יום שישי, 15 באפריל 2016

המטאורולוגיה החברתית-כלכלית של מפרץ חיפה

חג הפסח העניק הזדמנות להסתכל במבט רחב על מצב הניקיון של מפרץ חיפה.
בשבועות האחרונים חווים תושבי המטרופולין טראומה בריאותית קשה, שההתאוששות ממנה היא איטית. זיהום האויר הקשה, מפגע הריח המרעיל שעמד באויר, התפוגג רק עם בוא הגשמים הבלתי צפויים. לאחר הגשמים הזיהום התחדש, בתנאי אובך קשים. בימים האחרונים שוב נקראים תושבי מפרץ חיפה להסתגר בבתיהם, כתוצאה מתקלה במתקן פטרוכימי. להשלכות הבריאותיות הישירות נוספות גם תופעות לוואי רבות.

המבנה הטופוגרפי של מפרץ חיפה, של אמפיתאטרון טבעי, הוא זה שגורם לכך שהתנאים המטאורולוגיים ישפיעו על תושביו באופן קיצוני. במשך רוב ימות השנה פליטות ארובות המפעלים אינן יוצאות מתחומי המפרץ, ונשארות כלואות בו למשך שעות רבות ביממה. זאת כי תנאי מזג האויר במפרץ הם יציבים: האקלים הים תיכוני הוא רגוע, רכס הכרמל במערב מונע כניסת רוחות חזקות, והקירבה לים יוצרת שעות רבות, בבוקר ובערב, שבהם האויר עומד כתוצאה משיוויון הטמפרטורה בין היבשה לים.
כתוצאה מהאויר היציב נוצרת דרך קבע שכבת היפוך מעל מפרץ חיפה, מעט מתחת לגובה קו הרכס של ההרים המקיפים את המפרץ. ההיפוך, אינברסיה בלועזית, הוא תופעה מטאורולוגית של אויר חם שעולה ומתקרר בהדרגה תוך כדי כך, עד שהוא מגיע למצב של שיוויון טמפרטורה עם האויר שמעליו ומתחתיו.
במפרץ חיפה אפשר לראות תופעה זאת כמעט מידי יום, בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר צופים מכיוון הכרמל לעבר המפרץ. פליטות ארובות המפעלים עולות ונתקעות כשכבת אינברסיה למשך שעות אחדות. בעבר, כאשר תחנת הכוח של חברת החשמל בחוף שמן הופעלה במזוט, שעשנו בולט בצבעו הצהוב-אפור, אפשר היה לראות היטב את התופעה. כיום, לאחר שעברו לשימוש בגז, שכבת האינברסיה בולטת לעין הרבה פחות. אין זאת אומרת שחלקיקים מזהמים אחרים אינם נמצאים באויר, אלא שהם בלתי נראים. 


האמפיתאטרון ההררי שמקיף את מפרץ חיפה הוא מעין ''שריר טבעתי'' של המטרופולין. במידה והשריר נקי, כולנו מרגישים כשורה. במידה והשריר מלוכלך, דהיינו שורר בו זיהום אויר רב, ההשפעה של הסביבה על הבריאות הופכת לשלילית. הסביבה ממלאת כאן תפקיד חשוב, לא פחות מאשר הזיהום כשלעצמו. במפרץ חיפה, מחמת קיומה הקבוע של שכבת אינברסית האויר, המפעלים הפטרוכימיים מהווים סכנה לבריאות הציבור שהיא חמורה הרבה יותר מאשר במקומות אחרים. במקומות שאינם מכותרים על ידי רכסי הרים, ולדוגמא אשדוד, מתפזר הזיהום בקלות רבה הרבה יותר, וההשפעה הסביבתית נמוכה יותר.
ההשפעה של זיהום האויר על האוכלוסיה במטרופולין חיפה היא כה רבה, עד שמידת הקרבה אליו, עד לרמה של מיקום דירת המגורים, משפיעה באופן משמעותי על מעמדו החברתי-כלכלי ועל התנהגותו כלפי הזולת של כל אדם שמתגורר בחיפה ובאזור המפרץ. ככלל, תושבי מערב רכס הכרמל, החל מהכרמל הצרפתי, דרך שכונת כרמליה וכלה בשכונת דניה, הם בעלי יתרון בריאותי משמעותי לעומת תושבי מזרח חיפה, והדבר בא לידי ביטוי בחיי היומיום, ובאמצעות מניפולציות באמצעי התקשורת.
האויר במפרץ חיפה מזוהם, אך בעיר חיפה הפכו ראש העיר וחבורתו למליצי היושר שלו. יונה יהב מתגורר במערב רכס הכרמל, בשכונת דניה, שאינה מושפעת כמעט מזיהום האויר בעבר השני של הרכס. את ההבדל בין התושבים במערב למזרח הרכס אפשר לחתוך בסכין. תושבי המערב נהנים מבריזה רעננה, כשהם טובלים בירק, וצופים לנופים פסטורליים. תושבי המזרח קמים מידי יום לשכבת אויר מזוהם שמונח מול אפם, ולצפיה במגרשי המכולות המתרבים.

