בז''ן הם מפגע בריאותי, בטחוני, כלכלי, חברתי, אסתטי, פסיכולוגי, ועוד. גם אם יפתורו את בעית הזיהום, אך בתי הזיקוק ישארו במקומם, הסיכויים של מפרץ חיפה להתפתח יגוועו. מתווכחים עם מקבלי ההחלטות על נתוני זיהום ותחלואה. אפשר לדבר אליהם, ואל הציבור כולו, בשפה שכולם מבינים, שהיא שפת הכסף והנדל''ן. אם הציבור הרחב ידע שיש פה עתודות קרקע לפתרון כל בעית הדיור, יופעל לחץ נוסף על הממשלה.
מפעלים פטרוכימיים בונים במקום נידח, על קרקע שהערך שלה הוא אפסי לעומת ערך הקרקע במפרץ. הערך של דונם קרקע מופשרת למגורים בלב ריכוז אוכלוסיה הוא מיליוני שקלים. אפשר לבנות על השטח של אלפיים הדונמים של בז''ן, שנמצא בלב ריכוז אוכלוסיה, עשרות אלפי דירות. ההכנסות מבז''ן הן אפסיות לעומת ההכנסות הצפויות למדינה ממכירת הקרקע, והמיסים השונים שיגיעו מהאזרחים שיתגוררו ויעבדו במקום. בז''ן, שמילאו וממלאים תפקיד משמעותי בבנין הארץ, חיבים לאמץ תוכנית זאת, גם מתוך אחריות לאומית וגם כי הם ירוויחו ממנה. זאת תוכנית ווין-ווין. צריך להפוך את הלבניות לבנינים. אנו זקוקים לבניני מגורים ולא לבתי זיקוק במפרץ חיפה.
לא קשה למצוא שטח מתאים של אלפיים דונם ברמת הנגב. מפעלים ומתקנים פטרוכימיים אפשר לבנות גם במרחק 10-20 ק''מ מעיר, ולא צריך מרחק גדול יותר כדי למנוע את הסכנות מהם. לא צריך גם לפנות את הכל בבת אחת, אלא בהדרגה. בתור התחלה, במקום לבנות את חוות המיכלים במפרץ, אפשר לבנות אותה במקום לא מאוכלס, והרווח על מחירי הקרקע יהיה עצום.
הבניה לא תהיה על השטח המזוהם של בתי הזיקוק, אשר יהפכו לחלק מפארק הקישון, אלא בשטח של האדמות סביבו, שיהפכו לחלק מעיר הקריות. מדובר בשטח לא של אלפיים דונם בלבד, אלא פי עשר לפחות! אלה הם עשרות אלפי דונמים שמהווים את העתודה המשמעותית האחרונה לבניה במישור החוף של מדינת ישראל. זה שטח עצום שמקיף כיום את בז''ן, אך אי אפשר לעשות עליו כלום כי המתקנים הפטרוכימיים חייבים שוליים בטיחותיים רחבים מאד.
אין ספק שהעתקת בתי הזיקוק למקום אחר תעלה הון רב, ויש הנוקבים במחיר של 10 מילארד שקלים. אך סכום זה עשוי להיות חלק קטן בלבד מתקבולי הממשלה תמורת מכירת הקרקעות של המפעל ושל סביבתו, לאחר שיופשרו לבניה. בנינים במקום בז''ן יצמיחו את מטרופולין חיפה לדרגת מטרופולין תל אביב לפחות.
המדינה יוזמת חוק לבניה של מלונות על קו החוף במקום אחד, ובמקום שני תעשיה כבדה. מישור החוף של מדינת ישראל הוא אחד הצפופים בעולם. מה שנעשה הוא כמו לקחת רכב שטח ולדהור איתו בחוף הים בין המוני המתרחצים. בצפון תל אביב על גבול רמת השרון, בשטח שהיה עד לא מזמן מרכז הפצת הגז הביתי של גוש דן, עומדים לבנות 12 אלף דירות. באותו הזמן, במפרץ חיפה, על שטח דומה, מחליטים להקים חוות מיכלי דלק וגז. זאת אינה שמחה לאיד בלבד. בעידן התמ''א והפינוי-בינוי, שיוצרים חוסר וודאות ארצי בתחום הנדל''ן, מישהו כאן גוזר קופון.
