תריסר סיבות מדוע נמל המפרץ הוא מיותר

נמל המפרץ הפרטי הוא מיותר, וזאת מהסיבות הבאות:

א. ירדן לא תסכים שמכולות מישראל יגיעו אליה

ב. קיים כושר קיבולת גדול בנמלים הקיימים

ג. צפויה ירידה בהובלת המטענים הימיים במזרח הים התיכון

ד. תוספת מקומות עבודה לישראלים לא תהיה

ה. חיסכון כספי לא יהיה ויתכן גם הפסד

ו. יש כבר נמל פרטי באשדוד ואפשר להסתפק בו

ז. הרציף הארוך בנמל חיפה מתאים לספינות הגדולות ביותר

ח. נמלי ענק מתחרים נבנו ביוון ובמצרים

ט. מבנה הנמל מסורבל ויקשה על הפעלתו

י. השטח העורפי של הנמל הוא של שדה התעופה
יא. בסיס חיל הים לא צריך מקום חדש
יב. לא תהיה תוספת תעסוקה בשירותים לוגיסטיים   

פירוט:

א. בירדן יש חוק שאוסר על כניסת מכולות בדרך הים שלא דרך נמל עקבה. הסיבה היא הרצון לשמר ולפתח את שער הכניסה הימי היחיד של המדינה. במסוף בבית שאן מועברים במלגזות כל המטענים מישראל למכולות ירדניות. כל הדיבורים של שרי הממשלה על הובלה לירדן כגורם לפיתוח רכבת העמק ונמל המפרץ הם הטעיה של הציבור.

ב. בנמלי חיפה ואשדוד יש די קיבולת עבור כל נפח ההובלה הימית של ישראל למשך עוד שנים רבות מאד. שיעור הצמיחה, של 1-2 אחוזים לשנה, אינו מצדיק הוספת רציפים בעתיד הנראה לעין.

ג. תעלת פנמה המורחבת מסיטה מחיפה את כל תנועת הספינות הגדולות שבין המזרח הרחוק לחוף המזרחי של יבשת אמריקה, שעד כה היו עוברות בתעלת סואץ. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על מעמדם הגיאופוליטי של ישראל והאזור.

ד. הנמל הפרטי יתופעל, כמקובל בעולם, על ידי חברה בינלאומית שמתמחה בתפעול טרמינלים. החברה תעדיף לשכור עובדים מיומנים בעלות שכר נמוכה, ואלה נמצאים בעיקר במזרח הרחוק.

ה. ההצדקה העיקרית להקמת הנמל הפרטי במפרץ, יחד עם אחיו באשדוד, היא התקווה לירידה בעלויות המשכורות והגברת התפוקה. עלות המשכורות של כ-2500 עובדי נמלי חיפה ואשדוד הממלכתיים היא כמיליארד שקלים בשנה. המשכורות הן כ-50 אחוז מהוצאות התפעול של הנמלים. התפוקה למנופאי מכולות בישראל היא כשני שליש לעומת שיאני היעילות בעולם. ההנחה היא שעובדי הנמל הפרטי, אשר ירוויחו פחות ויהיו בעל הספק גדול יותר, יביאו לחיסכון משמעותי למדינה. אך הנמלים הפרטיים יתמקדו במסופי מכולות, שהן חלק בלבד מסך כל פעילות הנמלים הממלכתיים, והיקף החיסכון יהיה בהתאם. בנוסף, משכורות המנהלים בנמלים הפרטיים יהיו גבוהות מאד, הם יישרו קו עם הנמלים הממלכתיים באופן שיציעו מחירים נמוכים אך במעט, ישתמשו בתרגילי מס, ועוד. לרציפים החדשים יהיו עלויות תפעול קבועות, שעלולות להביא גם לכך שנשלם יותר עבור אותה כמות מכולות שתיכנס למדינה. הממשלה, כתוצאה ממאבק ''ראש בראש'' בועדי העובדים החזקים של הנמלים, החליטה לשבור אותם בכל מחיר, על גבו של הציבור.

ו. אפשר להסתפק גם בנמל פרטי אחד, זה שהוקם באשדוד, אשר יציע מחירים נמוכים יותר ותפוקה יעילה יותר לחברות הספנות שמגיעות לארץ, ויאפשר גם עגינה לספינות הענק הבודדות אשר הנמלים הקיימים אינם מסוגלים להעגין.

ז. לטענת האדריכל מיכה רטנר, אין גם צורך פיזי בהקמת נמל המפרץ, כיוון שרציף המכולות החיצוני הארוך שקיים בנמל חיפה כיום מתאים, לאחר העמקה, גם לאוניות המכולות הגדולות ביותר. אפשר להיווכח בכך כאשר צופים ממרומי חיפה, ורואים את השטח הימי הנרחב שבין נמל הכרמל לנמל הקישון.

ח. נמלי ענק פרטיים למכולות ניבנו ומתופעלים על ידי הסינים ביוון ובמצרים. נמלים אלה מתחרים עם נמלי ישראל על נתח השוק של שטעון מכולות בין ספינות גדולות לקטנות, ועלויות התפעול שלהם הן נמוכות יותר.

