שחף בחופי חיפה

שחף חף חלף

מעל חופי חיפה

מחפף בכף בכנפיו

חנה בשחקים וחיכה

כמי שמשליך חכה

לארוחת מנחה נאה

תפילה מיד חיברתי

מלכותו לשלום ברכתי

ואל החיים חייכתי

חשיבות הקמת שדה תעופה בינלאומי גדול בחיפה

הדמיה של שדה תעופה בין לאומי במפרץ חיפה

אין טעם להרחיב את שדה התעופה עבור בתי הזיקוק ומיכל האמוניה, אך לאחר שיסולקו המתקנים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה ישמש שדה תעופה בי''ל אבן שואבת לתושבי האזור. התקבולים שהמדינה תקבל כתוצאה מיצירת מקומות התעסוקה בעקבות הקמת השדה יהיו גדולים מאות מונים מאלה שיתקבלו ממגרשי המכולות המכוערות שמתוכננים על אותו שטח בדיוק על פי תוכנית ''נמל המפרץ''. ביטול התוכנית להקמת שדה תעופה בינלאומי נובעת מהעדר חזון. יתרה מכך, נעשה על ידי פרנסי העיר חיפה ניצול נלוז של הפוטנציאל הרב שיש לשדה תעופה, פוטנציאל אשר יתואר להלן, לצורך מאוויהם קצרי הראות שמסוכנים לעתיד המדינה. ב''הפוך על הפוך'' הפך המיקום היוקרתי מקור לתאוות בצע קטנונית.

שדה התעופה המודרני הוא מרכז החיים כיום. נתב''ג הוא לב מדינת ישראל, ולא התחבורתית בלבד, אלא יותר מכך - זה הלב הכלכלי והחברתי של המדינה. סביבו התפתחה התעשייה האוירית, שהיא המעסיק הגדול במדינה ואחד מקטרי הצמיחה החשובים ביותר בעולם, בקרית שדה התעופה יש מאות חברות גדולות מכל הסוגים, וכמובן שישובים רבים סביב השדה הם היוקרתיים ביותר בישראל, כמו סביון. כך הוא הדבר בכל מקום בעולם - שדה התעופה הבינלאומי הוא צומת החיים המודרניים. 

בכל מקום שיש שדה תעופה שנמשך לתוך הים מעלה הדבר את יוקרתה של העיר וממתג אותה ברמה הגבוהה ביותר. מקומות אלה אינם רבים, נמצאים: גיברלטר, האי מאן, סן פרנציסקו, והעיר וולינגטון בירת ניו זילנד. ערים אלה הפכו למקושרות לנושאי המעוף והתעופה גם יחד, והדבר השפיע באורח חיובי על כלל היצירה האנושית והתרבותית שבהשראתן. לדוגמא, הטרמינל בוולינגטון מלא בדמויות מרחפות מסרטי ה''הוביט'' שכבשו את מסכי הקולנוע וצולמו בניו זילנד. בביירות, עיר הנמל השכנה והמתחרה של חיפה, אשר היא בעלת נתונים גאוגרפיים נחותים יחסית, בנו לתוך הים מסלול חדש ומרכזי של שדה התעופה הבי''ל, ושילבו בו גם נמל קטן. זאת דוגמא שחיפה יכולה ללמוד ממנה רבות.

אין ספק שגם בחיפה יוכל שדה התעופה שנמשך לתוך הים לשמש מקור השראה כזה, ואף יותר מבמקומות שהוזכרו, בזכות היות חיפה חלק מארץ הקודש, ולב העיסוק הגיאו-פוליטי בזירה הבינלאומית. הדף קצר מלהרחיב בכך.

התעופה היא אולי מולך שיאכל לבסוף את כולנו, כמו שתיאר האמן גויה בתערוכת הליטוגרפיות שהוצגה עד לא מכבר במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה. אך עלינו להתעלות על כך, להפיק את המיטב ולהשכיל לשלב את עידן התעופה במקום מגורינו. ספר חשוב בנושא חשיבות התעופה בימינו נקרא: ''מדוע חילות אויר נכשלים''. הספר בוחן את תבוסתן הצבאית של מדינות רבות במהלך המאה ה-20 וקובע כי הסיבה העיקרית לכך היתה לא מהלכים צבאיים שגויים אלא ההכנה הממושכת ולאורך זמן של הכוח האוירי, שהוא המרכיב המרכזי בעוצמה הצבאית והלאומית גם כיום, ומדינות רבות כשלו בהחלטות שגויות לגביו בשלב זה או אחר.

