יונה יהב וחבורתו החליטו לפני כעשר שנים, על רקע אולימפיאדת בייג'ינג 2008, והצלחותיה של מכבי חיפה בגביע אירופה, על הקמת האיצטדיון המוזהב החדש לכדורגל בדרום העיר. מדובר באזור יוקרתי ויקר, שמתאים להקמת שכונות מגורים, משרדי הייטק וקניוני מסחר. הם עשו זאת בצעד פופוליסטי מחושב שנועד מבחינתם להקנות להם את אהדת הציבור הרחב והתקשורת. הציבור עוסק בנושא הספורט, והכדורגל בפרט, באורח אינטנסיבי, כמו שמתואר בציטוטים מהמאמר המדעי שמצורף, שמתאר את הספורט כ''אופיום החדש להמונים''. הבחירה במיקום החדש היתה על חשבון המיקום הטבעי בלב המטרופולין, באזור פארק הקישון, שבו יש קרקע זולה יחסית שאינה מתאימה לשימושים יוקרתיים. היתה זאת בחירה צינית במיוחד מכיוון שגילמה בתוכה גם את הפקרת איכות הסביבה באזור מפרץ חיפה, במקביל למינוף הקריירה הפוליטית של יהב על חשבון משלמי המיסים. כיום אנו רואים כי האיצטדיון בדרום העיר יצר חלל במערכת הבריאות הציבורית של לב המטרופולין, אזור שבו חיים רוב תושבי חיפה והקריות, חלל בריאותי שאליו נשאבים התושבים במימדי מגיפה. אך יהב, אשף התיקשורת, גם בנה בעיקבות הצעד הפופוליסטי מקור משלו לקתרזיס רגשי ותשוקה רוחנית. הוא חילחל לתודעה הלאומית, ויצר את העדשה שדרכה בוחנים את כל הנושאים שבהם הוא עוסק.
חשיבות הספורט בימינו
מקור: “Beijing 2008: Preparing for Glory - Chinese Challenge in the Chinese Century" - עמ' 65-75
הספורט בימינו נמצא בכל מקום. הוא נמצא בכל מקום כמו המלחמות. הוא אחת מצורות הביטוי החשובות ביותר של המאה ה-21. כזאת היא עוצמתו הפוליטית, התרבותית, הכלכלית, הרוחנית, והאסתטית. הספורט הוא ביטוי מפתה של ''הכפר הגלובאלי''. הוא האופיום החדש להמונים. הוא אח, מהחוויות המרכזיות בעולם המודרני. כוח משיכתו מפתיע את המסתגרים בדלת אמותיהם בלבד. כוח משיכתו מקיף את כדור הארץ. בלי להגזים, הספורט הוא מראה' שמולה עמים וקהילות, גברים ונשים, בוחנים את עצמם. לעיתים ההשתקפות במראה היא בהירה, לעיתים היא כהה, לעיתים היא מעוותת, ולעיתים היא מוגדלת. המראה המטאפורית הזאת היא מקור להתלהבות או לדיכאון המוני, בטחון וחוסר בטחון, גאווה והשפלה, ידידות ועוינות. הספורט, עבור רבים, החליף את את הדתות כמקור לקתרזיס רגשי ותשוקה רוחנית. עבור רבים, כיוון שהוא אחד מחוויות הילדות הזכורות ביותר, הוא חלחל לאוצרות הזיכרון, תוך שהוא מעצב התלהבויות ומשרת פנטסיות. הוא משלב זיכרון ותשוקה. ספורט, בנוסף לכך, עשוי להיות העדשה שדרכה בוחנים את הנושאים המרכזיים במדעי המדינה ובמדעי החברה: דמוקרטיה ועריצות, והתנועות הגדולות הקשורות בהן של סוציאליזם, פאשיזם, קומוניזם, וקפיטליזם, וכמוכן לכידות או התפוררות פוליטית, רפורמות חברתיות ויציבות חברתית. הסיפור של הספורט המודרני הוא הסיפור של העולם המודרני בזעיר אנפין. מארג מודרני גלובאלי שנארג באופן תמידי. יותר מכך, הלאומן והאימפריאליסט, הפילוסוף והפוליטיקאי, הרדיקלי והשמרן, רואים כולם בספורט ביטוי של הזהות הלאומית, המעמד, והעליונות. לבסוף, עבור מיליונים אינספור של אנשים הספורט הוא מסגרת אישית לשאיפות, הכרה, רווחה, והנאה.
