יום שישי, 5 באוגוסט 2016

סוגית הרעש ממטוסים בשדה התעופה במפרץ חיפה

בשדה התעופה חיפה קיימת פעילות סדירה של מטוסי נוסעים גדולים מסוג טורבו-פרופ, ולא שמעתי אף פעם ממישהו, מהקריות או מחיפה, שמתלונן על הרעש. זאת כאשר מטוסי נוסעים מדגמי טורבו-פרופ מרעישים ומרעידים הרבה יותר מאשר מטוסי סילון, שיהיו הסוג הנפוץ לאחר שהשדה יהפוך לדרגה 2.
הסיבה לכך היא שהרעש ממטוסים גדולים אינו נשמע כלל, לא בחיפה, לא בקרית חיים ולא ביתר הקריות במפרץ חיפה!!!
זאת למרות שיש מי שמנסים להציג מצג שווא, כאילו הרעש היה סיבה מרכזית לכך שבוטלה תוכנית הדגל להארכת מסלול השדה לתוך הים, בתקופת עמרם מצנע.

הנתיב של מטוסי נוסעים לשדה התעופה הוא קבוע כמו של מכוניות על כביש, ואסור לסטות ממנו גם במאה מטר. מטוסי הנוסעים לחיפה מגיעים, ויגיעו, מכיוון הים, או מכיוון הר הכרמל, וכמו שהם אינם נשמעים כיום, לא ישמעו אותם גם בעתיד!

אי אפשר להתפשר על אפשרות הגישה, ולדרוש שהמטוסים ינחתו וימריאו מכיוון הים בלבד. חייבת להיות אופציה להמראות ונחיתות משני הכיוונים. לכן הרחבת בתי הזיקוק, אשר נמצאים בדיוק מאחורי תחילת המסלול בצידו המזרחי, תהיה מכשול בלתי עביר בפני הרחבת השדה, בדיוק כמו ש'תוכנית חיבורי נמל המפרץ' היא בבחינת גזר דין מוות להארכת המסלול מצידו המערבי, שעל חוף הים.

בתחום עיצוב הפנים שואלים שאלה: מה הקשר בין עיצוב לתורת היחסות?
התשובה היא שבשניהם קיימת תגובת שרשרת. בעיצוב לוקחים פריט קטן, אך בעל ערך אישי רב, וסביבו וברוחו מעצבים פינה, חדר, בית, וסביבה שלמה.

גם לפוליטיקאים, ולמדינות, יש 'קן נשרים', מקום שבו חבויה נשמתם או נשמת האומה, ואשר ממנו היא מתפשטת, באותה המתכונת, לכל מקום אפשרי.
עבורי, מראה המטוסים שממריאים ונוחתים בשדה התעופה חיפה, בשקט ובשלווה כיונות שלום, כמו שהם נראים ונשמעים מרחוק, הוא הפריט הקטן ויקר הערך שסביבו צריך לעצב את מפרץ חיפה.

פסל היונה בגן אורסולה

יום חמישי, 4 באוגוסט 2016

הדיון בהתנגדויות לתוכנית חיבורי נמל המפרץ

''ויבנו ערי מסכנות לפרעה, את פיתום ואת רעמסס''

השתתפתי בדיון על ההתנגדויות ל''תוכנית חיבורי המפרץ''. היה מדהים ומרגש להקשיב לעשרות האנשים, שפשוט התחננו בפני חברי הוועדה שלא לא לאשר את התוכנית, שהיא בבחינת תא סרטני שיביא להרחבה חסרת גבולות של זיקוק הדלקים המזהם במפרץ חיפה. גם יו''ר הדיון הקשוח, יוסוף משלב, הזיל דמעה.

לא רציתי לשנות את האוירה הכללית, לכן כשהגיע תורי הצטמצמתי במה שתכננתי להגיד, והוא שחיבורי התשתיות התחבורתיות הן כפילויות, שאפשר למנוע באמצעות גשר ומנהרה בפתח נמל הקישון, לצורך שימוש בתשתיות הקיימות של נמל חיפה.