ט. נמל המפרץ נבנה בניצב לכיוון הגלים שמגיעים ממערב, ושובר הגלים שלו יתקשה לעמוד בגלים גבוהים. צפויה גם ארוזיה קשה של החוף בקרית חיים.

י. המחיר הכלכלי שמשלם מטרופולין חיפה עבור הקמת נמל המפרץ הוא עצום. זאת באובדן שטחים יקרי ערך בעורפו, ובעיקר בשיתוק הפיתוח של נמל התעופה הבינלאומי במפרץ.
יא. בשלב ג' של נמל המפרץ מתוכננת בו הקמה של בסיס חיל הים. הנמל הצבאי החדש שכבר הוקם, שצמוד מצפון לבסיס הקיים, מתאים לכך לאין ערוך יותר.
יב. נמל המפרץ לא יוסיף מקומות תעסוקה במסגרת ענף השירותים הלוגיסטיים, שיקום לכאורה בשטחים נרחבים בשטח של מאות דונמים בעורף הנמל. השרותים הלוגיסטיים במדינת ישראל מרוכזים באזור מרכז הכובד של האוכלוסיה, שהוא ליד נתב''ג. הם ממוקמים בקרית שדה התעופה ובסביבתה. התובלה האוירית היא גורם הצמיחה המרכזי בענף זה.

ההצבעה במועצת הביטחון נגד ההתנחלויות מנקודת המבט של האזרח החיפאי

דן מרגלית, בתכנית הבוקר בערוץ 2, אמר שני דברים חכמים:

א. לא משנה עד כמה ההחלטה באו''ם היתה גרועה לישראל, מי שאשם בה הוא בנימין נתניהו, והמהלכים שהוביל בעמונה וחוק ההסדרה הם שגרמו לה.

ב. הטעות הקשה עוד יותר של נתניהו היא שהוא פצח במדיניות חרמות בעקבות ההחלטה, נגד כל העולם. חרם זה משהו שאנחנו מכירים נגדנו.

אני מבקש להוסיף היבט נוסף, שלדעתי התקשורת ובעלי הדעה יתעלמו ממנו בלהט הויכוח, והוא ההשפעה של ההחלטה בגנות ההתנחלויות על הפוליטיקה הפנימית במדינת ישראל, ועל כל אזרח באשר הוא.

ההחלטה על גינוי ההתנחלויות נוגעת בעיצבי הויכוח הפנימי במדינת ישראל אודות הקצאת משאבים לתכנון אזורי. ההתנחלויות זכו למשאבים מוגברים על חשבון יתר אזורי הארץ, ומזה שנים רבות שחלקים נרחבים בציבור מתנגד לכך. יותר מכך, מדיניות ההתנחלויות הבלתי מבוקרת תרמה רבות לכיאוס הכללי בחחום זה.

כאשר התקבלה באו''ם החלטה דומה, בראשית שנות ה-1980, היתה בארץ תחושה של התגיסות כללית למען שמירת הזכויות של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. החל ממלחמת לבנון, ועד לימים אלה, אפשר להבין את כל הדינמיקה הפוליטית במדינה על רקע הרצון לשמור על איזון סביר בין זכותנו להתישב בשטחים, לבין הרצון שזכות זאת לא תבוא על חשבון פיתוח יתר אזורי הארץ.

ממשלות הליכוד נקטו, כמו שהלך והתבהר במהלך השנים, במדיניות הפוכה לרצון הציבור. כל חלקי הארץ הפכו לאבן שואבת עבור חיזוק השטחים. תושבי הישובים מלפני שנת 1967 חשים שהם אלה שצריכים לספק את המשאבים החומריים והנפשיים לממשלת ישראל ולתושבי השטחים, למרות גחמותיהם.

בפרט בולט הדבר במטרופולין חיפה, שנפל קורבן למדיניות תכנון הזויה שמקדשת רגולציה של תעשיה פטרוכימית ונמל מפרץ מיותרים לחלוטין שיביאו לדעיכת האזור.

למה מצפה ממשלת ישראל? שתושבי מטרופולין חיפה יסכימו לכך שהם יגיעו למצב של ''אין ברירה'', שיראו שהממשלה מוליכה אותם לעתיד שחור ובאותה עת הם יתמכו בה על מדיניותה בשטחים?

הממשלה נאחזה כל השנים בדיבורים גבוהים על ההצלחה שלה בתחום מדיניות החוץ של מדינת ישראל כדי לטייח על הכישלונות בתחום מדיניות הפנים. הפוליטיקה הגבוהה חזרה כעת כבומרנג, ומרעידה את אמות הסיפים בכל בית בישראל.

אין על מה להתפלא מהצבעת ההימנעות של ארה''ב. לאור הירידה במחירי הנפט, ובפרט לאור פתיחתה לאחרונה של תעלת פנמה המורחבת ששואבת את תנועת הספנות מתעלת סואץ, איבדה ישראל את חשיבותה כבעלת ברית אסטרטגית.

נמל תעופה בינלאומי בחיפה

נמל תעופה בינלאומי בחיפה