יום שבת, 3 ביוני 2017

פרק הסיכום בסיפרון 'נמל תעופה בינלאומי במפרץ חיפה'

התעופה היא מהפכת תחבורה שתחילתה בראשית המאה העשרים. כדרך כל מהפכה בתחבורה שקדמה לה, כמו הגלגל וספינת הקיטור, היא נתנה בידי השולטים בה את הכלי לכיבוש העולם. אך בניגוד ליבשה והים שהם ערש הפעילות האנושית, האויר הוא תחום פעולה ומחיה חדש לחלוטין. שוחרי התעופה מתחלקים לשני סוגים: חוזים ואנשי מעשה. החוזים ניבאו את העתיד באופן מפליג כאשר הם אוחזים בעט. אנשי המעשה התקדמו בשטח עקב בצד אגודל, כאשר הם חווים את הזהירות והמחיר שנדרשים עבור כל התקדמות קטנה.
התקדמות התעופה היתה, במקרים רבים, מהירה הרבה יותר מאשר צפו החוזים, ומדינות וערים שהשקיעו בתחום זה בכיוון הנכון זכו לשגשוג. תוך עשרים שנה יוכפל מספר מטוסי הנוסעים בעולם. ההתפתחות תשתלב במעבר לכלכלת ידע, ולחשיבות ההון האנושי על פני ההון החומרי.
ערי הנמל הימי דעכו מאד כמוקדי תעסוקה מסורתיים. הספנות המודרנית דורשת כוח אדם מצומצם, ולמעט תחום התיירות היא אינה עוסקת יותר בהובלת נוסעים.
מדינת ישראל, שנהנית מהילה של חיל אויר ותעשיה אוירית מהמפותחים בעולם, נמצאת בסוף הרשימה במספר שדות התעופה לנפש. ענף התעופה מרוכז במרכז הארץ, סביב נתב''ג הצפוף, שבימים אלה משקיעים בו בטרמינל נוסף. מטרופולין חיפה נותר מאחור, בפרט עקב המפעלים הפטרוכימיים, שמונעים פיתוח תעשיה, שירותים ומגורים מתקדמים.
קיימות אלטרנטיבות אחדות ברחבי מדינת ישראל לנמל תעופה משלים נתב''ג. לאור ההתנגדות הרבה לרמת דויד, כל אחת מהן, למעט זאת שבמפרץ חיפה, תביא להמשך דעיכת צפון הארץ. שדה התעופה בחיפה עשוי, באמצעות השקעה מינימלית, להפוך לשדה בינלאומי בינוני, ובאמצעות השקעה ממושכת בשלבים למשלים נתב''ג גם מבחינת הגודל. זאת כי למסלול בחיפה יש פוטנציאל לסינרגיה עם הנמל הימי, באמצעות שילובו כשובר גלים ארוך, אשר יגדיל מאד גם את שטח הנמל.
מראה האמפיתיאטרון המרהיב של מפרץ חיפה מעורר תחושה של אויר פסגות, ויוצר בקרב הצופים בו גירוי מתמיד לפעולה, שלעיתים היא חפוזה מידי ומתבטאת במעשים ותוכניות בלתי סבירים, בפרט לנוכח האתגרים של מפרץ חיפה. כמה מהר מסוגלים פוליטיקאים, אנשי תקשורת, פקידי ציבור, ופעילי הסביבה עצמם, לסטות מהתמקדות בנושא שבו הם עוסקים במסירות - זיהום האויר. הסיבה לכך היא חמקמקותו של יסוד האויר. התואר המקושר ביותר לשם העצם 'אויר' הוא 'חופשי', ואויר טבעי הוא אויר חירות. דבר אחד ברור, והוא שמטרופולין חיפה זקוק לנמל תעופה בינלאומי כאויר לנשימה.
בנימין זאב הרצל לא חזה את מדינת היהודים בלבד. הוא חזה גם כי חיפה תהיה המפותחת בערי המדינה, את המצאת המטוס ועידן המלחמות שהוא יביא. הוא קבע כי מדינת היהודים, כמו המטוס, תהיה מיוסדת על עיקרון התנועה. בלא תנועה  היא תיקרוס חיש קל. מי שמנסה לשלול ממטרופולין חיפה-עכו את התנועה המתמדת שהעיר האוירית יוצרת שולל את חזונו של הרצל. לכל מקום קסום יש את יחודו. המטוסים שטסים מעל מפרץ חיפה הם שיא קיסמו, כיונות שלום. 