חרו לי דבריו של מהנדס העיר, שקבע אמנם כי תוכנית הארכת שדה התעופה לתוך הים היתה תכנית הדגל בימיו של עמרם מצנע, אך התוכנית בוטלה בגלל התנגדויות תושבי קרית חיים מחשש לרעשים של מטוסים מעליהם. המטוסים לא מתוכננים לעבור מעל הקריה. הם כן מתוכננים לעבור מעל ובסמוך למתקנים פטרוכימיים מסוכנים, ובראשם בתי הזיקוק ומיכל האמוניה.

בדיון הציגו את נמל המפרץ כעובדה מוגמרת, אשר ''חיבורי המפרץ'' נועדים לשרת אותו. לא היתה התיחסות לכך שנמל זה מתוכנן בצורה מסורבלת ומסוכנת, בתוך הים וביבשה, ואולי הוא מיותר בכלל. הפיתרון היחיד לנמל המפרץ הוא שילובו במסלול מטוסים ארוך מאד לתוך הים, על קצה המדף היבשתי, ושימוש בשוברי גלים נגדיים שיוצאים מראש הכרמל, באופן שימנע זרמי ים הרסניים.

חשוב להדגיש כי משמעות הרחבת בז''ן היא גם צמצום שדה תעופה חיפה, כיוון שמסלול המטוסים עובר מעל בז''ן. כדי שבחיפה יהיה מסלול ארוך, חייבים לצמצם מאד את בז''ן, שנמצא בדיוק מאחורי המסלול. אישור הרחבת בז''ן הוא למעשה גזר דין מוות על הארכת המסלול, וזאת בלי קשר לתוכנית ''חיבורי המפרץ'', שגוזרת גזר דין מוות על המסלול מעברו השני, שקרוב לים.





יום רביעי, 3 באוגוסט 2016

מפרץ חיפה ומפרץ אילת

טילתי לאחרונה בפטרה, ירדן. המקום מדהים וחובה לבקר בו. יש לי תובנות רבות מהביקור, וכמעט כולן קשורות לחיפה. 
אחת מהן קשורה להפגנה נגד הרחבת בתי הזיקוק שהיתה בחוף דדו השבוע. 

מי שמגיע לאילת וחוצה את הגבול לעקבה עושה זאת דרך עמק שדומה מאד למפרץ חיפה. מפרץ אילת, עם עקבה ואילת שמתנוססות משני צידיו, זהה כמעט בתכונותיו הטופוגרפיות למפרץ חיפה. הדמיון בין השניים רב מאד. 

בין אילת ועקבה יש יחסי שכנות טובים. תיירים ועובדים רבים חוצים את הגבול מידי יום. אין ספק שהעמק השלו, בעל המראה הפסטורלי-מדברי, מסייע להשכנת השלום. 

מפרץ אילת
בחיפה המצב הוא בדיוק ההיפך מכך. בין שני חלקי העמק יש תעשיה מרעילה, בלתי בריאה לסביבה ולאדם, מזיקה גם מבחינה בטחונית, חברתית וכלכלית. 

מפרץ חיפה
מה שעושה התעשיה הזאת הוא להרעיל את הנשמה, לסכסך בין שני חלקי העמק, בין תושבי חיפה לתושבי הקריות ולתושבים האחרים ששוכנים בכל עבריו. היא מסכסכת בין שכנים, ואפילו בין אדם לעצמו. יותר מכך, התעשיה הפטרוכימית יוצרת את הדי.אנ.איי המקומי, שהוא די.אנ.איי חולה, פסימי, שלילי, הישרדותי והפכפך כמשב רוח קל. 

לכן ההפגנה היתה חשובה. כל אדם שהצליח לגייס את כוחותיו ולהשתתף בה הצליח לשנות את עורו, ולהפוך בעיני רוחו, לאחר צהרים אחד, לאדם חיובי, בריא, אופטימי. 
לא היה מקום מתאים מאשר חוף דדו על מנת לחדד את ההבדל בין שני הפנים של חיפה, התעשיתי והתירותי. צד אחד אכול חומצה, וצד שני שופע מכל הטוב והיפה שבעולם.

על גמל בחזית מקדש 'האוצר' בפטרה