התהליך של קריסת מזרח חיפה לעומת התחזקות מערב חיפה התחזק מאד בדור האחרון, כתוצאה מהקרבת המפרץ למען הנפט והמכולות, וההקמה במקביל במערב הרכס של שכונות מגורים רבות, אזורי מסחר ותעסוקה, ובפרט הקמת האיצטדיון העירוני החדש בדרום העיר.
איצטדיון זה נבנה על רקע הפופולריות הרבה בימינו של הספורט בכלל, והכדורגל בפרט. הספורט הפך למעין דת להמונים, ומשטרים טוטליטריים ממנפים אותו לצרכיהם. לראיה אולימפיאדת בייג'ינג 2008, אשר בהשראתה הוקם האצטדיון בדרום חיפה. הכדורגל בחיפה הפך, כמו ברחבי אירופה, למנוע תיקשורתי עיקרי, ואיצטדיון סמי עופר הוא זירת המשחק הפרטית של ראש העיר, שבאמצעותה הוא ממנף את פעילותו, וזכה בבחירות שלוש פעמים רצופות.
באמצעות הפופולריות הרבה בה זכה יונה יהב בעקבות הקמת האיצטדיון, הוא הצליח לגייס לטובתו מקבלי החלטות רבים למען התוכניות השנויות במחלוקת של: נמל המפרץ, הרחבת בז''ן, חוות מיכלי הדלק, צמצום פארק הקישון, אי פיתוח נמל תעופה בי''ל בחיפה, ועוד.

כיוון שהאיצטדיון הוא מרכיב חיוני במערכת בריאות הציבור, ניתוקו מסוגיות בריאות הסביבה המרכזיות גורם לכך שכל בעיה של רפואה גיאוגרפית שמתעוררת, ולדוגמא זיהום האויר הקשה של השבועות האחרונים במפרץ חיפה, עלול לגרום להתפרצות של מגיפות.
אפשר כיום לחלום בלבד על ההשפעה המטיבה הרבה שהיתה עשויה להיות על תושבי מטרופולין חיפה הקמתו של איצטדיון כדורגל מרכזי בליבו, צמוד לפארק הקישון.

מן הראוי לציין כי מבנה האמפיתאטרון הטבעי של המפרץ גורם גם לכך, שכל שינוי לטובה באיכות הסביבה ששוררת בו, משפיע במהירות באופן חיובי על תושביו.

האיור להלן נקרא 'מפרץ חיפה כאיצטדיון טבעי'. זה תיאור מופשט של הטופוגרפיה של האזור: הקשת העליונה היא הרי הגליל, והקשת התחתונה הר הכרמל. הפתחים מימין ומשמאל מייצגים את עמק יזרעאל והים התיכון. המפרץ עצמו מצויר כמגרש כדורגל. הציור נוצר לפני כעשור שנים, בעקבות הגשת ההתנגדויות להקמת האיצטדיון העירוני בדרום העיר.