תוכנית הדרגתית להגדלת שדה התעופה חיפה צריכה להתבצע במקביל לתוכנית הדרגתית לסילוק המתקנים הפטרוכימיים ולהקמת אזורי דיור ותעסוקה מתקדמים במקומם, לתוכנית להקמת קרית ספורט בפארק הקישון, ולתוכנית לפיתוח הדרגתי של חזית הים העירונית והנמל המערבי. 
אפשר להגדיל את שדה התעופה לאורך של מעל 3 ק''מ, עד קצה המדף היבשתי, כך שיתאים למטוסי בואינג 747. אפשר גם להפוך את המסלול היחיד לכפול, ולהכפיל את תנועת המטוסים. אך בשלב ראשון רצוי להפוך אותו לשדה אזורי בי''ל צנוע, שדומה לשדות התעופה בגיברלטר ובאי מאן.

הפגנת תושבי הדר

עיתון ''הארץ'' פרסם כתבה נרחבת על הפגנת תושבי הדר, כולל ביטוי נרחב לחוסר האמון שיש בין תושבי השכונה לראש העיר: חוסר האמון והזעם זכו לביטוי נרחב גם ברשתות החברתיות.
בפייסבוק הוקמה קבוצה בשם ''יונה יהב לא הביא אותי להדר'', בעקבות התבטאותו המתנשאת של ראש העיר כלפי המפגינים, אליהם התייחס כאילו הוא האבא שלהם.

יהב הפך את חיפה ל''עיר בהפרעה קבועה''.

להלן קטעים מהכתבה:

"לאצטדיון יש כסף", צעק אחד המפגינים ואחר צעק "השכונה מתפרקת".
"התוכניות יתבצעו בשטח", ניסה יהב להסביר, "אני לא מבין את הצעקות האלה".
הוא הסתובב ועלה בחזרה לבניין העירייה תוך שקהל המפגינים קורא לו קריאות בוז. מיד לאחר מכן פרצו המפגינים בריקודים ותיפופים.

למרות שנדמה ששכונת הדר בחיפה זוכה לפריחה מחודשת בשנים האחרונות מבחינת אוכלוסייה ותרבות, הרי שהתושבים טוענים שהשכונה עצמה מוזנחת, ועל אף פניות חוזרות ונשנות בשנים האחרונות לעירייה לא נעשה די בשביל לשקם את התשתיות.

"בזמן שהעירייה ממשיכה לבנות שכונות חדשות בדרום העיר ובמערבה, השכונות הוותיקות ממשיכות להיות מוזנחות ונשכחות", מספר פעיל במועצת השכונה, אשר לוי. לדבריו, אין תאורה מספקת בגרמי המדרגות שחוצים את השכונה והתושבים נמנעים מללכת בהם בשעות הלילה, המדרכות במצב רעוע בחלק מהשכונה ואי אפשר ללכת עם עגלות תינוקות, תשתיות ניקוז הביוב במערב השכונה לא הוחלפו זה שנים ובעיתות גשם נוצרים "נחלים" ברחבי השכונה וגם בורות שלא בהכרח מתוקנים לאחר מכן. בנוסף טוענים התושבים כי אין מספיק גני משחקים ואלו הקיימים הם ישנים ומוזנחים.

"התברר שלא רק שלא הולכים לעשות עוד דברים, אלא שגם במה שהובטח הולכים לעשות חצי עבודה", אומר פיקס ומצהיר שמבחינת התושבים זה היה הקש ששבר את גב הגמל. "אני אישית יכול לומר שאנחנו נמצאים במצב של אובדן אמון משום שתוכניות שהובטחו ואפילו דברים קריטיים, מבוטלים ויוצאים מתוכניות העבודה", מוסיף לוי. על אובדן האמון נוספת לדבריהם גם העובדה שבעיר מושקעים כל הזמן כספים, רק שהכספים לא מופנים אליהם. "ראינו השקעה של מיליוני שקלים באירועי חוצות ובאצטדיון הכדורגל ובהיכל הספורט ברוממה, ואנחנו שואלים איפה ההשקעה באזרח הקטן שבסך הכול רוצה ללכת על מדרכה נורמלית? זה כמו מדינת עולם שלישית" אומר פיקס.

להמשך קריאת הכתבה ב''הארץ''