום ו-19 שעות.

כאשר משווים את מרחקי ההפלגה בין שנחאי וטוקיו לרוטרדם, הנמל הגדול ביותר באירופה, רואים כי הנתיב דרך תעלת סואץ קצר במידה משמעותית מאשר הנתיב דרך תעלת פנמה, אך הפער מצטמצם במידה רבה כאשר השיט מתחיל בטוקיו, שהיא קרובה יותר לפנמה.

החישוב שנעשה אינו מתיחס לעיכובים שונים, שנגרמים כתוצאה משינויים במסלול, כניסה למיצרים, שיט במים מסוכנים, וכדומה. הציר דרך תעלת פנמה הוא ישר ומבטיח זרימה רצופה, לעומת הציר המפותל דרך תעלת סואץ.

החישוב אינו כולל גם סיכונים בטחוניים. השיט דרך האוקינוס השקט והאוקינוס האטלנטי הוא בטוח הרבה יותר מאשר השיט דרך הים התיכון, ים סוף, וים סין הדרומי.

ספינות המכולות הגדולות שפקדו עד היום את האגן המזרחי של הים התיכון בדרכן מהחוף המזרחי של צפון אמריקה אל המזרח הרחוק לא יעשו זאת יותר.

העיכובים והסיכונים לאורך ציר תעלת סואץ שבין המזרח הרחוק לאירופה יביאו לכך שגם כאן חברות הספנות יעדיפו את השיט בתעלת פנמה.

מרחק ההפלגה בין ניו יורק לשנחאי דרך תעלות פנמה וסואץ

השפעת הרחבת תעלת פנמה על תעשיית הדלק במפרץ חיפה:

בחופי ארה''ב, מכסיקו, ונצואלה וברזיל נמצאות עתודות נפט וגז מהגדולות בעולם. הנפט והגז האלה נגישים כעת הרבה יותר לסין, וליתר מדינות מזרח ודרום מזרח אסיה שצמאות מאד לדלק.

עד היום היו חיבות מדינות מזרח אסיה להסתמך על מקורות המפרץ הפרסי: סעודיה, איראן, ונסיכויות הנפט. החל מהיום נמצאות מדינות המפרץ בתחרות קשה מול מדינות אמריקה על שווקי המזרח הרחוק.

לכן צפויות מדינות המפרץ הפרסי למצוא את עצמן כאשר ברשותן עודפי נפט וגז רבים מאד. הן יבקשו למכור עודפים אלה במחירים מוזלים. אחד השווקים הפוטנציאליים הקרובים הוא אזור האגן המזרחי של הים התיכון, שבו נמצאת גם מדינת ישראל.

חברת נובל אנרג'י, שמתכננת להשקיע הון עתק בפיתוח תשתיות להפקת הגז והנפט מהאתר שמול מפרץ חיפה, עלולה להתחרט על כך. זאת חברה גלובאלית, שיש לה בארות גם במפרץ הפרסי וגם במפרץ מכסיקו, והיא רגישה מאד לתנודות המחירים בשוק העולמי.

מחירי הנפט והגז בעולם נמצאים ממילא בשפל, ועומדים לרדת יותר בזכות תקנות פאריס והיצע מאיראן.

יתכן והגז והנפט של מאגר לוויתן ישארו במצבם הטבעי, בבטן האדמה בלב ים, כתוצאה מהיעדר ביקושים.

עדיין לא מאוחר מידי להתנגד להקמת נמל המפרץ

על הציבור לזעוק על כך שהולכים להרוס לו את מפרץ חיפה!

תחילת העבודות על נמל המפרץ חושפת את הנזק העצום שנמל זה יגרום לאיכות הסביבה ולפיתוח חיפה: לא יהיה חוף, לא טיילת, לא פארק, לא שדה תעופה, ולא אזורי מגורים ותעשיה מתקדמים. כל המפרץ יהיה שטח של מגרשי מכולות, מתקנים פטרוכימיים, ותשתיות תחבורה מפלצתיות שישרתו אותם.

החלופה הנכונה היא שילוב נמל המפרץ במסלול שדה תעופה אשר צמוד אליו, ובתשתיות נמל המכולות הקיים באמצעות מנהרה ו/או גשר מעל לפתח נמל הקישון. תכנון כזה יאפשר פיתוח של נמל המפרץ לעומק הים עם שוברי גלים נגדיים שיוצאים מראש הכרמל, בלי לפגוע באיכות הסביבה, ובלי לגזול שטח שמתאים לשימושים יוקרתיים.

שלבים בהקמת נמל המפרץ:

שלב א' - במפה בצבע צהוב-ירוק - נבנה בימים אלה

שלב ב' - במפה בצבע ורוד - תוספת בתוך המפרץ על גבי שלב 1.

שלב ג' - במפה בצבע אפור - נמל של חיל הים מימין לנמל המפרץ.