יום חמישי, 14 באפריל 2016

הציר הפטרוכימי במפרץ חיפה

בתחילת אפריל 2016 חשו התושבים באזור מפרץ חיפה ריח קל, אך בלתי נסבל, שאינו מרפה וחותך באויר כמו מאכלת. הריח היה דומה לזה של לכה חריפה ומרה, ותואר גם כמו ריח של תרופה או רעל. הוא השאיר טעם רע ומר בפה.
חלק מהתושבים חשו בו עוד מהיום הראשון, וחלק לאחר ימים אחדים. כל אחד חש בו בעוצמה שונה, הוא תעתע בחושים, אך המודעות אליו עברה מאחד לשני. הריח לא פסק במשך כעשרה ימים, עד שבדרך נס ירדו גשמים. השפעתו הלכה והתחזקה, עד שכולם, בלי יוצא מהכלל, חשו את עוצמתו המשתקת. הוא השתלט על כל האזור כמו צחנת בואש. הוא הכריע כל נפש חיה.
התופעות הבריאותיות המידיות היו כמו של מוות הדרגתי: בהתחלה חשים כאבי ראש וירידה בתפקוד, אחר כך קשה לנשום, בהמשך אוחזת מועקה בדרכי הנשימה, שמתפשטת ללב, לכלי הדם ולמערכת העצבים הכללית. התושבים הסתגרו בניכור בבתיהם, אובדי עצות, וממוקדים באינסטינקט הקיום הבסיסי בלבד. כל מי שהיה מנסה לפעול מעבר למאמץ המזערי, סופו שמצא את עצמו בחדר המיון העמוס של בית החולים הקרוב.
הריח החריף עם הטעם המר יצר גם תופעות לוואי, שביניהן תיאבון בלתי נשלט אשר מטרתו להפיג את הטעם הרע בפה. אצל אחרים הוא גרם למיחושי בטן ולהקאות, ו/או לגלי חום. יש מי שחשו בעקבותיו גרויי עור, התיבשות, ואף הצטננות. לבסוף, הוא גרם לנדודי שינה וסיוטי לילה, גם לאחר שפג. 
אין איש יודע מה מקור הריח. תושבי אזור מפרץ חיפה לא הצליחו לאתרו, כי הצחנה המרעילה הכריעה ושיתקה את כולם. בקרב תושבי חיפה במערב רכס הכרמל , ובראשם ראש העיר, הריח היה מן הסתם, בגדר קוריוז שאפשר לבטלו בעקימת אף ולשון חד פעמיות. הוא לא חש צורך לטרוח ולחקור מה מקורו.
מכת ריח זאת היתה, בין היתר, בגדר מהלומת מחץ  לנאבקים למען ניקיון מפרץ חיפה. על סמך ניסיון העבר, החזקים המעטים אשר שורדים אחת כמוה חייבים להתחיל במערכה מחדש, במידה ונותרים ברשותם כוחות. 
גל הצחנה היה גם הההדמנות לה המתינו ממרחק, בכיליון עיניים, ציפורי הטרף הפוליטיים והכלכליים, שכל מטרתם היא לעוט על האוכלוסיה החלשה, ולנעוץ בה את ציפורניהם בתאוות בצע מושחזת.

כמו בעת טיול בהודו, שמותיר אחריו הלם בלתי נשכח לכל החיים, לנוכח התחכום התרבותי שקיים בצד ערימות האשפה העצומות, גם כאן נדרשות תובנות מיוחדות להתמודדות עם המצב.
נוצרה הזדמנות להציג מפה מקורית, אשר בה מופיע הציר המרכזי של המתקנים הפטרוכימיים במפרץ חיפה.

הציר הפטרוכימי במפרץ חיפה
במפה רואים קו ישר בצבע אדום, שנמתח ממפרץ חיפה במערב עד רכס הכרמל במזרח. לאורך קו זה פרושים המתקנים הפטרוכימיים המרכזיים במפרץ. הקו הרחב מאד הזה אינו מתחשב באזורי מגורים ואזורים ירוקים. כל מטרתו היא השתלטות טריטוריאלית, על פי קווי צינורות הנפט.

במפה מצוינים המתקנים המרכזיים בלבד, ובראשם בתי הזיקוק. בצמוד להם, ממערב לשדרות ההסתדרות נמצא מפעל ''גדות'' של תשלובת בז''ן שנראה, בתמונה שלהלן, מימין לכביש ההסתדרות. מפעל זה יוצר רצף טריטוריאלי כמעט עד חוות המיכלים הענקית והעתיקה בחוף הים בקרית חיים.

בתי הזיקוק ומפעל גדות משני עברי כביש ההסתדרות
כמו שרואים במפה שלהלן, מדרום מזרח לבתי הזיקוק, במרחק מאות מטרים משכונות המגורים של הערים נשר וקרית אתא, מתוכננת הקמת חוות מיכלים חדשה, אשר מכונה בשם 'קרקעות הצפון'. מדרום מזרח לשטח זה משתרעים, עד למרגלות הר הכרמל, אגני החימצון של מערכת הביוב של המטרופולין.

קרקעות הצפון - המתחם המתוכנן של חוות מיכלי דלק חדשה צמוד לבתי הזיקוק
מפת הציר הפטרוכימי אינה מראה את מפעל 'כרמל אולפיניום', שנמצא למרגלות טבעון ורכסים. היא אינה מפרטת גם את המתקנים הפטרוכימיים הרבים באזור נמל חיפה ואזור התעשיה חוף שמן, שכוללים מסופים וחוות מיכלים שמכסים חלק ניכר משטחים אלה. המפה אינה מראה גם את נמל המפרץ שנמצא בהקמה, ובו מתוכנן מסוף דלקים גדול פי כמה מזה שקיים.

הציר הפטרוכימי חוצץ בין חיפה לקריות, ומונע לחלוטין את התפתחותן. במקביל הוא מעודד פיתוח של שימושי קרקע דלילי אדם במפרץ, ובפרט מגרשי מכולות.