לכל ידוע כי מפעלי בז''ן במפרץ חיפה הם מפעלים כושלים, שמזהמים את האזור ומונעים את התפתחותו. מדוע אם כן התקבלה, בוועדה הארצית לתכנון ובניה, ההחלטה להרחיב אותם?
ממשלת ישראל מעדיפה לשמר את הסטאטוס קוו במפרץ חיפה כי הדבר חוסך לה את הדיון על מציאת חלופות אנרגיה, שהוא נושא לוהט בקלחת הפוליטית הבינלאומית.
משרד הבריאות דוחה את מסקנות הדו''ח שקובע כי תחלואת הסרטן במפרץ היא גבוהה בהרבה מהממוצע, כי אישורו מחייב הודאה במחדל רב שנים.
החברה להגנת הטבע רואה עצמה כאחראית על האיזון הקדוש בין טבע לפיתוח, אך היא יוצאת במאבקים על שימור חלקות טבע קטנות, תוך התעלמות מהתמונה הכללית של הפרות התכנון והבניה ברחבי מדינת ישראל, ובאזור מפרץ חיפה והגליל התחתון בפרט.
לאמצעי תקשורת רבים לא אכפת עקב קשרי הון-עיתון, והם אף מוטים נגד טובת הציבור.
משפחת עופר מעונינת בבז''ן כי בשליטה על השטח טמון פוטנציאל נדלנ''י, שעשוי להיות מקור רווח מרכזי בתקופה שבה חברת 'צים' שבשליטתם נמצאת במצוקה, בגלל התמורות מרחיקות הלכת בענף הספנות העולמית.
משפחת פדרמן, הבעלים הנוספים של בז''ן, מעונינת בהרחבתם כי החברה שלהם קיבלה הערת 'עסק חי' ועומדת בפני חדלות פירעון. פדרמן הוא בגדר טראומה לרבים מתושבי מטרופולין חיפה והגליל המערבי, מחמת מפעל אסבסט בנהריה שהיה בבעלותו.
מפרץ חיפה נמצא, אם כן, בחוד החנית של עיסוקם של גורמים רבי כוח והשפעה, ואין להם כוונה לוותר עליו, ועל אורח החיים שיצרו בזכותו, אורח חיים שמתעלם מסבל התושבים ומתקוותם לעתיד טוב יותר.