עדין לא מאוחר מידי להתנגד, ולהיפך!

נמל המפרץ - שלב א'

נמל המפרץ - שלב ב'

נמל המפרץ - שלב ג'

האיור להלן מראה את האפשרות לשילוב בין מסלולי שדה התעופה לרציפי נמל המפרץ, ואת האפשרות להשתמש בשוברי הגלים שיוצאים מראש הכרמל כשוברי גלים נגדיים.

התוכנית מאפשרת פיתוח הדרגתי לתוך הים, בזכות שני מרכיבים מרכזיים:
1.ככל שמסלולי המטוסים יוארכו, יתווספו אליו רציפי אוניות, ולהיפך. ככל שיהיה צורך ברציפי אוניות נוספים תיווצר גם האפשרות להאריך את המסלולים.
2. שני שוברי הגלים הנגדיים, שיוצאים מראש הכרמל, יוארכו ו/או יועבו בהדרגה במקביל להארכת המסלול והרציפים, בדגש על הארכת שובר הגלים שבעומק הים. בשלב מאוחר יותר יוקם שובר גלים שלישי. שובר גלים זה עשוי ליצור זרם ימי לאורכו, ולאורך שובר הגלים הנגדי של מסלול המטוסים, ולהביא בכך להצטברות חול חיונית בחוף קרית חיים. 

שילוב של מסלולי מטוסים ורציפי נמל במפרץ חיפה, ושוברי גלים נגדיים שיוצאים מראש הכרמל

מתווה למניפת שוברי גלים שיוצאים מראש הכרמל, אשר כנגדם יוקמו רציפי נמל המפרץ בשילוב מסלולי מטוסים

איור המניפה, המקורי שלי, הוצג לראשונה לפני שנים רבות, בעת הדיון על פתיחת חזית הים העירונית למרגלות המושבה הגרמנית. יתכן, על פי הדמיון בקוים, שהוא שימש גם כמקור השראה קלוקל לשובר הגלים של נמל המפרץ שנבנה בימים אלה, שהוא הארכה של שובר הגלים הגדול שקיים כיום. הארכה זאת היא בניצב לכיוון הגלים במפרץ חיפה. היא מסורבלת מאד, ועלולה לגרום לזרמי ים בלתי צפויים.

מנהרה מתחת לנמל הקישון לחיבור בין נמל המפרץ לנמל חיפה

למצדדים בהקמת נמל תעופה בי''ל בחיפה ראוי גם להציע אלטרנטיבה של תכנון חדש של נמל המפרץ. זאת כי במסגרת הארכתו לתוך הים, מסלול המטוסים יוכל לשמש כצלע של נמל מפרץ אשר יתוכנן בהתאם. אפשר להקים מנהרה קטנה מתחת לפתח נמל הקישון, בין נמל המפרץ לנמל חיפה הקיים, ולמנוע בכך את ההוצאה העצומה המיותרת של כספי הציבור על ''חיבורי נמל המפרץ'', שהם תשתיות כפולות של מסילות ברזל, כבישים, צינורות וכדומה, תשתיות שהן זוללות קרקע יקרת ערך, ומונעות את פיתוח שדה התעופה.

תוואי למנהרה ו/או גשר בפתח נמל הקישון

לכאורה, כל נמל ימי דורש שטח תפעול בעורפו. אך לנמל המפרץ, במתכונתו הנוכחית, אין בנמצא עורף לוגיסטי. על פי היגיון זה, תובעים מתכנניו שטחים רבים על חשבון שימושי קרקע אחרים.

האיור להלן הוא שרטוט של שטח לתשתיות נמל המפרץ, אשר לגביהם יצא מכרז בשם ''תוכנית חיבורי נמל המפרץ'', שאותו מנסה תנועת ''חיים בחיפה'' לבטל בימים אלה, באמצעות בקשות התנגדות.

השטח מיועד למסילות ברזל, כבישים, ומנהרות תשתית, אשר יעברו מול קצה מסלול שדה התעופה הקיים, וימנעו כל אפשרות להארכה שלו, וכנראה גם לחלוטין את השימוש בו.
האיור אינו כולל את המשך התוואי של המסילה והכביש עד לנקודות החיבור הדרושות עם התשתיות הקיימות. התוואי המבוקש יחצה את נחל הקישון וכביש חיפה-קריות, וידרוש הקמת גשרים ומחלפים.

​הקו הלבן מקיף את השטח המבוקש עבור חיבורי נמל המפרץ, בין מסלול שדה התעופה לנמל ופארק הקישון.

למצדדים, ובצדק רב, בהמשך הפעלת שדה התעופה, בהארכתו עד קו המים, ובהקמת נמל תעופה בי''ל בחיפה, אסור להסתפק בהתנגדות בלבד לתוכנית ''חיבורי נמל המפרץ''. עליהם גם להציע אלטרנטיבה של תכנון חדש. זאת כי במסגרת הארכתו לתוך הים, שתהיה שלב אחד לאחר הארכתו עד קו החוף, מסלול המטוסים יוכל לשמש כצלע של נמל מפרץ אשר יתוכנן בהתאם.