סינרגיה.jpg


יום שלישי, 30 במאי 2017

אופציית שדה התעופה בחיפה חוזרת לדיונים במועצה הארצית לתכנון ובניה

המקומון כלבו פרסם כתבה נרחבת אודות מפגש ציבורי עם ראש המועצה הארצית לתכנון ובנייה אביגדור יצחקי בנושא הקמת נמל תעופה משלים נתב''ג. נציגים מעמק יזרעאל העלו דרישה לשקול מחדש את הקמת שדה התעופה בחיפה ולא בעמק. לדבריהם, יצחקי השתכנע לקיים דיון בנושא. 


יום שישי, 5 במאי 2017

הצטברות חולות במפרץ חיפה כתוצאה מהקמת נמל המפרץ - אפריל 2017

חשש להצטברות חולות בנמל חיפה וסביבתו. החולות נראים היטב בעין בלתי מזוינת, כולל גלים שנשברים עליהם. הם מצטברים גם לאורך שובר הגלים של הנמל הצבאי החדש, באופן שיתכן ויגרום להשבתתו.
החול הרב עלה לפני השטח בעקבות גלים ישירים מכיוון צפון, אשר סחפו אותו לעבר שובר הגלים הארוך שמול העיר התחתית. כאשר המים שקטים, או כשהגלים מכיוון מערב, החול שוקע או נסחף לחוף הרדוד במזרח המפרץ.
שובר הגלים החדש של נמל המפרץ, שהוא הארכה של שובר הגלים הארוך, הוא אשר מסיט את כיוון הגלים. הגלים, שהיו בעבר ברובם בכיוון כללי ממערב למזרח ודעכו בחופי הקריות, התחילו לשנות את כיוונם הכללי לצפון - דרום, לעבר העיר התחתית. 
היקף התופעה רחב הרבה יותר מאשר בשטח המצומצם של שובר הגלים החדש שנבנה כעת, כך שהטיעון שהחולות הם תוצאה של עבודות הבניה אינו נכון.
בעבר, כאשר הוקמו שוברי גלים ורציפים במפרץ חיפה, נהגו מקבלי ההחלטות לפרסם כי התוכניות עברו בדיקות מעבדה מקבילות בשני מכונים לפחות: בהולנד ובטכניון, והן יצאו לפועל לאחר שהתקבל אישור מהם. במקרה של נמל המפרץ, לא ברור אם אכן בוצעו שתי בדיקות המעבדה הנדרשות.
יתכן ועד כה נשאב החול העודף ליצירת הרציף הענק של נמל המפרץ, ובניתו הושלמה בדרך זאת במהירות שיא. חול נוסף שימש למילוי החסר בחופי קרית חיים, שגם נבע מחלקו משינוי משטר הזרימה. אלא שכעת אין לו יותר שימוש, והחול הרב מצטבר על דופן כל שוברי הגלים במפרץ.
תופעת הצטברות החולות לאורך חופי ישראל מוכרת היטב, ומנוצלת בעיקר ליצירת שוברי גלים שמגדילים את שטח חופי הרחצה. התופעה היא עונתית ופתאומית, באופן שבלתי אפשרי לחזות אותה מראש. יתכן ובשנה הבאה נחזה, כרעם ביום בהיר, בדיונות חול בין שוברי הגלים של נמל חיפה.
בסופו של דבר יתכן והצטברות החולות בין שוברי הגלים תיצור מעין מפרץ חולי בצורת חצי קשת. זאת בדומה לחוף הרחצה של נתניה, שגם הוא נוצר בין שני שוברי גלים. 
הסיבה לשינוי הפתאומי עשויה להיות הגלים העוצמתיים שמגיעים בחורף מכיוון מערב, ויתנגשו במבנה המסורבל של שובר הגלים של נמל המפרץ, אשר נבנה בניצב לכיוונם. השובר יתקשה לעמוד בגלים גבוהים, לכן הוא נבנה באופן מסיבי ביותר, מה שהביא להסחת תשומת הלב מהשפעתו על שינוי תנועת הגלים בסביבתו. במקביל צפויה ארוזיה קשה של החוף בקרית חיים.
התוספת הכבירה של השובר לתוך עומק המפרץ, כניצב בולם לזרמים, עלולה להיות בעלת השפעה גם חופי דרום חיפה אשר יחסמו בחול. מדובר לפיכך בצונאמי סביבתי.
בערוץ 10 התפרסמה בתאריך 4 למאי 2017 כתבה ראשונה בנושא מפגעי נמל המפרץ, שאחד המשפטים החשובים בה הוא: שינויים קיצוניים בתנודות הקרקע.
מומחי הגיאומורפולוגיה הימית של אוניברסיטת חיפה טרם השמיעו את עמדתם בנושא. 

חולות שמצטברים בצד שובר הגלים שנבנה לנמל המפרץ

החולות מצטברים גם בצד שוברי הגלים של הנמל הצבאי החדש

חוף נתניה - צורת העתיד של נמל חיפה?