מפעלים פטרוכימיים בונים במקום נידח, על קרקע שהערך שלה הוא אפסי לעומת ערך הקרקע במפרץ. הערך של דונם קרקע מופשרת למגורים בלב ריכוז אוכלוסיה הוא מיליוני שקלים. אפשר לבנות על השטח של אלפיים הדונמים של בז''ן, שנמצא בלב ריכוז אוכלוסיה, עשרות אלפי דירות. ההכנסות מבז''ן הן אפסיות לעומת ההכנסות הצפויות למדינה ממכירת הקרקע, והמיסים השונים שיגיעו מהאזרחים שיתגוררו ויעבדו במקום. בז''ן, שמילאו וממלאים תפקיד משמעותי בבנין הארץ, חיבים לאמץ תוכנית זאת, גם מתוך אחריות לאומית וגם כי הם ירוויחו ממנה. זאת תוכנית ווין-ווין. צריך להפוך את הלבניות לבנינים. אנו זקוקים לבניני מגורים ולא לבתי זיקוק במפרץ חיפה.
לא קשה למצוא שטח מתאים של אלפיים דונם ברמת הנגב. מפעלים ומתקנים פטרוכימיים אפשר לבנות גם במרחק 10-20 ק''מ מעיר, ולא צריך מרחק גדול יותר כדי למנוע את הסכנות מהם. לא צריך גם לפנות את הכל בבת אחת, אלא בהדרגה. בתור התחלה, במקום לבנות את חוות המיכלים במפרץ, אפשר לבנות אותה במקום לא מאוכלס, והרווח על מחירי הקרקע יהיה עצום.
הבניה לא תהיה על השטח המזוהם של בתי הזיקוק, אשר יהפכו לחלק מפארק הקישון, אלא בשטח של האדמות סביבו, שיהפכו לחלק מעיר הקריות. מדובר בשטח לא של אלפיים דונם בלבד, אלא פי עשר לפחות! אלה הם עשרות אלפי דונמים שמהווים את העתודה המשמעותית האחרונה לבניה במישור החוף של מדינת ישראל. זה שטח עצום שמקיף כיום את בז''ן, אך אי אפשר לעשות עליו כלום כי המתקנים הפטרוכימיים חייבים שוליים בטיחותיים רחבים מאד.
אין ספק שהעתקת בתי הזיקוק למקום אחר תעלה הון רב, ויש הנוקבים במחיר של 10 מילארד שקלים. אך סכום זה עשוי להיות חלק קטן בלבד מתקבולי הממשלה תמורת מכירת הקרקעות של המפעל ושל סביבתו, לאחר שיופשרו לבניה. בנינים במקום בז''ן יצמיחו את מטרופולין חיפה לדרגת מטרופולין תל אביב לפחות.
המדינה יוזמת חוק לבניה של מלונות על קו החוף במקום אחד, ובמקום שני תעשיה כבדה. מישור החוף של מדינת ישראל הוא אחד הצפופים בעולם. מה שנעשה הוא כמו לקחת רכב שטח ולדהור איתו בחוף הים בין המוני המתרחצים. בצפון תל אביב על גבול רמת השרון, בשטח שהיה עד לא מזמן מרכז הפצת הגז הביתי של גוש דן, עומדים לבנות 12 אלף דירות. באותו הזמן, במפרץ חיפה, על שטח דומה, מחליטים להקים חוות מיכלי דלק וגז. זאת אינה שמחה לאיד בלבד. בעידן התמ''א והפינוי-בינוי, שיוצרים חוסר וודאות ארצי בתחום הנדל''ן, מישהו כאן גוזר קופון.
השלטים הבאים צפויים להתנוסס בכל מקרה:
למכירה קרקע מופשרת לבניה במפרץ חיפה, בקרבת שטח תעשיתי לשעבר של בתי הזיקוק.
הקרקע נמצאת בלב מרכזי אוכלוסיה ותעסוקה גדולים, חוף ים, נמל ומרינה, נמלי תעופה בינלאומיים, כבישים מהירים ומסילות רכבת, וסמוך לפארק הקישון והר הכרמל.
למכירה קרקע מופשרת לבניה במפרץ חיפה, בקרבת שטח תעשיתי לשעבר של בתי הזיקוק.
הקרקע נמצאת בלב מרכזי אוכלוסיה ותעסוקה גדולים, חוף ים, נמל ומרינה, נמלי תעופה בינלאומיים, כבישים מהירים ומסילות רכבת, וסמוך לפארק הקישון והר הכרמל.
 |
| השלטים שמתאימים לשטח בתי הזיקוק במפרץ חיפה |
 |
| נוף אפשרי של שטח בתי הזיקוק |