ניתן לראות זאת בתמונה הבאה, שהיא מסלול שדה התעופה של חיפה מוארך אל תוך הים, כצלע של נמל המפרץ. התוכנית היתה מקובעת בתודעת הציבור במשך שנים רבות. היא אושרה על ידי הועדה הלאומית העליונה לתכנון לפני כעשור, אך בוטלה, ב''רגע שחור'', טרם תחילת ביצועה.

​תוכנית הועדה הלאומית לתכנון לנמל תעופה משולב בנמל ימי במפרץ חיפה

תוכנית ''חיבורי נמל המפרץ'' מיועדת עבור נתיבי התעבורה השונים לנמל זה. העורף הלוגיסטי המלא שדורשת חנ''י עבורו כולל, בנוסף, מגרשי אחסון בשטח של אלפי דונמים.

אך אין כל צורך בעורף לוגיסטי נפרד עבור נמל המפרץ, בכל מתכונת שהיא, לא של מגרשי אחסון ולא של תשתית תעבורה.

לנמל חיפה שקיים כיום יש עורף לוגיסטי עצום, שעשוי להספיק לנפח מטענים בלתי מוגבל. זאת כי על פי המקובל כיום בתחום השיטעון - Transshipment - בנמלים מודרניים, המטענים יוצאים מהנמל מיד לאחר שהם מורדים מהספינות, ואין צורך בשטחי אחסון. שטחים אלה נמצאים לרוב בחזית הים העירונית, והם יקרי ערך מכדי לשמש כמגרשי מכולות. על פי שיטת השיטעון המודרנית, מועמסות המכולות מיד על אמצעי ההובלה, רכבות ומשאיות, ויוצאות לעבר יעדיהן, מה שגם חוסך מאד בזמן ההובלה.

​שיטעון מכולה מהספינה למשאית, בלי עיכוב של אחסון בנמל

כיצד, אם כן, אפשר לפתור את נושא השיטעון בנמל המפרץ, בלי להקים תשתית תחבורתית כמתוכנן כיום? 

אפשר להקים מנהרה קטנה מתחת לפתח נמל הקישון, בין נמל המפרץ לנמל חיפה הקיים, ולמנוע בכך את ההוצאה העצומה המיותרת של כספי הציבור על ''חיבורי נמל המפרץ'', שהם תשתיות כפולות של מסילות ברזל, כבישים, צינורות וכדומה, תשתיות שהן זוללות קרקע יקרת ערך, ומונעות את פיתוח שדה התעופה.

המנהרה בפתח נמל הקישון תהיה צנועה למדי במימדיה, כיוון שתהיה מיועדת לשינוע מטענים בלבד, ובעיקר מכולות, שניתן לשנע אותן בנקל על גבי מסועים או רכבים רובוטיים. אין לפיכך צורך במנהרה רחבת ידיים, עבור רכבות ומשאיות, אשר יכולות להמתין בעבר השני, במקום בו קיימים כבר כיום מגרשי העמסה ענקיים.

המפה להלן, של נמל הקישון מראה את תוואי המנהרה המתאים, שהיא באורך כ-200 מטרים בלבד, במים רדודים למדי. ניתן יהיה לבנות אותה בקלות, בזול, ובמהירות, באמצעות השקעת תבניות בטון מוכנות.

כאלטרנטיבה, או בשילוב עם המנהרה, אפשר גם להקים גשר באותו נתיב. מנהרה וגשר גדולים יותר, ישמשו, במידת הצורך, גם עבור אמצעי תובלה כבדים, שיצאו משטח נמל המפרץ לנמל חיפה, וממנו לרחבי הארץ על גבי התשתיות שקיימות זה מכבר.

בפס הירוק כהה - תוואי למנהרה ו/או גשר בפתח נמל הקישון, לחיבור בין נמלי חיפה והמפרץ

​

​להלן מפה של מנהרה לכלי רכב מתחת לנמל מרסיי. מנהרה דומה, קטנה בהרבה, אפשר להקים מתחת לפתח נמל הקישון.

מנהרה מתחת לנמל מרסיי

כמובן שהשימוש במנהרה המוצעת, ובשילוב שיטות השיטעון המודרניות, ישחרר שטחים עצומים בעורף נמל המפרץ, אשר מתוכננים כיום לאחסון מכולות בעיקר. בשטחים שיתפנו אפשר יהיה להשתמש לטובת שימושי קרקע יעילים יותר וביניהם: נמל תעופה בינלאומי, פארק הקישון, אזורי תעשיה ומסחר מתקדמים, שכונות מגורים, וטיילת רחבת ידיים לאורך חוף הים.